שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חן ליאופולד
צלמת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חן ליאופולד (נולדה ב-28 באפריל 1982) היא צלמת ישראלית ופעילה חברתית, אשר צילומיה עוסקים בנושאים חברתיים וסביבתיים.
ביוגרפיה
ליאופולד נולדה וגדלה ברמת גן, למשפחת אמנים חילונית. אביה, אלי ליאופולד צייר ואמה רויטל ליאופולד מעצבת כובעים. אביה גדל במשפחה דתית לאומית בתל אביב וחזר בשאלה.[1]
את פעילותה הפוליטית החלה בגיל 14 אחרי רצח יצחק רבין. אז חברה לתנועת "דור שלום". היא בוגרת תיכון בליך ברמת גן. לאחר התיכון הייתה חניכת שנת שרות של תנועת דור שלום. בצבא שרתה כמאבחנת פסיכוטכנית.
את לימודי הצילום התחילה ב-2004 בקמרה אובסקורה והמשיכה במדרשה לצילום גאוגרפי, במסלול תלת שנתי המתמקד בצילום סטילס דוקומנטרי בהנחיית מיקי קרצמן אותו סיימה ב-2007.[1]
עם סיום הלימודים עבדה בצילום אירועים ועיתונות כפרילנסרית לסוכנויות שונות, וכצלמת של רשת ידיעות תקשורת.
נשואה לחן גלזר, אמא ל-3, מתגוררת בעמק חפר.
Remove ads
עבודתה
סכם
פרספקטיבה
ב-2012 תיעדה מקרוב את אמה בשנה בה התמודדה עם סרטן השד. היא חברה לאגודה למלחמה בסרטן, והוציאה לאור סיפור גרפי מצולם המתאר את סיפורן, "דמעה ותקווה מבעד לעדשה". ב-2014 יזמה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, בשיתוף עמותת אחת מתשע, האגודה למלחמה בסרטן, שדולת הנשים והדוברת איריס הרפז, בו דנו בגילוי מוקדם של סרטן השד. הדיון נערך בראשות עליזה לביא תחת שרת הבריאות יעל גרמן. עבור הדיון עיבדה ליאופולד את החוברת שהוציאה לאור לסרט מולטימדיה.[2][3] בהמשך הובילה מאבק בכנסת בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן ועמותת אחת מתשע לשינוי חוקתי בנושא.[4]
ב-2013 ערכה פרויקט תיעוד בולענים באזורים מיושבים אשר נסגרו כתוצאה מהמפגע באזור עין גדי וים המלח. העבודה, "בולענים וים המלח", נעשתה במסגרת פרסום כלל ארצי מטעם שדולת ים המלח.
ב-2014 יצרה עבודת וידאו בשם "דקת דומיה" המתארת את הצפירה ביום הזיכרון על חוף הים בתל אביב. היצירה הופיעה בתערוכות עדות מקומית ב-2014, כאן (ושם) ועכשיו ב-2016 ו"הים של תל אביב" ב-2019. בהמשך הופיעה היצירה כחלק מיצירה גדולה יותר הנקראת "קשרים צפירה".[5]
ב-2021 יצרה עבודת וידאו בשם "הכרזת הממשלה" על הכרזת ממשלת ישראל ה-36. ביצירה מציגה התקבצות המונית מחוץ למשכן הכנסת ביום הצבעת האמון הממשלה. היצירה הוצגה בתערוכת עדות מקומית ב-2021.[6]
ב-2021 אצרה ליאופולד תערוכת צילומים מהפגנות המחאה נגד בנימין נתניהו. התערוכה שנקראה "עם חופשי בארצנו" איגדה תמונות של צלמים שונים מאירועי המחאה.[7]
החל מינואר 2023 ליאופולד היא אחת מהצלמות והיוצרות בצוות "יאללה תקווה", שקם בעקבות המחאה נגד הרפורמה המשפטית. ליאופולד צילמה ויצרה סרטונים אודות המחאה נגד הרפורמה המשפטית ואודות ההתמודדות האזרחית לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל.[8][9]
באוקטובר 2023 הייתה ממקימות עדות 710:[10] מיזם לתיעוד טבח שבעה באוקטובר.[11]
במהלך השנים נעשה שימוש בצילומיה על ידי כלי תקשורת שונים, בהם הלונדון טיימס, דר שפיגל, ג'רוזלם פוסט, טיים, מסע אחר, העין השביעית, הארץ, ידיעות אחרונות, מאקו, N12, מעריב, דבר העובדים, בחדרי חרדים, ישראל היום, ynet, מקור ראשון,[12][13][14][15][16][17][18][19][20] והייתה צלמת עיתונות קבועה בסוכנות פלאש 90.[21]
Remove ads
תערוכות
כאוצרת
כאמנית
- 2007 – "סימני אהבה ישראליים" גלריה בית בנמל, אוצר: רוני סופר.
- 2007 – תערוכת בוגרים המוזיאון לצילום תל חי, אוצרת: נעמה חייקין.
- 2008 – "אנדרטאות בנוף המקומי" המכללה האקדמית בית ברל.
- 2009 – "ים המלח" תערוכה נודדת, הוצגה בכנסת מטעם שדולת ים המלח, אוצרת: שרון סופר.
- 2011 – "רשת" גלריה על הצוק, נתניה.
- 2013 – "נוט בוק" בית העיר תל אביב, אוצר: גיא מורג צפלביץ.
- 2014 – "דקת דומייה", עדות מקומית – התערוכה השנתית לתצלומי עיתונות ותיעוד, מוזיאון ארץ ישראל תל אביב, אוצרת: ורדי כהנא.[24]
- 2016 – "דקת דומייה", כאן (ושם) ועכשיו: פרגמנט מתוך 'עדות מקומית', הגלריה במרכז האקדמי ויצו חיפה, אוצר: מיכה קירשנר.[25]
- 2019 – "דקת דומייה", "הים של תל אביב" מוז"ה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, אוצר: גיא רז.
- 2020 – "לא תסתמו לי את הפה", עדות מקומית – התערוכה השנתית לתצלומי עיתונות ותיעוד, מרכז MIDTOWN, תל אביב, אוצר: אלדד רפאלי.[26]
- 2021 – "הכרזת הממשלה", עדות מקומית – התערוכה השנתית לתצלומי עיתונות ותיעוד, מוזיאון ארץ ישראל תל אביב, אוצרת: גליה גור זאב.[6][27][28]
- 2021 – "לא תסתמו לי את הפה", עדות מחאה – עשור של מחאה אזרחית, מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד, אוצרות: דנה וולפיילר-ללקין וענת קלימן.[29]
- 2022 – "נירה מבקשת לשמור על הניקיון", עדות מקומית – התערוכה השנתית לתצלומי עיתונות ותיעוד, מוזיאון ארץ ישראל תל אביב, אוצרת: לאה אביר.[1][30]
- 2022 – "שלכת" – תערוכת יחיד, גלריה על הצוק, נתניה, אוצרת: גליה גור זאב.[31][32]
פרסים
- 2022 פרס ראש העיר נתניה עבור "קשרים צפירה".[31][5]
- 2022 מקום שני "חברה וקהילה/סדרות" – התערוכה לצילומי עיתונות עדות מקומית.[33]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של חן ליאופולד (הקישור אינו פעיל, 25 בספטמבר 2024)
חן ליאופולד, ברשת החברתית פייסבוק
חן ליאופולד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חן ליאופולד, ברשת החברתית אינסטגרם- דמעה ותקווה – מבעד לעדשה – רויטל ליאופולד וחן ליאופולד – צלמת, האגודה למלחמה בסרטן[34]- 2013
"עם חופשי בארצנו" – חן ליאופולד ובן כהן מדברים על תערוכת המחאה, סרטון באתר יוטיוב 22 ביולי 2021- תערוכה של שלושת זוכי פרס ראש העיר לשנת 2022: חן ליאופולד, רוני רוזן ודליה אילון סינקלר – "שיח גלריה", סרטון באתר יוטיוב, 15 ביוני 2023
- "מעפילים" בגיליון "משחזרים תקווה" של שירה ואמנות, אילן שיינפלד, עמוד 46, 2023
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads