שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
גל השרפות בישראל (2025)
מספר שרפות יער שפרצו באזור הרי ירושלים באביב 2025 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
גל השרפות בישראל היה גל שרפות נרחב שהתרחש ברובו בהרי ירושלים באביב 2025. ב־23 באפריל פרצה בהרי ירושלים שרפה שכילתה כ־7,000 דונם מיוערים. שבוע לאחר מכן, ב־30 באפריל, פרצה באותו אזור שרפת ענק שהתפשטה במהירות עקב שרב כבד ורוחות חזקות, וכילתה מעל 19,000 דונם מיוערים. בנוסף, מספר מוקדי שרפה קטנים פרצו ברחבי ישראל.[1]
צוות החקירה קבע כי מדובר ב"התלקחות חוזרת" של שריפה שפרצה שבוע קודם. עם זאת, בזמן השרפות, טרם בדיקות רשמיות, הופצו שמועות וחדשות כזב, שלקחו בהן חלק ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וחברי כנסת, שהאשימו פלסטינים בהצתות,[2] וכללו מידע שגוי וסרטונים מזויפים.
נציב כבאות והצלה ציין כי השרפה היא אחד האירועים הקשים ביותר שהוא זוכר.[3]
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
שרפות יער הן תופעה נפוצה בהרי ירושלים. בשנים 1987–2009 התרחשו בהרי ירושלים כ־4,000 אירועי שרפה, אם כי מרבית השרפות היו בשטח קטן מ־100 דונם. לפי הערכה, שרפה גדולה (נזק ל־6,000 דונם לפחות) מתרחשת בממוצע אחת ל־12 שנים, ושרפה קטנה (נזק ל־1,500 דונם) מתרחשת בממוצע אחת לארבע שנים.[4]
השרפה הגדולה הקודמת באזור התרחשה בשנת 2021.
התרעות
בשנת 2018 הציג מבקר המדינה דו"ח שעסק בגל השרפות של שנת 2016. בדו"ח הוצגו ליקויים רבים בהיערכות הרשויות המקומיות ואזהרה כי על משרדי הממשלה להיערך לגלי שרפות נוספים בעתיד.[5]
בשנים 2024 ו־2025 החורף היה יבש במיוחד, ובאזורים רבים זו הייתה השנה היבשה ביותר מאז החלו מדידות מזג האוויר בארץ. בעקבות כך, בתחילת מרץ 2025 פנה דב חנין, העומד בראש פורום האקלים, לראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא לו לכנס דיון חירום על מנת להיערך לסכנות האקלימיות הצפויות ובהן סכנת השרפות. נתניהו לא נענה לבקשה, והדיון לא כונס.[6]
ב־30 באפריל הוציא השירות המטאורולוגי התרעה על יום שרפות צפוי. באמצעות "אינדקס שרפות", המשקלל נתוני רוחות, לחות, חום ורמת היובש של הצמחייה, אזורים נרחבים בהרים ובשפלה סומנו בצבע סגול, צבע המעיד על דירוג סכנת שרפות קיצונית.[7]
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי לשעבר, מתח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא הכין את מערך הכבאות להתמודדות עם השרפות, ובלם רכישה מתוכננת של מסוקי כיבוי.[8]
Remove ads
השרפה ב־23 באפריל
בבוקר יום רביעי, 23 באפריל, לאחר שמזג אוויר שרבי מלווה ברוחות שרר ברחבי הארץ, פרצה שרפה בהרי ירושלים. בעקבות השרפה פונו המושבים אשתאול, מסילת ציון ובית מאיר, ונחסמו לתנועה לסירוגין הכבישים 1, 38 ו־44. ביום זה פעלו לכיבוי השרפה כ־110 צוותי כיבוי ו־11 מטוסי כיבוי ומסוק. למחרת בשעות הבוקר, לאחר פעילות של כ־70 צוותי כיבוי ו־6 מטוסי כיבוי מטייסת אלעד, הושגה שליטה על האש. לפי דיווחי רשות הטבע והגנים, כ־7,000 דונם ניזוקו בשרפה זו.[9][10]
לפי מיפוי באמצעות הלוויין סנטינל־2, כ־3,600 דונם נפגעו בשרפה זו.
Remove ads
השרפה ב־30 באפריל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
סכם
פרספקטיבה
כעבור שבוע, בבוקר יום רביעי, 30 באפריל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פרצה שרפה נוספת ביער אשתאול, סמוך לכפר נווה שלום שפונה מתושביו. השרפה התפשטה במהירות עקב רוחות מזרחיות עזות ומזג אוויר שרבי, והובילה לפינוי יישובים רבים, ביניהם קיבוץ נחשון, בקוע, תעוז, תרום, מסילת ציון, מבוא חורון, וקיבוץ הראל, חסימות כביש 1 וכביש 3 לשני הכיוונים, שיבושים בתחבורה וביטול טקסים רשמיים.[11] לאחר טקסי יום הזיכרון, כוחות משטרה וצה"ל הצטרפו לכוחות הכבאות וההצלה על מנת לסייע בלחימה באש.
לפי הערכה ראשונית של קק"ל, ביום זה ניזוקו כ־19,600 דונם, בהם יער אשתאול, יער הקדושים, יער שורש, רוב פארק קנדה, אזור מחלף ענבה ואזור דרך בורמה. על פי הערכות, כ־3,000 דונם נשרפו בשמורת הכפירה שבפרוזדור ירושלים.[12]
בלחימה באש השתתפו 120 צוותים שכללו 1,430 כבאים. נעשה שימוש ב־167 כבאיות (כולל 5 כבאיות מדגם "לווייתן"), 38 טרקטורונים, 10 מטוסי כיבוי מטייסת אלעד, שני מטוסי שמשון של חיל האוויר ושלושה מסוקי כיבוי של יחידת הכיבוי האווירי.[13] בנוסף, הופעל מסוק שנתן תמונות מצב מהאוויר, שמונה רחפנים ומל"ט מדגם הרון של התעשייה האווירית.[14]
במבצע השתתפו גם גופים חבירים, ובהם: 50 כבאים של פיקוד העורף שעשו שימוש בשמונה כבאיות, שמונה מכליות מים, שישה כלי צמ"ה ומכלית דלק של פיקוד העורף, 80 לוחמי אש של קק"ל, שעשו שימוש ב־12 כבאיות, שמונה כבאיות של חיל האוויר ושתי כבאיות של נתב"ג.[13]
בשריפה שהייתה ב־30 באפריל נפגעו כ־14,000 דונם.
מוקדים
השרפות התפשטו לשישה מוקדים עיקריים: נווה שלום, מסילת ציון, מצפה הראל, פארק קנדה, רמת בית שמש ב' וכביש 3. האש הגיעה גם לכביש 1, שם נאלצו נהגים רבים לנטוש את רכביהם כדי להימלט מהלהבות. הלחימה באש במוקד זה נמשכה כל הלילה.[11]
לאורך היום הופיעו עוד 14 מוקדי שרפה ברחבי ישראל. המוקדים העיקריים היו בעפולה, רמת צבי שבגלבוע, אזור רומת אל־הייב שבגליל התחתון, מעיין צבי במישור החוף, כפר ג'ת ויערות ליד אום אל פחם.[15]
צוות החקירה של השריפה, שכלל חוקרי דליקות בכירים שנעזרו בצילומי אבטחה מאזור מסילת ציון ונווה שלום, קבע כי מדובר ב"התלקחות חוזרת" של שריפה שפרצה שבוע קודם.[2]
הפצת שמועות וחדשות כזב
מיד עם פרוץ השריפה הופצו ידיעות וסרטונים שכביכול תיעדו פלסטינים המציתים את השריפות.[16] סרטון של אדם מצית אש, שצולם באיטליה בשנת 2021, הופץ ברשת ואף שודר במספר ערוצי טלוויזיה כהוכחה להצתות, אף על פי שהיה ישן ולא צולם בישראל. תיעודים נוספים, כגון עצי זית הבוערים באופן נקודתי, הופצו כהוכחות להצתה, אף שמדובר בתופעה טבעית בה גיצים שעפים ברוח מציתים מוקדים חדשים. גם מפה המוכיחה לכאורה כי השרפות פרצו רק בשטח ישראל, ולא בשטחי הרשות הפלסטינית, התעלמה משרפות שפרצו ליד יריחו וטולכרם, ומאופי השטח השונה — בישראל קיימים יערות רבים שמועדים לשרפות. הופצו גם מודעות שלא ברורה מידת האותנטיות שלהן, הקוראות להצתות מכוונות ומיוחסות לארגוני טרור.
הידיעות והסרטונים שהופצו קיבעו את הנרטיב לפיו השרפות נבעו מהצתות מכוונות, למרות היעדר ראיות, ועל אף העובדה שעשרות שרפות שמקורן ברשלנות פורצות בישראל מדי יום. אדם קלין־אורון, אנתרופולוג מומחה לתאוריות קונספירציה, הסביר כי התאוריות מציעות נרטיב פשוט המכוון אצבע מאשימה החוצה ומסייעות לפוליטיקאים להסיט מהם את האשמה. לדבריו, במקרה זה הייתה עליית מדרגה, כאשר פוליטיקאים בכירים ואנשי תקשורת מרכזיים הפיצו שקרים בוטים.[17] כך למשל, יום למחרת גל השרפות, במסגרת אירועי יום העצמאות, נאם נתניהו בטקס חידון התנ"ך וטען שנעצרו 18 חשודים בהצתה. על פי דיווחי המשטרה, נעצרו שלושה חשודים בלבד, שלא היה להם קשר לשריפה והם שוחררו.[18][19]
הסתה להצתה
ברשתות חברתיות פלסטיניות פורסמו קריאות להצית אזורים ויישובים נוספים בשטח ישראל.[20] בקבוצת הטלגרם של העיר סלפית הופצו קריאות "להצית את יערות הכיבוש והיישובים שלהם" ו"להצית את בתי המתנחלים".[21]
התגייסות אזרחית
תנועות אזרחיות פתחו חדרי מצב ומערכי תמיכה במטרה לסייע למפונים ולכוחות ההצלה. בין התנועות נמנו "אחים ואחיות לנשק", "התעוררות בירושלים", "הרבעון הרביעי" ו"המילואימניקים – דור הניצחון".[22][23][24]
סיוע בינלאומי
בעקבות השרפות פנתה ישראל בבקשה לסיוע בין־לאומי בכדי להשיג שליטה על השרפות לפני רדת החשכה.[25] שר החוץ גדעון סער פנה לשרי החוץ של המדינות השכנות יוון, קרואטיה, קפריסין, איטליה ובולגריה.[26][27] בשעות אחר הצהריים קרואטיה, יוון ואיטליה נענו לפנייה בחיוב, ובנתב"ג נערכו לקבלת מטוסי הכיבוי. בהמשך הודיעה יוון כי מטוסי הכיבוי שלה יתעכבו בעקבות היערכות לשרפות ביוון עצמה. קרואטיה ואיטליה הודיעו שישלחו שלושה מטוסי בומברדייה 415. הרשות הפלסטינית הציעה סיוע בהשגת שליטה על השרפות בהרי ירושלים, כאשר השרפות התרחבו במקביל גם לכיוון יהודה ושומרון. מישראל לא התקבלה תגובה לרשות באופן פומבי.
השפעות על אירועי יום העצמאות
רוב מופעי ערב יום העצמאות בוטלו, בעיקר בערים מרכזיות בהן צוותי כיבוי נדרשים לקיום האירוע, על מנת לאפשר לכוחות הכבאות וההצלה לפעול באזורי השרפה, וכן עקב מזג האוויר הסוער ששרר בערב יום העצמאות.[11] עוד טרם התפשטות השרפות בוטל טקס הדלקת המשואות בשל הרוחות העזות באזור ירושלים והר הרצל. במקום שידור חי של הטקס שודר צילום של החזרה הגנרלית שנערכה יום לפני.[28]
Remove ads
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל ישראל | ||
| פורטל ירושלים | ||
קישורים חיצוניים
למה בכל שריפה "אשמים" הערבים?, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2016- אפרת פורשר, הודיה רן, 3 פצועים פונו במצב קל בעקבות השריפה באזור ירושלים; נתניהו והמפכ"ל נמצאים בזירה, באתר וואלה, 24 באפריל 2025
- אסף גולן, המומחה שמזהיר: "השריפה – רק ההתחלה, עומדים בפני עידן חדש של אסונות אקלימיים", באתר ישראל היום, 30 באפריל 2025
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads