שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 נוגעת להתערבות ממשלת רוסיה בבחירות בארצות הברית 2016. הממשל הרוסי קיים לכאורה קמפיין לוחמה אלקטרונית, ותעמולה במטרה לפגוע בקמפיין של הילרי קלינטון, לסייע למועמדותו של דונלד טראמפ ולהגביר את הקיטוב הפוליטי והחברתי בארצות הברית. לפי קהילת המודיעין האמריקאית, המבצע - שכונה בשם-קוד Project Lakhta - הוזמן ישירות על ידי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הדו"ח של היועץ המיוחד, שפורסם באפריל 2019, בחן מגעים רבים בין מסע הפרסום של טראמפ לבין גורמים רשמיים ברוסיה, אך הגיע למסקנה שאין מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום נגד טראמפ או מקורביו.
קהילת המודיעין האמריקאית הגיעה למסקנה רשמית כי ממשלת רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ב-2016[1]. הערכת קהילת המודיעין קבעה כי "נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על ביצוע קמפיין השפעה בשנת 2016 המכוון לבחירות לנשיאות בארצות הברית. מטרותיה של רוסיה היו לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ את מזכירת המדינה לשעבר והמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ולפגוע בסיכוי הבחירה שלה לנשיאות"[2]. קהילת המודיעין ציינה גם כי "פוטין וממשלת רוסיה פיתחו העדפה ברורה לנשיא הנבחר דונלד טראמפ"[3].
ההערכה המודיעינית נעשתה ברמת סבירות גבוהה. משרד ראש המודיעין הלאומי (DNI), המייצג 17 סוכנויות המודיעין, והמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית (DHS) הצהירו במשותף כי רוסיה פרצה למחשבי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC) ולחשבון המייל של יושב-ראש הקמפיין של קלינטון, ג'ון פודסטה, והדליפה את המסמכים לוויקיליקס. ראש המודיעין הלאומי, ג'יימס קלפר העיד בתחילת ינואר 2017 בפני ועדת הסנאט כי רוסיה התערבה בבחירות 2016 על מנת להשפיע עליהן לטובתו של טראמפ ולפגוע בקלינטון; וכי כאשר העריכה מוסקבה כי קלינטון הייתה צפויה לזכות בבחירות, עברה מטרת הקמפיין לערער ולפגוע בנשיאות העתידית שלה. הוא ציין גם שמעבר לפריצה ומתקפות סייבר, כלל קמפיין ההשפעה של רוסיה גם הפצת מידע מוטעה של חדשות מזויפות שהופץ לעיתים קרובות באמצעות הרשתות החברתיות, לצד שימוש בטרולים באינטרנט[4][5].
סוכנויות המודיעין האמריקאיות העריכו כי פוטין "הוביל באופן אישי" את המבצע החשאי והורה עליו. ראש ה-CIA ג'ון ברנן, ראש ה-FBI ג'יימס קומי וראש המודיעין הלאומי ג'יימס קלפר הסכימו על "היקף, טבע והכוונה" של התערבות רוסיה כדי לסייע לטראמפ. חברות אבטחת מידע ציינו כי מתקפות הסייבר בוצעו על ידי קבוצות המודיעין הרוסי Fancy Bear ו-Cozy Bear. הקרמלין ממשיך להכחיש את מעורבותו במבצע זה.
ב-2018 פרסמה קבוצת חוקרים דו"ח על ההתערבות של "הסוכנות לחקר האינטרנט" של רוסיה (IRA) בשנים 2012-2018. לפי החוקרים הסוכנות קיימה מתקפת מידע ממושכת על ארצות הברית תוך שימוש בתעמולה כדי לקדם דיסאינפורמציה וקיטוב פוליטי בקרב הבוחרים במדינה. הדו"ח הוכן על בסיס ניתוח נתונים של חברות הרשתות החברתיות לוועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית (SSCI). הדוח מתאר כיצד ה-IRA ניצל את הכלים והפלטפורמה של פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ויוטיוב כדי להשפיע על משתמשים בארצות הברית. ואת האמצעים למיקוד של מסרים מסוימים מותאמים למשתמש במטרה להטות את הבחירות. [6]
Remove ads
אירועים בולטים
- בחודש אוקטובר 2016, נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, יצר קשר עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על מנת להדגיש את השלכותם של ההתקפות הקיברנטיות שנעשו והזהיר מפני התקפות נוספות שכוונו ליום הבחירות בארצות הברית[7].
- בחודש דצמבר 2016, הורה נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, על כתיבת דו"ח בנושא התערבות זרה בבחירות לנשיאות.
- בסוף חודש דצמבר 2016, גירשה ארצות הברית כ-35 דיפלומטים רוסים, שנחשדו כמרגלים ובנוסף סגרה שתי אחוזות בבעלות רוסית במדינת מרילנד וברובע הברונקס ששימשו לאיסוף מודיעין[8].
- בחודש מרץ 2017, הודיע ראש הלשכה לחקירות פדרלית, ג'יימס קומי, כי לשכתו חוקרת את המעורבות הרוסית בבחירות והוסיף שהדבר נעשה בתיאום מלא בין ממשלת רוסיה לראשי קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ[9].
- בחודש פברואר 2018, הגיש רוברט מולר, תביעה כנגד 12 קצינים רוסים. על פי כתב התביעה הקצינים הואשמו בניהול והפעלת מערך תקיפה קיברנטי שמטרתו לחדור למחשבי הוועידה של המפלגה הדמוקרטית, לגנוב ולהפיץ הודעות דואר אלקטרוני, לבצע התקפות דיוג וגנבת זהות[10][11] וכל זאת תוך שימוש בתשתית VPN שאפשרה להם להתחזות להאקרים שפועלים על דעת עצמם וממקומות שונים בעולם.
- בחודש מרץ 2019, הגיש רוברט מולר לתובע הכללי של ארצות הברית את דו"ח החקירה שלו בעניין מעורבות רוסיה בבחירות. הדו"ח שלל כל קשר בין טראמפ לבין התערבותה של רוסיה. הדו"ח קבע כי לא נמצאו די ראיות לקנוניה בין טראמפ לרוסים, אך שהמהלכים הרוסיים לטובת טראמפ התקבלו על ידי הקמפיין, שציפה להרוויח מהם. כמו כן הוא הצביע על קשרים בין מקורבי הקמפיין לגורמים המקורבים לממשלה הרוסית, עליהם מספר אישים הורשעו במתן עדות שקר ושיבוש הליכי משפט. בנוגע לחשד לשיבוש הליכי משפט על ידי הנשיא, קובע הדו"ח כי "על אף שאין קביעה כי הנשיא ביצע עבירה והוא גם לא מזכה אותו".
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
יחסי פוטין-קלינטון
לטענתו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הילרי קלינטון שכיהנה כמזכירת המדינה של ארצות הברית בין השנים 2013-2009, התערבה בענייניה הפנימיים של רוסיה[12] ועל כן היחסים ביניהם היו מלאים בכעסים וטינה אישית[13].
- בינואר 2016, קהילת המודיעין האמריקאית הצהירה שכוונתו של נשיא רוסיה הייתה להכפיש את שמה של מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, לאחר שעודדה הפגנות נגד משטרו בסוף שנת 2011[14].
- ביולי 2016, חברת החדשות NBC News דיווחה שמספר פקידים בכירים שכיהנו בזמן ממשל אובמה טענו שהיא הייתה הגורם הכי אגרסיבי נגד מדיניותו של ולדימיר פוטין. היא נהגה לבקר באופן פומבי את הפוליטיקה הרוסית[15].
- במרץ 2017, ראש ה-FBI ג'יימס קומי העיד כי "פוטין שנא את קלינטון כל כך עד שפיתח העדפה ברורה כלפי כל מי שהתמודד מולה בבחירות".
.jpg)
הדלפות המיילים
בחודש יוני 2016, הגישה הוועדה הדמוקרטית הלאומית תלונה על כך שקבוצות האקרים הרוסיות "Cozy Bear" ו-"Fancy Bear" חדרו לשרתים של הוועדה והקמפיין שלהם והדליפו את המידע דרך פרסונת האינטרנט הקוראת לעצמה "Guccifer 2.0". ב-22 ביולי 2016, ויקיליקס פרסמו קרוב לכ-20,000 הודעות דואר אלקטרוניות אשר נשלחו או התקבלו על ידי אנשי הוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC)[17]. מספר ימים לאחר מכן, במסיבת עיתונאים משודרת בטלוויזיה, הזמין המועמד לנשיאות דונלד טראמפ את רוסיה לפרוץ ולשחרר מיילים מחוקים מהשרת הפרטי של קלינטון בעת כהונתה כמזכירת המדינה, כשאמר: "רוסיה, אם את מקשיבה, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30,000 המיילים המחוקים שחסרים". הערותיו של טראמפ גונו באופן נרחב בזירה הפוליטית, ולאחר מכן טען כי רק התלוצץ באופן סרקסטי[18].
ב-7 באוקטובר 2016, ויקיליקס החלה לשחרר סדרה של הודעות דואר אלקטרוני שנשלחו או התקבלו על ידי יושב-ראש הקמפיין של הילרי קלינטון, ג'ון פודסטה, מה שהמשיך להתרחש באופן יומי עד יום הבחירות[19].
הסוכנות למחקר אינטרנט
ביולי 2016, כתב "הניו יורקר" אדריאן צ'ן כתב כי יכול להיות שקבוצה רוסית הנקראת הסוכנות למחקר אינטרנט עושה שימוש בחשבונות מדיה חברתית מזויפים על מנת לקדם את המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ[20]. צ'ן, כתב כי החיבור בין טראמפ לרוסיה אינו ישיר, עם ראיות בעד ונגד.
זניחת הרעיון לצוות נגד דיסאינפורמציה לפני הבחירות
ה-International Business Times דיווח כי מחלקת המדינה של ארצות הברית תכננה להשתמש ביחידה הנוצרה מתוך כוונה להילחם בדיסאינפורמציה המגיע מממשלת רוסיה, והרעיון נזנח בספטמבר 2015 אחרי שראשי המחלקה לא זיהו את היקף התעמולה לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016[21]. היחידה פותחה במשך 8 חודשים לפני שנגנזה. העבודה על הקמת היחידה החלה ב-2014 מתוך כוונה לתת מענה כנגד התעמולה ממקורות רוסים כמו Russia Today. אתר בגרסת בטא היה מוכן, והועסק כוח אדם על ידי מחלקת המדינה קודם לביטול היחידה. גורמים רשמיים בקהילת המודיעין האמריקאית הסבירו לאנליסט הסוכנות לביטחון לאומי וקצין סיכול ריגול לשעבר ג'ון שינדלר כי ממשל אובמה החליט לבטל את היחידה, מכיוון שהיה חשש שהדבר יכעיס את הרוסים. אחרי שמזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי כינה את Russia Today זרוע תעמולה של הקרמלין[22], RT התעקשו כי מחלקת המדינה תגיב[23]. תת-המזכיר ריצ'רד סטנגל כתב כי RT עסקו בקמפיין דיסאינפורמציה.
תמיכת טרולים רוסים בטראמפ
עמית ועמית בכיר במרכז לסייבר וביטחון המולדת באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, כתבו עבור הדיילי ביסט באוגוסט 2016 כי מאמרים מפוברקים של התעמולה הרוסית הפכו לפופולריים באמצעות המדיה החברתית[24]. וייסבורד וואטס תיעדו כיצד דיסאינפורמציה הופצה ממקורות בשליטה ממשלתית כדוגמת RT וספוטניק לחשבונות פרו-רוסים בטוויטר. הם ציטטו את התחקיר שערך צ'ן, והשוו בין הטקטיקה הרוסית בבחירות 2016 בארצות הברית לאסטרטגיות ברית המועצות במלחמה הקרה. הם הפנו לדוח לקונגרס משנת 1992 של הסוכנות למידע של ארצות הברית, אשר הזהיר מפני תעמולה רוסית הנקראת צעדים פעילים. הם כתבו כי צעדים פעילים נעשו קלים יותר עם מדיה חברתית. מארק גליאוטי מהמכון ליחסים בינלאומיים בפראג, עמית בכיר וחוקר בנושא המודיעין הרוסי, הסכים כי פעולות הקרמלין היו סוג של צעדים פעילים[25]. בנובמבר 2016 דיווחו הגרדיאן כי חלק מהתומכים הרעשניים ביותר של טראמפ באינטרנט הם תעמולנים רוסים בתשלום, וכי ההערכה היא כי כמה אלפי טרולים מעורבים[26].
וייסבורד וואטס שיתפו פעולה עם הקולגה ג'יי. ברגר ב-6 בנובמבר 2016 פרסמו מאמר עדכון על המאמר שפרסמו בדיילי ביסט במגזין המקוון War on the Rocks, שכותרתו "טרולים עבור טראמפ: איך רוסיה מנסה להרוס את הדמוקרטיה שלנו"[27][28][29]. הם חקרו 7,000 חשבונות פרו-טראמפ במדיה חברתית על פני תקופה של שנתיים וחצי. המחקר שלהם מפורט כי הטרולים משמיצים את המבקרים על פעילויות רוסיה בסוריה, ומפיצים שקרים על מצבה הבריאותי של קלינטון. ואטס אמר שהתעמולה ממוקדת כלפי הימין האלטרנטיבי, ימניים, וקבוצות פשיסטיות. BuzzFeed דיווחו כי הקרמלין מימן את קבוצת הטרולים "הסוכנות לחקר האינטרנט" אשר הפיצה דיסאינפורמציה רוסית[30].
ב-24 בנובמבר 2016, דיווח הוושינגטון פוסט כי מכון המחקר למדיניות חוץ ציין שהתעמולה הרוסית החריפה ביקרה את קלינטון ותמכה בטראמפ[31][32][33]. האסטרטגיה כללה מעורבות במדיה חברתית, תשלום לטרולים, בוטנטים, ואתרי אינטרנט המשמיצים את קלינטון. ואטס ציין כי המטרה של רוסיה הייתה לפגוע באמון בארצות הברית. המסקנות אושרו על ידי חוקרים מבית הספר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ועל ידי תאגיד ראנד.
Remove ads
סקירת מודיעין במרחב הקיברנטי
בחודש יולי 2016, מספר חברות מודיעין סייבר וביניהן: Fidelis Cybersecurity, Mandiant, SecureWorks,ThreatConnect, CrowdStrike פרסמו כי הדלפות הדואר האלקטרוני (DCLeaks), בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית, נעשו על ידי ארגוני לוחמת סייבר רוסי המזוהים בשם Fancy Bear ו-Cozy Bear[34].
חברת SecureWorks פרסמה הצהרה נוספת בה נכתב שלוחמי הסייבר פעלו בחסות המינהל הראשי של המטה הכללי הרוסי[35][36].
סקירת המודיעין האמריקאי
ראש המודיעין הלאומי, המחלקה לביטחון המולדת וה-CIA
הצהרה משותפת באוקטובר 2016
חקירות בקונגרס וב-FBI
סכם
פרספקטיבה
ב-4 באוגוסט 2017, דווח כי רוברט מולר, התובע המיוחד, מינה חבר מושבעים אשר החל את עבודתו במטרה לחקור בנוסף גם אם אנשי הנשיא טראמפ קשרו קשר עם הקרמלין כחלק ממאמצם להשפיע על תוצאות הבחירות. במסגרת מינוי חבר המושבעים, יאופשר לתובעים לחייב להציג מסמכים בבית הדין, ולהכריח עדים להעיד בשבועה ולהגיש כתבי אישום אם ישנה ראיה לפשע[37].
ביולי 2018 נעצרה מריה בוטינה, אזרחית רוסית המתגוררת בארצות הברית שחשודה בקשר עם הנושא.
במהלך 2018 הורשעו מספר אנשים על ידי ה-FBI:
ג'ורג' פפדופולוס
- ג'ורג' פפדופולוס - יועץ למדיניות החוץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשנים 2016–2017. ב-5 באוקטובר 2017 הודה פפדופולוס ששיקר לאנשי ה-FBI בחקירתו הקודמת ולא מסר מידע על מפגשים עם פרופסור ג'וזף מיפסוד, המקורב לקרמלין ששיתף אותו במידע על המידע המפליל לכאורה על אודות קלינטון. הוגש נגדו כתב אישום בגין מסירת תצהיר כוזב[38]. ב-6 ביוני 2018 הודיע התובע המיוחד רוברט מולר כי יגיש נגד פפדופולוס כתב אישום נוסף, על ששירת כלוביסט של ישראל בלי שנרשם כחוק במשרד המשפטי[39]. בספטמבר 2018 התגלה כי פרופסור ג'וזף מיפסוד נעדר חודשים, וייתכן שמת[40].
פול מנפורט
פול מנפורט - לוביסט, יועץ פוליטי ועורך דין אמריקאי. בשנת 2016 ניהל את הקמפיין לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית.
- בחודש אוקטובר 2017, מנפורט ועוזרו ריק גייטס הסגירו את עצמם ונחקרו על ידי צוות החקירה בראשותו של רוברט מולר.
- בחודש אוקטובר 2017, הוגש כתב אישור נגד מנפורט וגייטס בגין 12 עבירות שונות וביניהן קשירת קשר נגד ארצות הברית, הלבנות הון ועבירות מס[41].
- בתאריך 31 ביולי 2018, החל משפטו של מנפורט (אנ') בבית המשפט המחוזי באלכסנדריה, וירג'יניה.
- בחודש אוגוסט 2018, הורשע מנפורט בשמונה סעיפים של עבירות מס[42].
הקשר הישראלי
ב-14 בספטמבר 2018 החל משפט נוסף של פול מנפורט בבית משפט פדרלי בוושינגטון, שהסתיים באותו יום בעסקת טיעון. מנפורט הודה בשני סעיפי אישום, במסגרת עסקת הטיעון, בסעיף אחד של קשירת קשר נגד ארצות הברית ובסעיף אחד של קשירת קשר לשיבוש מהלכי חקירה. לפי כתב האישום נגד מנפורט, הוא שיתף פעולה ב-2012 עם "פקיד ישראלי בכיר" בניסיון לקדם את האינטרסים של נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ' ולפגוע במנהיגת האופוזיציה יוליה טימושנקו. אותו "בכיר ישראלי" עלום דאג לפרסם הודעת גינוי רשמית של משרד החוץ אחרי בחירות 2012 באוקראינה, שבה ישראל מגנה את שיתוף הפעולה של טימושנקו עם גורמים אנטישמיים[43].
ב-17 בספטמבר 2018 טען דני אילון, שהיה סגן שר החוץ ב-2012, כי מעולם לא נתקל בהצהרה נגד מנהיגת האופוזיציה האוקראינית, הוסיף כי הוא לא מבין מדוע פורסמה רק ברוסית, וציין: "במקרים אחרים נזהרנו עם גינויי אנטישמיות ולא הזכרנו שמות"[44].
Remove ads
סנקציות
ב-2 באוגוסט 2017, חתם הנשיא טראמפ על סנקציות חדשות נגד רוסיה זאת לאחר אישור הסנאט האמריקני. לפי ההחלטה, כל חברה שתהיה מעורבת ביצוא אנרגיה מרוסיה - תסתכן בסנקציות. עוד נקבע כי כל צעד שיעשה טראמפ בעניין הסנקציות - יהיה חייב לעבור לדיון ואישור בקונגרס לפני כניסתו לתוקף. בתגובה קרא טראמפ לקונגרס שלא להשתמש בסנקציות אלה מאחר שלטענתו דבר זה "פוגע במאמצים לפתרון הסכסוך באוקראינה עם בעלות בריתה האירופיות." לאחר חתימת הסנקציות אמר טראמפ כי הסנקציות "פגומות לחלוטין". לדבריו, הוא חתם עליהן למרות הבעייתיות שבהן, "למען האחדות הלאומית".
כתגובה לכך, הוציא ממשלת רוסיה הודעה למחלקת המדינה של ארצות הברית, לצמצם את מספר העובדים בשגרירות ארצות הברית ברוסיה ועובדים אחרים במדינה. בהמשך, מתח משרד החוץ הרוסי ביקורת, לאחר שלטענתו "אישור החוק החדש להטלת סנקציות מראה במלוא הבהירות שמערכת היחסים עם רוסיה הפכה לבת ערובה של הקרב הפוליטי הפנימי בתוך ארצות הברית"[45].
בהתאם לדרישת החוקית בסנקציות, פרסמה מחלקת האוצר של ארצות הברית בינואר 2018 רשימה עם שמות גורמי מפתח וחברות פוליטיות ברוסיה (הקרויה באופן בלתי פורמלי, "רשימת פוטין")[46][47]. על אף פרסום הרשימה, לא הופעלו סנקציות נגד החברות והאנשים המופיעים בה.
Remove ads
התפתחויות נוספות
זמן קצר לאחר פרסום דו"ח מולר, החל טראמפ בקמפיין לחקור את המקורות של החקירה הרוסית, מתוך רצון "לחקור את החוקרים".[48] באפריל 2019 הודיע התובע הכללי של ארצות הברית, ויליאם בר, כי החל בבדיקה של מקורות החקירה של ה-FBI.[49][50] המקורות של החקירה כבר נחקרו על ידי המפקח הכללי של משרד המשפטים ועל ידי ג'ון הובר, תובע פדרלי, שמונה בשנת 2018 על ידי ג'ף סשנס[51]. הוא מינה את ג'ון דורהאם להוביל את הבדיקה.[52]
לדורהאם ניתנה הסמכות "לבחון את המידע המודיעיני שברשות הממשל הקשור לאינטראקציות שבין קמפיין טראמפ לבין הרוסים", לבחון מסמכים ולגבות עדויות מרצון.[52] טראמפ הנחה את קהילת המודיעין האמריקאית "לספק סיוע ומידע באופן מיידי" לבר, והאציל לו את "הסמכות המלאה" לסווג את כל המסמכים הקשורים לבדיקתו.[48][53] בספטמבר 2019 דווח כי בר יצר קשר עם ממשלות זרות כדי לבקש עזרה במשימה זו. הוא נסע באופן אישי לבריטניה ולאיטליה כדי לחפש מידע, ולבקשתו של בר טילפן טראמפ לראש ממשלת אוסטרליה בנושא[54]. במהלך שימוע בקונגרס לוויליאם בר, לא הסכים להתחייב שלא לפרסם את הדו"ח של דורהם לפני הבחירות לנשיאות 2020[55].
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Howard, Philip N. ; Ganesh, Bharath ; Liotsiou, Dimitra et al. / The IRA, Social Media and Political Polarization in the United States, 2012-2018. Oxford, UK : Project on Computational Propaganda, 2018. 47 p.
נטע גורביץ, רוסיה ניצלה את התחכום של פייסבוק למניפולציה תודעתית חסרת תקדים על ארה"ב, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018- הגרדיאן, "החץ הישר ביותר בארה"ב": מדוע החוקר המיוחד רוברט מולר שותק, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2018
- מארה"ב דרך אירופה ועד ישראל: "רוסיה מתערבת בבחירות", באתר ynet, 12 בינואר 2019
- אורי פסובסקי, "זה לא קרב מול כמה טרולים. אנו בעיצומה של מלחמת עולם", באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2019
- מסמכי הקרמלין: פוטין הורה לתמוך בטראמפ ה"לא יציב נפשית", באתר ynet, 15 ביולי 2021
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads