ברוך ממז'יבוז'

הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, דצמבר 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות. היה האדמו"ר הראשון שהשתית את טענתו לתואר ולבכורה על ייחוסו, ובכך היה חלוץ רעיון השושלתיות בתנועת החסידות.

ברוך ממז'יבוז'

לידה	ה'תקי"ז מז'יבוז'
פטירה	1811 (בגיל 54 בערך) י"ח בכסלו ה'תקע"ב מזי'בוז'
מקום קבורה	מז'יבוז'
מדינה	אוקראינה
מקום פעילות	מז'יבוז', טולצ'ין
מקום מגורים	מז'יבוז'
תחומי עיסוק	אדמו"ר
חיבוריו	בוצינא דנהורא
תקופת פעילות	עד ל-דצמבר 1811
השתייכות	תנועת החסידות
השקפה דתית	יהדות
רבותיו	הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש, רבי פנחס מקוריץ, רבי יעקב יוסף מפולאנה
תלמידיו	רבי משה צבי מסוורן, רבי דוד שלמה מטולצ'ין, הרשלה מאוסטרופולי
בני דורו	רבי נחמן מברסלב, בעל התניא, רבי לוי יצחק מברדיטשוב
שם השושלת	שושלת מז'יבוז'
אב	יחיאל (מיכל) אשכנזי
אם	אדל בת הבעל שם טוב

ביוגרפיה

ר' ברוך נולד במז'יבוז' לרבי יחיאל (מיכל) אשכנזי ולאדל, בתו היחידה של הבעל שם טוב, וגדל שלש שנים אצל סבו. לאחר מכן, עיקר חינוכו היה אצל המגיד ממעזריטש, רבי יעקב יוסף מפולנאה ור' פנחס מקוריץ בעת שבתו באוסטרוה^[1]. הוא נשא לאשה את בתו של אחד מעשירי אוסטרוה, ר' טוביה קצקש.

כל זמן שהיו רבותיו בחיים לא רצה לנהוג באדמור"ות, בשנת ה'תק"ם התקבל לבקשת חסידים לאדמו"ר בעיירה טולצ'ין, עיר מגורי אביו, ומשם הנהיג את חצרו. בשנת ה'תקמ"ח עבר למז'יבוז', אך המשיך מדי פעם להגיע לטולצ'ין, ובחודשי הקיץ היה מתגורר רק שם. נטמן ליד סבו במז'יבוז'.

חצרו

ר' ברוך היה נוהג לקבל פדיונות מחסידיו להחזקת חצרו, ולא פעם סירב לקבל אנשים שסירבו לתת לו פדיון. לשם איסוף הפדיונות גם היה נוסע בעיירות, בהן התגוררו חסידיו. חלק מהכסף שקיבל שלח ר' ברוך לחיזוק היישוב החסידי בארץ ישראל. חצרו נודעה לתהילה הודות לעושרו ולאנשיו, כמו הרשל'ה מאוסטרופולי. רבים ראו בהתנהגות ר' ברוך חיקוי לרוזן סטניסלב פליקס פוטוצקי, מושל המחוז, וקראו לו הנסיך מטולצ'ין. למרות הטענות, רוב יהודי חבל פודוליה קיבלו את מנהיגותו.

יחסיו עם מנהיגים חסידיים אחרים

ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל^[2]. רבי ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו (לדוגמה על המשפט "ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא" מנוסח בריך שמיה אמר רבי ברוך שהוא רוצה להיות "פקיד על הצדיקים"^[3]).

ככל הנראה^{[דרוש מקור]} מסיבה זאת התנגד לפגישות עם אדמו"רים אחרים שחלקו על כך, והתייחסו אליו כאל שווה בין שווים. כמו כן נמנע מעיסוק בפעילות ציבורית רחבה ומאבק עם השלטונות על זכויות יהודים ובא במחלוקת עם מנהיגים חסידיים אחרים, כדוגמת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ר' שניאור זלמן מליאדי ואחיינו ר' נחמן מברסלב.

משפחתו ויורשיו

ר' מרדכי ממעז'יבוז' (בן נינו של ר' ברוך) אדמו"ר ממעז'יבוז' האחרון שכהן במז'יבוז'.

רבי ברוך היה נשוי לבתו של הרב טוביה קטצקש מאוסטראה ממנה נולדו לו 4 בנות, ובשנית לבתו של רבי אהרן מטיטיוב.

• בתו אדל נישאה לר' יעקב פנחס אוורבוך.
• בתו רייזל נישאה לרבי דוב בער מטולצ'ין, בן רבי שלמה מקרלין, ומילא את מקומו בטולצ'ין (ואחריו בנו רבי שלמה).
• בתו חנה נישאה לרבי יצחק מדרוהוביץ' מיאמפולי בן רבי יוסף מיאמפולי, שמילא את מקומו במז'יבוז'.
  • בנו של רבי יצחק היה רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל. בן נוסף היה רבי ברוך מיאס, אבי אדמו"רי סקאליה.
    • בנו של רבי יחיאל מיכל, רבי מרדכי, כיהן באדמו"רות במז'יבוז'.
      • רבי שמאי, נכדו של רבי יחיאל מיכל (בן רבי יוסף), כיהן כרב במז'יבוז' 26 שנה. היה חתנו של רבי דב נינו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מחתניו היה רבי מנחם מנדל מדמיטש בנו של רבי דוד מזבלטוב. נפטר בכ"ו בחשוון תרס"ג. בנו רבי יחיאל מיכל חתן קרובו רבי מרדכי קוסטינר (נכד רבי יצחק מיאמפולה וחתן רבי יוסף משה השיל ממז'יבוז') כיהן אחריו כרב במז'יבוז'. אחרי רבי יחיאל מיכל כיהן בנו רבי ברוך (חתן רבי אהרן מברזנה) שעלה לתל אביב.

כיום יש אדמו"ר מזוויהל-מז'יבוז בבוסטון, ארצות הברית, רבי יצחק אהרן קארף, נכדו וממלא מקומו של רבי יעקב ישראל מזוויהל, בנו של רבי מרדכי אדמו"ר ממעז'יבוז (בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש) וחתנו של רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בישראל מתכנה הרב דוד צבי רוזנבוים האדמו"ר ממזיבוז', ללא קשר היסטורי לרבי ברוך ממז'יבוז' ושושלתו.

תלמידיו

• רבי דוד שלמה מטולצ'ין
• רבי משה צבי מסוורן

אמרותיו

"פעם אחת הביא רבי ברוך בשביל בתו החולה סמי מרפא מעיר המחוז. המשרת הניח את הרפואה בחלון של האכסניה. התהלך רבי ברך בחדר הנה והנה, הביט בצנצנת ואמר: "אם רצון השם יתברך הוא, שבתי רייזל תירפא, הרי אין צורך בשום סמי מרפא. אבל אילו היה השם מגלה את כח נפלאותיו לכל עין, לא הייתה ניתנת עוד לאדם הבחירה, כי הכל היו יודעים. וכדי שתישאר הבחירה בידי האדם, מלביש הבורא את פעולתו במעשי הטבע. וכך יצר את צמחי הרפואה" "נכדו של רבי ברוך שיחק פעם עם נער אחר במשחק המחבואים. הוא התחבא היטב וחיכה שחברו יחפשהו. כשחיכה זמן רב יצא ממחבואו, אבל חברו לא נראה בשום מקום. עתה הבחין הנכד שחברו לא חיפש אותו כלל. פרץ בבכי ובא במרוצה מתוך בכייה אל חדר סבו והתאונן בפניו על חברו הרע. זלגו עיני רבי ברוך דמעות ואמר: כך אומר גם הבורא: 'אני מחביא עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני' ".

אור הגנוז, סיפורי חסידים, מרטין בובר

• "ככל שהצדיק קרוב יותר לה', כך הוא יכול לפתוח יותר שערים בדרך אל ה'. כמו שלשומר שפותח שער גשמי צריך לשלם עבור שרותו, כך גם צריך לתת פדיונות לצדיק שפותח שער לשמיים עבור חסידיו".
• "לא זה היה מפעלו הגדול של אליהו שעשה נפלאות, אלא זה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים לא דיבר העם על הפלא אלא כולם קראו 'ה' הוא האלוהים'"

ניגוניו

מיוחס לו חיבור של שני ניגונים- אחד לאשת חיל והשני לאתה נגלית. אחיינו, רבי נחמן מברסלב, הפך את הניגונים^[4].

תורתו

רבי ברוך לא כתב את דברי תורתו והדפיסם. דברי תורתו נדפסו בספרים שונים, המרכזי שבהם הוא הספר בוצינא דנהורא שיצא לאור בפעם הראשונה בשנת ה'תר"מ על ידי תלמידו רבי נחמן יעקב בן אליהו מהעיירה 'באר' ומאז נדפס פעמים רבות, ספר זה נחשב לאחד מאבני היסוד של החסידות^[5], על אף שיש שפקפקו באמינות מקורותיו^[6].

דברי תורה נוספים נלקטו בספר 'אמרות טהורות' או הופיע בספרי החסידות של אותה תקופה מהם בספר דגל מחנה אפרים, ספר חסד לאברהם לרבי אברהם המלאך, 'מגדל דוד' לרבי דוד מטולטשין, עבודת ישראל, נטע שעשועים וספרים נוספים.

לקריאה נוספת

• ראובן מרגליות, מקור ברוך, זמושץ', תרצ"א
• ציפי קויפמן, ר' ברוך ו'שושלת מז'יבוז'', תרביץ פז, א (תשרי–כסלו תש"ף), עמ' 99–143

קישורים חיצוניים

• ברוך ממז'יבוז', ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יצחק ורפל, ‏ר' ברוך ממז'בוז', באתר "דעת", מתוך ספרו: ספר החסידות, תש"ז
• אברהם כהנא, ‏ר' ברוך בר' יחיאל ממזיבוז (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
• רבי ברוך ממז'בוז', באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
• משפחתו, בבלוג "תולדות"
• דוד הלחמי, רבי ברוך ממז'בוז', חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ר"י, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• ר' חיים ישכר גראס, ״חיים וברכה״, הערות על הספר בוצינא דנהורא, בתוך: בוצינא דנהורא, לבוב, תר״צ, באתר היברובוקס
• ברוך בן יחיאל מיכל (1753–1811), ממזיבוז, דף שער בספרייה הלאומית