שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ג'ון אוליבר
סאטיריקן ומנחה טלוויזיה בריטי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ג'ון ויליאם אוליבר (באנגלית: John William Oliver; נולד ב-23 באפריל 1977) הוא קומיקאי, סאטיריקן, תסריטאי, שחקן, מפיק ומנחה טלוויזיה בריטי-אמריקאי. משנת 2014 מנחה את התוכנית "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" ברשת HBO האמריקאית. בעברו היה כתב בתוכנית הדיילי שואו, החולקת מאפיינים דומים עם תוכניתו. הנחה גם תוכנית סטנד-אפ בערוץ קומדי סנטרל. שיחק גם בסיטקום "קומיוניטי".
Remove ads
ביוגרפיה
אוליבר נולד בארדינגטון (אנ') שבווסט מידלנדס, פרבר של העיר ברמינגהאם, אנגליה שבממלכה המאוחדת, למשפחה נוצרית-אנגליקנית ממוצא אנגלי ואירי. בנם של מורה למוזיקה, ושל עובד סוציאלי (עו"ס) ומנהל בית ספר. שם נעוריה של אמו הוא מקנלטי (McNunlty). אחד מסבי-סביו היה הבישוף של ריפון, ויליאם בויד קרפנטר. לו גם אחות צעירה המתגוררת באוסטרליה. גדל והתחנך בעיירה בדפורד, וכן למד לנגן על ויולה. בשנת 1998 סיים את לימודיו בכרייסט'ס קולג' (אנ'), שם קיבל תואר ראשון בספרות אנגלית.[1] בעת היותו סטודנט, אוליבר הפך לחבר בהרכב התיאטרון הקומי "Cambridge Footlights" .
Remove ads
קריירה
סכם
פרספקטיבה

אוליבר החל לעבוד במופעי סטנד-אפ שונים עם שותפו אנדי זלצמן (אנ'). המופעים הושמעו גם דרך שידורי רדיו, שודרו בטלוויזיה ואף הועברו בפסטיבל אדינבורו.
הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט
בשנת 2006 הצטרף לתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "דיילי שואו", ככתב בריטי בכיר. הוא רואיין לתוכנית במסגרת המלצתו של הקומיקאי ריקי ג'רווייס. אף על פי שג'רווייס לא פגש אותו אישית, המליץ עליו משום שהכיר את עבודתו. הוא התקבל לעבודה כשבועיים לאחר הראיון. לאחר מכן, טס מלונדון לניו יורק והחל לעבוד ביום שלמחרת. אוליבר זכה בפרס אמי על כתיבתו בתוכנית בשנים 2009, 2011 ו-2012 ובפרס גילדת התסריטאים.
לצד הופעתיו התכופות ב"דיילי שואו", זכה להכרה גם בדמותו של פרופסור איאן דאנקן בסיטקום "קומיוניטי" של רשת NBC, בתוכניות הרדיו והפודקאסטים שהמשיך להגיש עם אנדי זלצמן, ובזכות תפקידיו בסרטי הקומדיה "גורו האהבה" של מייק מאיירס ושני שוברי הקופות של סרטי האנימציה והלייב-אקשן "הדרדסים". במקביל, המשיך אוליבר בפעילותו כסטנדאפיסט, וכיכב בספיישלים טלוויזיוניים משלו ברשת קומדי סנטרל, בתוכנית "John Oliver’s New York Stand-Up Show", שנמשכה ארבע עונות. בשנת 2013 אף זכה להגיש מספר חודשים את תוכנית ה"דיילי שואו", עקב היעדרו של ג'ון סטיוארט, שביים את סרטו "Rosewater". הופעתו של אוליבר כמחליף קיבלה שבחים אוניברסליים, ולאחר שחוזר רבות על ידי רשתות שונות, חתם על חוזה ארוך טווח עם רשת HBO.[2]
משנת 2007 מנחה גם את תוכנית הפודקאסט הסאטירית "The Bugle", יחד עם אנדי זלצמן, שכעת נמצאת בפגרה נוכח עבודתו בתוכנית "השבוע שעבר".

השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר
ערך מורחב – השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר
אוליבר החל להנחות את התוכנית "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" ("Last Week Tonight with John Oliver") ברשת HBO ב-27 באפריל 2014. התוכנית חולקת מאפיינים משותפים עם תוכניתו הקודמת, "הדיילי שואו". היא תוכנית לייט-נייט וסאטירה חדשותית אמריקאית, המשודרת במסגרת שבועית כמדי יום ראשון, ועוסקת בחדשות ובאירועים אקטואליים באופן קומי וסאטירי.
מיד לאחר סיום עונתה הראשונה של התוכנית בנובמבר 2014, הודיעה הרשת HBO כי היא תשוב בפברואר 2015.[3]
Remove ads
השקפות עולם ותרומות
סכם
פרספקטיבה
ביוני 2016 ארגן גיוס תרומות בשידור-חי כדי לרכוש חובות רפואיים של אזרחים אמריקניים ממערכת הבריאות של ארצות הברית בסכום שעלה מעל ל-15 מיליון דולר, על-מנת "לחנון" רבבות איש מנטל כספי מתמשך וגדול שכזה.[4][5]
במרץ 2018 השיק ספר ילדים בשם "יום בחייו של מרלון באנדו", כמחאה נגד סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס.
אישומיו כנגד מדינת ישראל וצה"ל
במהלך מבצע שומר החומות של צה"ל, במאי 2021 פתח אוליבר את תוכניתו במונולוג בו האשים את מדינת ישראל בפשעי מלחמה ואף באפרטהייד, במקביל לטיעונים כנגד ממשלת ארצות הברית בתמיכה ב"קו הקשה והאכזרי שבו נקטה ישראל".[6] בתגובה לדבריו ספג אוליבר ביקורת נוקבת כמעט מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל ובארצות הברית.[7][8][9][10]
השקפות פוליטיות נוספות

אוליבר ידוע כתומך נלהב של המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, ובשנת 2015, לקראת תחילת תקופת הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית 2016, התבדח אוליבר על הכרזתו של דונלד טראמפ כמתמודד מוביל בפריימריז האמריקאי של המפלגה הרפובליקנית, לרוץ לנשיאות ארצות הברית בכך ש"ירשום לו צ'ק לקמפיין שלו בשם המדינה, שלא רוצה שיהיה נשיא, אך מאוד רוצה שתרוץ". באמירתו ניתן היה להבחין בבירור כי אוליבר רצה שטראמפ יזכה בבחירות המקדימות שכן לאור אמירותיו השנויות במחלוקת יהיה קל מאוד להילרי קלינטון הדמוקרטיות להביסו בבחירות הכלליות, ובכך יבטיחו הדמוקרטים את השלטון לעוד ארבע שנים.[11] לאחר זכייתו של טראמפ בבחירות הכלליות בנובמבר 2016, זכה אוליבר לביקורות מצד תומכי טראמפ כאות לזלזול במועמדותו.[12][13]
חיים האישיים
אוליבר היה תושב קבע של ארצות הברית ומתגורר בניו יורק עם רעייתו לה הוא נשוי מאז 2011, קייט נורלי, חובשת בצבא האמריקאי וותיקת מלחמת עיראק, ולהם שני בנים. ב-2019 התאזרח רשמית כאמריקאי.[14][15][16]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון אוליבר (באנגלית)
ג'ון אוליבר, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ון אוליבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ון אוליבר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- באתר קומדי סנטרל (באנגלית)
- אחר
דייויד קאר, הניו יורק טיימס, ג'ון אוליבר: הקומיקאי הבריטי שמצחיק את אמריקה, באתר הארץ, 22 במאי 2014
רותה קופפר, ג'ון אוליבר - מוביל תרבות המחאה בארה"ב, באתר הארץ, 18 ביוני 2014
ניב הדס, מה יכולים מגישי טלוויזיה ישראליים ללמוד מג'ון אוליבר, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014
דייויד קאר, הניו יורק טיימס, חדשות קשות, בידור קל: כך נהפך הקומיקאי ג'ון אוליבר ללהיט אמריקאי, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2014
- רותה קופפר, ג'ון אוליבר שוב כאן, באתר הארץ, 10 בפברואר 2015
- ציפי שמילוביץ, פוסט טראומה, באתר ידיעות אחרונות, 14 בפברואר 2017
- אמיר בוגן, ג'ון אוליבר: "אתה חייב לשמור על הפה שלך", באתר ynet, 18 בפברואר 2018
דייב איצקוף, הניו יורק טיימס, ג'ון אוליבר מסתדר מצוין גם בלי טראמפ, באתר הארץ, 20 בפברואר 2018
- איילה אור-אל, אוליבר טוויסט, באתר ידיעות אחרונות, 9 בספטמבר 2018
חן חדד, "אין סיכוי שלא נדבר על הבחירות בישראל": ריאיון עם ג'ון אוליבר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2019
- דודי כספי, צחוק מהעבודה: ג'ון אוליבר קורע, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2021
לולו גרסיה־נבארו, ניו יורק טיימס, ג'ון אוליבר: "אני לא בטוח שקומדיה יכולה להפוך את העולם למקום טוב יותר", באתר הארץ, 20 באוקטובר 2024
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads