שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

הרבעון הרביעי

ארגון המקדם הסכמות רחבות בחברה הישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרבעון הרביעי
Remove ads

הרבעון הרביעי הוא תנועה חברתית ישראלית שפועלת ליצירת כוח פוליטי שחזונה "הבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית משגשגת".[1] התנועה נוסדה בשנת 2022, ושמה מתייחס לטיעון יו"ר התנועה יואב הלר כי מדינת ישראל נמצאת ברבעון הרביעי לקיומה - בין שנת ה–75 לשנת ה–100 - רבעון שבמהלכו ממלכת שלמה וממלכת החשמונאים התפרקו, לדבריו, בשל מריבות פנימיות שהחלישו אותן וסייעו לאויביהן להחריבן. לפיכך, התנועה מבקשת לייצר "הסכמות רחבות" על מנת להבטיח את קיומה של המדינה.

עובדות מהירות מדינה, מייסדים ...
Remove ads

הקמה

סכם
פרספקטיבה
Thumb
ועידת האומץ של ישראל, מאי 2024

התנועה הוקמה בשנת 2022 על ידי כמאה פעילים בזירה הציבורית, בראשותם של ד"ר יואב הלר, אלה רינגל, אורי הרמן ואיתן זליגר,[2] בעקבות המשבר הפוליטי והחברתי בישראל שהחל סביב חמשת סבבי הבחירות מ-2019 ועד 2022. התנועה רואה במשבר זה סימפטום לבעיות עומק בחברה הישראלית, בראש ובראשונה חוסר אמון בקרב אזרחי ישראל ובין האזרחים למוסדות המדינה.

בשיתוף פעולה בין ראשי התנועה לחוקרים והוגי דעות ישראליים, פועלים חברי התנועה למעבר ממחלוקת שנועדה להכנעת הצד השני, ל"מחלוקת בונה אמון". במסגרת זו, אין מטרת התנועה לבטל מחלוקות ולהגיע להסכמות או לוויתור על עמדות, אלא להפוך את השיח הקיים לכזה המכוון לבניית אמון. בשיתוף פעולה עם ד"ר דוד ביטון הגדירו בתנועה את פעילותה כיצירת "פוליטיקה של הכנסת אורחים".[3]

התנועה הוקמה בימי ממשלת ישראל השלושים ושש ("ממשלת בנט-לפיד") ופעילותה התרחבה באופן משמעותי בימי ממשלת ישראל השלושים ושבע בעקבות השיח הציבורי על הרפורמה המשפטית.[3] ב-8 ביוני 2023 נערכה ועידת התנועה הראשונה בהשתתפות כ-2,000 פעילים באקספו תל אביב.[4] ב-30 ביוני 2024 קיימו ועידה נוספת תחת הכותרת 'ועידת האומץ' ובה השתתפו כ-5,000 פעילים והושק מסמך 'הסיפור הישראלי' שנכתב בתהליך השתתפותי בתנועה.[5]

בספטמבר 2024 פתחה התנועה בקמפיין הקורא להקמת ממשלת אחדות לאומית על רקע מלחמת חרבות ברזל המתמשכת ומשבר החטופים.[6]

בדצמבר 2024 הציגו הצעה מתווה מדורג לקביעת 'כללי המשחק' של הדמוקרטיה הישראלית, בהתייחס לשיח על הרפורמה המשפטית - ובו קראו לחיזוק הכנסת לצד שורת צעדים להסדרת האיזונים בין הממשלה ומערכת המשפט.[7]

