גד נבון

הרב גד (פִּימה) נבון (ה'תר"פ, 1920 – כ"ט בסיוון ה'תשס"ו, 25 ביוני 2006) היה הרב הצבאי הראשי השלישי של צה"ל, תפקיד בו החזיק במשך כ-23 שנים.

הרב גד נבון

לידה	1 בינואר 1920 מרוקו הצרפתית, מדינת החסות הצרפתית במרוקו
פטירה	25 ביוני 2006 (בגיל 86)
מקום קבורה	הר הרצל
תאריך עלייה	1948
מדינה	ישראל ישראל
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1948–2000 (כ־52 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
לוחם בפלוגת הקומנדו הצרפתי קצין הדת של חטיבת הנגב קצין הדת של פיקוד הדרום רב פיקוד הצפון הרב הצבאי הראשי הרב הצבאי הראשי ה־3 פברואר 1977 – מאי 2000 (כ־23 שנים) → מרדכי פירון ישראל וייס ←
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מבצע שלום הגליל   המערכה ברצועת הביטחון

קורות חייו

חייו המוקדמים, והשירות בצה"ל כלוחם וכרב

נולד בשם מימון פחימה^[1] במרוקו ב-1920. בילדותו בבוגמאז׳ למד תורה אצל הרב אברהם יפרח ולאחר מכן למד בישיבותיהם של הרבנים יעקב דהאן ואברהם אביטבול במרקש, והוסמך לרבנות לאחר שלמד את כל הש"ס והיה מפורסם כבקיא בו. השתתף במפעל עלייה ב' במרוקו ונשלח מטעם התנועה הציונית לצרפת. עלה לישראל ב-1948, שירת כלוחם בפלוגת הקומנדו הצרפתי בחטיבת הנגב של הפלמ"ח, ומונה לקצין הדת בחטיבה.

בשנת 1950 מונה לקצין הדת של פיקוד הדרום ואחר כך לרב פיקוד הצפון. בשנת 1965 שימש כחבר בית דין צבאי בראשותו של הרב שלמה גורן, במלחמת ששת הימים שימש רב צבאי פיקוד הצפון בדרגת סא"ל.

ביוני 1971, עם פרישתו של האלוף הרב שלמה גורן, מונה לסגנו של הרב הצבאי הראשי השני, הרב מרדכי פירון והוענקה לו דרגת אל"ם. בעקבות מלחמת יום הכיפורים פעל הרב פירון להתרת עגונות נעדרי צה"ל במלחמה, והקים לשם כך בית דין בראשותו של הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שבו ישבו הרב פירון והרב נבון^[2]. לאחר המלחמה הועלה הרב נבון לדרגת תא"ל. היה אח בלשכת הכוכב מס' 13 של הבונים החופשיים.

הרב הצבאי הראשי

הקפות שניות בצה"ל, מחנה 80, מוצאי שמחת תורה, תשמ"ט (1988)^[א]

בפברואר 1977 מונה לרב הצבאי הראשי השלישי והוענקה לו דרגת אלוף, בדומה לשני קודמיו. בתקופת כהונתו חל מעבר הדרגתי מתפקיד קצין הדת לתפקיד הרב הצבאי, במקביל יסד את קורס הרבנים הצבאיים, לאחר שתיקנן בכל גדודי המילואים, בנוסף לסמל דת (שעד אז היווה את הסמכות ההלכתית), רב צבאי שיהווה סמכות הלכתית. הרב נבון חיבר מאמרים הלכתיים בנושא זיהוים של חללי צה"ל, ובתקופתו ניתן יתר תוקף לאמצעי הזיהוי הטכנולוגיים. סיים את תפקידו כרב הראשי לצה"ל בחודש מאי 2000 והוחלף על ידי הרב ישראל וייס.

בשנת ה'תשל"ח (1978) הוסמך לדיינות בידי הרבנות הראשית^[3].

נפטר בכ"ט בסיוון תשס"ו, 25 ביוני 2006, בביתו שביבנה, ונקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הותיר אחריו את רעייתו, פרלה, ושלושה ילדים. בנו הוא פרופ' עמיאל נבון, ביולוג במכון ויצמן.

קברו של הרב נבון בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גד נבון בוויקישיתוף

• אברהם עדס, האלוף הרב גד נבון — הרב הראשי לצה"ל, סייפא וספרא, במערכה, 6 במאי 1977
• הרב הצבאי לשעבר גד נבון הלך לעולמו, באתר ynet, 25 ביוני 2006
• הרב גד נבון הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2006
• גד נבון, באתר "החכם היומי"
• גד נבון (1922-2006), דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

1. מימין : אל"ם הרב מנחם חיים בקשט, סגן הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב גד נבון, הרב הראשי לצה"ל, (באזרחי) הרב מנחם הכהן, תא"ל מנחם מיארה, ראש מינהל הסגל, תא"ל אפרים לפיד, דובר צה"ל