שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גדוד טולכרם
גדוד טרור הפועל מטולכרם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גדוד טולכרם (בערבית: كتيبة طولكرم. לעיתים מכונה חטיבת טולכרם) היא קבוצת טרור פלסטינית חמושה המזוהה עם פלגים פוליטיים פלסטיניים שונים ופועלת מטולכרם ומנור שמס. הוא נחשב לאחד מקבוצות הטרור הגדולות מבין גדודי הטרור ביהודה ושומרון.
ארגון הטרור הוקם בסוף 2021 כקבוצה של פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי. במרץ 2022 הפך עצמאי בהחלטת מייסדו, סייף אבו לבדה. מאז הארגון לא משתייך לפלג טרור מסוים, ומחבלים רבים מארגוני טרור שונים מצטרפים לשורותיו, והוא מגייס מחבלים בין היתר מגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ומגדודי חללי אל-אקצא, שהצטרפו ככוח מיוחד הנושא את השם "קבוצת תגובה מהירה" שייסד המחבל אמיר אבו חדיג'ה.[1]
ישראל נאלצה לבצע פעולות רבות בחזית טולכרם (ער'), במלחמת חרבות ברזל ולפניה, כדי לפעול צבאית נגד ארגון הטרור, המייצר טרור נגד מדינת ישראל ואזרחיה.
ארגון הטרור חותר למודל הכולל תשתית טרור, פיקוד מטה ושליטה היררכית ברורה. בארגון הטרור מחבלים שמבצעים פיגועים, וכאלה שדואגים לקשר עם גורמים מחוץ אליו כמו גדודי טרור הפועלים ממחנות פליטים אחרים. כחלק מפעילות הגדוד המחבלים בונים את המחנה כמבצר, מתעמתים עם צה"ל, מקימים דירות מסתור ומפקדות, ומקפידים על מידור.
ארגון הטרור יושב על הקו הירוק ובצמידות לכביש 6, משכך כוללת פעילותו פיגועי ירי על היישובים היהודיים הסמוכים לטולכרם (בשומרון ובשרון), ובהתעצמות, כאשר ארגוני טרור גדולים יותר נותנים חסות לפעילותו ומממנים אותו.
לארגון היו שלושה מפקדים: סייף אבו לבדה, עאמר אבו ח'דיג'ה (אנ') ואבו שוג'אע. שלושתם חוסלו על ידי ישראל.
Remove ads
אודות
סכם
פרספקטיבה
ארגון הטרור נוסד על ידי סייף אבו לבדה יחד עם שותפים אחרים ובסיוע גדוד ג'נין בשלהי 2021, והיה בתחילה יחידה של פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. לאחר השלמת ההכנות של ארגון הטרור הוא הוכרז רשמית על ידי אבו לבדה במרץ 2022, בכיכר מרכזית בטולכרם, עת התפצל מהג'יהאד האסלאמי וגייס מחבלים גם מחמאס. תיעוד ראשון שלו בתקשורת הישראלית מופיע רק בנובמבר אותה שנה.
עיקר הפעילות של גדוד טולכרם כיום הוא בהתעצמות ובביצוע פיגועי ירי לעבר היישובים הסמוכים: יישובי מזרח עמק חפר היושבים על כביש 6, אבני חפץ וכלפי מעבר תאנים הסמוך. פיגועי טרור נוספים שמבצע הגדוד הם יידוי אבנים ומטעני חבלה, וטרור פסיכולוגי של פרסום סרטוני הפחדה כלפי התושבים היהודיים של האזור.
ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי לוקחים אחריות על הגדוד, שבאופן רשמי משייך עצמו למחנה הפליטים. אותם ארגוני טרור מתגמלים את המחבלים עד אלפי שקלים עבור ירי על יישובי עמק חפר וצילום הירי עם סממנים המזוהים עם הארגונים, כמו סרטי ראש ודגלים של חמאס, על מנת שיוכלו להבהיר כי מדובר בפעולה של אנשיהם.[2]
פרט לפיגועים שמבצע ארגון הטרור נגד אזרחי מדינת ישראל, עיקר פעילותו היא בביצוע ירי, פיגועי תופת ולחימה נגד חיילי צבא הגנה לישראל בטולכרם עצמה ובסביבתה, כאשר החיילים נכנסים אליה לפעילות צבאית לביעור טרור.
למרות פעילות צה"ל וחיסוליו הרבים באזור טולכרם ונור שמס במלחמת חרבות ברזל ולפניה באמצעות חטמ"ר מנשה, וחטיבות מתגברות, הטרור באזור לא נפסק. צה"ל לא מצליח לסכל את המחבלים המתארגנים לפיגועים כל העת, ובאזור יש כמות עצומה של נשקים וחומרי נפץ, ותושבי האזור בשומרון ובשרון חוששים שפעילויותיו הבאות של ארגון הטרור יהיו ממוקדות ועוצמתיות יותר, ואף יכללו מתקפה הדומה באופיה לטבח שבעה באוקטובר.
Remove ads
מבנה
גדוד טולכרם כולל בתוכו מחבלים מפלגי טרור שונים, ואינו משתייך לאחד מהם, אלא פועל כארגון טרור עצמאי. להלן יחידות הבת של ארגון הטרור:
יחידת פלוגות אל-קודס (נקראת גם סייף אבו לבדה על שם מייסד ארגון הטרור. בערבית: مجموعة سيف أبو لبدة) – פועלת מאז סוף 2021 ומורכבת ממחבלי פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. יחידה זו הייתה ארגון הטרור בתחילתו, עד להפיכתו לעצמאי.
יחידת אל-קסאם (בערבית: مجموعة القسام) – הצטרפה לארגון הטרור לאחר הפיכתו לעצמאי, במרץ 2022. מורכבת ממחבלי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
יחידת חללי אל-אקצא (נקראת גם יחידת התגובה המהירה, בערבית: مجموعة الرد السريع) – הצטרפה לארגון הטרור ב-22 בפברואר 2023. היא יוסדה על ידי המחבל עאמר אבו ח'דיג'ה (אנ'), ומורכבת ממחבלי גדודי חללי אל-אקצא. מהווה את הכוחות המיוחדים של ארגון הטרור.
- יחידת גוב הבזים (בערבית: مجموعة وكر الصقور, וואקר אל-סוקור) – הוקמה ב-18 באוקטובר 2022, והצטרפה בפברואר 2023 ליחידת התגובה המהירה.
במקרים רבים היחידות מתפקדות בנפרד אחת מהשנייה, בין היתר בנושאים של לקיחת אחריות על פיגועים והתנהלות כלפי התקשורת.
Remove ads
פעילות ופיגועים
סכם
פרספקטיבה
מאז התפצלות ארגון הטרור מפלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, מחבלים רבים מגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס בחרו להצטרף אליו, ובספטמבר 2022 הוא מנה כ-40 מחבלים.
2023
בתחילת 2023 הצטרפו לגדוד גם מחבלים רבים מגדודי חללי אל-אקצא, תחת הכוח המיוחד "חוליית התגובה המהירה". ב-22 בפברואר קרא עאמר אבו ח'דיג'ה (אנ'), מפקד היחידה, את ההצהרה הראשונה שלה במסיבת עיתונאים בטולכרם. בהמשך מונה אבו ח'דיג'ה למפקד הגדוד.
צה"ל חיסל את מפקד הארגון, אבו ח'דיג'ה, ב-23 במרץ 2023, ביומו הראשון של חודש ניסן והרמדאן, לאחר שהוגדר "פצצה מתקתקת" כי תכנן להוציא פיגוע בטווח הקצר.[3] באותה תקופה פורסם גם כי ארגון הטרור מפולג, כאשר נור שמס ומחנה הפליטים טולכרם פועלים כל אחד באופן עצמאי, ללא שיתוף פעולה ביניהם, כאשר כוח המחבלים בנור שמס זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.[4]
ב-2 במאי ביצעו מחבלים מחוליית התגובה המהירה פיגוע ירי סמוך לאבני חפץ, ופצעו אדם באורח קל. המחבלים שביצעו את הפיגוע חוסלו בטולכרם כעבור שלושה ימים. בפעולה נעצרו שני מחבלים נוספים ונתפסו כלי נשק.[5]
ארגון הטרור ביצע את פיגוע הירי בחרמש ב-30 במאי בו נרצח מאיר תמרי, תושב חרמש. "חוליית התגובה המהירה" לקחה אחריות על הפיגוע.[6]
בלילה בין 4 ל-5 באוקטובר עצרו כוחות צה"ל ומג"ב מבוקש בטולכרם תחת חילופי אש. בפעילות נפצעו חמישה לוחמי מג"ב, בהם שלושה באורח קשה.[7] הפעילות קרתה אחרי פעילות נוספת בעיר כשבועיים לפני כן.[8]
מלחמת חרבות ברזל
ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
ב-19 באוקטובר התעמת הגדוד עם כוחות משמר הגבול וחטיבת מנשה שפשטו על מחנה טולכרם ומחנה הפליטים נור שמס, הרגו קצין מג"ב ופצעו עשרה חיילים ושוטרים.[9][10]
ארגון הטרור ביצע ירי לעבר יישובי עמק חפר, אבני חפץ ומחסום ניצני עוז לפחות מדי לילה[11] באופן תדיר בחודש נובמבר ובחודשים שאחריו.[12]
ב-3 באפריל 2024 תועדו מחבלי הארגון נוסעים בעיר טולכרם על טנדר של הרשות הפלסטינית ש"החרימו".
ב-18 באפריל פתחו כוחות צה"ל במבצע צבאי רחב היקף של יומיים במחנה הפליטים נור שמס בטולכרם. ארגון הטרור ניהל קרבות באמצעות מטעני חבלה ורובים תוצרת בית. תשעה חיילי צה"ל נפצעו בקרבות ולפחות עשרה מחבלים נהרגו במהלך הפשיטה.[13]
מחבלי גדודי חללי אל-אקצא, "חוליית התגובה המהירה" של הגדוד, פרסמו ב-26 באפריל 2024 סרטון בו הם נראים יורים בלילה שלפני צרורות לעבר היישוב בת חפר.[14] ב-30 באפריל מחבלים נוספים מהחולייה ביצעו פיגוע ירי מאסיבי על מחסום ניצני עוז שבדרך לכביש 6.[15]
ב-1 במאי, לפי מקורות ערביים, נורה ונהרג אחמד אל-פול, מחבל מרכזי בארגון הטרור, בידי המנגנונים של הרשות הפלסטינית במרכז העיר טולכרם, במהלך מארב שביצעו המנגנונים לחוליית מחבלים חמושה.[16]
סרטון שפורסם ב-27 במאי, בו נראים שב"חים חוצים את גדר ההפרדה ונתפסים, גרר בהלה רבתי בשרון.[17] ב-29 במאי הוביל הגדוד שורה של פיגועי ירי על היישוב בת חפר שגרמה נזק לרכוש.[18] המחבלים פרסמו סרטון מהפיגוע, בו הם נראים עם סרטי חמאס על ראשם. ארגון הטרור טען בנוסף שחדרה ליישוב ופשט על בית, תוך שהוא תפס מקלע ואקדח. הדיווח שלהם לא אומת.[19] צה"ל פתח בסריקות לאיתור המחבלים. בעקבות פיגוע זה וחציית השב"חים את גדר ההפרדה יומיים קודם לכן, הפגינו עשרות תושבים מבת חפר בשער היישוב, וראש מועצה אזורית עמק חפר, גלית שאול, פנתה במכתב לשר הביטחון יואב גלנט בבקשה לקיים דיון חירום בעניין הביטחוני.[20]
מחבלים מארגון הטרור רצחו את אמנון מוכתר בקלקיליה ב-22 ביוני.
ב-24 ביוני ארגון הטרור פוצץ מרחוק שני מטעני חבלה לעבר היישוב בת חפר. לא דווח על נפגעים.[21]
ב-1 ביולי ארגון הטרור התעמת עם כוחות ישראליים במחנה הפליטים נור שמס. בעזרת חומר נפץ תוצרת בית הצליח הארגון להשבית רכב משוריין פנתר ישראלי, להרוג חייל צה"ל ולפצוע קשה חייל נוסף.[22]
ב-16 ביולי קיבל ארגון הטרור אחריות על פיגוע מטען חבלה ליד הכפר רמין, שבו נפצעו שלושה יהודים תושבי האזור.[23] יום אחר כך, פוצץ ארגון הטרור מטען חבלה סמוך להתנחלות חרמש, ופצע ארבעה ישראלים, בהם שני חיילים שאינם בתפקיד ושני אזרחים.[24]
ב-20 בפברואר 2025 לקח הגדוד אחריות על פיגוע המטענים באוטובוסים בבת ים ובחולון, ניסיון פיגוע ענק שבוצע באמצעות פיצוץ מטעני חבלה באוטובוסים בגוש דן במרחקי זמן זעומים אחד מהשני.
Remove ads
סיכול ומעצרים
סכם
פרספקטיבה
צבא הגנה לישראל ביצע מספר מבצעים צבאיים וסיכולים ממוקד במחנות במהלך המלחמה. בעזרת מודיעין של שב"כ חוסלו מספר מחבלים מהאזור כשהיו בדרכם לבצע פיגועים, בעזרת אוגדת איו"ש.
מספר חיסולים ופעולות שביצעה מערכת הביטחון הישראלית נגד הגדוד מפורטות כאן.
מלחמת חרבות ברזל
- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
צה"ל חיסל ב-6 בנובמבר 2023 ארבעה מחבלים בכירים בארגון הטרור בטולכרם, שהיו אחראים לעשרות פיגועי ירי ביהודה ובשומרון ותכננו פיגועים נוספים, ביניהם פיגועי תופת, ירי תלול מסלול ושליחת מחבלים לעורף ישראל. שניים מהמחבלים שחוסלו הם עז א-דין עוואד, מפקד יחידת אל-קסאם של חמאס בגדוד, וג'יהאד שחאדה, ששימש כמפקד "גדוד התגובה המהירה". שני המחבלים היו תושבי מחנה הפליטים טולכרם ומבכירי תשתית הטרור באזור.[25]
בפעילות צה"ל בטולכרם במחנה הפליטים טולכרם ב-14 בנובמבר חוסלו שבעה מחבלים, הושמדה מעבדת מטענים, נחשפו עשרות מטענים שהוסתרו בכבישי המחנה ונהרסה אנדרטה לזכר רב המחבלים יאסר ערפאת במקום. הפעולה נמשכה כ-15 שעות.[26]
ב-17 בדצמבר נהרג מחמוד ג'אבר, אחיו של מוחמד ג'אבר יחד עם מחבלים נוספים.[27]
ב-18 עד 20 באפריל 2024 ביצע צה"ל, מג"ב ושב"כ מבצע צבאי בנור שמס, בו חוסלו ונעצרו מחבלים, נסרקו מבנים, נחשפו מטעני חבלה,[28] הוחרמו כלי נשק, והושמדה מעבדת מטענים במקום. מקורות ערביים טענו כי מוחמד ג'אבר, מפקד הגדוד, חוסל במבצע.[29] בצה"ל הביעו ספקות לגבי הטענה, ואכן, המחבל הופיע בפומבי במחנה ביום שלאחר יציאת כוחות צה"ל ממנו.[30] המבצע ערך כ-50 שעות, ונהרגו בו לפחות 13 מחבלים,[31] אחד מהם לפחות היה ערבי בעל תעודת זהות ישראלית.[א][32] מספר ההרוגים שפורסם על ידי הסהר האדום היה גבוה יותר, אך חלק מאלו שהוגדרו על ידם כהרוגים התבררו בהמשך כחיים. שמונה מחבלים נעצרו במבצע.[33] לצד הישראלי נפצעו שמונה חיילים ושוטר מג"ב אחד.[34]
מתחילת מלחמת חרבות ברזל עד 30 במאי 2024 נעצרו במחנה טולכרם נעצרו כ-40 מחבלים, בעוד מספר דומה של מחבלים חוסלו. בנור שמס חוסלו 50 מחבלים נוספים ונתפסו 70 כלי נשק.
ב-4 באוגוסט חוסלו בטולכרם מבצעי רצח אמנון מוכתר, מחבלי ארגון הטרור.
מבצע מחנות קיץ
- ערך מורחב – מבצע מחנות קיץ
במהלך מבצע מחנות קיץ, שהחל בסוף אוגוסט 2024, דחפורי D9 משוריינים ושופלים מסוג לביא"ה פינו מטענים רבים במרחב טולכרם. בערב היום הראשון למבצע נהרג מחבל בירי צלף, ובלילה השני למבצע לוחמי הימ"מ הרגו חמישה מחבלים, אבו שוג'אע, מנהיג גדודי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במקום,[דרושה הבהרה] שהפך לסמל אחרי שניצל מכמה ניסיונות חיסול.[35] ב-4 בספטמבר איתרו לוחמי צק"ח כפיר מטען חבלה שהוסווה בתוך עגלת תינוקות.[36]
בנוגע לפגיעה בתשתיות, דובר צה"ל מסר כי "במהלך פעילות לחישוף מטענים המוטמנים תחת צירים בנור שמס, נגרם שלא במכוון נזק לצינור מים". תושבים שחזרו למחנה הפליטים תיארו הרס נרחב לתשתיות, כולל לכבישים שהצבא חפר ולחלק מהבתים. לפי "שיחה מקומית", כל הכיכרות המרכזיות שבתוך טולכרם נהרסו על ידי דחפורי הצבא.[37]
ב-11 בספטמבר חיסל צה"ל מחבל חמוש ופגע במחבלים נוספים.
ב-3 באוקטובר, בהכוונת צה"ל ושב"כ, חיסלו מטוסי קרב את ראש תשתית הטרור של חמאס בטולכרם, זאהי יאסר עבד א-ראזק עופי, אשר תכנן פיגוע בטווח זמן המיידי. הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי 20 בני אדם נהרגו בתקיפה, רובם מחבלים שהיו לצידו.
ב-10 באוקטובר חוסל מוחמד עבדאללה, ראש התארגנות הטרור של הג'יהאד האיסלאמי בארגון הטרור, בתקיפה אווירית בנור שמס, יחד עם מחבל נוסף.[38]
ב-26 באוקטובר, כוחות ימ"מ, סיירת חרוב ושב"כ ביצעו נוהל "סיר לחץ" בטולכרם והרגו את המחבל אסלאם עודה, פעיל חמאס שהיה פצצה מתקתקת ותכנן פיגוע בטווח המיידי. ברכבו נמצאו אמצעי לחימה בהם רובה M16 וחומרים להרכבת מטעני חבלה.
בלילה שבין 30 באוקטובר ל-31 באוקטובר חיסלו לוחמי הימ"מ והשב"כ בטולכרם מחבל של חמאס שעמד להוציא פיגוע בטווח הזמן המיידי.[39] בלילה למחרת, סיירת חרוב בסיוע כלי טיס חיסלה שלושה מחבלים בנור שמס שהשתמשו בבית חולים למטרות טרור.[40]
מבצע חומת ברזל
- ערך מורחב – מבצע חומת ברזל
ב-27 בינואר 2025 דווח כי עשרות מחבלים מהמיליציה התחילו בהתארגנות עם המטרה לבצע מתקפת פתע ממחנה נור-א שמס בהשראת טבח שבעה באוקטובר. בתגובה לכך הרחיב צה"ל את מבצע חומת ברזל לטולכרם.[41] באותו יום צה"ל חיסל מהאוויר את מפקד חמאס בנור א-שמס וראש התארגנות הטרור של חמאס בטולכרם.[42][43]
בפתיחת המבצע צה"ל הרג בסיכול ממוקד מהאוויר את מפקד חמאס בנור שמס וראש היחידה של חמאס בטולכרם, איהאב אבו עטיווי.[44][45] מיד לאחר מכן כוחות רבים של צה"ל בהובלת יחידת דובדבן נכנסו אל מחנה הפליטים.
ב-29 בינואר הכריזה ישראל מלחמה על המיליציה,[46] ובאותו היום נלכדו בטולכרם 2 עזתים. בנוסף צה"ל הודיע שעד כה נהרגו 18 מחבלים, נפצעו 40 ונעצרו כ-60 מבוקשים. בנוסף אותרו והושמדו למעלה מ-150 מטעני חבלה, מתוכם כ-100 בג'נין ו-30 בטולכרם.[47]
ב-3 בפברואר דווח כי עד כה נהרגו 3 מחבלים בעיירה במהלך קרבות ונעצרו 50 מחבלים.[48]
ב-11 בפברואר פורסם שצה"ל שוקל ליצור גדוד לעיירה שידאג למגר את הטרור בטולכרם ולעצור ניסיונות לבצע טבח בדומה לטבח שבעה באוקטובר.[49]
לאחר פיגוע המטענים באוטובוסים בחולון ובבת ים שביצע ארגון הטרור הורה שר הביטחון ישראל כ"ץ להגביר את עוצמת הפעילות בטולכרם.[50]
ב-23 בפברואר שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי צה"ל השתלט על טולכרם ויישאר באזור.[51]
Remove ads
מפקדים
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
ראו גם
ביאורים
- למחבל אמנם הייתה תעודת זהות ישראלית, אך על פי מקורבים אליו חי בטולכרם והגיע לעיתים לטייבה הסמוכה, שנחשבה בישראל לעיר המגורים שלו, רק לפעמים.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads