פרס אבל

פרס אָבֶּל (בנורווגית: Abelprisen) הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי מלך נורווגיה מאז 2003, למתמטיקאים מכל העולם בעלי הישגים בולטים ויוצאי דופן.

פרס אבל
Abel Prize

מדינה	נורווגיה
הגוף המעניק	האקדמיה הנורווגית למדעים ולאמנויות
תקופת הפרס	2003–הווה (כ־22 שנים)
נקרא על שם	נילס הנריק אבל
abelprisen.no

הפרס נחשב כיוקרתי ביותר מבין הפרסים הבינלאומיים המוענקים למתמטיקאים^[1][2] (לצד מדליית פילדס, שמוענקת לצעירים בלבד) ונחשב מקביל לפרס נובל (שאינו כולל קטגוריית מתמטיקה).

היסטוריה של הפרס

ב־1897, סמוך להופעתו של פרס נובל, ביקש המתמטיקאי הנורווגי סופוס לי לייסד קרן לזכר נילס אבּל, שתעניק פרס מתמטי אחת לחמש שנים; לי מת ב־1899, לפני שהספיק להוציא את הרעיון אל הפועל. שלוש שנים אחר-כך, לרגל שנת המאה להולדתו של אבל, אימץ אוסקר השני, אז מלך שוודיה ונורווגיה, את הרעיון; ואולם, בעקבות הפיצול בין שתי המדינות ב־1905, לא יצאה התוכנית אל הפועל. המדינאי הנורווגי פריטיוף ננסן כתב אז כי "פרס אבל עלה השמימה יחד עם האיחוד".

מאה שנים אחר-כך נוערו התוכניות הישנות ואושרו על ידי ממשלת נורווגיה, והחל משנת 2003 האקדמיה הנורווגית למדעים ולאמנויות מכריזה מדי שנה על הזוכה שנבחר על ידי ועדה בינלאומית של חמישה מתמטיקאים.

הפרס הכספי לזוכה הוא 7.5 מיליון כתר נורווגי, נכון ל־2021 שוויו כ־2.9 מיליון ש"ח.

הזוכים בפרס

שנה	דיוקן	מקבלי הפרס	מדינה	מוסד אקדמי	פרטים
2003		ז'אן-פייר סר	צרפת צרפת	קולז' דה פראנס	עבור תפקיד המפתח שמילא בעיצובם המודרני של תחומים רבים במתמטיקה, לרבות טופולוגיה, גאומטריה אלגברית ותורת המספרים.
2004		מייקל עטיה	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת / לבנון לבנון	אוניברסיטת אדינבורו אוניברסיטת קיימברידג'	על גילוי משפט האינדקס והוכחתו, משפט המקשר בין טופולוגיה, גאומטריה ואנליזה, ועל תפקידם יוצא הדופן בבניית גשרים חדשים בין המתמטיקה לפיזיקה התאורטית.
		איזדור זינגר	ארצות הברית ארצות הברית	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
2005		פטר לקס	הונגריה הונגריה / ארצות הברית ארצות הברית	מכון קרנט	על תרומתו פורצת הדרך לתאוריה וליישום של משוואות דיפרנציאליות חלקיות, ולחישוב הפתרונות שלהן.
2006		לנארט קרלסון	שוודיה שוודיה	המכון המלכותי לטכנולוגיה KTH	על תרומותיו המעמיקות והיסודיות לאנליזה ההרמונית ולתאוריה של מערכות דינמיות חלקות.
2007		סריניוסה ואראדהאן (Sathamangalam R. Srinivasa Varadhan)	הודו הודו / ארצות הברית ארצות הברית	מכון קרנט	על תרומותיו הבסיסיות לתורת ההסתברות ובפרט על יצירת תאוריה מאוחדת של סטיות גדולות.
2008		ג'ון תומפסון	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת פלורידה	על הישגיהם המעמיקים באלגברה ובפרט על עיצובה המודרני של תורת החבורות.
		ז'ק טיץ	בלגיה בלגיה / צרפת צרפת	קולז' דה פראנס
2009		מיכאיל גרומוב	רוסיה רוסיה / צרפת צרפת	המכון למחקרים מדעיים מתקדמים מכון קרנט	על תרומותיו המהפכניות לגאומטריה.
2010		ג'ון טייט	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת טקסס באוסטין	על השפעתו המתמשכת והעצומה בתחום תורת המספרים.
2011		ג'ון מילנור	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת סטוני ברוק	על תגליות חלוציות בטופולוגיה, גאומטריה ואלגברה.
2012		אנדרה סמרדי (Endre Szemerédi)	הונגריה הונגריה / ארצות הברית ארצות הברית	המכון למתמטיקה אלפרד רני אוניברסיטת ראטגרס	על תרומתו למתמטיקה בדידה ולמדעי המחשב התאורטיים ולאות הוקרה על ההשפעה העמוקה והמתמשכת של תרומות אלה.
2013		פייר דלין	בלגיה בלגיה	המכון למחקר מתקדם	עבור התרומה לגאומטריה האלגברית ועל ההשפעה שלה על תורת המספרים, תורת ההצגות ותחומים הקשורים.
2014		יעקב סיני	רוסיה רוסיה / ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת פרינסטון מכון לנדאו לפיזיקה תאורטית	על תרומותיו היסודיות למערכות דינמיות, תורה ארגודית ופיזיקה מתמטית.
2015		ג'ון פורבס נאש	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת פרינסטון	על תרומותיהם היסודיות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות.
		לואיס נירנברג	קנדה קנדה / ארצות הברית ארצות הברית	מכון קרנט
2016		אנדרו ויילס	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	אוניברסיטת אוקספורד	הוכיח את השערת טניאמה-שימורה אשר גררה את נכונות המשפט האחרון של פרמה.
2017		איב מֶיֶיר	צרפת צרפת	אקול נורמל סופרייור פריז-סקליי	על תרומתו המרכזית בפיתוח תורת הגלונים (Wavelets).
2018		רוברט לנגלנדס	קנדה קנדה / ארצות הברית ארצות הברית	המכון למחקר מתקדם	על גילוי הקשר בין תורת המספרים, תורת ההצגות ותבניות אוטומורפיות.
2019		קארן אולנבק	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת טקסס באוסטין	על תרומותיה למשוואות דיפרנציאליות חלקיות גאומטריות, תורת כיול ומערכות אינטגרביליות ועל השפעת עבודתה על אנליזה מתמטית, גאומטריה ופיזיקה מתמטית.
2020		הלל פורסטנברג	ישראל ישראל / ארצות הברית ארצות הברית	האוניברסיטה העברית בירושלים	על השימוש החלוצי של שיטות מתורת ההסתברות והדינמיקה בתורת החבורות, תורת המספרים וקומבינטוריקה[3].
		גריגורי מרגוליס	רוסיה רוסיה / ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת ייל
2021		אבי ויגדרזון	ישראל ישראל / ארצות הברית ארצות הברית	המכון למחקר מתקדם	על פיתוח תורת הסיבוכיות ותורת הגרפים, והקשרים בין תחומים אלה[4].
		לסלו לובאס	הונגריה הונגריה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
2022		דניס סאליבן	ארצות הברית ארצות הברית	אוניברסיטת סטוני ברוק ואוניברסיטת העיר ניו יורק	על תרומותיו לחקר הטופולוגיה, ובמיוחד לחקר הטופולוגיה האלגברית, הגאומטרית והמערכות הדינמיות.[5][6]
2023		לואיס קפארלי	ארצות הברית ארצות הברית / ארגנטינה ארגנטינה	אוניברסיטת טקסס באוסטין	על תרומותיו לחקר משוואות דיפרנציאליות חלקיות.[7][8]
2024		מישל טלגרן	צרפת צרפת	המרכז הלאומי למחקר מדעי, CNRS, צרפת	על חקר ההסתברות והבנת תהליכים אקראיים בטבע[9]
2025		מסאקי קאשיווארה[10]	יפן יפן	מכון המחקר למדעי המתמטיקה, אוניברסיטת קיוטו, יפן	על תרומותיו היסודיות לאנליזה אלגברית ולתורת ההצגות, בפרט לפיתוח התאוריה של מודולי D (אנ') וגילוי בסיסי גביש (אנ')

ראו גם

• מדליית פילדס
• פרס וולף

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרס אבל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרס אבל (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של פרס אבל (בנורווגית)
• פרס אבל, באתר MathWorld (באנגלית)
• פרס אבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)