שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אנגלוספירה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
האנגלוספירה (באנגלית: Anglosphere) היא קבוצה של מדינות דוברות אנגלית החולקות קשרים תרבותיים או היסטוריים עם אנגליה, ואשר כיום קיים בפועל שיתוף פעולה מדיני, דיפלומטי וצבאי הדוק ביניהן. אין הסכמה חד-משמעית באשר לאילו מדינות נכללות באנגלוספירה, אבל לרוב לא נהוג לכלול את כל המדינות שבהן האנגלית היא שפה רשמית, אם כי בדרך כלל ההגדרה חלה על מדינות אשר היו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית.
מדינות הליבה של האנגלוספירה
מדינות בהן השפה האנגלית איננה שפת הרוב ואחת ממספר שפות רשמיות
מדינות שבהן דוברים אנגלית על ידי יותר מ-20% מהאוכלוסייה אך אין להן מעמד רשמי
ההגדרה הנפוצה ביותר כוללת את 5 המדינות הבאות: ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד.[1] הגדרה זו כוללת את המדינות המפותחות המכונות לעיתים גם מדינות הליבה של האנגלוספירה (באנגלית: The core anglosphere). לעיתים נוהגים לכלול תחת ההגדרה הזו את אירלנד, ולעיתים רחוקות יותר נוהגים לכלול תחת ההגדרה הזו את מלטה ואת המדינות דוברות האנגלית של אזור הקריביים.
מחקר דעת קהל מצא שאזרחי חמש מדינות הליבה של האנגלוספירה נוהגים לדרג באופן עקבי את יתר מדינות הליבה של האנגלוספירה כבעלות הברית החשובות ביותר של מדינתם בעולם כולו. באופן מסורתי, היחסים בין מדינות האנגלוספירה היו חמים, כאשר שותפויות דו-צדדיות כמו אלו שבין אוסטרליה וניו זילנד, ארצות הברית וקנדה וארצות הברית ובריטניה ("היחסים המיוחדים") הן מהשותפויות המוצלחות ביותר בעולם המקיימות שיתוף פעולה צבאי, כלכלי ותרבותי רחב.
בישראל משמש המונח אנגלו סקסים לתיאורם של יוצאי הקהילות היהודיות של ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, אירלנד ודרום אפריקה.
Remove ads
מדינות אנגלו סקסיות
.svg){kind=small}
Remove ads
היסטוריה ומינוח
סכם
פרספקטיבה
ההגדרה של המונח אנגלו סקסים משתנה ואינה חד משמעית, ובדרך כלל רואים במונח זה כינוי לקבוצה לשונית, אתנית, היסטורית ותרבותית. ההגדרה האתנית רואה באנגלו סקסיות לפני הכל מוצא אתני – אנשים שמוצאם מהאיים הבריטיים, כלומר מבריטניה ואירלנד. צאצאיהם של בני האיים הבריטיים החלו לאורך העת החדשה לקבוע יתד בארצות רבות מעבר לים, בעיקר באמצעות האימפריה הבריטית. אף על פי שמתיישבים בריטיים היגרו לכל מושבות האימפריה, רק במושבות ספורות נרשמה התיישבות בריטית רחבה. היו אלו שלוש עשרה המושבות של אמריקה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ודרום אפריקה. דרום אפריקה הייתה יוצאת דופן לכל אורך התקופה, היות שאף על פי ששיעור האוכלוסייה הבריטית במקום היה נרחב, הוא לעולם לא היה לרוב בארץ זאת ואף רחוק מכך. במושבות האחרות היו הבריטים לקבוצה המשמעותית באוכלוסייה, ובדרך כלל גם רובה.
בשנת 1776 מרדו שלוש עשרה המושבות בכתר הבריטי וייסדו את ארצות הברית של אמריקה. החל מאותה העת, במקביל להיותה של בריטניה מכשיר להפצת האנגלו סקסיות ברחבי העולם, גם ארצות הברית קיימה תפקיד זה. מתיישבים אמריקנים השליטו את שלטון מדינתם עד לחוף האוקיינוס השקט, ואף התפשטו מעבר לו והפכו לכוח הדומיננטי באלסקה והוואי. כמאה שנה לאחר עצמאות ארצות הברית מבריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ודרום אפריקה החלו גם הן לזכות בעצמאותן ממנה, עם זאת תהליך זה נעשה באופן הדרגתי. גם בסופו של התהליך, בראשית המאה ה-20, מדינות אלו אמנם היו ריבוניות, אך הן כן נותרו נתונות לכתר הבריטי (דרום אפריקה פרשה ממנו בשנת 1961). ולכן ראש המדינה בהן גם כיום הוא מלך הממלכה המאוחדת היושב באנגליה. בראשית המאה ה-20, לאחר מלחמה קשה ועקובה מדם, זכתה אירלנד בעצמאות אף היא. עם זאת, בניגוד לקנדה, אוסטרליה וניו זילנד, אירלנד החליטה להפוך לרפובליקה ולנתק כל קשר ממלכתי עם בריטניה שכנתה הגדולה ממזרח. באופן זה, הפכו במאות השנים האחרונות ארצות העולם האנגלו-סקסי מבריטניה ושלוחותיה מעבר לים, לשורה של מדינות שוות מעמד.
מלבד המדינות אשר היו כרוכות בקשר היסטורי ואתני הדוק לבריטניה, רבים מדגישים את חשיבותה של קיום דומיננטיות אנגלו-סקסית במדינה על מנת להגדירה כאומה אנגלו-סקסית. כך למשל רבים אינם רואים בדרום אפריקה שלאחר נפילת משטר האפרטהייד מדינה אנגלו-סקסית, היות שהאדם הלבן איבד בה את השלטון לרוב השחור, והאנגלית איבדה את מעמדה הרם לצד האפריקאנס. אחרים אינם רואים בדרום אפריקה אומה אנגלו-סקסית כבר משנת 1961, אז פורק איחוד דרום אפריקה בו הייתה דומיננטיות אנגלית בדרך כלל, ובמקומו הוקמה הרפובליקה אשר בה כבר לכל הדעות הדומיננטיות שררה בקרב הציבור האפריקאנרי בעל השורשים ההולנדיים.
באופן דומה לדרום אפריקה, ובניגוד מסוים לקנדה, אוסטרליה וניו זילנד, בארצות הברית כבר לאורך המאה ה-19 המתיישבים הבריטיים וצאצאיהם חדלו ככל הנראה מלשמש כרוב. עם זאת, רבים טוענים כי אימוצן של התרבות והלשון האנגלית בקרב כלל האוכלוסייה האמריקנית, הפכה למעשה את רובם ככולם של תושבי ארצות הברית לאנגלו-סקסים בתרבותם.
מדינות שלשונן הרשמית הבלעדית היא אנגליתמדינות שאחת מלשונותיהן הרשמיות היא אנגלית
.svg)
Remove ads
יהודים אנגלו-סקסים
סכם
פרספקטיבה
בראשית האלף השני לספירה, יהודים השתקעו באיים הבריטיים, בבריטניה ובאירלנד של ימינו. בהמשך, עם התפשטותה של האימפריה הבריטית ברחבי העולם, יהודים התיישבו גם בכמה ממושבותיה שמעבר לים. כך נעשה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה (לשם יהודים הגיעו עוד קודם לכן, במהלך שנות השלטון ההולנדי). מגמת הגירה זאת של יהודים הגיעה לשיאה במהלך ראשית המאה ה-20, אז מיליוני יהודים עזבו את מזרח אירופה אל ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ועוד. במדינות אלו היהודים השתלבו היטב, גם אם לעיתים במאמצים רבים. הם הגיעו למשרות בכירות בקרב הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות, ואימצו את השפה האנגלית, ובדרך כלל גם את התרבות האנגלו-סקסית.
עם עליית הציונות במאות ה-18 וה-19, החלו יהודים רבים לעזוב את העולם האנגלו-סקסי ולעלות לישראל. מגמה זאת התעצמה עם הקמת המדינה ב-1948 ועם ניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967. עלייה זאת נמשכת מדי שנה גם אל תוך המאה ה-21.
בישראל משמש כיום המונח אנגלו-סקסים לתיאורם של יוצאי קהילות העולם האנגלו-סקסי. מונח זה מובא בהקשרים רבים המתייחסים להיבטים שונים של עליית היהודים האנגלו-סקסים לארץ, לרבות השלכות פוליטיות וכלכליות.[13][14][15] כיום מתגוררים בישראל למעלה ממאתיים אלף יהודים שמוצאם מארצות אנגלו-סקסיות, רובם הגדול מארצות הברית.[16][17]
ג'וליוס ווגל, ראש ממשלת ניו זילנד השמיני
לאונרד כהן, סופר ומוזיקאי יליד קנדה
שותפויות מדינית
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- Kenny, Michael; Pearce, Nick (10 February 2015). "The rise of the Anglosphere: how the right dreamed up a new conservative world order". New Statesman.
- Parulekar, Shashi; Kotkin, Joel (Winter 2012). "The State of the Anglosphere". City Journal. New York.
- Hitchens, Christopher (Autumn 2007). "An Anglosphere Future". City Journal. New York.
קישורים חיצוניים
- Victor Hill, "The Anglosphere is an Emerging Civilization-State". 8 June 2016, City Journal.
- Gareth Evans, "Opinion: The Anglosphere illusion", 23 February 2016, Japan Times.
- Ben Wellings & Helen Baxendale, "BrexitVote: The power of the Anglosphere in Eurosceptical thought". 10 December 2015, London School of Economics.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads