שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
בסיס נבטים
בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
בסיס חיל האוויר נְבָטִים (בח"א 28) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בנגב הצפוני.
.jpg)
Remove ads
טייסות ויחידות
בבסיס מוצבות הטייסות והיחידות שלהלן:
טייסת 103 ("טייסת הפילים"), המפעילה מטוסי IC-130J-30 סופר-הרקולס "שמשון"
טייסת 116 ("אריות הדרום"), המפעילה מטוסי F-35I "אדיר"
טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), המפעילה מטוסי F-35I "אדיר"
טייסת 120 ("ענקי המדבר"), המפעילה את מטוסי בואינג 707 "ראם/שקנאי/ברבור" ואת מטוס כנף ציון
טייסת 122 ("הנחשון"), המפעילה מטוסי גאלפסטרים 5 "נחשון עיטם", "נחשון שביט" ו״נחשון אורון״
טייסת 131 ("אבירי הציפור הצהובה"), המפעילה מטוסי C-130 הרקולס, "קרנף"
טייסת 140 ("נשר הזהב"), המפעילה מטוסי F-35I "אדיר"
יה"ק 5700 – יחידת ההנחתה הקדמית[1]
יחידת מעוף רחב[2][3]
אס"מ 5708 – איסוף וסימון מטרות (היחידה נסגרה ב-2016)[4][5]
יחידת האספקה בהיטס 609
יחידה 757 – יחידת פקחי העמסה
מגיני הנגב – פלגת לוחמי נצח יהודה שהוקמה בשנת 2010,[6] וכפופה לגף ההגנה הקרקעית של הבסיס ותחת פיקודה של מפקד טייסת תעופה
יחידת בינוי 328 – יחידת בינוי האחראית על כלל תשתיות הבסיס ומרחב אחריותו, הן בהיבט הרציפות התפקודית של תשתית המבנים והמערכות והן בהיבטי אחזקה שוטפת (שבר, מונעת ומתוכננת).
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
הקמת הבסיס
אזור הבסיס יועד להקמת שדה תעופה עתידי לעיר באר שבע ולסביבתה כבר ב-1958, במקום שדה תימן, שלא התאים לפיתוח כשדה תעופה מודרני.[7] ב-1966 הוקמה ועדה בין-משרדית לבדיקת אפשרות לבניית נמל תעופה בינלאומי באזור באר שבע, אך בפועל לא קודם הנושא.[8]
הבסיס הוקם בעקבות פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני, בהתאם להסכמי קמפ דייוויד. קודם לו הוקמו, במימון אמריקאי, הבסיסים רמון ועובדה. בניגוד לבסיסים אלה, שנבנו על ידי הצבא האמריקאי, נבנה בסיס נבטים על ידי קבלנים ישראלים. עם ההחלטה על הקמת הבסיס הציעו משרד התחבורה ומשרד האוצר ששדה התעופה ישמש גם לתעופה אזרחית.[9]
בשטח עליו נבנה הבסיס היה צריך להפקיע אדמות מבדואים משבט אבו רביעה,[10] ובשנת 1979 החל משא ומתן על פיצויים.[11][12] לצורך הפינוי הוכנה הצעת חוק לפינוי ופיצוי בעלי האדמות.[13] הצעת החוק, "חוק רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים) התש"ם-1980", התקבלה בכנסת ביולי 1980, והקמת הבסיס החלה זמן קצר אחר כך.[14]
באוקטובר 1983 נחנך הבסיס החדש. אל הבסיס הועברה טייסת 116, שהפעילה מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט") מבסיס תל נוף, ובשנת 1984 עברה לבסיס גם טייסת 115, שפעלה כטייסת תאומה והפעילה גם היא מטוסי "עיט".
בשנת 1986 הועלתה הצעה שהבסיס ישמש לטיסות שכר לתיירים מאירופה לים המלח.[15] ועדה שהוקמה ב-1990 המליצה על הקמת שדה תעופה בינלאומי בבסיס.[16]
שנות התשעים של המאה העשרים
בשנת 1995, עם סגירת טייסת 115, נשקלה האפשרות של סגירת הבסיס, והעברת טייסת 116 לבסיס אחר (ככל הנראה - בסיס חצרים, שאליו אכן עברו בהמשך מטוסי 116), אך מפקד הבסיס אל"ם עמוס ידלין, התנגד ודחף דווקא להרחבת הבסיס. כך התפתחה תוכנית העברת בסיס לוד (בח"א 27) על טייסותיו ויחידותיו לנבטים, ושינוי מעמד הבסיס מ"כנף" ל"בסיס חיל האוויר".
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת
בשנת 2002 נסגרה טייסת 116, ולאחר כשנה קלטה את מטוסי טייסת 253 מבסיס רמון - F-16A/B ("נץ") – ביחד עם כל אנשי צוות האוויר והצוות הטכני, ואילו אנשי 116 עברו לטייסת 102 בחצרים שקלטה את מטוסי הסקייהוק, או השתחררו, ומיעוטם נשאר בטייסת 116. במקביל עברה גם טייסת 140 שהפעילה אף היא מטוסי F-16A/B ("נץ"), מבסיס רמון לנבטים, ומאז פעלו שתי הטייסות כטייסות תאומות.
בתחילת אוגוסט 2002 נחת בבסיס מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני כשבבטנו חמישה מסוקי UH-60 בלק-הוק ("ינשוף") המיועדים לטייסת 123 ("טייסת ציפורי המדבר"). המסוקים נקלטו בטייסת בטקס הפתיחה החגיגי שלה שנערך ב-8 באוגוסט 2002 בבסיס חצרים.
הבסיס אירח מספר תרגילים בינלאומיים נרחבים.[17]
כחלק מצעדי הקיצוצים שנעשו במערכת הביטחון בסוף שנת 2013, נפרד חיל האוויר מטייסות מבצעיות ובהן טייסת 140, שנסגרה באוגוסט 2013 ואוחדה עם טייסת 116 השכנה. כמו כן נסגרה טייסת 103. צוותי הטיסה והמטוסים נקלטו בטייסת אבירי הציפור הצהובה. הטייסת קלטה, במהלך שנת 2014, את מטוסי ה-C-130J סופר הרקולס "שמשון".
שערוריית אונס הקטינה
ב-30 באפריל 2006 פורסם כי כחודש קודם לכן נפתחה בבסיס חקירה בחשד לבעילת קטינה שדינה כאונס. על-פי החשד, יותר מ-50 חיילים בשירות חובה וקבע ומספר אזרחים עובדי צה"ל ביצעו במשך למעלה משנה עבירות מין בנערה בת 14 מאז שהייתה בת 13. על-פי החשד חיילים רבים אחרים ידעו על המתרחש ולא דיווחו על כך. המעשים התחילו בעת שהנערה, בתו של איש קבע המשרת בבסיס, התגוררה עם משפחתה ביישוב סמוך לבסיס, והמשיכו כאשר עברה המשפחה להתגורר בשיכון המשפחות בבסיס. לפחות 15 חיילים הודו במגע מיני בהסכמה עם הנערה. בעקבות ביקורת ציבורית קשה, ולאחר שהמשטרה הצבאית שחקרה את הפרשה קבעה בדו"ח ביניים כי אין כל ראיות הקושרות את מפקד הבסיס, אלוף-משנה ארז רון, באופן אישי לאירוע, ביקש אל"ם רון לסיים את תפקידו כמפקד הבסיס.[18] מפקד חיל האוויר, אליעזר שקדי, קיבל את הבקשה וציין כי היא משקפת גישה פיקודית וערכית מהמעלה הראשונה.[19]
ב-7 בספטמבר, כמעט חצי שנה לאחר חשיפת הפרשה, פרסמה הפרקליטות הצבאית את החלטתה, לפיה לא יוגשו כתבי אישום בפרשה, מאחר שהנערה הציגה עצמה כבת 17.[20] חיילים שהיו מעורבים במגע מיני עם הנערה הועמדו לדין משמעתי בפני מפקד הבסיס החדש ונדונו לעונשי מחבוש לתקופות של מספר שבועות.[21]
קליטת בסיס לוד
ב-25 באוגוסט 2008, כחלק מהמגמה הכלל-צה"לית של העברת בסיסים מהמרכז לנגב, קלט הבסיס את כל טייסות התובלה של חיל-האוויר ורוב היחידות אשר פעלו בעבר בבסיס לוד (בח"א 27): טייסות C-130 הרקולס "קרנף", בואינג 707 "ראם" וגאלפסטרים 5 "נחשון".[22][23] ב-27 באוגוסט נחנך באופן רשמי בח"א 28, בטקס חגיגי ובמעמד נשיא המדינה שמעון פרס, שר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל רב-אלוף גבי אשכנזי ומפקד חיל האוויר האלוף עידו נחושתן. לאור השינוי והפיכת הבסיס מכנף לבח"א, הועלה תקן דרגת מפקד הבסיס מאל"ם לתא"ל. בכך נוצר לראשונה מצב בחיל האוויר, שבו מפקד טייס תובלה על בסיס שבו מוצבים מטוסי קרב.
לקראת קליטת מערך התובלה, הורחבו תשתיות הבסיס בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל. באפריל 2008 נחנך מסלול המראה חדש שבאותה תקופה היה מסלול ההמראה הארוך ביותר במזרח התיכון.[24]
העשור השני של המאה ה-21
הפריצה לבסיס (2021)
בפברואר 2021 חדר לשטח הבסיס שוהה בלתי חוקי מהרשות הפלסטינית תושב דאהרייה שבהר חברון שברח מהמשטרה ברכב החשוד כגנוב. הפורץ נכנס במהירות גבוהה דרך שער היציאה לרכבים, עלה על מחסום דוקרנים וכתוצאה מכך צמיגי רכבו נוקרו, ועל כן נמלט רגלית לתוך שטח הבסיס. לאחר חיפוש שארך מספר שעות, בסיוע יחידות ההגנה הקרקעית של הבסיס, יחידת חוזי, כוחות משטרה ומסוקים, נמצא כי החשוד שהה בבסיס משך 6 דקות ולאחר מכן טיפס על גדר תיל וגדר בגובה כ-5 מטרים ונמלט ללא שנתפס.[25] האירוע עורר שיח ודיון תקשורתי, גם על רקע פריצות לבסיסי צה"ל שהתרחשו בתקופה שלפני האירוע.[26] בנוסף, נעשתה השוואה גם לתקרית אבטחה שמנעה את כניסת חלק ממשלחת אלוף פיקוד דרום, הרצי הלוי, לבסיס חצרים, כאשר כוחות האבטחה של בסיס נבטים לא הצליחו למנוע את כניסת החשוד ולהביא לתפיסתו, במקרה זה.[27] רק כעבור כשבועיים החשודים במעשה נתפסו: שני ישראלים תושבי דימונה, בדואי מהפזורה הבדואית שסייעו לחודר, וכן נתפס שוהה בלתי חוקי מהרשות הפלסטינית שהוא החשוד שחדר לבסיס.[28]
מלחמת חרבות ברזל
ב-10 באפריל 2025 הוצג תחקיר צה"ל על קרב רעים[29]. על פי התחקיר, מחבלי חמאס תכננו להגיע לבסיס נבטים, וברשות המחבלים נמצאו מפות מפורטות של הבסיס ומיקום הטייסות והמטוסים, אך הם נבלמו בזכות התארגנות מוקדמת והקרבה עילאית של כיתת הכוננות ותושבי קיבוץ רעים.
במתקפה האווירית של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 ובמתקפה האווירית השנייה ב-1 באוקטובר 2024 פגעו טילים בליסטיים בבסיס. הטילים גרמו לנזק קל והבסיס המשיך לתפקד.[30]
Remove ads
מתקנים צבאיים נוספים
בבסיס פועל מכ"ם מטיפוס X band (אנ'), השייך לארצות הברית. למכ"ם יכולת לאתר איומים אוויריים ממרחק של כ-5,000 קילומטרים וכך לתת לישראל זמן התראה ארוך יותר.[31]
בבסיס קיים מתקן מעצר המופעל על ידי המשטרה הצבאית, הנותן מענה גם ליחידות ולבסיסים הסמוכים לנבטים.
סמלי הבסיס
סמל הבסיס המופיע בתג היחידה, מורכב משדות ירוקים המסמלים את מסלולי הטיסה, רכס הרים חום המייצג את הרי עירא שבצילם חוסה הבסיס, ושני חצים. ישנן גרסאות ישנות עם רכס הרים כתום או צהוב. בעידן שבו היה הבסיס כנף קרב, ייצגו החצים את שתי הטייסות שהיו בבסיס עם הקמתו (115 ו־116). עם קליטת טייסות התובלה של בח"א 27 בבסיס ובכך הפיכתו לבסיס משולב קרב־תובלה, שוּנה במקצת עיצוב הסמל על ידי המעצב יגאל גבאי, כאשר כעת, החץ השמאלי הוא גדול יותר ובעל שובל תכלת־לבן (המייצג את מטוסי התובלה) ואילו החץ הימני (המייצג את מטוסי הקרב) נותר בצורתו המקורית, עם שובל שחור־אדום. שני החצים מכוונים לשמיים כחולים.
אחד מסמלי הבסיס הוא אנדרטה המציגה את מטוס המיסטר IV A ממריא בחדות לשמים, והמוצבת בצומת מרכזי בבסיס. המטוס, מספר זנב 67, שהיה בשירות טייסת 116, מייצג את המעבר מהעידן התת-קולי לעידן מטוסי הקרב העל־קוליים.
Remove ads
איכות הסביבה
בסיס נבטים בעל השפעה רחבה על הסביבה עקב גודלו ואופן פעילות חיל האוויר שבו. המחנה מהווה מעין ״שמורת טבע״ לערכי טבע רבים במרחב אשר נכחדו סביב המחנה עקב פיתוח חקלאי והתיישבות בדואית באזור. בין ערכי הטבע הייחודיים הללו ניתן למנות את שנונית באר-שבע (מין אנדמי לצפון הנגב, בסכנת הכחדה חמורה), את הירבוע הגדול (בסכנת הכחדה בישראל), ואת הצבי הישראלי.
עם זאת, הטמנה והשלכת פסולת באופן בלתי חוקי ע״י הבסיס מהווה מפגע סביבתי והורסת בתי גידול. שטחים נרחבים במחנה מהווים אתרים לפסולת גרוטאות, פסולת בניין, ואף פסולת אסבסט.
בבסיס התבצעו נטיעות של אקליפטוסים בשנות ה-80, אשר במסגרתן התבצעו עבודות עפר ליצירת ניקוז שיאפשר גדילה של עצים בתנאים מדבריים. כיום, ידוע כי נטיעות אלו פגעו קשה בסביבה ובערכי הטבע בבסיס.
אוכלוסיית הצבי הישראלי במחנה, אשר מהווה את האוכלוסייה האחרונה ששרדה באזור, יוצרת קונפליקט עם מסלולי ההמראה. בבסיס התבצע פרויקט שמטרתו העברת הצבאים מהבסיס, במסגרת פרויקט זה נהרגו מספר צבאים עקב סטרס מההעברה.
Remove ads
נמל התעופה הבינלאומי נבטים
ערך מורחב – המאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל
בשנת 1986, הציע לראשונה שר הכלכלה והתכנון, גד יעקבי, להקים נמל תעופה בינלאומי באזור נבטים, כדי להקטין את העומס בנתב"ג ולעודד את פיתוח הנגב.[32][33]
בראשית 2012 המליץ שר התחבורה על הקמת נמל תעופה בינלאומי חדש בנבטים, תוכנית זו באה בעקבות התנגדות להקמת שדה חדש במנחת מגידו, תושבים באזור הנגב העלו קמפיין בעד הפרויקט בעידוד עיריית באר שבע ומועצות מקומיות נוספות.[34]
בסוף שנת 2024 ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי שיבנה בנגב באזור בסיס נבטים.[35]
Remove ads
מפקדי הבסיס
לאור העובדה שבבסיס נבטים קיימים גם מטוסי קרב וגם תובלה, באופן מסורתי מפקד הבסיס הוא טייס קרב וסגנו טייס תובלה, אם מפקד הבסיס טייס תובלה אז סגנו יהיה טייס קרב.
Remove ads
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה עדי.[38]
קישורים חיצוניים
- אלי נוה, נבט נוסף במדבר, בטאון חיל האוויר 137, נובמבר 1983, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- שילה לב, העשור הראשון, באתר חיל האוויר הישראלי, דצמבר 2018
- בסיס נבטים, באתר חיל האוויר הישראלי
- עדן בר-נוי , מגשימים חזון, באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads