ממשלת ישראל השלושים ושבע

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 33 שרים וחמישה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ממשלת ישראל השלושים ושבע

ממשלת ישראל ה-37 במשכן הנשיא עם הנשיא יצחק הרצוג, 29 בדצמבר 2022 במרכז התמונה (מימין לשמאל): יצחק הרצוג ובנימין נתניהו. בשורה השנייה (מימין לשמאל): השרים יצחק וסרלאוף, גילה גמליאל,[א] מיכאל מלכיאלי, אופיר אקוניס, יריב לוין, יואב גלנט, אריה דרעי, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ. בשורה השלישית (מימין לשמאל): ראש הסגל בלשכת רה"מ צחי ברוורמן, השרים ניר ברקת, אופיר סופר, עידית סילמן, אלי כהן, איתמר בן גביר, אורית סטרוק, יואב קיש, עמיחי אליהו וגלית דיסטל-אטבריאן. בשורה הרביעית (מימין לשמאל): השרים אבי דיכטר, חיים ביטון, ישראל כ"ץ, רון דרמר, יעקב מרגי, יצחק גולדקנופף, מיקי זוהר, שלמה קרעי, יואב בן צור ועמיחי שיקלי.
מידע כללי
29 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנתיים ו־7 חודשים)
תחום שיפוט	ישראל ישראל
ראש הממשלה	בנימין נתניהו
סגן ראש הממשלה	יריב לוין
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, הימין הממלכתי
מספר שרים	33
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השלושים ושש
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השלושים ושמונה
דף הממשלה באתר הכנסת

רקע

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בישראל בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שלא הביאו לכינונה של ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה. מול נתניהו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו, בהובלת יאיר לפיד ובני גנץ ומנעו ממנו להקים ממשלה פעם נוספת, כאשר מאידך היעדר רוב מוצק של מפלגות ציוניות המתנגדות לנתניהו הביא לכך שלא קמה ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמן עם אף אחד מן הצדדים בשלב כלשהו.

לאחר מערכת הבחירות השלישית, ובתוך מגפת הקורונה, החליטו נתניהו וגנץ להקים יחדיו ממשלת אחדות, ויזמו את מודל ממשלת חילופים. ואולם, ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה ומדינת ישראל הלכה למערכת בחירות רביעית בתוך שלוש שנים.

ב־13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר של 60–61 חברי כנסת משמונה סיעות.

במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב־20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב־30 ביוני והבחירות נקבעו ל־1 בנובמבר. תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש שבראשותו זכה ב־64 מושבים בכנסת.

חלוקת המושבים בכנסת ערב כינון הממשלה

ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש

סיעה		ראש הסיעה	מושבים
הליכוד		בנימין נתניהו	32
יש עתיד		יאיר לפיד	24
המחנה הממלכתי		בני גנץ	12
ש"ס		אריה דרעי	11
יהדות התורה		יצחק גולדקנופף	7
הציונות הדתית		בצלאל סמוטריץ'	7
עוצמה יהודית		איתמר בן גביר	6
ישראל ביתנו		אביגדור ליברמן	6
רע"מ		מנסור עבאס	5
חד"ש-תע"ל		איימן עודה	5
העבודה		מרב מיכאלי	4
נעם		אבי מעוז	1

היסטוריה

הקמת הממשלה

נשיא המדינה מקבל במשכנו את נציגי סיעת הליכוד לצורך התייעצות בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה

ב־9 בנובמבר 2022 החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.^[2]

ב־15 בנובמבר 2022 הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.

בהתאם לתוצאות הבחירות וכפי שהיה צפוי מהן, המליצו 64 חברי הכנסת על בנימין נתניהו (32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי יהדות התורה, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם).

בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו־28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו־5 חברי חד"ש-תע"ל).

בהתאם להמלצות נציגי הסיעות, הטיל הרצוג על נתניהו ב־13 בנובמבר את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 28 ימים בהתאם לחוק יסוד: הממשלה.^[3] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.^[4]

נשיא המדינה מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה

ב־21 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנה לנתניהו, הוא הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה^[5]. ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב־26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל־29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציוניים נחתמו באופן סופי ב־28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום^[6].

בבוקר 29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצהריים התקיימה הצבעה לבחירת אמיר אוחנה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר מכן התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו 63 חברי כנסת (ח"כ יעקב טסלר שהה מחוץ לישראל בזמן ההצבעה), ונגדה הצביעו 54. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.

מלחמת חרבות ברזל

שלט מחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע בעצרת של משפחות החטופים מול שער בגין, בתל אביב - במהלך מלחמת חרבות ברזל

קריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית בעקבות טבח שבעה באוקטובר

בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה ה'תשפ"ד, הוביל חמאס מתקפת פתע רחבת היקף מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים במרחב עוטף עזה, תוך ביצוע טבח וחטיפת חיילים ואזרחים. במתקפה נרצחו ונהרגו כ־1,163^[7] ישראלים וזרים, ונפצעו כ־1,940. 251 אנשים נחטפו לרצועת עזה. בעקבות המתקפה הכריזה הממשלה על מלחמת חרבות ברזל שמטרותיה:

• מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
• הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
• מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים
• הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה

בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הודיע לראש הממשלה שהוא מוכן להתייצב למערכה ולדון על הצטרפות של המחנה הממלכתי בכוונה להקים קבינט מלחמה. לאחר כמה ימים החליטו סיעות הקואליציה לצרף את סיעת המחנה הממלכתי לממשלה לתקופת המלחמה כדי ליצור ממשלת אחדות שתכונה "ממשלת חירום לאומית". ב-12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי^[8]. על פי ההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת המחנה הממלכתי, הממשלה בהרכב זה הייתה אמורה לכהן עד סוף המלחמה ובתקופה זו לא יקודמו חוקים ללא הסכמות הליכוד והמחנה הממלכתי^[9]. בנוסף לכך, תוארך עד לסיום המלחמה כהונת בעלי תפקידים שכהונתם אמורה להסתיים בזמן המלחמה.

ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות בין בני גנץ לגדעון סער וסיעותיהם התפלגו^[10], ב-27 במרץ 2024 גדעון סער וסיעתו פרשו מהממשלה לאחר שלא קיבל מקום בקבינט המלחמה, וב-9 ביוני 2024 הודיע גנץ על פרישתו מהממשלה בעקבות חוסר גיבוש תוכנית פעולה אסטרטגית להמשך המלחמה^[11]. ב-30 בספטמבר 2024 גדעון סער חזר לכהן כשר ללא תיק בממשלה והובטח לו מקום בקבינט.

ב-19 בינואר 2025 הודיע השר בן גביר על פרישה מהקואליציה וזאת בעקבות עסקת החטופים אשר נחתמה יום קודם^[12].

ב-12 ביוני 2025 הודיע השר גולדקנופף על התפטרותו, בעקבות הכישלון בחקיקת חוק הגיוס^[13].

מדיניות הממשלה וציוני דרך

קווי היסוד של הממשלה

להלן קווי היסוד של הממשלה:^[14][15]

• לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
• הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
• הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
• הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
• הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
• הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
• הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
• הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
• הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
• הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
• הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
• הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
• הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
• יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
• הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
• הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
• הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
• הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
• הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
• הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.

אירועים עיקריים

ממשלת ישראל השלושים ושבע בישיבה מיוחדת לכבוד יום ירושלים במנהרות הכותל, 2023

מדבקה בתל אביב במהלך מלחמת חרבות ברזל עם הכיתוב "די לממשלת החורבן"

• המערכה שבין המלחמות למניעת התבססות וסיכול פעילות התקפית של איראן במזרח התיכון.
• גל הטרור בישראל (2023).
• מבצע שובר גלים נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.
• 31 בדצמבר 2022 – החלטת העצרת הכללית של האו"ם לבקש מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג לגבש חוות דעת משפטית בנוגע ל"כיבוש הישראלי בגדה המערבית", השלטון הישראלי ביהודה ושומרון. דרום אפריקה פתחה בהליך משפטי כנגד ישראל בבית הדין.
• 4 בינואר 2023 ואילך – קידום הרפורמה המשפטית בישראל
• 4 בינואר 2023 ואילך – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
• 18 בינואר 2023 – חבר הכנסת אריה דרעי פוטר מתפקידיו בממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי דרעי לא יכול לכהן כשר בממשלה^[16].
• 1 באפריל 2023 – נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם הוא הסכם הסחר החופשי המלא הראשון והיחיד בין ישראל למדינת ערב.
• 31 במאי 2023 – הוכרז על אישור של משרד האנרגיה בשדה גז בשם קטלן בבעלות חברת אנרג'יאן במים הכלכליים של ישראל בנפח של 68 BCM^[17].
• 7 באוקטובר 2023 – טבח שבעה באוקטובר, בו השתלטו מחבלי חמאס על מספר יישובים בעוטף עזה, רצחו 1,163 אנשים, פצעו 3,300 וחטפו 251 אנשים לרצועת עזה.
• 7 באוקטובר 2023 ואילך– מלחמת חרבות ברזל.
• 1 בפברואר 2024 – ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות הטילו לראשונה סנקציות על מתנחלים שיוחסה להם אלימות נגד פלסטינים.
• פברואר 2024 – דירוגה של ישראל על ידי מכון V-Dem הורד מדירוג דמוקרטיה ליברלית לדיורג דמוקרטיה אלקטורלית, דירוג שנשאר גם בשנת 2025^[18].
• 13 באפריל 2024 – התקיפה האיראנית על ישראל. מתקפה איראנית ישירה על ישראל בעקבות חיסול מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון
• 19 ביולי 2024 – מתקפת הכטב"ם על תל אביב. מתקפה של החות'ים מתימן על העיר תל אביב באמצעות שיגור כטב"ם מסוג סמאד-3 שגרם למותו של אדם אחד ולפציעתם של כעשרה אנשים נוספים.
• 31 ביולי 2024 – ראש הלשכה המדינית של החמאס אסמאעיל הנייה נהרג בהתנקשות. על פי מקורות זרים בוצעה ההתנקשות על ידי ישראל.
• במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988^[19]. בספטמבר 2024 הורידה מודי'ס את הדירוג של ישראל בפעם השנייה השנה בשתי דרגות^[20][21]. גם סטנדרד אנד פורס הורידה שנית את דירוג האשראי באותה שנה^[22].
• יחסי חוץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – בעקבות המלחמה, החזירו טורקיה, הונדורס, צ'ילה, קולומביה, ירדן, בחריין וצ'אד את שגריריהן מישראל^[23]. ממשלות בוליביה, קולומביה וניקרגואה הודיעו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל^[24][25][26]. טורקיה הכריזה על הפסקת הסחר עם ישראל^[27][28].
• נובמבר 2024 – פורסמו נתוני מבחני TIMMS במתמטיקה ובמדעים ובציון במבחני ה-PIAAC לבדיקת מיומנויות מבוגרים משנת 2022–2023 ובהם ירידה בדירוג ישראל^[29].
• 21 בנובמבר 2024 – צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, צווי מעצר שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעקבות חקירת בית הדין בעניין פלסטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, בטענה לאחריות לפשע מלחמה ולעבירות נוספות^[30].
• 16 בדצמבר 2024 – נחנך המחשב הקוונטי הראשון מתוצרת ישראל בטכנולוגיית על מוליך על ידי התעשייה האווירית ורשות החדשנות^[31].
• 3 באפריל 2025 – הונגריה הודיעה על פרישה מבית המשפט הפלילי בהאג כמחאה על צוי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט^[32].

פעולות עיקריות

צבא וביטחון

• 9–13 במאי 2023 – מבצע מגן וחץ של צה"ל לסיכול בכירי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ופגיעה בתשתיות הארגון ברצועת עזה^[33].
• 3–5 ביולי 2023 – מבצע בית וגן של צה"ל לסיכול תשתיות טרור, פגיעה במחבלים, מעצר מבוקשים, סיכול מפקדות וחמ"לים, מעבדות מטענים ואמל"ח במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין.
• 7 באוקטובר 2023 – טבח שבעה באוקטובר בעקבותיו נפתחת מלחמת חרבות ברזל.
  • 20 ביולי 2024 – מבצע יד ארוכה, תקיפה הצבאית של חיל האוויר בתימן נגד מטרות צבאיות של החות'ים.
  • 30 ביולי 2024 – ההתנקשות בפואד שוכר, סיכול ממוקד של חיל האוויר ברמטכ"ל חזבאללה וברובע הדאחייה בביירות.
  • 19 בספטמבר 2024 – מבצע חיצי הצפון, מבצע צבאי במסגרת זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל שבמסגרתו חיל האוויר תקף עשרות אלפי מטרות טרור של חזבאללה ברחבי לבנון וביצע סיכול ממוקד במספר רב של מפקדים בארגון. ביום ה-13 למבצע, צה"ל החל את התמרון הקרקעי בדרום לבנון.
    • 20 בספטמבר 2024 – ההתנקשות באבראהים עקיל, סיכול ממוקד של חיל האוויר של מפקד הזרוע הצבאית בפועל של חזבאללה ברובע הדאחייה בביירות.
    • 27 בספטמבר 2024 – תקיפת מפקדת חזבאללה בביירות במבצע סדר חדש, סיכול הנהגת ארגון החזבאללה בהם המזכיר הכללי של חזבאללה, חסן נסראללה, עלי כרכי, מפקד חזית הדרום של חזבאללה, תת-אלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון, וכן מפקדים נוספים בארגון.
  • 26 באוקטובר 2024 – "מבצע ימי תשובה" כתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, תקיפת מפעלים לייצור טילים, מתקני פיתוח וייצור כטב"מים, ובסיסי שיגור של טילים בליסטיים בטהרן, כראמנשה, שיראז וכראג.
  • 27 בנובמבר 2024 – נחתם הסכם ישראל–לבנון 2024, הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בזירת לבנון במלחמת חרבות ברזל.
  • 7 בדצמבר 2024 – מבצע חץ הבשן כתגובה בעקבות נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, לאחר שמתקפת המורדים הגיעה לסיומה עם כיבוש דמשק ובריחת בשאר אל-אסד מן המדינה. במבצע צה"ל כבש שטחים באזור החיץ בין ישראל לסוריה ואת החרמון הסורי. בנוסף, הושמדו חלק ניכר ממערכות הנשק והתחמושת שהותיר צבא אסד.
  • 13 ביוני 2025 – ישראל פותחת במבצע עם כלביא ושמטרתו השמדת הגרעין האיראני תוך כדי חיסול המטכ"ל האיראני והשמדת בסיסים ומאגרי טילים.
• 6 בינואר 2025 – ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכח, הגישה את המלצותיה^[34].
• 21 במרץ 2025 – הממשלה החליטה לפטר את ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר.

מדיניות חוץ

• נחתם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקני שיעניק לשתי המדינות עדיפות הדדית בעתות חירום באספקת נשק ואמצעי לחימה מהתעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות הברית^[35].
• נחנכו שגרירויות צ'אד^[36], אזרבייג'ן^[37], ופפואה גינאה החדשה^[38].
• 19 ביולי 2023 – ישראל הכירה בריבונותה של מרוקו על חבל הארץ סהרה המערבית^[39].
• 25 ביולי 2023 – נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ווייטנאם.
• 27 בספטמבר 2023 – ישראל הצטרפה לתוכנית הפטור מוויזה של ארצות הברית^[40].
• 28 בספטמבר 2023 – נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לגרמניה, שבמסגרתו תסופק מערכת ההגנה חץ 3 לגרמנים^[41].
• 4 באוקטובר 2023 – נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל ואזרבייג'ן. במסגרתו תייצר ישראל לוויינים עבור אזרבייג'ן^[42].
• 3 באוקטובר 2024 – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוכרז כאישיות בלתי רצויה בישראל, וכניסתו לישראל נאסרה^[43].
• נובמבר 2024 – בוטל ההסכם בין ישראל לאונר"א^[44].
• 12 בדצמבר 2024 – נפתחה שגרירות פרגוואי בירושלים בנוכחות נשיא פרגוואי וראש ממשלת ישראל^[45].
• 16 בדצמבר 2024 – ישראל החליטה לסגור את שגרירותה באירלנד, בשל היחס העוין של המדינה^[46].
• 17 במרץ 2025 – נחתם הסכם בין ישראל לבין חברות האנרגיה הבין-לאומיות SOCAR מאזרבייג'ן ו-bp הבריטית לחיפושי גז טבעי בישראל^[47].

ביקוריים מדיניים של ראש הממשלה בחוץ לארץ

	מדינה	יעד	תאריך	תיאור
1	ירדן ירדן	עמאן	24 לינואר 2023	פגישת עבודה עם עבדאללה השני, מלך ירדן[48].
2	צרפת צרפת	פריז	2-4 בפברואר 2023	ביקור רשמי- פגישה עם הנשיא עמנואל מקרון בארמון האליזה, אנשי עסקים צרפתים, וראשי הקהילה היהודית בצרפת[49].
3	איטליה איטליה	רומא	9-12 במרץ 2023	פגישה עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, מנהיגי ואנשי הקהילה היהודית, ואנשי עסקים איטלקים במשרד הכלכלה ברומא[50].
4	גרמניה גרמניה	ברלין	15-17 במרץ 2023	ביקור רשמי- פגישה עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, ופגישה עם נשיא גרמניה פרנק-ולטר שטיינמאייר וטקס זיכרון ב"רציף 17" לזכר היהודים שגורשו להשמדה במזרח[51].
6	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	לונדון	23-26 במרץ 2023	ביקור רשמי- פגישה עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק בדאונינג 10 ושרת הפנים סואלה ברוורמן[52].
7	קפריסין קפריסין	ניקוסיה	3-4 בספטמבר 2023	ביקור מדיני בן יומיים בקפריסין - פגישה עם הנשיא המקומי ניקוס כריסטודולידיס ועם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס[53].
8	האו"ם האו"ם	ניו יורק	18-21 בספטמבר 2023	נאום בעצרת הכללית של האו"ם, פגישה עם הנשיא ג'ו ביידן בשולי העצרת, סיור במפעל טסלה בעיר פרימונט שבקליפורניה יחד עם אילון מאסק[54].
9	ארצות הברית ארצות הברית	וושינגטון ופאלם ביץ	23-27 ביולי 2024	ביקור מדיני ראשון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל וטבח שבעה באוקטובר. פגישה עם הנשיא ג'ו ביידן, סגנית הנשיא קמלה האריס, נאום בפני שני בתי הקונגרס, ופגישה עם המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ במאר א לאגו[55].
10	האו"ם האו"ם	ניו יורק	26-28 בספטמבר 2024	נאום בפני המושב השנתי של עצרת האו"ם. במהלך הנאום ביצע חיל האוויר תקיפה על מפקדת חזבאללה בדאחייה בביירות שכתוצאה מכך נהרג מזכ"ל הארגון חסן נסראללה[56].
11	ארצות הברית ארצות הברית	וושינגטון די. סי.	2-6 בפברואר 2025	ביקור רשמי בבית הלבן, פגישה עם הנשיא דונלד טראמפ, סגן הנשיא ג'י.די ואנס, מזכיר ההגנה פית הגסת', יושב ראש בית הנבחרים והנהגת הקונגרס[57].
12	הונגריה הונגריה	בודפשט	2-6 באפריל 2025	ביקור רשמי, פגישה עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, נשיא הונגריה טמאש שויוק. ביקור באנדרטת הנעליים על נהר הדנובה, קיבל תואר כבוד מאוניברסיטה בבודפשט. במהלך הביקור הודיעה הונגריה על יציאתה מאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי במהלך שיחת טלפון בעת הביקור הזמין הנשיא דונלד טראמפ את ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון לביקור תכוף.
13	ארצות הברית ארצות הברית	וושינגטון די. סי.	6-10 באפריל 2025	ביקור תכוף ביוזמת הנשיא טראמפ. פגישה עם הנשיא, סגן הנשיא ג'י די ואנס, מזכיר המסחר ונציב הסחר על תוכנית הטלת המכסים[58].

תחום המשטר

• תחילת קידום הרפורמה המשפטית^[59], ובתוך כך צמצום עילת הסבירות בתיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה^[60]. פעולות אלה גררו ביקורת ציבורית רחבה ועוררו את המחאה נגד הרפורמה המשפטית^[61].
• הבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והקמת ועדת שרים שתדון בהליך הדחתה^[62].

מאבק בטרור

• יזימת תיקונים לחוק המאבק בטרור:
  • הוספת עבירה של שנת מאסר בגין צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. התיקון עבר כהוראת שעה למשך שנתיים.
  • הסמכת שר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק הרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור או מעמיד להם אמצעים שונים. כמו כן, החוק מאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור^[63].
  • הסמכת צה"ל והשב"כ לחדור לחומר מחשב הנמצא במחשב המפעיל מצלמת אבטחה, אם נמצא לנכון שהמידע החזותי שבו מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה.
  • "חוק אל-ג'זירה": ראש הממשלה ושר התקשורת רשאים להורות על הפסקת שידורים של ערוץ זר, אם שוכנעו ששידוריו פוגעים בביטחון המדינה.

מדיניות כלכלית

מדבקת מחאה בתל אביב עם הכיתוב "ממשלת הביזה"

• הגדלות נרחבות בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן. זאת לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל^[64].
• הגדלה משמעותית בכמות הכספים הקואליציוניים, מ-2.9 מיליארד בשנים 2021–2022 ל-13.7 מיליארד בשנים 2023–2024^[65].
• 9 בנובמבר 2023 – העברת מתווה פיצויים למשק אשר בעקבות הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח^[66].

הסכמי עבודה במגזר הציבורי

• 2 במרץ 2023 – חתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי^[67].
• 23 בספטמבר 2024 – חתימת הסכם שכר חדש עם ארגון המורים ל-5 השנים הבאות. ההסכם כולל תוספות שכר, תשלום מענק חד-פעמי למורים ואת קיצור שבוע הלימודים^[68].

בנקאות

• הסדרת הרגולציה החלה ביחס לקרנות הכספיות (מק"ם, פק"ם ועוד).
• הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט והרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני^[69].

תעשייה ומסחר

• 1 בינואר 2025 – החלה רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", במסגרתה יבואנים יוכלו להסתמך על תקינה אירופית^[70].

מדיניות חברתית

• העלאת שיעור התגמול המזערי עבור יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח ואת התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח^[71].
• בני משפחה של חטופים ונעדרים יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל. בנוסף, קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להארכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים ונעדרים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח.
• עדכון השכר הממוצע לצורך חישוב גביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לא יחול בשנת 2025. משמעות התיקון היא העלאת דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות שמקוזזים מהמשכורת של חלק מהעובדים במשק.

תחבורה

• 18 באוגוסט 2023 – חניכת דנקל – הקו האדום קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.
• 10 ביולי 2024 – נחנך כביש המנהרות בכניסה לירושלים בכביש 60 לתנועה מלאה, בהשקעה של כמיליארד שקלים^[72].
• הקמת רשות ממשלתית לחקירה בטיחותית בתעופה^[73].
• קידום "חוק המטרו": הסרת חסמים רגולטוריים לצורך הקמת מיזם המטרו^[74].
• רפורמת "צדק תחבורתי" לסבסוד מחירי התחבורה הציבורית- מסבסדת את מחירי התחבורה הציבורית ומעניקה נסיעות חינם או מוזלות לאוכלוסיות אזרחים ותיקים, כולל ילדים, חיילים משוחררים, זכאי ביטוח לאומי, ושכונות^[75].

ביטחון פנים

• הקלה בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק פרטי^[76].
• הקמת למעלה מ-900 כיתות כוננות הכפופות למשטרה במרחב העירוני^[77].

יהודה ושומרון

• הקמת מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון: המנהלת אחראית על הפעילות האזרחית של ישראל באזור יהודה ושומרון ועל אכיפת הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C^[78].
• הסדרת 15 יישובים באיו"ש: אביגיל, עשהאל, שחרית, הר ינון, גבעת הראל, גבעות הרואה, מלאכי השלום, מצפה יהודה, בית חגלה, ושדה בועז, אביתר, בר כוכבא, שדה אפרים, אדוריים וגבעת אסף^[79].
• ב-12 בנובמבר 2023 נפתח המקטע המרכזי של כביש לב השומרון.

פנים ורשויות מקומיות

• הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף עבור כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור^[80].
• דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהיו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 ל-30 בינואר 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל^[81].
• תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים המאפשר לשר לשירותי דת לקבוע בהתייעצות עם שר האוצר, תקנים חדשים לעובדים במנגנוני הדת מעבר למגבלות התקציב של המועצות הדתיות, ומחייב את משרד האוצר להעביר למשרד לשירותי דת תוספות תקציב בהתאם למשרות שנוספו^[82].
• הקמת תאגידי אנרגיה ברשויות המקומיות במטרה לקדם ולייעל ייצור אנרגיה מתחדשת בתחומן^[83].

אוכלוסין והגירה

• יזימת תיקון לחוק הדרכונים המאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל^[84].

משק האנרגיה ובינה מלאכותית

• 1 ביולי 2024 – תחילת יישום הרפורמה בחברת החשמל במסגרתה צרכנים ישראלים יוכלו לרכוש חשמל מאחת משמונה ספקיות פרטיות^[85].
• 8 ביולי 2025 - חתימת מזכר הבנות (MOu) לקידום שיתופי פעולה בתחום האנרגיה והבינה המלאכותית (AI) עם ארצות הברית^[86].
• מאי 2025 - הוקמה ועדת נגל לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית^[87].

מערכת המשפט ואכיפת חוק

• הקמת ועדת דרורי, ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל.
• העברת "חוק האיזוק האלקטרוני"^[88].
• הוספת מנגנון "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" עבור חובות של חייבים. עוד נקבע כי דמי הפיגורים ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם והם לא ייצברו עוד כריבית דריבית.
• הרחבת הזכאות לקבלת סיוע משפטי לניצולי שואה ולאוכלוסיות נוספות^[89].
• הקמת בית הדין לתעבורה שמטרתו לייעל את הליך הדיון בעבירות תעבורה, שהן עבירות קנס.
• מתן הקלות רגולטוריות בנושא חלוקת ירושה בין בני משפחה. מטרת הדבר היא מתן מענה למצבים מורכבים שנוצרו לאחר טבח שבעה באוקטובר, דוגמת מוות של מספר בני משפחה גרעינית באותו הזמן^[90].

תקשורת

• יזימת הקלות רגולטוריות לערוצי תקשורת נוספים (ערוץ 14, ערוץ 7 ועוד)^[91][92].
• 13 ביולי 2025 - לוויין התקשורת הישראלי דרור 1 שפותח במימון ממשלתי על ידי התעשייה האווירית לצורכי המדינה, שוגר לחלל מבסיס קייפ קנוורל שבפלורידה^[93].

משרדי ממשלה ורשויות שלטון

• הקמת משרד העבודה, משרד ההסברה (וסגירתו בהמשך), המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לקידום מעמד האישה (וסגירתו בהמשך).
• פיצול משרד ירושלים ומורשת למשרד המורשת ולמשרד ירושלים ומסורת ישראל.
• הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית^[94].
• סגירת משרד המודיעין.

מיסים ואגרות

• הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים עבור כל ילד בן 6–18 והשוואת סכום מענק העבודה שמקבל גבר לזה שמקבלת אישה^[95][96].
• ביטול מכס על הגבינות מוצרלה טרייה רכה, חלומי, ג'מיד, גורגונזולה, מוצרלה קשה וגבינות שמנת (גבינות רכות מעל 5% שומן) מחלב צאן או מחלב בקר. חלק מהביטולים מיידיים וחלקם בפעימות^[97].
• 29 בינואר 2023 – ביטול המס על כלים חד-פעמיים^[98].
• הוספת נקודות זיכוי במס הכנסה להורים לילדים עד גיל 3^[99].
• 27 במרץ 2023 – ביטול המס על משקאות ממותקים^[100].
• יולי 2023 – ביטול זמני של המכס על חלב ניגר למשך שלושה חדשים^[101]. שהוארך בספטמבר למשך חצי שנה נוספת^[102].
• פברואר 2024 – העלאת המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025^[103].
• 4 במרץ 2024 – העלאת מס הקנייה על סיגריות וטבק^[104].
• 4 בספטמבר 2024 – הטלת מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030^[105].
• 1 באפריל 2025 – לקראת פרסום תוכנית המכסים של טראמפ, הממשלה הודיעה כי היא מבטלת את כל המכסים על יבוא מארצות הברית^[106]. אך בשל גרעון מסחרי וחסמי סחר מצד ישראל, הטיל ממשל טראמפ מכס בגובה 17% על סחורות ישראליות^[107].

חינוך, תרבות וספורט

• הקמת "בית הספר הווירטואלי"^[108].
• הגדלת קצבת האברכים מ-680 ש"ח ל-1,000 ש"ח לפחות^[109].
• תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח (40 אחוז) לתקציבי הישיבות במשך שנתיים^[109][110].

מינויי בכירים

• הארכת כהונת נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב-5 שנים נוספות^[111].
• מינוי ניצב קובי יעקובי לנציב בתי הסוהר^[112].
• מינוי ניצב דני לוי למפקח הכללי של משטרת ישראל.
• מינוי רב-אלוף אייל זמיר לראש המטה הכללי של צה"ל.
• מינוי השופט אשר קולה לראש נציבות תלונות הציבור על שופטים.

סיעות הקואליציה

סיעה		מושבים בכנסת	שרים	סגני שרים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	כניסה לממשלה	יציאה מהממשלה
סיעות הקואליציה ביום כינון הממשלה
	הליכוד	32	18	—	משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד ההסברה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד החינוך, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד המודיעין, משרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התיירות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד התקשורת, משרד התרבות והספורט	—	29 בדצמבר 2022	—
	ש"ס	11	6	3	משרד הבריאות, משרד העבודה, משרד הפנים, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשירותי דת, שר נוסף במשרד החינוך	משרד הבריאות, משרד החקלאות וביטחון המזון, משרד הפנים		22 ביולי 2025
	הציונות הדתית	7←6←7	3	1←0	משרד האוצר, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד העלייה והקליטה, שר נוסף במשרד הביטחון	משרד האוצר		—
	יהדות התורה	7	2	2	משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומסורת ישראל	משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התרבות והספורט, משרד ראש הממשלה		15 ביולי 2025
	עוצמה יהודית	6←7←6	3	1	המשרד לביטחון לאומי, משרד המורשת, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי	—		21 בינואר 2025
						משרד ראש הממשלה	2 באפריל 2025	—
	נעם	1	—	1	—	משרד ראש הממשלה	4 בינואר 2023	1 במרץ 2023
							5 ביוני 2023	26 במרץ 2025
סיעות שהצטרפו לקואליציה לאחר כינון הממשלה
	המחנה הממלכתי	12←8	5←3	—	שרים בלי תיק (3 לאחר התפלגות הסיעה)	—	12 באוקטובר 2023	9 ביוני 2024
	הימין הממלכתי	4	2	—	שרים בלי תיק	—	12 באוקטובר 2023	27 במרץ 2024
				1	משרד החוץ, שר נוסף במשרד האוצר	משרד החוץ	8 בנובמבר 2024	—

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה

• 64 ח"כים לפני הצטרפותה של המחנה הממלכתי (29 בדצמבר 2022 – 11 באוקטובר 2023)
• 76 ח"כים לפני פרישתה של תקווה חדשה (11 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024)
• 72 ח"כים לפני פרישתה של חוסן לישראל (27 במרץ 2024 – 9 ביוני 2024)
• 64 ח"כים לפני הצטרפותה מחדש של תקווה חדשה (9 ביוני 2024 – 29 בספטמבר 2024)
• 68 ח"כים לפני פרישת עוצמה יהודית (29 בספטמבר 2024 – 19 בינואר 2025)
• 62 ח"כים לפני הצטרפותה מחדש של עוצמה יהודית (19 בינואר 2025 – 25 במרץ 2025) ^[ב]
• 68 ח"כים לפני פרישת נעם (25 במרץ 2025 – 1 באפריל 2025)
• 67 ח"כים לפני פרישת יהדות התורה (1 באפריל 2025 - 14 ביולי 2025)
• 60 ח"כים לאחר מכן (14 ביולי 2025 - הווה)^[113]

הרכב הממשלה

בממשלה זו כיהנו או מכהנים 21 שרים חדשים: מאיר פרוש, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, יואב קיש, חיים ביטון, ניר ברקת, אורית סטרוק, אופיר סופר, עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, יואב בן צור, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, מיקי זוהר, רון דרמר, מאי גולן, משה ארבל, גדי איזנקוט ואוריאל בוסו.

הליכוד

המחנה הממלכתי

ש"ס

יהדות התורה

הציונות הדתית

עוצמה יהודית

הימין הממלכתי

נעם

שמותיהם של השרים וסגני השרים המכהנים מודגשים

פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה זולת אם מצוין אחרת

תקופת כהונה של שר כוללת גם את התקופה בה שימש כממלא מקום באותו המשרד

ממשלת ישראל השלושים ושבע
29 בדצמבר 2022 ואילך

משרד	שם		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה בנימין נתניהו		הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד האוצר		בצלאל סמוטריץ'		הציונות הדתית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד הביטחון
שר נוסף במשרד האוצר		זאב אלקין		הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024 ואילך
משרד האנרגיה והתשתיות		ישראל כ"ץ		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
		אלי כהן		הליכוד לא ח"כ	1 בינואר 2024 ואילך
משרד הביטחון		יואב גלנט		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 7 בנובמבר 2024
		ישראל כ"ץ		הליכוד	7 בנובמבר 2024 ואילך
המשרד לביטחון לאומי		איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 – 21 בינואר 2025
					19 במרץ 2025 ואילך
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה		יצחק גולדקנופף		יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 26 במרץ 2025
משרד הבינוי והשיכון					29 בדצמבר 2022 – 15 ביוני 2025
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	15 ביוני 2025 ואילך
משרד הבריאות		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ		ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
	מילוי מקום על-ידי יואב בן צור			ש"ס	24 בינואר 2023 – 19 באפריל 2023
		משה ארבל		ש"ס	19 באפריל 2023 – 12 באוקטובר 2023
		אוריאל בוסו		ש"ס	12 באוקטובר 2023 – 20 ביולי 2025
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	29 ביולי 2025 ואילך
המשרד להגנת הסביבה		עידית סילמן		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ההסברה (בוטל)		גלית דיסטל-אטבריאן		הליכוד	16 בינואר 2023 – 14 באוקטובר 2023
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות		אורית סטרוק		הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה		אופיר אקוניס		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 18 במרץ 2024
		גילה גמליאל		הליכוד	18 במרץ 2024 ואילך
משרד החוץ		אלי כהן		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 1 בינואר 2024
		ישראל כ"ץ		הליכוד	1 בינואר 2024 – 8 בנובמבר 2024
		גדעון סער		הימין הממלכתי	8 בנובמבר 2024 ואילך
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי (בוטל)		איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	9 בינואר 2023 – 6 בנובמבר 2023
משרד החינוך		יואב קיש		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שר נוסף במשרד החינוך		חיים ביטון		ש"ס לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
משרד החקלאות וביטחון המזון		אבי דיכטר		הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד ירושלים ומורשת (פוצל)		עמיחי אליהו		עוצמה יהודית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2023
משרד ירושלים ומסורת ישראל		מאיר פרוש		יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	22 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
משרד הכלכלה והתעשייה		ניר ברקת		הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד המודיעין (בוטל)		סגן ראש הממשלה יריב לוין		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 2 בינואר 2023
		גילה גמליאל		הליכוד	2 בינואר 2023 – 18 במרץ 2024
משרד המורשת		עמיחי אליהו		עוצמה יהודית לא ח"כ	22 בינואר 2023 – 21 בינואר 2025
				עוצמה יהודית	19 במרץ 2025 ואילך
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
משרד המשפטים		סגן ראש הממשלה יריב לוין		הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
המשרד לעניינים אסטרטגיים		רון דרמר		עצמאי לא ח"כ	20 בפברואר 2023 ואילך
משרד העבודה		יואב בן צור		ש"ס לא ח"כ	30 בינואר 2023 – 20 ביולי 2025
	מילוי מקום על-ידי יריב לוין			הליכוד	29 ביולי 2025 ואילך
משרד העלייה והקליטה		אופיר סופר		הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי		יצחק וסרלאוף		עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 – 21 בינואר 2025
					19 במרץ 2025 ואילך
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	23 בינואר 2025 – 19 במרץ 2025
משרד הפנים		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ		ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 24 בינואר 2023
	מילוי מקום על-ידי מיכאל מלכיאלי			ש"ס	24 בינואר 2023 – 19 באפריל 2023
		משה ארבל		ש"ס	19 באפריל 2023 - 22 ביולי 2025
	מילוי מקום על-ידי יריב לוין			הליכוד	29 ביולי 2025 ואילך
המשרד לקידום מעמד האישה (בוטל)		מאי גולן		הליכוד	20 באפריל 2023 – 22 בינואר 2024
משרד הרווחה והביטחון החברתי		יעקב מרגי		ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
	מילוי מקום על-ידי חיים כץ			הליכוד לא ח"כ	29 ביולי 2025 ואילך
שר בלי תיק במשרד הרווחה והביטחון החברתי		יואב בן צור		ש"ס לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 30 בינואר 2023
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה		עמיחי שיקלי		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2024
		מאי גולן		הליכוד	22 בינואר 2024 ואילך
המשרד לשירותי דת		מיכאל מלכיאלי		ש"ס	29 בדצמבר 2022 – 20 ביולי 2025
	מילוי מקום על-ידי יריב לוין			הליכוד	29 ביולי 2025 ואילך
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		יואב קיש		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 28 במרץ 2023
		דוד אמסלם		הליכוד לא ח"כ	28 במרץ 2023 ואילך
שר נוסף במשרד המשפטים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		מירי רגב		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התיירות		חיים כץ		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות		עמיחי שיקלי		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התקשורת		שלמה קרעי		הליכוד	29 בדצמבר 2022 ואילך
משרד התרבות והספורט		מיקי זוהר		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 ואילך
שרים בלי תיק		בני גנץ		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		גדי איזנקוט		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		חילי טרופר		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 – 12 ביוני 2024
		גדעון סער		המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
				הימין הממלכתי
					30 בספטמבר 2024 – 8 בנובמבר 2024
		יפעת שאשא-ביטון		המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024
				הימין הממלכתי
		מאי גולן		הליכוד	16 בינואר 2023 – 20 באפריל 2023
		מאיר פרוש		יהדות התורה אגודת ישראל	2 בינואר 2023 – 22 בינואר 2023
		רון דרמר		עצמאי לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 20 בפברואר 2023
		גלית דיסטל-אטבריאן		הליכוד	29 בדצמבר 2022 – 16 בינואר 2023
סגני השרים
משרד ראש הממשלה		אבי מעוז [ג]		נעם	4 בינואר 2023 – 1 במרץ 2023
					5 ביוני 2023 – 26 במרץ 2025
	אלמוג כהן	אלמוג כהן		עוצמה יהודית לא ח"כ	2 באפריל 2025 ואילך
		אורי מקלב		יהדות התורה דגל התורה לא ח"כ	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים[ד]
משרד האוצר		מיכל וולדיגר		הציונות הדתית	4 בינואר 2023 – 29 באוקטובר 2023
משרד הבריאות		משה ארבל		ש"ס	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2024
משרד הפנים
משרד החוץ		שרן השכל		הימין הממלכתי	11 בנובמבר 2024 ואילך
משרד החקלאות וביטחון המזון		משה אבוטבול		ש"ס	4 בינואר 2023 – 20 ביולי 2025
משרד התרבות והספורט		יעקב טסלר		יהדות התורה אגודת ישראל	4 בינואר 2023 – 17 ביולי 2025

חילופי שרים וסגני שרים

משרד	בעל תפקיד יוצא	סיעה		עילת סיום התפקיד	תאריך סיום התפקיד	בעל תפקיד נכנס	סיעה		תאריך כניסה לתפקיד
משרד המודיעין	סגן רה"מ יריב לוין		הליכוד	העברת התפקיד לשר אחר	2 בינואר 2023	גילה גמליאל		הליכוד	2 בינואר 2023
משרד ירושלים ומורשת	עמיחי אליהו		עוצמה יהודית	פיצול המשרד, העברת תחום ירושלים למשרד אחר	22 בינואר 2023	המשרד פוצל וחדל להתקיים בשמו המקורי
משרד הבריאות	המשנה לרה"מ אריה דרעי		ש"ס	פוטר על-ידי ראש הממשלה מכורח פסיקת בג"ץ	24 בינואר 2023	יואב בן צור (מ"מ)		ש"ס	24 בינואר 2023
משרד הפנים						מיכאל מלכיאלי (מ"מ)
משרד הבריאות (סגן שר)	משה ארבל			סיום כהונת השר		לא מונה מחליף
משרד הפנים (סגן שר)
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אבי מעוז		נעם	התפטרות	1 במרץ 2023	אבי מעוז		נעם	5 ביוני 2023
המשרד לשיתוף פעולה אזורי	יואב קיש		הליכוד	העברת התפקיד לשר אחר	28 במרץ 2023	דוד אמסלם		הליכוד	28 במרץ 2023
משרד הבריאות	יואב בן צור (מ"מ)		ש"ס	מינוי שר קבוע	19 באפריל 2023	משה ארבל		ש"ס	19 באפריל 2023
משרד הפנים	מיכאל מלכיאלי (מ"מ)
משרד הבריאות	משה ארבל			העברת התפקיד לשר אחר	12 באוקטובר 2023	אוריאל בוסו			12 באוקטובר 2023
משרד ההסברה	גלית דיסטל-אטבריאן		הליכוד	התפטרות	14 באוקטובר 2023	המשרד נסגר
משרד האוצר (סגנית שר)	מיכל וולדיגר		הציונות הדתית		29 באוקטובר 2023	לא מונה מחליף
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי	איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	סגירת המשרד	6 בנובמבר 2023	המשרד נסגר
משרד החוץ	אלי כהן		הליכוד	חילופי תפקידים	1 בינואר 2024	ישראל כ"ץ		הליכוד	1 בינואר 2024
משרד האנרגיה והתשתיות	ישראל כ"ץ					אלי כהן
המשרד לקידום מעמד האישה	מאי גולן			סגירת המשרד	22 בינואר 2024	המשרד נסגר
המשרד לשוויון חברתי	עמיחי שיקלי			העברת התפקיד לשרה אחרת		מאי גולן		הליכוד	22 בינואר 2024
משרד המודיעין	גילה גמליאל			סגירת המשרד	18 במרץ 2024	המשרד נסגר
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה	אופיר אקוניס			מונה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק		גילה גמליאל		הליכוד	18 במרץ 2024
שר בלי תיק	גדעון סער		הימין הממלכתי	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	27 במרץ 2024	לא מונה מחליף
שרה בלי תיק	יפעת שאשא ביטון
שר בלי תיק	בני גנץ		המחנה הממלכתי	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	12 ביוני 2024
	גדי איזנקוט
	חילי טרופר
משרד הביטחון	יואב גלנט		הליכוד	פוטר	7 בנובמבר 2024	ישראל כ"ץ		הליכוד	8 בנובמבר 2024
משרד החוץ	ישראל כ"ץ			העברת התפקיד לשר אחר	8 בנובמבר 2024	גדעון סער		הימין הממלכתי
המשרד לביטחון לאומי	איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה	21 בינואר 2025	חיים כץ (מ"מ)		הליכוד	23 בינואר 2025
משרד המורשת	עמיחי אליהו
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי	יצחק וסרלאוף
המשרד לביטחון לאומי	חיים כץ (מ"מ)		הליכוד	חזרת עוצמה יהודית לקואליציה	19 במרץ 2025	איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	19 במרץ 2025
משרד המורשת						עמיחי אליהו
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי						יצחק וסרלאוף
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אבי מעוז		נעם	התפטרות	26 במרץ 2025	אלמוג כהן			2 באפריל 2025
שר במשרד ראש הממשלה	יצחק גולדקנופף		יהדות התורה	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהקואליציה		לא מונה מחליף
משרד הבינוי והשיכון					15 ביוני 2025	חיים כץ (מ"מ)		הליכוד	15 ביוני 2025
משרד ראש הממשלה (סגן שר)	אורי מקלב				16 ביולי 2025	לא מונה מחליף
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (סגן שר)
משרד ירושלים ומסורת ישראל	מאיר פרוש				17 ביולי 2025
משרד התרבות והספורט (סגן שר)	יעקב טסלר
משרד החקלאות וביטחון המזון (סגן שר)	משה אבוטבול		ש"ס	התפטרות עקב פרישת הסיעה מהממשלה	20 ביולי 2025	לא מונה מחליף
שר נוסף במשרד החינוך	חיים ביטון
משרד הרווחה והביטחון החברתי	יעקב מרגי					חיים כץ (מ"מ)		הליכוד	29 ביוני 2025
משרד הבריאות	אוריאל בוסו
משרד העבודה	יואב בן צור					יריב לוין (מ"מ)
המשרד לשירותי דת	מיכאל מלכיאלי
משרד הפנים	משה ארבל				22 ביולי 2025

