דן מיכאלי

דן מיכאלי (10 ביוני 1933 – 17 בינואר 2006) היה רופא ישראלי, מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות, שכיהן כקצין רפואה ראשי בצה"ל (1975-1979), מנהל בית החולים איכילוב, מנכ"ל משרד הבריאות (1984-1986), יו"ר מועצת המנהלים שירותי בריאות כללית (1992–2006) ופרופסור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

דן מיכאלי

לידה	10 ביוני 1933 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	17 בינואר 2006 (בגיל 72)
מקום קבורה	בית העלמין הישן בהרצליה
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1958–1979 (כ־21 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
קצין הרפואה של עוצבת געש קצין רפואה ראשי
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים מבצע ליטני
תפקידים אזרחיים
מנהל בית החולים איכילוב מנכ"ל משרד הבריאות יו"ר הדירקטוריון והמועצה של שירותי בריאות כללית פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב חבר הנהלת "המועצה לשלום ולביטחון" חבר בחבר המנהלים של "מרכז פרס לשלום" חבר "מועצת הבריאות" נשיא איגוד "יוצאי ועולי גאורגיה"

ביוגרפיה

דן מיכאלי נולד בירושלים, בן להורים ילידי העיר. משפחתו של אביו, אברהם מיכאלי, הגיעה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 מגאורגיה. אמו, בלהה קוסובסקי, הייתה דור שמיני בארץ ובת למשפחת ריבלין. אחותו הצעירה היא רבקה מיכאלי ואחיו הוא עורך הדין נפתלי מיכאלי.

מיכאלי למד רפואה בשווייץ, ואת שנתו החמישית השלים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בו קיבל את התואר בשנת 1958^[1]. עם תום לימודיו התגייס לצה"ל, עבר קורס קציני רפואה ושובץ כרופא קרבי בגדוד הנח"ל המוצנח. לאחר תום שירותו הסדיר נתבקש על ידי ד"ר ברוך פדה לחתום קבע והוא הסכים בתנאי שיתאפשר לו להתמחות במקביל ברפואה פנימית. את התמחותו עשה אצל הרי הלר בבית החולים תל השומר. ובמקביל היה מפקד קורס קציני רפואה שהתקיים לפרקים בבית החולים, וכן הקים ופיקד על בית חולים צבאי מוטס^[2].^[3], לאחר תום התמחותו ביוני 1966, התמנה למפקד רפואה פיקודי בפיקוד המרכז. בשנים 1968–1970 שהה בהשתלמות בבוסטון. במלחמת יום הכיפורים שימש כקצין הרפואה של עוצבת געש, שלחמה ברמת הגולן.

היה סגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים תל השומר^[4], כסגנו של ברוך פדה. כאשר הלה היה גם מנכ"ל משרד הבריאות, שימש מיכאלי כמנהל המחלקה בפועל. בשנת 1971 הקים שם יחידה חדשה למחלות זיהומיות ועמד בראשה^[5].

בשנים 1975–1979 כיהן כקצין רפואה ראשי^[6].

בשנת 1979 השתחרר מצה"ל והוטל עליו לאחד את בתי החולים בתל אביב – איכילוב, רוקח והקריה – למרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי ולעמוד בראשו. בנוסף ניהל את היחידה למחלות זיהומיות. בשנים 1984–1986 כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות. בתפקידו זה טיפל ויזם חקיקה בנושאים שונים, בהם בנושאי ביטוח סיעוד והשתלת איברים. טיפל בשביתת האחיות בשנת 1986 ובהיערכות להתמודדות עם האיידס^[7]. כמנכ"ל משרד הבריאות שינה מיכאלי את יחס המשרד למדיטציה טרנסצנדנטלית בהוצאת הוראה האוסרת המשך שימוש בחוות דעת חיובית משנת 1980^[8].

עם כניסתה של שושנה ארבלי-אלמוזלינו לתפקיד שרת הבריאות הוחלט על סיום כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות בסוף שנת 1986,^[9]. ומיכאלי שב לתפקידו כמנהל המרכז הרפואי תל אביב^[10].

משנת 1992 ועד מותו כיהן כיו"ר הדירקטוריון והמועצה של שירותי בריאות כללית. במקביל לתפקידי הניהול עסק בהוראה ובמחקר, כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, ופרסם עשרות רבות של פרסומים מדעיים.

היה חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון, מרכז פרס לשלום, חבר במועצת הבריאות ונשיא איגוד "יוצאי ועולי גאורגיה".

בשנת 2003 קיבל מידי שר הבריאות אות מופת על מפעל חיים^[11].

פרסם ספר אוטוביוגרפי בשם "נייטיב מירושלים".

דן מיכאלי נפטר בינואר 2006 לאחר מחלת לב, בגיל 73.

אוטוביוגרפיה

• נייטיב מירושלים: במערכות הבריאות והביטחון, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ו 2006.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דן מיכאלי בוויקישיתוף

• מיכאלי דן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בינואר 2003
• איתי גל, נפטר פרופ' דן מיכאלי, מאושיות הרפואה הישראלית, באתר ynet, 17 בינואר 2006
• יפעת גדות, נפטר דן מיכאלי - יו"ר שירותי בריאות כללית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בינואר 2006
• רן רזניק, מת פרופ' דן מיכאלי, מבכירי מערכת הבריאות, באתר הארץ, 17 בינואר 2006