הרון 1 - Wikiwand

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

עובדות מהירות מאפיינים כלליים, סוג ...

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

פיתוח

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מה-RQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג^[2].

כניסה לשירות

"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר^[3]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט^[4].

ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003^[5], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב-זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית^[6].

ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר^[7]. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים^[8]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה שבה נמכרו 10 יחידות שעליהן הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007 הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010^[9].

ב-2008 נבחר ההרון 1 להחליף את מטוס הסיור הימי של חיל האוויר שחף (וסטווינד)^[10].

Remove ads

תאונות

בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי^[11].
באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים^[12].
בספטמבר 2022 נפל אחד הכלים במרחב הימי בסמוך לגבול הצפוני, בעקבות תקלה. כוחות צה"ל משו את הכלי מן הים. כלי הטיס מסוג זה קורקעו במהלך התחקיר.^[13]
בנובמבר 2022 נפל אחד הכלים באזור ערד, המערך קורקע עד לסיום החקירה.^[14]
ב-29 בינואר 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל התרסק סמוך לרחובות כטמ"ם שובל, לאחר שחזר ממשימה ברצועת עזה. המערך קורקע עד לסיום החקירה.^[15]
ב-29 באפריל 2025 פקיסטן הודיעה כי הפילה מלט ישראלי הדומה בצורתו לheron 1 בעת ריגול במטען הודו

Remove ads

מאפיינים

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

מפעילים

סכם

פרספקטיבה

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005^[16]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang), שערכה את טיסת הבכורה שלה בספטמבר 2006^[17], ונמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

אזרבייג'ן אזרבייג'ן – חיל האוויר של אזרבייג'ן – 5 כלים בשירות מבצעי.
אקוודור אקוודור – חיל הים האקוודורי – 2 כלים בשירות מבצעי.
ברזיל ברזיל – המשטרה הפדרלית הברזילאית – 14 כלים בשירות מבצעי^[18].
גרמניה גרמניה – לופטוואפה – 3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010^[19], שהוארך עד החודשים הראשונים של 2019. ובנובמבר 2018 גרמניה האריכה את חוזה החכירה עד 2020^[20]. ב-2022 חכרה גרמניה חמישה כלים^[21].
הודו הודו – חיל האוויר ההודי – 49 מל"טים בשירות מבצעי, לאחר שמל"ט 1 מתוך 50 שנקנו התרסק^[22], שנקנו במסגרת עסקה בשווי 500 מיליון דולר. חיל הים ההודי – 16 כלים בשירות מבצעי.^[23]
טורקיה טורקיה – צבא טורקיה רכש 10 כלים^[24]
יוון יוון – משרד ההגנה הלאומי – 7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018^[25].
ישראל ישראל – חיל האוויר הישראלי מפעיל את ההרון 1 תחת השם "שובל" במסגרת טייסת 200.
קנדה קנדה – חיל האוויר הקנדי המלכותי – 3 כלים בשירות מבצעי.
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית – צבא רפובליקת קוריאה – 3 כלים בשירות מבצעי.
סינגפור סינגפור – חיל האוויר של סינגפור – 2 כלים בשירות מבצעי.
ארצות הברית ארצות הברית – צי ארצות הברית – 2 כלים בשירות מבצעי.
האיחוד האירופי האיחוד האירופי – באוקטובר 2020, זכתה התעשייה האווירית ביחד עם איירבוס במכרז להשכרת מל"טי הרון למשמר החופים של האיחוד האירופי, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.^[26]
צ'כיה צ'כיה – באוגוסט 2022 צ'כיה פתחה במגעים עם ישראל לעסקה לרכישת שלושה מל"טי הרון בשווי 70 מיליון דולר.^[27]