מתווה לבחירת שופטים ושינוי שיטת הבחירות בשלב הראשון, שהגדיר צוות הכותבים כ'חוסם עורקים' שנחוץ באופן הדחוף ביותר למניעת הידרדרות למלחמת אזרחים: הסדרת החקיקה של חוקי יסוד כך שתיעשה רק בהסכמה רחבה (לפחות 75 מנדטים); הגבלה של יכולת בית המשפט לפסול חוקים כך שהדבר יתאפשר רק בהרכב מורחב וברוב של 8 מתוך 11 שופטים; הסדרה של מעמד היועץ המשפטי לממשלה כך שהשרים יהיו כפופים לייעוץ המשפטי, אולם הממשלה כולה תהא רשאית לקבל החלטה בניגוד לעמדת היועמ"ש ולהיות מיוצגת באופן פרטי בעתירות לבג"ץ; והצעה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שבמרכזה הגדלת הרוב הנדרש לבחירת שופטי בית המשפט העליון כך שיחייב הסכמות רחבות בין קואליציה לאופוזיציה, דרישה לגיוון בוועדה (שלושה נציגים מהפריפריה וייצוג לנשים) ושקילת שיקולי גיוון גם במינוי השופטים.

במאי 2025 קיימה התנועה הליך בחירות לראשותה, שהיה פתוח לכלל החברים באמצעות הצבעה דיגיטלית. יואב הלר נבחר מחדש לאחר שהתמודד מול חבר ההנהגה משה תורג'מן.[8].

Remove ads

עקרונות

הסכמה רחבה

Thumb
סמינר הרבעון הרביעי

כחלק מ"הסיפור הישראלי" פועלת התנועה ליישר קו בין אזרחי המדינה ולהסכים יחד על המרכיבים הבסיסיים מהם עשויה מדינת ישראל.

  • ליבה ציונית – השאיפה לקיום מדינה עצמאית, ריבונית וחזקה
  • ליבה יהודית – הראייה של המדינה כמושתתת על יסודות התרבות היהודית בהתאם לרוח מגילת העצמאות
  • ליבה דמוקרטית ליברלית[9] – האידיאל לשלב ולשמוע את כלל תושבי המדינה ולקבל החלטות בהתאם לרצון האזרח
  • ליבה ערבית – ההכרה בכך שבישראל חיים גם אזרחים ערביים שלהם חלק בתרבות, באידיאלים ובמהות המדינה.

שיח צופה עתיד

במסגרת השיח האזרחי אותו מובילה התנועה, מקודמת אג'נדה צופה פני עתיד למדינה ובראשה שלושה נושאים

  1. אומת החינוך והמוביליות – קידום ההבנה כי על מדינת ישראל להוביל בתחום החינוך והמוביליות החברתית
  2. אומת הטכנולוגיה – כ"אומת הסטארטאפ" על ישראל להמשיך ולפתח את הנושא בו היא מצטיינת
  3. אומת החסד וההתנדבות – חיזוק ההכרה במפעלי החסד הרבים הקיימים במדינה והרחבתם.

הקשר עם מוסדות המדינה

פעילי התנועה פועלים לשינוי דינמיקה וחיזוק הקשרים בין מוסדות המדינה לשלטון המקומי ובין המגזר החברתי למגזר העסקי על מנת לעודד פתרונות אזוריים, יזמיים וחדשניים לבעיות ציבוריות.

Remove ads

פעילות

  • "סלונים" - מובילי התנועה מתארחים בבתי אזרחים ברחבי ישראל ומדברים על ערכי התנועה וקידום השיח וה"פוליטיקה של הכנסת אורחים", כמו גם הרשמה וחיבור חברים נוספים לתנועה. עד כה[דרושה הבהרה] התקיימו מאות מפגשים כאלו ברחבי הארץ ובהם עשרות אלפי משתתפים.
  • סמינרים - התנועה מקיימת סמינרים ברחבי הארץ בהם מועברות הרצאות על ידי מובילי התנועה ומתקיימים מעגלי שיח והקשבה. נכון למאי 2023 התקיימו 18 סמינרים ובהם 1,300 משתתפים.
  • פעילות שטח - מתנדבי התנועה פועלים להסברה בשטח. בין היתר על ידי פתיחת דוכנים, קיום סיורים, מפגשי זום וקבוצות מקומיות.[10]

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

אתר האינטרנט הרשמי של הרבעון הרביעי

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads