בית הכנסת העתיק במירון

בית הכנסת העתיק במירון מצוי על גבעה בסמוך לקבר רבי שמעון בר יוחאי ומירון הקדומה, ובסמוך למושב מירון.

בית הכנסת העתיק במירון

היסטוריה
תקופות	תקופת בית שני
סוג	בית כנסת שנחרב
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים	קלוד קונדר, היינריך קוהל, קרל ואצינגר
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°58′38″N 35°26′20″E
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   בית הכנסת העתיק במירון (למפת הגליל העליון רגילה)   בית הכנסת העתיק במירון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת העתיק במירון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת העתיק במירון

חזית בית הכנסת במירון, לפני שנת 1899

בית הכנסת כפי שצויר בשנת 1875 על ידי משלחת של סקר ארץ ישראל המערבית בראשות קלוד קונדר

אתר בית הכנסת נסקר במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית שהתקיים בשנת 1875 על ידי משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר. החפירה הראשונה באתר נערכה בשנת 1905 על ידי היינריך קוהל וקרל וטצינגר במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל.

תולדות היישוב

היישוב קיים מימי בית שני. לדעת החופר מאירס, המקום ננטש בשנת 360^[1]. לאחר נטישתו שימש המבנה כנקודת תצפית ליישוב שהתקיים במקום בימי הביניים.

את הקמת בית הכנסת ייחסו יהודים מימי הביניים לרבי שמעון בר יוחאי. הבניין עורר התפעלות של תיירים ונוסעים שביקרו בארץ ישראל, ומוזכר ברשימותיהם של מספר נוסעים מתקופה זו^[2].

לאחר החפירות שבוצעו במקום חוזק המשקוף בתבניות מתכת.

תיאורו של בית הכנסת

המבנה, באורך 27 מטרים וברוחב 13.5 מטרים, נחצב בתוך ההר. הקיר הצפוני של בית הכנסת הוא חצוב וניכר כי הגיע לגובה של המבנה. בתשתית של המבנה יש בליטות שהיו בסיס לאדני העמודים אשר החזיקו את גג בית הכנסת. בית הכנסת מכוון לירושלים, והוא המבנה הארוך מסוגו שנמצא בארץ עד כה. מקירותיו שרד בעיקר הקיר הדרומי, שבו 3 פתחים: פתח מרכזי, עם המשקוף הסדוק, ופתח נוסף, אשר שוחזר. בבית הכנסת המשקופים וכן הכרכובים מעליהם אינם מעוטרים בתבליטים. צבי אילן סבור כי זו תוצאה של מגמה לא להגזים בקישוט בית הכנסת ולא עדות למצבם הכלכלי של תושבי המקום, אשר השקיעו רבות בבניה של בית הכנסת. ארון הקודש היה כנראה ליד הפתח הראשי, ולא נמצאו לו שרידים.

הקמת בית הכנסת תוך השקעת מאמץ גדול בחציבת מבנה בשטח גדול יחסית מעידה על החשיבות הרבה שהעניקו תושבי מירון הקדומה לבית הכנסת^[3]

האגדה אודות המשקוף

ייחודו של בית הכנסת הוא באגדה כי אם משקופו ייפול- אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן דוד. צבי אילן מייחס את האגדה ליהודים שביקרו במקום בימי הביניים.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991, עמ' 39–40
• דותן גורן, "רבות נפלאתי על הבניין ההוא", עת־מול, 225, יד יצחק בן-צבי, אוקטובר 2012, עמ' 6–9

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת העתיק במירון בוויקישיתוף

בית הכנסת העתיק במירון- שרידי בית כנסת עתיק בן אלפיים שנה שנבנה על ידי רבי שמעון בר יוחאי - רשב"י בית הכנסת העתיק במירון, סרטון באתר יוטיוב