• לפי הסיכומים בסיעת הליכוד, בחלוף שנה לכהונת הממשלה החל אלי כהן לכהן כשר האנרגיה וישראל כץ החל לכהן כשר החוץ; ובחלוף שלוש שנים לכהונת הממשלה, יתחלפו בחזרה בתפקידיהם, עד לסוף כהונת הממשלה. הסיכום לא התממש בסופו של דבר, זאת לאחר שבהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת הימין הממלכתי סוכם כי גדעון סער יחזיק בתפקיד שר החוץ, עד לסוף כהונת הממשלה.

מאפייני השרים

עד הרחבת הממשלה ביום 12 באוקטובר 2023, אז הצטרפה סיעת המחנה הממלכתי לקואליציה, הייתה הממשלה ה-37 הימנית ביותר והדתית ביותר בתולדות מדינת ישראל כאשר למעלה ממחצית השרים וסגני השרים מהמפלגות הדתיות^[114].

נשים בממשלה

בממשלה זו מכהנות חמש שרות וסגנית שר אחת:

• הליכוד (4): מירי רגב, עידית סילמן, גילה גמליאל, מאי גולן
• הציונות הדתית (1): אורית סטרוק
• הימין הממלכתי (1): שרן השכל

בבג"ץ 1363/23^[115] עתרו שדולת הנשים בישראל, נעמת ופורום דבורה בדרישה ליצוג הולם של נשים במינוי מנכ"לים. על פי תצהיר מטעם הממשלה מ-3 ביולי 2024, מתוך 29 מנכ"לים מכהנות בתפקיד שתי נשים.

יוצאי מערכת הביטחון

בממשלה זו כיהנו שני שרים ששימשו בדרגת תת-אלוף ומעלה בצה"ל, ואחד כראש ארגון ביטחוני:

• הליכוד (3): יואב גלנט (אלוף; עד פיטוריו בנובמבר 2024), מירי רגב (תת-אלוף), אבי דיכטר (ראש השב"כ).

משתתפים קבועים בישיבות הממשלה שאינם שרים

• מזכיר הממשלה: יוסי פוקס
• היועצת המשפטית לממשלה: גלי בהרב-מיארה או אחד מהמשנים שלה
• ראש המטה לביטחון לאומי: צחי הנגבי
• ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: צחי ברוורמן
• מנכ"ל משרד ראש הממשלה: יוסי שלי, דרורית שטיינמץ (מ"מ)
• ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון
• המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: אלוף אבי גיל, אלוף רומן גופמן
• המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממשלת ישראל השלושים ושבע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע
• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (בערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (באנגלית)
• ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר הכנסת
• שאול אמסטרדמסקי, שאול מסביר עם עוגה: למה הממשלה המתקרבת תתקשה לתפקד?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בדצמבר 2022
• אוריה בר-מאיר, ‏כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2022
• פרופ' עופר קניג, הממשלה ה-37 במספרים: מעט נשים, מרבית השרים חסרי ניסיון מיניסטריאלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 03 בינואר 2023
• תני גולדשטיין, ממשלת ישראל מכה בתדהמה, באתר זמן ישראל, 29 בינואר 2023
• חגי עמית, קינן ראובני, "באנו לכסח": מסע הטיהורים חסר התקדים של ממשלת נתניהו, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2023

ביאורים

1. גילה גמליאל קיבלה אישור להשתתף בתמונה, אף על פי שמונתה לשרה רק ארבעה ימים לאחר מכן, מכיוון שההחלטה על מינויה התקבלה ביום השבעת הממשלה באיחור וכבר לא היה ניתן לצרף אותה לממשלה ביום כינונה^[1].
2. רשמית לסיעה היו 7 מושבים בכנסת אך ח"כ אלמוג כהן לא הצביע עם הסיעה ולא פרש עימה מהקואליציה
3. ממונה על תכנים חיצוניים במשרד החינוך ואחראי על לשכת הקשר נתיב.
4. הממונה על התחבורה הציבורית במגזר החרדי.