דני נוה

דני נוה (נולד ב-21 ביוני 1960) הוא פוליטיקאי ישראלי לשעבר חבר הכנסת מטעם הליכוד ושר בממשלות ישראל ואיש עסקים שעמד בראש קרן השקעות בתחומים רפואיים, לשעבר יו"ר כלל חברה לביטוח ויו״ר שותפות המו״פ שורטק. בדצמבר 2021 החל כהונה כנשיא הבונדס.

דני נוה

לידה	21 ביוני 1960 (בן 65) בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	הליכוד
שר הבריאות ה־25 28 בפברואר 2003 – 15 בינואר 2006 (שנתיים ו־10 חודשים) תחת ראש הממשלה אריאל שרון → נסים דהן יעקב אדרי ←
שר התעשייה והמסחר ה־20 15 בדצמבר 2002 – 28 בפברואר 2003 (חודשיים ו־15 ימים) תחת ראש הממשלה אריאל שרון → אריאל שרון אהוד אולמרט ←
חבר הכנסת 7 ביוני 1999 – 27 בפברואר 2007 (7 שנים ו־8 חודשים) כנסות 15–17
מזכיר הממשלה ה־11 27 ביוני 1996 – 3 בפברואר 1999 (שנתיים ו־7 חודשים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → שמואל הולנדר גדעון סער ←
תפקידים בולטים נוספים השר המקשר בין הממשלה לכנסת נשיא ומנכ״ל ארגון הבונדס

ביוגרפיה

דני נוה (מנהיים) נולד בעיר בני ברק ולמד בישיבה התיכונית נתיב מאיר. שירת בצה"ל במודיעין חיל האוויר והשתחרר בדרגת רב-סמל. בשנת 1985 סיים לימודים לתואר ראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ובשנת 1986 הוסמך כעורך דין. במקביל בתקופת לימודיו שימש כיושב ראש תא סטודנטים שאותו הקים - גלע"ד (גוף סטודנטים לאומי עצמאי דמוקרטי) המקורב לליכוד^[1]. בבחירות המקומיות ב-1983 שימש כדובר הליכוד בירושלים^[2] באוקטובר 1986 נבחר ליו״ר צעירי "תנועת החרות" בירושלים^[3].

בשנים 1986–1992 היה יועצו ודוברו של השר משה ארנס, כאשר כיהן ארנס כשר בלי תיק (1986 - 1987) ושר החוץ (1988 - 1990) ושר הביטחון (1990 - 1992). בין מאי 1988 וינואר 1989 שימש כדובר הליכוד^[4][5]. ביוני 1991 מונה על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק לדובר צה"ל^[6], אך הוא ויתר על המינוי בטרם נכנס לתפקיד^[7], עקב הביקורת הציבורית החריפה, על מינוי אדם המזוהה פוליטית, חסר ניסיון צבאי, לתפקיד רגיש ביותר בצה"ל^[8].

בשנת 1993 מונה לסמנכ"ל רכש בשירותי בריאות כללית^[9]. לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה במאי 1996, הצטרף לצוות ניהול הקמפיין במטה הליכוד^[9]. אחר כך מונה על ידי בנימין נתניהו לתפקיד מזכיר הממשלה, בעת כהונת ממשלת ישראל העשרים ושבע, ושימש בתפקיד זה בין השנים 1996–1999^[10]. בעת היותו מזכיר הממשלה כיהן כיו"ר הפורום למאבק באנטישמיות, כיו"ר צוות ההיגוי הישראלי עם הפלסטינים והיה שותף מרכזי להסכמי וואי וחברון^[11].

פעילותו בכנסת ובממשלה

בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15, ונבחר בשנית ב-2003 לכנסת ה-16 כחלק מרשימת הליכוד. בכנסת ה-15 פעל בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת החוקה ובוועדה להגנת זכויות הילד. בין היתר יזם והעביר חקיקה המעניקה גם לבני 17 את זכות הבחירה בבחירות לרשויות המקומיות^[12]. כמו כן עמד בראש השדולה הפרלמנטרית למען חיילי צה"ל השבויים והנעדרים.

בשנת 2001, כבר בקדנציה הראשונה שלו בכנסת, מונה נוה על ידי אריאל שרון לשר בלי תיק במשרד ראש הממשלה, בממשלת ישראל העשרים ותשע. נוה שימש כשר המקשר בין הממשלה לכנסת^[13], ריכז את הטיפול בשחרור עזאם עזאם מהכלא המצרי^[14]. הכין את "תיק ערפאת", שבו רוכז מידע על מעורבותו של יאסר ערפאת בפעולות טרור נגד ישראל^[15]. כמו כן ריכז הכנת דו"ח על נזקי הטרור לכלכלה הישראלית ועמד בראש ועדות השרים הבאות: ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים וועדת השרים למאבק באלימות. לאחר פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה בנובמבר 2002 מונה לשר התעשייה והמסחר למשך מספר חודשים עד לאחר הבחירות לכנסת השש עשרה.

שר הבריאות

עם הקמת הממשלה ה-30 בשנת 2003 מונה לשר הבריאות. נוה הצליח להוציא את מערכת הבריאות ממשבר כלכלי קשה, להגדיל את סל הבריאות ולמנוע את סגירתם של בתי חולים רבים (בני ציון, יוספטל, השרון, ביקור חולים, פלימן ואברבנאל). נוה ניהל מאבקים רבים שהביאו לתוספות תקציב של כשני מיליארד שקל למערכת הבריאות. כמו כן הצליח להביא לביטולו של זמן ההמתנה הארוך של קשישים למיטה סיעודית (קודים גריאטריים). נוה קידם חקיקה ופעולות הסברה כחלק מהמאבק נגד העישון ונזקיו והצליח גם להביא לעליה מסוימת בשיעור תרומות האיברים בישראל. הוא קידם את הרפורמה בשוק התרופות ללא מרשם, שאיפשרה מכירת תרופות אלה מחוץ לבתי המרקחת^[16]. נוה כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לטקסים וסמלים וכנציג הממשלה בוועדה למינוי שופטים.

נוה התפטר מתפקידו ב-14 בינואר 2006 יחד עם שאר חברי סיעת הליכוד בעקבות הפיצול של סיעת קדימה מהליכוד ולקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה.

הכנסת ה-17

בכנסת ה-17 כיהן נוה כחבר בוועדת חוקה חוק ומשפט ובוועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין האזנות הסתר. כיהן לתקופה קצרה כחבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-25 בפברואר 2007 הגיש נוה את התפטרותו מהכנסת לאחר שמונה שנות כהונה^[17].

לאחר פרישתו מהכנסת

לאחר פרישתו מהכנסת, הקים את קרן ההשקעות הפרטיות "אגת מדיקל" (Agate Medical investments) ועמד בראשה. הקרן השקיעה בחברות מכשור רפואי ובמיזמים בתחום השירותים הרפואיים^[18]. הקרן גייסה של 60 מיליון דולר, שהמשקיעה העיקרית בקרן הייתה חברת כלל החזקות עסקי ביטוח מקבוצת אי.די.בי, שהייתה אז שבשליטת נוחי דנקנר^[19]. במשך 7 שנים לאחר הקמתה הקרן ללא רשמה אקזיט משמעותי^[20], ובסך הכול היא רשמה עד שנת 2020 תשואה שלילית של כ־60%^[9]. בדצמבר 2012 מונה על ידי נוחי דנקנר כדירקטור של תאגיד השקעות דיסקונט^[21].

במאי 2013 מונה ליו"ר כלל חברה לביטוח. בחירתו הייתה שנויה במחלוקת בשל היעדר ניסיון בתחום הביטוח וספגה ביקורת ציבורית^[22][23]. בשנת 2021, פרש מתפקידו לאחר שהוביל ניסיון שנכשל להחלפת מנכ"ל החברה^[24]. שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר שמונה כבודק חיצוני קבע כי "נפל פגם" בהתנהלותו בהליך הניסיון להחלפת המנכ״ל, דנציגר כתב כי "לא נמצא בדל ראיה כתימוכין לטענותיו של המנכ"ל יורם נוה כנגד היו"ר דני נוה". בנוסף הוא מציין כי בנקודה זו נוה פעל בתום לב^[25][26][27].

שימש כיו"ר חברת בטר קנאביס^[28].

במאי 2021 היה שותף בהנפקת שותפות המו״פ "שור-טק" שמשקיעה בחברות בתחום הטכנולוגיה הפיננסית ושימש גם כיו״ר הדירקטוריון של השותפות^[29]. בסוף 2023 נקלע השותפות לסכסוך עם חלק מבעלי מניות שלה, שהגישו בקשה לפרק את השותפות ולהחזיר להם את כספם^[30].

בדצמבר 2021 מונה על ידי שר האוצר, אביגדור ליברמן, לנשיא ומנכ״ל ארגון הבונדס לחמש שנים^[31].

חיים אישיים

נוה נשוי לצילי ואב לשלושה, גר בסביון. בן דודו (מדרגה שנייה) הוא האלוף יאיר נוה.

לקריאה נוספת

• דני נוה, "סודות ממשלה", הוצאת ידיעות אחרונות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דני נוה בוויקישיתוף

• דני נוה, באתר הכנסת
• דני נוה, באתר כנסת פתוחה
• אתר קרן ההשקעות שבניהולו של נוה
• חגי עמית, איך מונה דני נוה ליו"ר כלל ביטוח בלי רקע בתחום?, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2013
• דני נוה, החלשת הביטוחים הפרטיים תפגע בכולם, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2014