שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
דליה כהן (זמרת)
זמרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
דליה כהן (שמה המלא: דליה כהן-שמחה; נולדה ב-3 באוגוסט 1950 כדיליסיה כהן) היא זמרת-יוצרת פופ וזמר עברי, מלחינה ומוזיקאית ישראלית, הידועה בעיקר בזכות שירה "אהבתי אותך" שהתפרסם ב-1978 והגיע לראש מצעדי הפזמונים. בנוסף לפעילותה המוזיקלית עסקה גם בתחומי הקריינות והתסריטאות.
Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
כהן נולדה ברמת גן בשם דיליסיה. אביה נולד בסלוניקי שביוון והצליח להימלט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בביתה משפחתה דיברה בשפת הלאדינו. מכיוון שחששו שבתם לא תסתדר עם שמה הפרטי החליטו הוריה לשנות את שמה לדליה, ומאז היא נושאת שם זה. כבר בגיל ארבע החלה לגלות עניין במוזיקה. בילדותה למדה נגינה על פסנתר, גיטרה וחליל ובגיל 15 החלה להופיע במועדונים. באחת מהופעותיה נכח דן בן אמוץ, שהתלהב מקולה, ולקח אותה תחת חסותו.
קריירה
כהן החלה את הקריירה המוזיקלית שלה ב-1968 כסולנית בלהקת גייסות השריון לצד אבי טולדנו, והשתתפה בתוכניות "הוא פשוט שריונר" ו"שריונים 69". לאחר שחרורה מצה"ל נרשמה ללימודי חינוך מיוחד ומקרא באוניברסיטת תל אביב והועסקה במשך שנה כמורה בבית ספר תיכון בעיר, כאשר בערבים נהגה להופיע במועדון הפיאנו בר במסעדת המצודה בירושלים, בה נוצר קשר רומנטי בינה לבין בעל המסעדה מוטי שמחה.
ב-1970 הוציאה תקליטון בכורה (בהפצת פולידור), אשר כלל את השירים "ברוך מוציא הלחם" שכתב יורם טהרלב והלחין בני נגרי (עמו תוסיף כהן לשתף פעולה בחלוף השנים) ו"רפי מנליק" שכתב יהונתן גפן והלחינה אלונה טוראל. השיר הוקלט ופורסם במקור תחת השם "רפי מלניק", אך נפסל לשידור לאחר שמשפחתו של רס"ן רפאל מילוא-מלניק, שנפל ב-8 בספטמבר 1969 בצפון מפרץ סואץ התנגדה להשמעתו (אף על פי שלא נכתב עליו והדמיון בין השמות היה מקרי), מה שהוביל את גפן (המחבר) לבצע ביצירה שיכול אותיות ואת כהן להקליטה בשנית בגרסה חדשה זו. אחרי התקליטון הופיעה בפסטיבל שירי הילדים הראשון עם השיר "נוצה קטנה" (שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש) שזכה במקום העשירי, ובפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "גם כי אלך", והקליטה שיר נוסף למילותיו של גפן וללחנה של טוראל, "איתן גפני" (שנכתב על המפיק באותו שם), שצעד במשך כחמישה שבועות במצעד הפזמונים, וכן את השיר ההומוריסטי "בתיה אשור" שהלחין יאיר קלינגר למילים של אפרים רימון (בנו של המשורר יעקב רימון).
בשנת 1971 הוציאה לאור את השירים "ישבה נערה בבית הקפה" ו"אני רוצה את דוד", שהולחנו על ידי טוראל למילותיהם של עלי מוהר ודליה רביקוביץ' בהתאמה, ויצאה עם להקת הייצוג של הפסטיבל לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית שנמשך עד 1973. "ישבה נערה בבית הקפה" חובר במיוחד עבור תחרות זמר של גל"צ שהנחה דודו דותן. עוד באותה שנה הוציאה תקליטון נוסף שכלל את הדואט "זהירות העולם קצת לוחץ לי" עם דודו דותן ואת השיר "ראס סודר" אותו ביצעה כהן לבדה. בשנת 1974 הקליטה בדואט עם גדעון זינגר את שירו של אמיתי נאמן "ממתקים" והלחינה לעליזה עזיקרי את השיר "עורי צפון", שהתמודד בפסטיבל הזמר המזרחי של אותה שנה.
בשנת 1978 הקליטה כהן את השירים "אהבתי אותך" ו"בוא עובר אורח" שכתבה והלחינה בעצמה ואותם עיבד בני נגרי. "אהבתי אותך", שנכתב אודות אהבת נעוריה של כהן מימי בית הספר, זכה להצלחה גדולה והגיע לראש מצעדי הפזמונים, ונחשב לשיר המוכר ביותר שלה, כאשר "בוא עובר אורח" זכה גם הוא להצלחה יחסית. לשירים אלו צולמו וידאו קליפים ששודרו במסגרת התוכנית "עוד להיט". שנה לאחר מכן השתתפה בפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "אל גינת אגוז", שהולחן על ידי משה דץ.
ב-1979 השתתפה כהן בתוכניות רדיו רבות בקול ישראל, להן כתבה, הלחינה וביצעה שירים, וכן כתבה והלחינה לג'וזי כץ את השיר "לא רוצה לישון", שבוצע במסגרת פסטיבל שירי הילדים השמיני.
כהן הרבתה להופיע בפני תיירים ובשנת 1980 הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה באופן עצמאי. האלבום, שנקרא "דליה", כלל בעיקר ביצועים שלה לשירי ייצוג ידועים של ישראל (כגון "בשנה הבאה" של אילן ואילנית, "עוד לא אהבתי די" של יהורם גאון, "הללויה" של גלי עטרי וחלב ודבש ועוד) בעיבודו של ננרי, וכן את שירה המקורי של כהן "שיר בלה-לה-לה", שזכה להצלחה וגם לו צולם וידאו קליפ עבור התוכנית "עוד להיט".
ב-1984, לאחר שעברה בהצלחה קורס קריינות החלה כהן בקריירה רדיופונית, והנחתה בין השאר את התוכניות "מופע רוק" ברשת ג' ו"חתול בשק" ברשת א' ועבדה במחלקת הנוער של קול ישראל, במסגרתה הגישה תסכיתים פרי עטה. אחד מתסכיתים אלו, "יומני הסגול", עובד בהמשך לספר שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1988. באותה השנה הקליטה כהן למילותיו של קריין קול ישראל מלאכי חזקיה וללחן שלה את אות תוכניתו "שעה תמימה" ששודרה ברשת ג'. שנה לאחר מכן הופיעה בתוכניתו של מני פאר "ממני" יחד עם "שיר הטלפון" שהלחינה למילותיה של הילדה נירית קלונובר ושנולד במסגרת הפינה "מיאו עם מנגינה" ב"חתול בשק", במסגרתה הלחינה וביצעה כהן שירים שירים מקוריים שנשלחו אליה על ידי ילדים מאזינים. בסוף אותה שנה החלה לשמש כתסריטאית לקומדיית המצבים "המסעדה הגדולה" ששודרה בערוץ הראשון, והמשיכה בתפקיד זה גם בעונה השלישית והאחרונה שעלתה בשלהי 1988 ושבפרקיה האחרונים ששודרו ב-1989 השתתפה כשחקנית אורחת.
בשנת 1987 השתתפה כהן יחד עם הבחורים מאפיקים בקדם אירוויזיון עם השיר "היי הופה", שהלחינה למילותיו של מלאכי חזקיה. השיר זכה במקום ה-14 והלפני האחרון, ולמרות זאת הפך לאחר מכן לפופולרי בעיקר בקרב חובבי ריקודי עם תחת השם החלופי "הורה מולדת". זמן קצר לפני עליית התחרות התחוללה סערה שהעמידה את כהן בסכנת פסילה מהשתתפות, לאחר שהתברר לה ששירה אושר על ידי ועדת השופטים מבלי שהאזינו לו או נחשפו למילותיו קודם לכן - מעשה המנוגד לתקנון[1][2].
בשנת 1988 הוציאה כהן בחברת NMC את אלבומה השני "ילדה טובה", שבו היא כתבה את כל מילות השירים וחלק מהלחנים. בני נגרי עיבד את שירי האלבום והלחין את יתר השירים, והשתתפו בו בין השאר מזי כהן וחני אליקים (לימים בודגוב) בשירת קולות רקע. בין שיריו: "למה לדנה" שנחשב לאחד מהשירים הישראליים הראשונים בסגנון הראפ, "בין אחת עשרה לשתים עשרה" שהוקדש לתוכניתו של יוסי סיאס "אהבה יומיומית" ובו השתתף הסקסופוניסט גורי אגמון, "הללויה" שזכה להצלחה מתונה כאשר צעד במשך ארבעה שבועות במצעד השבועי של רשת ג' והגיע בשיאו למקום ה-27, "זכות המבוכה" שהיה שיר מחאה פוליטי ושיר הנושא, שקיים דמיון בינו לבין להיטו של מייקל ג'קסון "Bad". השיר מופיע באלבום גם בגרסת רמיקס מורחבת בשם "ילדה טובה מאוד"[3][4], וגם הוא זכה להצלחה מתונה כאשר צעד במשך שלושה שבועות במצעד השבועי של רשת ג' והגיע בשיאו למקום ה-35. באותה שנה החלה לשמש תסריטאית לסדרת הטלוויזיה "שכנים", ששודרה בערוץ הראשון עד שנת 1993.
בשנת 1989 לקחה כהן פסק זמן מקריירה מוזיקלית והחלה להגיש פינת עצות בתוכנית "בין הכיסאות".
בספטמבר 2002 מונתה כהן כחברה במליאת רשות השידור[5][6].
בשנת 2009, חזרה כהן להופיע במסגרת מופע הסאטירה "השובשרות" לצדן של הזמרות לאה תורן וציפי זרנקין, שהוחלפה בהמשך בריקי מנור.
בשנת 2010 חידשה הזמרת הטרנסג'נדרית ג'ואל את שירה של כהן "אהבתי אותך" בגרסת דאנס, שזכתה לחשיפה בעיקר בתוך הקהילה הגאה. בגרסה זו הושמט חלק מהטקסט המקורי.
החל משנת 2015 מופיעה כהן עם לאה תורן במופע קברט סאטירי מתעדכן על בעיות השעה בשם "לוצ'יה דלה מרמור", המבוסס על להיטים איטלקיים עם מילים מקוריות של כהן בנושאים חברתיים ומחאתיים.
Remove ads
חיים אישיים
כהן הייתה נשואה למסעדן מוטי שמחה (שהיה בעלי מסעדת המצודה ומסעדת מוזיאון ישראל) עד למותו ב-2022 ולזוג שתי בנות שנולדו ב-1979 ו-1984. לאחר נישואיהם הוסיפה כהן את שם משפחתו לתעודת הזהות שלה והשתמשה בו גם במסגרת עבודתה המקצועית, והוא מוטבע בין השאר על גבי העטיפות של ספרה "יומני הסגול" ואלבומה "ילדה טובה".
כהן בעלת חנות בגדים באזור בשם "דיליסיה" (שהוא השם המקורי שנתנו לה הוריה בלידתה). בנוסף לעיסוקה במוזיקה, מאז ה-14 ביוני 2007, היא רשומה כעורכת דין מוסמכת[7].
כהן מתגוררת במבשרת ציון.
Remove ads
דיסקוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
אלבומים מלאים
- דליה (1980, בהוצאה עצמית)
- עוד לא אהבתי די (נעמי שמר - נעמי שמר)
- לא אורחת גמלים (אברהם שלונסקי - מרק לברי)
- שיר בלה-לה-לה (דליה כהן - דליה כהן)
- מחרוזת חסידית (מסורתי)
- תודה רבה (אבי קורן - בני נגרי)
- הללויה (שמרית אור - קובי אשרת)
- ירושלים של זהב (נעמי שמר - נעמי שמר)
- מחרוזת תימנית (מסורתי)
- הבן יקיר לי אפרים (מסורתי - שמואל מלבסקי)
- בשנה הבאה (אהוד מנור - נורית הירש)
סדר השירים במהדורת הויניל:
- זכות המבוכה (דליה כהן - דליה כהן)
- הוא שר (דליה כהן - בני נגרי)
- הללויה (דליה כהן - בני נגרי)
- ילדה אשה (דליה כהן - בני נגרי)
- אהבה ראשונה (דליה כהן - דליה כהן)
- למה לדנה (דליה כהן - בני נגרי)
- בין אחת עשרה לשתים עשרה (דליה כהן - בני נגרי)
- ילדה טובה (דליה כהן - דליה כהן)
- ילדה טובה מאוד (דליה כהן - דליה כהן)
סדר השירים במהדורת הקלטת:
- זכות המבוכה (דליה כהן - דליה כהן)
- הוא שר (דליה כהן - בני נגרי)
- הללויה (דליה כהן - בני נגרי)
- ילדה אשה (דליה כהן - בני נגרי)
- למה לדנה (דליה כהן - בני נגרי)
- ילדה טובה (דליה כהן - דליה כהן)
- אהבה ראשונה (דליה כהן - דליה כהן)
- בין אחת עשרה לשתים עשרה (דליה כהן - בני נגרי)
- ילדה טובה מאוד (דליה כהן - דליה כהן)
תקליטונים ותקליטי שדרים
ספרים
- יומני הסגול (1988)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads