שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הלל פורסטנברג
מתמטיקאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הלל (הארי) פורסטנברג (בגרמנית: Hillel Fürstenberg; נולד ב-29 בספטמבר 1935) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, ממפתחי התורה הארגודית והדינמיקה הטופולוגית, שנודע בזכות יישומים של תורת המידה והסתברות לתורת המספרים ולחבורות לי. זכה, בין היתר, בפרס ישראל, בפרס א.מ.ת, בפרס וולף (במשותף עם סטפן סמייל (אנ')) והוא הישראלי הראשון שזכה בפרס אבל (לשנת 2020, במשותף עם גריגורי מרגוליס).
Remove ads
קורות חיים
סכם
פרספקטיבה
הלל פורסטנברג נולד ב-29 בספטמבר 1935 בברלין שבגרמניה הנאצית. בשנת 1939, מיד לאחר ליל הבדולח וזמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היגר עם משפחתו לניו יורק שבארצות הברית[1].
הוא סיים את לימודי התואר הראשון והשני בגיל 20, בישיבה יוניברסיטי. בתקופה זו מצא את הוכחתו הטופולוגית המקורית לקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים[2]. לאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת פרינסטון[3] תחת הנחייתו של סולומון בוכנר (אנ'), מומחה בעל שם באנליזה הרמונית ובתחומים אחרים. את עבודת הדוקטורט, על תהליכים סטוכסטיים, סיים ב-1958. הוא המשיך לעבוד כמרצה באוניברסיטת פרינסטון עד לשנת 1959.
בין השנים 1959 ל-1960 שימש מרצה על שם קל"א מור (אנ') במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, תפקיד שבו שימשו בעבר כמה מגדולי המתמטיקאים, כמו ג'ון נאש, וולטר רודין (אנ'), אליאס סטיין (אנ'), וכמה זוכי מדליית פילדס כמו פול כהן, דניאל קווילן, קארטיס טי. מקמאלן (אנ') ואקשאי ונטאקש (אנ').
בין 1961 ל-1963 שימש כפרופסור עוזר באוניברסיטת מינסוטה, ולאחר שנתיים שבהן חזר לאוניברסיטת פרינסטון כחוקר אורח[4], קיבל קביעות באוניברסיטת מינסוטה והוכתר כפרופסור מן המניין.
בשנת 1965 עלה לישראל, וקיבל משרת פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. פעילותו תרמה למעמדו של מכון איינשטיין כמרכז בין-לאומי חשוב במתמטיקה.

בשנת 1974 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[5], ובשנת 1977 זכה בפרס רוטשילד[6]. בשנת 1989 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
פרסים והערכה
- בשנת 1993 זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים ובפרס הארווי למדע וטכנולוגיה.
- בשנת 1996 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.
- בשנת 2004 זכה בפרס א.מ.ת בתחום המדעים המדויקים[3].
- בשנת 2007 זכה בפרס וולף למתמטיקה[7].
- בשנת 2020 זכה בפרס אבל, המוענק על ידי מלך נורווגיה, בשיתוף עם גרגורי מרגוליס(אנ').
ועדת הפרס ציינה כי השניים היו
"חלוצים בשימוש בשיטות מתחומי ההסתברות והדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה"
וכי
"העבודות של פורסטנברג ומרגוליס הוכיחו את יעילות חציית הגבולות בין דיסציפלינות נפרדות במתמטיקה והפילו את החומה המסורתית בין מתמטיקה עיונית ומתמטיקה שימושית. פורסטנברג ומרגוליס הדהימו את עולם המתמטיקה בעזרת השימוש הגאוני שעשו בשיטות של הסתברות והילוכים מקריים כדי לפתור בעיות קשות בתחומים שונים במתמטיקה."
בנוסף למינויו כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית, קיבל פורסטנברג תוארי פרופסור לשם כבוד גם בישיבה יוניברסיטי (1990), באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003) ובאוניברסיטת רן (אנ') (2007).
Remove ads
עבודתו המדעית
לעבודתו העמוקה בתורה הארגודית ובתורת ההסתברות הייתה השפעה מובהקת על התפתחותם של תחומים אלה. ב-1977 הציע הוכחה ארגודית של משפט סמרדי (אנ'), שחיזקה את הקשר בין תורת ההסתברות לקומבינטוריקה. ספרו "Stationary Process and Prediction Theory" נתן כיוון חדש וייחודי לבעיות המרכזית של הסקה בסדרות עתיות, והרעיונות והשיטות שפותחו בו השפיעו השפעה מכרעת על התחום.
פורסטנברג היה חלוץ בחקר מכפלות של מטריצות מקריות והראה איך ההתנהגות הגבולית שלהן קשורה עמוקות למשפטי המבנה של חבורות לי. לתוצאות אלה הייתה השפעה רבה על העבודה בתחום תורת ההסתברות והפיזיקה הסטטיסטית.
חלק מעבודותיו נעשו בשיתוף עם פרופסור בנימין וייס מהאוניברסיטה העברית. בשנת 1975 ארגנו שניהם שנת מחקר בנושאי התורה הארגודית באוניברסיטה העברית, שזכורה כבעלת השפעה עולמית על התפתחות הדינמיקה בכלל והתורה הארגודית בפרט.
פורסטנברג העמיד תלמידים רבים. חלקם ממשיכים לעבוד כחוקרים מובילים באוניברסיטאות שונות בישראל. עם תלמידיו לדוקטורט נמנים חתן פרס ישראל אלכס לובוצקי, יובל פרס, תמר ציגלר, בועז צבאן, שחר מוזס, משה ירדן, יהודה שלום, ברק וייס, ויטלי ברגלסון ועמוס נבו.
Remove ads
חיים אישיים
ב-1958 נישא פורסטנברג לרושל (רחל), עיתונאית ומבקרת ספרות. לזוג חמישה ילדים, ביניהם הבמאי ישעיה פורסטנברג, יאיר פורסטנברג ואריאל פורסטנברג, שישה עשר נכדים, ומספר רב של נינים. פרופ' מנחם בן-ששון הוא מחותנו.
קישורים חיצוניים
- הלל פורסטנברג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- הלל פורסטנברג, באתר MacTutor (באנגלית)
- הלל פורסטנברג, באתר dblp
- הלל פורסטנברג, באתר ResearchGate
- הלל פורסטנברג באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- יצחק ון לואן, נוסחה מנצחת - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2007
- אנה ליזהטוב, ריאיון עם פרופ’ הילל פירסטנברג, באתר "נטגר", 30 ביוני 2015
אסף רונאל, פרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית זכה בפרס אבל למתמטיקה, באתר הארץ, 18 במרץ 2020
- אדיר ינקו, "הנובל של המתמטיקה" יוענק לפרופסור ישראלי, באתר ynet, 18 במרץ 2020
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads