ג'וליה סבוטינדה

ג'וליה סבוטינדה (באנגלית: Julia Sebutinde; נולדה ב-28 בפברואר 1954) היא שופטת אוגנדית המכהנת בתקופת כהונתה השנייה בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מאז מרץ 2012, אז הפכה לאישה האפריקאית הראשונה המכהנת בו.^[1] לפני כן כיהנה בבית הדין המיוחד לסיירה לאון (SCSL). בפברואר 2024 נבחרה לתפקיד סגנית נשיא בית הדין הבין-לאומי לצדק.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סבוטינדה נולדה באנטבה, אוגנדה, לעובד מדינה ולעקרת בית, ולמדה בבית ספר יסודי בעיר.^[2] לאחר מכן הצטרפה לבתי ספר תיכוניים בגאיאזה ובבודו, ולמדה משפטים באוניברסיטת מאקררה (אנ') בבירה קמפלה. היא סיימה תואר ראשון במשפט בשנת ב-1977, ובשנה לאחר מכן קיבלה דיפלומה בעריכת דין מהמרכז לפיתוח משפטים בקמפלה. בשנים 1978–1990 עבדה במשרד המשפטים של אוגנדה, ולאחר מכן נרשמה לתואר שני במשפטים באוניברסיטת אדינבורו, ממנה קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד ב-2009 כהוקרה על שירותה בתחום המשפט הבין-לאומי וזכויות האדם.^[3]

לאחר שסיימה את לימודיה באדינבורו ב-1991 עבדה במשרד חבר העמים הבריטי בבריטניה, ואז הצטרפה למשרד המשפטים של נמיביה, שזכתה בעצמאות. ב-1996 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון של אוגנדה, ובתפקיד זה עמדה בראש שלוש ועדות חקירה לשחיתות במשטרה, בכוח ההגנה העממי וברשות המיסים של אוגנדה.

בשנת 2005 מונתה לשופטת בבית הדין המיוחד לסיירה לאון, שהוקם על ידי האומות המאוחדות, במסגרתו שפטה את נשיא ליבריה לשעבר צ'ארלס טיילור שהואשם בין היתר ברצח, אונס ושימוש צבאי בילדים ובנערים.

סבוטינדה כיהנה כנשיאת האוניברסיטה הבין-לאומית קלארק (אנ') למדעי הרפואה בקמפלה בשנים 2008–2017^[4] ומכהנת כנשיאת האוניברסיטה המלכותית מוטסה הראשון (אנ') השייכת לממלכת בוגנדה.^[5]

בבית הדין הבין-לאומי

ב-2011 (אנ') התמודדה בבחירות לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מול השופט המכהן עבדול קורומה (אנ') מסיירה לאון לאחר שהוצעה על ידי אוגנדה, קרואטיה ודנמרק לשופטת מטעם אפריקה,^[6] והייתה צריכה לזכות ברוב מוחלט הן בעצרת הכללית של האו"ם והן במועצת הביטחון.^[7] ביום הראשון להצבעה נבחרו ארבעה מועמדים והיא השיגה רוב בעצרת הכללית, אך קורומה זכה ברוב במועצת הביטחון.^[8] ב-13 בדצמבר 2011 זכתה סבוטינדה ב-97 קולות מתוך 193 בעצרת הכללית ו-9 קולות מתוך 15 במועצת הביטחון ונבחרה לתפקיד.^[9]

ב-12 בדצמבר 2020 נבחרה לכהונה שנייה בבית הדין עם 139 קולות בעצרת הכללית ו-10 קולות במועצת הביטחון.^[10]

ב-2024 שפטה סבוטינדה בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, והייתה השופטת הקבועה היחידה שפסקה נגד האמצעים הזמניים שביקשה דרום אפריקה להשית על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה.^[11]^[12] בדעת המיעוט כתבה כי המחלוקת היא בעיקרה פוליטית ולא משפטית, ואין בסיס סביר למציאת כוונה לרצח עם מצד ישראל.^[13] משרד החוץ של אוגנדה הצהיר כי העמדה שנקטה סבוטינדה היא "עמדה אישית ועצמאית שלה שלא משקפת בשום אופן את עמדותיה של רפובליקת אוגנדה".^[14]

ג'וליה סבוטינדה

ביוגרפיה

בבית הדין הבין-לאומי

חיים אישיים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on