ממשלת ישראל העשרים ותשע

ממשלת ישראל העשרים ותשע, שנקראה גם ממשלת שרון הראשונה, בראשותו של אריאל שרון מהליכוד, הוקמה לאחר שזכה ברוב גדול בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 2001, וקיבלה את אמון הכנסת החמש עשרה. הממשלה כיהנה מ-7 במרץ 2001 ועד 28 בפברואר 2003.

ממשלת ישראל העשרים ותשע

ממשלת ישראל ה-29 בראשות אריאל שרון בבית נשיא המדינה משה קצב. יושבים מימין לשמאל: משה קצב ואריאל שרון. עומדים בשורה הראשונה, מימין לשמאל: מזכיר הממשלה גדעון סער, לימור לבנת, עוזי לנדאו, רחבעם זאבי, שמואל אביטל, נסים דהן, צחי הנגבי, אליהו סויסה, מתן וילנאי, דני נוה, סאלח טריף, ראובן ריבלין ואביגדור ליברמן. עומדים בשורה השנייה, מימין לשמאל: אפרים סנה, שלום שמחון, שלמה בניזרי, בנימין בן אליעזר, נתן שרנסקי, שמעון פרס, אלי ישי, סילבן שלום, מאיר שטרית, רענן כהן, ציפי לבני ואשר אוחנה.
מידע כללי
7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003 (שנתיים)
תחום שיפוט	ישראל ישראל
ראש ממשלה	אריאל שרון
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד, ישראל אחת, ש"ס, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, מפד"ל, ישראל בעלייה, מפלגת המרכז, גשר, עם אחד
מספר שרים	24 בהקמתה. 34 לאורך כל התקופה.
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השלושים

הרכב הכנסת החמש עשרה ערב הקמת הממשלה ותוצאות הבחירות לראשות הממשלה

סיעה	ראש הסיעה	מנדטים	מושב	הערות
ישראל אחת	אהוד ברק	23	קואליציה	פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת גשר בהמשך כהונת הכנסת שינתה את שמה להעבודה-מימד בהמשך כהונת הכנסת הצטרפה דליה רבין פילוסוף חברת הדרך החדשה שפרשה קודם לכן ממפלגת המרכז
הליכוד	אריאל שרון	19	קואליציה
ש"ס	אלי ישי	17	קואליציה
מרצ	יוסי שריד	10	אופוזיציה
איחוד לאומי-ישראל ביתנו	רחבעם זאבי	7	קואליציה	נוצרה מאיחוד בין האיחוד הלאומי לישראל ביתנו, למעט חבר הכנסת מיכאל קליינר שפרש והקים את סיעת חרות
שינוי	יוסף לפיד	6	אופוזיציה
מפד"ל	יצחק לוי	5	קואליציה
יהדות התורה	מאיר פרוש	5	קואליציה
ישראל בעלייה	נתן שרנסקי	4	קואליציה	פרשו שני חברי כנסת והקימו את סיעת הבחירה הדמוקרטית
מפלגת המרכז	יצחק מרדכי	3	אופוזיציה	פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת הדרך החדשה בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והצטרפו לליכוד
רע"ם	עבד אל-מאלכ דהאמשה	3	אופוזיציה	פרשו שני חברי כנסת והקימו את המפלגה הלאומית הערבית בהמשך כהונת הכנסת פרש חבר הכנסת האשם מחאמיד והקים את הסיעה "אחדות לאומית - הברית הלאומית המתקדמת"
חד"ש	מוחמד ברכה	3	אופוזיציה
גשר	דוד לוי	3	אופוזיציה	פרשו מישראל אחת
הדרך החדשה	אמנון ליפקין-שחק	3	קואליציה	פרשו ממפלגת המרכז בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברים מהכנסת; דליה רבין פילוסוף שנותרה לבדה בסיעה הצטרפה מאוחר יותר לישראל אחת
עם אחד	עמיר פרץ	2	אופוזיציה
המפלגה הלאומית הערבית		2	אופוזיציה	פרשו מרע"ם
הבחירה הדמוקרטית	רומן ברונפמן	2	אופוזיציה	פרשו מישראל בעליה
בל"ד	עזמי בשארה	1	אופוזיציה	חבר הכנסת אחמד טיבי פרש והקים את סיעת תע"ל
תע"ל	אחמד טיבי	1	אופוזיציה	פרש מבל"ד
חרות	מיכאל קליינר	1	אופוזיציה	פרש מהאיחוד הלאומי

מועמד	מספר קולות	אחוז מהקולות
אריאל שרון	1,698,077	62.39%
אהוד ברק	1,023,944	37.61%

הקמת הממשלה

לאחר שניצח בבחירות הוטלה על שרון מלאכת הרכבת הממשלה. מכיוון שהליכוד קיבל רק 19 מנדטים בבחירות לכנסת החמש עשרה, הוקמה ממשלת אחדות לאומית רחבה, שכללה את: ישראל אחת ששינתה את שמה להעבודה-מימד, ש"ס, ישראל בעלייה, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, יהדות התורה, ושלושה מפורשי מפלגת המרכז: רוני מילוא (שהקים את סיעת לב, והצטרף לליכוד במהלך הקדנציה), דן מרידור (שהצטרף לליכוד עם סיום הקדנציה) ודליה רבין-פילוסוף (שהקימה את סיעת הדרך החדשה, והתמזגה עם העבודה-מימד).

הרכבת ממשלה רבת ניגודים כזו התאפשרה, בעיקר כמעין ממשלת חירום עקב המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה בו הייתה נתונה מדינת ישראל, בעקבות פריצתה של האינתיפאדה השנייה. ראש האופוזיציה לממשלה היה יוסי שריד, יו"ר מרצ.

ציוני דרך ומדיניות

ב-2002, לנוכח המצב הביטחוני הקשה באינתיפאדה השנייה, פרשו אנשי איחוד לאומי-ישראל ביתנו, והצטרפו מפלגות גשר ומפד"ל לקואליציה.

במישור הביטחוני נקט תחילה שרון מדיניות של איפוק יחסי ולא החמיר במידה ניכרת את הצעדים הצבאיים בהם נקטה ישראל כנגד האינתיפאדה. אולם, בעקבות הפיגוע במלון פארק ב-27 במרץ 2002 (ליל הסדר ה'תשס"ב), אשר חודש מרץ השחור היווה את שיאו, כאשר במהלכו נרצחו 105 ישראלים בפיגועים, יזמה הממשלה את מבצע חומת מגן ולאחריו מבצע דרך נחושה, שהובילו להשתלטות מלאה של ישראל על ערי הגדה, ולשיפור ניכר במצב הביטחוני. באפריל 2002 החליטה הממשלה על הקמת גדר ההפרדה כדי למנוע כניסת מחבלים לשטח ישראל.

אל מול התעצמותו ההולכת וגוברת של חזבאללה בדרום לבנון וההתקפות המזדמנות על מוצבי צה"ל לאורך גבול הצפון, העדיפה הממשלה שלא להגיב בצורה תקיפה, מתוך רצון שלא להיגרר ללחימה בשתי חזיתות. ב-29 בינואר 2004 אף נערכה עסקת חילופי השבויים עם חזבאללה בתמורה לגופות שלושת חללי אירוע החטיפה בהר דב והחזרתו של אלחנן טננבאום, עסקה שספגה ביקורת ציבורית קשה. כעבור מספר שנים היו שהאשימו כי מדיניות זו של הממשלה בראשות שרון ייצרה את התנאים שהובילו למלחמת לבנון השנייה. מנגד, אחרים טוענים שלנוכח המשבר הביטחוני והכלכלי הקשה שגרמה האינתיפאדה, היה צורך ממשי לרכז את מירב המאמצים בבלימת הטרור הפלסטיני ופיגועי ההתאבדות, מה גם שלמרות הלחימה הספורדית על קו הגבול, אזור הצפון היה שליו יחסית באותן השנים וזכה לפריחה תיירותית.

במישור הכלכלי המיתון החמור אליו נקלעה המדינה הלך והחריף, ובכירי המשק הביעו תרעומת על כך שהממשלה אינה נוקטת בצעדים הנדרשים לנוכח עומק המשבר. תגובתה של הממשלה, אשר לא יכלה להתעלם מהביקורת לאורך זמן התבטאה לבסוף בצמצום מתון בהוצאות הממשלתיות, אך זו לא נתפסה כהולמת מספיק בשווקים הכלכליים, והיו שהביעו חששות מקריסה אפשרית של הכלכלה הישראלית. אחרי מבצע חומת מגן אף הוצגה ב־25 באפריל 2002 תוכנית חירום כלכלית שכונתה חומת מגן כלכלית.^[1]

בנובמבר 2002 התפטרו שרי מפלגת העבודה. רה"מ שרון מינה מחליפים לשרי המפלגה, הבולטים שבהם: בנימין נתניהו במקום שמעון פרס במשרד החוץ ושאול מופז (חרף הביקורת הרבה למינוי בשל תקופת הצינון הקצרה, רק 4 חודשים לאחר פרישת מופז מצה"ל) במקום בנימין בן אליעזר, בתפקיד שר הביטחון. אף על פי שמינה מחליפים, בחר שרון להקדים את הבחירות.

סיעות הקואליציה

סיעה		מושבים בכנסת	שרים בממשלה	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	כניסה לממשלה	יציאה מן הממשלה	הערות
סיעות הקואליציה ביום כינון הממשלה
	הליכוד	19←21[א]	11	משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לאיכות הסביבה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המשפטים, המשרד לקליטת עלייה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר, משרד התקשורת, 2 שרים בלי תיק	המשרד לביטחון הפנים, משרד התשתיות הלאומיות	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003
	ישראל אחת← העבודה-מימד	23←25[ב]	8	משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר, 2 שרים בלי תיק	משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד התחבורה, משרד התעשייה והמסחר		2 בנובמבר 2002	ב-15 במאי 2001 ישראל אחת שינתה את שמה להעבודה-מימד. פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה להצעת התקציב ל-2003.[2]
	ש"ס	17	5	משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה, המשרד לענייני דתות, השר לענייני ירושלים במשרד רה"מ	משרד האוצר, משרד החינוך,משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים	7 במרץ 2001	23 במאי 2002	השרים וסגני השרים מטעם הסיעה פוטרו עקב אי תמיכתם בחוק תוכנית החירום הכלכלית (למעט השר לענייני דתות שלא היה חבר כנסת); מאוחר יותר חזרו לממשלה.[3]
						3 ביוני 2002	28 בפברואר 2003
	איחוד לאומי-ישראל ביתנו	7	2	משרד התיירות, משרד התשתיות הלאומיות	משרד ראש הממשלה	7 במרץ 2001	14 במרץ 2002	פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה למדיניות הממשלה מול הרשות הפלסטינית.[4]
	ישראל בעליה	4	1	משרד הבינוי והשיכון	המשרד לקליטת עלייה		28 בפברואר 2003
	דרך חדשה	3←1[ג]	0	ללא	משרד הביטחון		7 במאי 2001	ב-7 במאי 2001, הסיעה הצטרפה לישראל אחת.
	עם אחד	2	1	שר בלי תיק	ללא		22 בפברואר 2002	פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לתקציב 2002.[5]
סיעות שהצטרפו לקואליציה לאחר כינון הממשלה
	יהדות התורה	5	0	ללא	משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך	27 במרץ 2001	20 במאי 2002	חברי הסיעה הצביעו בעד הקמת הממשלה גם טרם כניסתה לקואליציה. סגני השרים מטעם הסיעה פוטרו עקב אי תמיכתם בחוק תוכנית החירום הכלכלית. מאוחר יותר חזרו לממשלה.[3]
						24 ביולי 2002	28 בפברואר 2003
	מפלגת המרכז	5←3[ד]	2	המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שר בלי תיק לענייני מודיעין	ללא	29 באוגוסט 2001		חברי הסיעה הצביעו בעד הקמת הממשלה גם טרם כניסתה לקואליציה.
	מפד"ל[ה]	5	2	משרד התשתיות הלאומיות, משרד התיירות, 2 שרים בלי תיק	ללא	8 באפריל 2002		חברי הסיעה הצביעו בעד הקמת הממשלה גם טרם כניסתה לקואליציה.
	גשר	3←2[ו]	1	שר בלי תיק	ללא		30 ביולי 2002	פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה להצעת התקציב ל-2003.[6]

מספר הח"כים החברים בקואליציה:

• 75 ח"כים עם כינון הממשלה (7 במרץ 2001 – 8 במרץ 2001)
• 73 ח"כים לאחר הוספת 3 ח"כים למפלגת המרכז ע"ח דרך חדשה (8 במרץ 2001 – 27 במרץ 2001)
• 78 ח"כים אחרי הצטרפות סיעת יהדות התורה (27 במרץ 2001 – 29 באוגוסט 2001)
• 83 ח"כים אחרי הצטרפות סיעת המרכז (29 באוגוסט 2001 – 22 בפברואר 2002)
• 81 ח"כים אחרי פרישת סיעת עם אחד (22 בפברואר 2002 – 14 במרץ 2002)
• 74 ח"כים אחרי פרישת סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו (14 במרץ 2002 – 8 באפריל 2002)
• 82 ח"כים אחרי הצטרפות סיעות המפד"ל וגשר (8 באפריל 2002 – 23 במאי 2002)
• 60 ח"כים אחרי הדחת סיעות ש"ס ויהדות התורה (23 במאי 2002 – 3 ביוני 2002)
• 77 ח"כים אחרי חזרת סיעת ש"ס (3 ביוני 2002 – 24 ביולי 2002)
• 82 ח"כים אחרי חזרת סיעת יהדות התורה (24 ביולי 2002 – 30 ביולי 2002)
• 80 ח"כים אחרי פרישת סיעת גשר (30 ביולי 2002 – 2 בנובמבר 2002)
• 55 ח"כים אחרי פרישת סיעת העבודה - מימד (2 בנובמבר 2002 – 17 בפברואר 2003)

הרכב הממשלה

עם כינונה היו בממשלה 26 שרים. באוגוסט 2001 הצטרפו רוני מילוא ודן מרידור ממפלגת המרכז ומספר השרים עלה ל-28. בינואר 2002 התפטר סאלח טריף שהועמד לדין ובפברואר 2002 פרש שמואל אביטל, כך שמספר השרים חזר ל-26. במרץ 2002 פרשו שני שרי איחוד לאומי-ישראל ביתנו ובאפריל 2002 נכנסו שני שרי המפד"ל וכן דוד לוי מגשר, כך שמספר השרים עמד על 27. בנובמבר 2002 עזבו ששת שרי ישראל אחת שנותרו בממשלה (רענן כהן התפטר עוד באוגוסט) ובמקומם צורפו בנימין נתניהו ושאול מופז, כך שמספר השרים עמד בתום כהונת הממשלה על 22.

מתוך 34 השרים שכיהנו בממשלה, 21 כיהנו בעבר בממשלה (שרון, ישי, פרס, שלום, בן-אליעזר, שרנסקי, נתניהו, לבנת, דוד לוי, וילנאי, שטרית, בניזרי, סנה, הנגבי, זאבי, יצחק לוי, איציק, סויסה, מילוא, רענן כהן, מרידור) ו-13 שרים כיהנו לראשונה בממשלה כלשהי (ליברמן, איתם, אוחנה, אלון, נוה, דהן, טריף, לנדאו, לבני, ריבלין, מופז, שמחון, אביטל)

הליכוד

עבודה-מימד

ש"ס

איחוד לאומי - ישראל ביתנו

מפד"ל

יהדות התורה

ישראל בעליה

מפלגת המרכז

גשר

עם אחד

פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה

ממשלת ישראל העשרים ותשע
י"ב באדר ה'תשס"א - כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | 7 במרץ 2001 - 28 בפברואר 2003

משרד	שם		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה אריאל שרון		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
המשרד לקליטת העלייה
משרד האוצר		סגן ראש הממשלה סילבן שלום		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
המשרד לאיכות הסביבה		צחי הנגבי		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד הביטחון		בנימין בן אליעזר		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		שאול מופז		הליכוד	4 בנובמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
המשרד לביטחון הפנים		עוזי לנדאו		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד הבינוי והשיכון		סגן ראש הממשלה נתן שרנסקי		ישראל בעליה	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד הבריאות		נסים דהן		ש"ס	7 במרץ 2001 – 23 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד החוץ		סגן ראש הממשלה שמעון פרס		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		בנימין נתניהו		הליכוד לא ח"כ	6 בנובמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד החינוך		לימור לבנת		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד החקלאות ופיתוח הכפר		שלום שמחון		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		ציפי לבני		הליכוד	17 בדצמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד המדע, התרבות והספורט		מתן וילנאי		ישראל אחת/ עבודה-מימד לא ח"כ	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		לימור לבנת		הליכוד	15 בדצמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד המשפטים		מאיר שטרית		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד העבודה והרווחה		שלמה בניזרי		ש"ס	7 במרץ 2001 – 23 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
המשרד לענייני דתות		אשר אוחנה		ש"ס לא ח"כ	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד הפנים		סגן ראש הממשלה אלי ישי		ש"ס	7 במרץ 2001 – 23 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		ציפי לבני		הליכוד	7 במרץ 2001 – 29 באוגוסט 2001
		רוני מילוא		מפלגת המרכז	29 באוגוסט 2001 – 28 בפברואר 2003
				הליכוד
משרד התחבורה		אפרים סנה		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		צחי הנגבי		הליכוד	15 בדצמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד התיירות		רחבעם זאבי נרצח בכהונתו		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	7 במרץ 2001 – 17 באוקטובר 2001
		בנימין אלון		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	31 באוקטובר 2001 – 14 במרץ 2002
		ראש הממשלה אריאל שרון		הליכוד	14 במרץ 2002 – 18 בספטמבר 2002
		יצחק לוי		מפד"ל	18 בספטמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד התעשייה והמסחר		דליה איציק		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
		דני נוה		הליכוד	15 בדצמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
השר המקשר בין הממשלה לכנסת					7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד התקשורת		ראובן ריבלין		הליכוד	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד התשתיות הלאומיות		אביגדור ליברמן		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	7 במרץ 2001 – 14 במרץ 2002
		ראש הממשלה אריאל שרון		הליכוד	14 במרץ 2002 – 18 בספטמבר 2002
		אפי איתם		מפד"ל	18 בספטמבר 2002 – 28 בפברואר 2003
שר במשרד ראש הממשלה לענייני ירושלים		אליהו סויסה		ש"ס	7 במרץ 2001 – 23 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
שר בלי תיק הממונה על רשות השידור		רענן כהן		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 18 באוגוסט 2002
שר בלי תיק לענייני מודיעין		דן מרידור		מפלגת המרכז	29 באוגוסט 2001 – 28 בפברואר 2003
שר בלי תיק לענייני תיאום חברתי		שמואל אביטל		עם אחד לא ח"כ	7 במרץ 2001 – 22 בפברואר 2002
שר/ה בלי תיק		סאלח טריף		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 29 בינואר 2002
		ציפי לבני		הליכוד	29 באוגוסט 2001 – 17 בדצמבר 2002
		אפי איתם		מפד"ל	8 באפריל 2002 – 18 בספטמבר 2002
		דוד לוי		גשר	8 באפריל 2002 – 30 ביולי 2002
		יצחק לוי		מפד"ל	8 באפריל 2002 – 18 בספטמבר 2002
סגני השרים
משרד ראש הממשלה		יורי שטרן		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	7 במרץ 2001 – 14 במרץ 2002
משרד האוצר		יצחק כהן		ש"ס	2 במאי 2001 – 20 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד הביטחון		דליה רבין-פילוסוף		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 1 באוגוסט 2002
		ויצמן שירי		ישראל אחת/ עבודה-מימד	12 באוגוסט 2002 – 2 בנובמבר 2002
משרד הבינוי והשיכון		מאיר פרוש		יהדות התורה	4 ביוני 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד החוץ		מיכאל מלכיאור		ישראל אחת/ עבודה-מימד	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
משרד החינוך		משולם נהרי		ש"ס	2 במאי 2001 – 20 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
		אברהם רביץ		יהדות התורה	16 באפריל 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד העבודה והרווחה		יצחק וקנין		ש"ס	2 במאי 2001 – 20 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
המשרד לקליטת העלייה		יואל אדלשטיין[ז]		ישראל בעליה	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003
משרד הפנים		דוד אזולאי		ש"ס	2 במאי 2001 – 20 במאי 2002 3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003
משרד התחבורה		אברהם יחזקאל		ישראל אחת/ עבודה-מימד	2 במאי 2001 – 2 במאי 2002
		סופה לנדבר		ישראל אחת/ עבודה-מימד	12 באוגוסט 2002 – 2 בנובמבר 2002
משרד התעשייה והמסחר		אלי בן-מנחם		ישראל אחת	7 במרץ 2001 – 2 בנובמבר 2002
משרד התשתיות הלאומיות		נעמי בלומנטל[ח]		הליכוד	7 במרץ 2001 – 1 בינואר 2003

בעלי תפקידים שאינם שרים

• מזכיר הממשלה: גדעון סער
• היועץ המשפטי לממשלה: אליקים רובינשטיין

חילופי תפקידים

השר היוצא	סיעה		משרד	עילת סיום התפקיד	תאריך סיום התפקיד	השר המחליף	סיעה		תאריך כניסה לתפקיד
חילופי שרים
ציפי לבני		הליכוד	המשרד לשיתוף פעולה אזורי	מסירת התיק לרוני מילוא	29 באוגוסט 2001	רוני מילוא		מפלגת המרכז	29 באוגוסט 2001
רחבעם זאבי		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	משרד התיירות	נרצח	17 באוקטובר 2001	בנימין אלון		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	31 באוקטובר 2001
סאלח טריף		העבודה-מימד	שר בלי תיק	התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו	29 בינואר 2002	לא מונה מחליף
שמואל אביטל		עם אחד	שר בלי תיק לענייני תיאום חברתי	פרישת הסיעה מהקואליציה	22 בפברואר 2002	לא מונה מחליף
בנימין אלון		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	משרד התיירות	פרישת הסיעה מהקואליציה	14 במרץ 2002	יצחק לוי		המפד"ל	18 בספטמבר 2002
אביגדור ליברמן			משרד התשתיות הלאומיות			אפי איתם		המפד"ל
נסים דהן		ש"ס	משרד הבריאות	פוטרו	23 במאי 2002	נסים דהן		ש"ס	6 ביוני 2002
אליהו סויסה			שר במשרד רה"מ לענייני ירושלים			אליהו סויסה
שלמה בניזרי			משרד העבודה והרווחה			שלמה בניזרי
אלי ישי			משרד הפנים			אלי ישי
דוד לוי		גשר	שר בלי תיק	התפטר	30 ביולי 2002	לא מונה מחליף
רענן כהן		העבודה-מימד	השר הממונה על רשות השידור	התפטר	18 באוגוסט 2002	לא מונה מחליף
אפי איתם		המפד"ל	שר בלי תיק	מונה לשר התשתיות הלאומיות	18 בספטמבר 2002	לא מונה מחליף
יצחק לוי		המפד"ל	שר בלי תיק	מונה לשר התיירות		לא מונה מחליף
בנימין בן אליעזר		העבודה-מימד	משרד הביטחון	התפטרו עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	2 בנובמבר 2002	שאול מופז (לא ח"כ)		הליכוד	4 בנובמבר 2002
שמעון פרס			משרד החוץ			בנימין נתניהו (לא ח"כ)		הליכוד	6 בנובמבר 2002
אפרים סנה			משרד התחבורה			צחי הנגבי		הליכוד	15 בדצמבר 2002
דליה איציק			משרד התעשייה והמסחר			דני נוה		הליכוד	15 בדצמבר 2002
שלום שמחון			משרד החקלאות ופיתוח הכפר			ציפי לבני		הליכוד	17 בדצמבר 2002
מתן וילנאי			משרד המדע, התרבות והספורט			לימור לבנת		הליכוד	15 בדצמבר 2002
דני נוה		הליכוד	שר בלי תיק	מונה לשר התעשייה והמסחר	15 בדצמבר 2002	לא מונה מחליף
ציפי לבני		הליכוד	שרה בלי תיק	מונתה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר	17 בדצמבר 2002	לא מונה מחליף
חילופי סגני שרים
יורי שטרן		איחוד לאומי-ישראל ביתנו	סגן שר במשרד ראש הממשלה	פרישת הסיעה מהקואליציה	14 במרץ 2002	לא מונה מחליף
אברהם יחזקאל		העבודה-מימד	סגן שר במשרד התחבורה	התפטר	2 במאי 2002	סופה לנדבר		העבודה-מימד	12 באוגוסט 2002
יצחק כהן		ש"ס	סגן שר במשרד האוצר	פוטרו	20 במאי 2002	יצחק כהן		ש"ס	3 ביוני 2002
משולם נהרי			סגן שר במשרד החינוך			משולם נהרי
יצחק וקנין			סגן שר במשרד העבודה והרווחה			יצחק וקנין
דוד אזולאי			סגן שר במשרד הפנים		23 במאי 2002	דוד אזולאי
דליה רבין		העבודה-מימד	סגנית שר במשרד הביטחון	התפטרה	1 באוגוסט 2002	ויצמן שירי		העבודה-מימד	12 באוגוסט 2002
ויצמן שירי		העבודה-מימד	סגן שר במשרד הביטחון	פרישת הסיעה מהקואליציה	2 בנובמבר 2002	לא מונה מחליף
מיכאל מלכיאור			סגן שר במשרד החוץ			לא מונה מחליף
סופה לנדבר			סגנית שר במשרד התחבורה			לא מונה מחליף
אלי בן-מנחם			סגן שר במשרד התעשייה והמסחר			לא מונה מחליף
נעמי בלומנטל		הליכוד	סגנית שר במשרד התשתיות הלאומיות	פוטרה	1 בינואר 2003	לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל העשרים ותשע באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל העשרים ותשע באתר הכנסת

ביאורים

1. הסיעה מנתה 19 חברים עם כינון הממשלה, בהמשך מספרם גדל ל-21 עם הצטרפות שני ח"כים ממפלגת המרכז.
2. סיעת העבודה - מימד מנתה 23 חברים עם כינון הממשלה, בהמשך מספרם גדל ל-25.
3. מספר חברי הסיעה קטן ל-1 יום לאחר כינון הממשלה.
4. הסיעה מנתה 5 ח"כים עם הצטרפותה לממשלה. בהמשך, 2 ח"כים מהסיעה עברו לליכוד ומס' חבריה קטן ל-3.
5. חברי הסיעה הצביעו בעד הקמת הממשלה גם טרם כניסתה לקואליציה.
6. סיעת גשר מנתה 3 ח"כים עם הצטרפותה לממשלה, בהמשך מספרם קטן ל-2.
7. ניהל בפועל את ענייני המשרד לקליטת העלייה.
8. ניהל בפועל את ענייני משרד התשתיות הלאומיות בין מרץ לספטמבר 2003.