חקלאות אורגנית

חקלאות אורגנית היא צורת חקלאות אשר נסמכת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין או למנוע את השימוש בתשומות חקלאיות חיצוניות. אסור בה באופן גורף השימוש בכימיקלים סינתטיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית.

לימונים שגודלו בחקלאות אורגנית

שדה ירקות אורגניים בקליפורניה

החקלאות האורגנית מבוססת על ארבעה עקרונות, שהוגדרו על ידי הארגון האורגני העולמי IFOAM: בריאות, סביבה, הוגנות ואחריות. ארבעת העקרונות גם יחד מהווים מכלול אחד, והם מנוסחים כבסיס מוסרי לפעילותה של החקלאות האורגנית.^[1]

החקלאות האורגנית מוכרת בחוק, ומווסתת על ידי הממשל (בישראל משמש לכך "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005"). הפיקוח על יישום החוק כולל הקפדה על כל שלבי הגידול והייצור ועל שרשרת האספקה: גידול וייצור תוצרת חקלאית, עיבוד במפעל, אריזה, מיון, סימון אחסון ושיווק ותשומות מאושרות לתהליכים אלו, וכן שיווק וסיטונאות. הפיקוח מיושם באופן שוטף על ידי ביקורת קפדנית ומקיפה^[2] בין פעם לפעמיים בשנה אצל כל עוסק אורגני, בהתאם לסיווג העוסק ורמת הסיכון לאמינות הייצור האורגני.^[3] בישראל הקים משרד החקלאות "מאגר היתרים לתוצרת אורגנית" בו ניתן לצפות בהיתר של כל עסק^[4]

הגדרה

בחוק להסדרת תוצרת אורגנית התשס"ה – 2005, מוגדרת תוצרת אורגנית: "תוצרת חקלאית שיוצרה וטופלה לפי הוראות חוק זה". החוק מטיל הגבלות על החומרים המותרים לשימוש כחומרי הדברה ודישון, אם כי הוא אינו אוסר על השימוש בחומרי הדברה ודישון כליל. כפי שיפורט בהמשך "חומרי ההדברה" המורשים בחקלאות אורגנית הם תכשירים ממקורות טבעיים.

חקלאות אורגנית בישראל

• קוד קריאה: {{#chart:Hewiki.Chart.OrganicAgriFieldCrops.chart}}
• קובץ הגרף: c:Data:Hewiki.Chart.OrganicAgriFieldCrops.chart.

נכון ל-2023, רשומים כ-50,000 דונם בעלי היתר אורגני, כ-1.15% מכלל השטחים החקלאיים בישראל. ענף הפירות מהווה 63% מתוך השטחים, גידולי שדה 18%, ירקות וגני ירק 12%, תבלינים אגוזים ושונות 5%. בענף יש 707 עוסקים (חקלאים, מפעלים, משווקים, יבואנים ויצואנים, בתי אריזה, ספקי תשומות ועוד) ומתוכם 353 משקים חקלאיים, המהווים כ-2.1% מכלל המשקים בישראל.

יותר מ-98% מהתוצרת הטריה האורגנית הנמכרת בשוק המקומי, מקורה בגידול ישראלי. בשוק המקומי, נכון ל-2024 ההערכה היא כי קיימות 230-250 נקודות מכירה של תוצרת טרייה אורגנית, הן במכירה ישירה, חנויות טבע, חנויות אונליין ורשתות שיווק.

החקלאות האורגנית מהווה מוקד משיכה לצעירים בארץ ובעולם: בסקר שבוצע ביוני 2024 נמצא כי הגיל הממוצע של החקלאי האורגני הוא 50.5 שנים, נמוך ביותר מ-10 שנים מהממוצע של כלל חקלאי ישראל. בנוסף, נשים מהוות 20% מכלל מהחקלאים והחקלאיות האורגניים, לעומת 10-15% בקרב כלל החקלאים.

מניעת נגעי צמחים והטיפול בהם

חומרים המורשים לשימוש בחקלאות אורגנית הם תכשירים ממקורות טבעיים (מחצבים שונים), מיצויים מצמחים או מיקרואורגניזמים מועילים. נעשה שימוש בחומרים שמופקים ממיקרואורגניזמים, בווירוסים, בפטריות ובנמטודות שפוגעים בחרקים, וכמובן בתגבור הדברה ביולוגית .^[5]

התכשירים המאושרים לשימוש עוברים תהליך רישוי ייחודי, תוך מגבלות מחמירות של החוק האורגני. בשונה מהחקלאות הקונבנציונלית, המאפשרת המצאות של חומרי הדברה בכמות מסוימת במוצר הסופי, בחקלאות האורגנית יש איסור מוחלט על שאריות חומרי הדברה^[5].

לחומרי ההדברה הטבעיים המותרים בחקלאות האורגנית יש פוטנציאל סיכון נמוך משמעותית מהחומרים הפעילים של חומרי הדברה סינתטיים המאושרים לשימוש. בנוסף, השימוש בהם בחקלאות אורגנית הוא פחות תכוף משמעותית מהשימוש בחומרי הדברה סינתטיים בחקלאות קונבנציונלית^[6]

בתודעת הציבור נהוג לחשוב שבצמחים אורגנים מטפלים ללא ריסוסים. ב"תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן הצומח-ייצורה ומכירתה),התשס"ח"^[7] מצוין בסעיף 26 שטיפול בנגעי צמחים ייעשה רק באמצעים "טבעיים" (מצוינות 12 אפשרויות), אך בסעיף 27 כתוב: "על אף האמור בתקנה 26, אם קיימת סכנה מיידית ומוחשית לתוצרת אורגנית מן הצומח ניתן להשתמש גם בתכשירים שרשם המנהל לפי תקנות התכשירים האורגניים". תקנה זו מאפשרת לחקלאים לרסס בקנה מידה גדול בתכשירים מאושרים, ואף להשתמש במטוס ריסוס^[8][9].

החקלאות האורגנית מעודדת מגוון גידולים ויישום של פרקטיקת "מחזור זרעים", בו מגדלים גידולים שונים באותה חלקה חקלאית בזה אחר זה בכדי לשמור על בריאות הקרקע, אך אין איסור על מונוקולטורה (גידול זן אחד של צמח על שטח נרחב).

לדברי ד"ר יזהר טוגנדהפט המנהל המקצועי של טוב השדה, מהארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל: "אנחנו מדברים על תפיסה שמחפשת את המגוון. מגוון של גידולים, שימוש במחזור זרעים, כלומר כל פעם לגדל משהו אחר, זנים שונים, מינים שונים. הרעיון הוא לעשות משהו שאנחנו קוראים לו מין איזון אקולוגי. אם אנחנו עושים כמו בתפיסה הקונבנציונלית מונו-קולטורה בעצם אנחנו פוגעים במגוון הביולוגי ומפרים את האיזון שמתקיים בתוך החלקה או במטע ובסביבה שלו. עכשיו, מה שהמגוון הזה מאפשר לנו, למשל זה לאפשר לכל מיני חרקים מועילים לתהפתח ואז הם עוזרים לנו בהגנה על הגידול. בכוונה לא משתמש במילה הדברה. אבל זה חלק מהאיזון הביולוגי שאנחנו מחפשים. .. אם אנחנו כבר נדרשים לחומרי הדברה, אז הם תמיד יהיו ממקור טבעי. למשל מיצויים של כל מיני צמחים, או מקורות חומרים מפטריות או מחיידקים. אנחנו לא נשתמש בחומרים שהמקור שלהם הוא סינתטי"^[10].

גידול בעלי חיים

גידול בהמות ועופות לאספקת בשר, מוצרי חלב וביצים, הוא גידול מסורתי–אורגני נוסף, המהווה השלמה לגידולי שדה.

התפיסה של גידולים מעורבים לעומת גידולים בלעדיים-אחידים נשארת בעינה גם בתחום זה. משקים אורגנים מנסים ככל הניתן לאפשר לבעלי החיים לגדול ולאכול ב"תנאים טבעיים". שטחים נרחבים ומרעה חופשי בשטחי טבע מאפשרים לבעלי החיים תנועתיות חופשית תוך כדי מרעה ותוך הימנעות מכינוס צפוף של בעה"ח.

רווחת בעלי החיים היא העיקרון המנחה בגידול בעלי חיים אורגני, המבוסס על תנאים של רווחה ומענה לצורכי החיה. הגידול מונע פגיעה בבעלי חיים (למשל: עדרי בקר אורגנים לדוגמה, אסור לצרוב סימונים על עור החיה ואסור לקטום את הקרניים), צפיפות בעלי החיים נמוכה יותר לתא שטח (הלולים האורגניים הם היחידים המחויבים ביציאה לשטח מרעה בו התרנגולות ניזונות מצמחי בר וזרעים ונעות באופן חופשי), מזון בעלי חיים הוא ב-95% אורגני (ולכן ללא שאריות חומרי הדברה והנדסה גנטית), ויש איסור על שימוש בזרזי גדילה^[11].

כמו כן, יש שימוש בסוסים ובהמות לעבודה, דבר המאפשר גם שימוש במיחזור ובזבל אורגני וכמקור אנרגיה לתזונת עובדי המשק. גם חקלאים המתמחים בגידולי שדה, מגדלים במשק בעלי חיים שיאפשרו להם להיות משק עצמאי המספק את כל צרכיו.

מערכות חקלאות אורגנית

בתוך המסגרת של העקרונות, החוק והפרקטיקה בגידול האורגני, יש שיטות שונות לממשק החקלאי:

• הגישה הביודינמית, שיטה אנתרופוסופית רוחנית הכוללת מגוון של פרקטיקות פסאודו-מדעיות, לצד פרקטיקות חקלאות אורגנית סטנדרטיות.
• שיטת "החקלאות הטבעית" (Natural farming), המכונה גם "שיטת פוּקוּאוֹקַה" על שם מפתחה הראשון, המתמקדת בהתערבות מינימלית בעיבוד גידולי דגנים.
• שיטת העיבוד האינטנסיבית הצרפתית, שיטה המשלבת עיבוד ביודינאמי עם גישות אורגניות נוקשות בחלקן, אך לפי התאמת החקלאי לתנאי המשק שלו.
• שיטת הגידול הביו-אינטנסיבי המתאימה בעיקר לגידולים אורגניים מניבים בשטחי גידול קטנים.

כל בעל משק חקלאי יכול לבחור בשיטה מסוימת או בשילוב מספר שיטות לפי הצורך.

כלכלת החקלאות האורגנית לעומת החקלאות הקונבנציונלית

החקלאות האורגנית זוכה בדרך כלל להערכה בשל היתרונות הסביבתיים שלה. עם זאת, בקרב הקהילה המדעית קיימת עדיין מחלוקת מתמשכת סביב התועלת שבשיטה, העלויות שלה ביחס לתפוקות והתאמתה לצורכי הכלכלה הגלובאלית. מחקרים שונים שנערכו בנושא מספקים תוצאות סותרות^[12].

מחקרים השוואתיים בין חקלאות אורגנית לחקלאות קונבנציונלית מראים בממוצע יבול הנמוך ב-20% בחקלאות האורגניתן^[13]. מבקרי השיטה טוענים כי משום כך, השימוש בחקלאות אורגנית מצריך שימוש בקרקעות רבות יותר ויכול להוביל למחסור במזון. המבקרים טוענים גם שמוצרי החקלאות האורגנית יקרים יותר בשל שימוש יתר בכח אדם ובשל עלויות האישורים והתקנים הנדרשים^[14]

התומכים מציינים כי למרות התפוקה הנמוכה יותר, במדינות רבות, חוות אורגניות רווחיות כמו חוות קונבנציונליות או יותר, וזאת בזכות חיסכון בהוצאות על דשנים וחומרי הדברה ופדיון גבוה יותר^[15]. כמו כן טוענים המגדלים האורגניים כי מאחר שהם מסתמכים יותר על שיווק מקומי, מערכות הפצה שלהם יעילות יותר ובכך הם מגדילים את הרווח הישיר לחקלאי^{[דרוש מקור]}.

באשר לתועלת הסביבתית הכוללת, מבקרי השיטה טוענים כי לא ברור שהחלאות האורגנית פוגעת בסביבה פחות מהקונבנציונלית^[16]. חסידי השיטה האורגנית טוענים מנגד כי בחקלאות הקונבנציונלית קיימות עלויות חבויות שאינן נכללות בחישוב הכולל. למשל, תופעות לוואי כמו טיפול באיכות הסביבה הנפגעת, אינן נלקחות בחשבון כחלק מעלויות הגידול של החקלאי, אלא משולמות על ידי הציבור הרחב בדרכים אחרות כגון מיסוי למימון איזון גידול האוכלוסייה ומימון הוצאות הולכות וגדלות של הוצאות על בריאות. עלות חבויה נוספת שאינה נלקחת בחשבון היא ניצול בלתי חוזר של מקורות האנרגיה, שאינם ניתנים למיחזור ואף מגבירים את הזיהום הסביבתי.ייצור חומרי דשן וחומרי הדברה כימיים מסתמכים על מקורות אנרגיה המבוססים על מוצרי הנפט הגולמי. מערכת ההפצה של המוצרים הדורשות שינוע למרחקים ארוכים וגורמים אף הם לעלייה בצריכת אנרגיית הנפט, ואילו העיבוד האורגני מפחית את הצורך בתלות במקורות אנרגיה אלו^{[דרוש מקור]}.

היסטוריה

באופן כללי ניתן לומר שההיסטוריה של החקלאות האורגנית היא גם חלק מהיסטוריה של התנועה האורגנית, שהחלה את דרכה כקבוצות חקלאים ומדענים עד להפיכתם לגופים חברתיים–צרכניים. תנועה זאת מתנגדת לתיעוש החקלאות מבחינה חברתית ומבחינה מסחרית, ומצדדות בטובת הצרכנים. רק כאשר ניתן היה להבדיל באופן משמעותי בין שיטות העיבוד, קיבלה תנועה זאת משמעות מיוחדת בעיני הציבור הרחב.

ב-40 השנים הראשונות של המאה ה-20 התחוללו התפתחויות משמעותיות בכל הקשור במחקר הביוכימי ובהנדסה הכימית אשר גרמו לשינויים משמעותיים בחקלאות. עם הגברת השימוש בחומרי דלק טבעי, התחיל עידן חדש של תנופת התפתחות של כלים חקלאיים כגון קומביינים, טרקטורים שונים, וכלי עזר רבים.

מחקרים רבים עסקו בהשבחת מינים והביאו ליצירת זנים חדשים של זרעים. תהליכי ייצור חדשים של תרכובות חנקן שהיו ידועות עוד מאמצע המאה ה-19, הוזילו באופן משמעותי את השימוש בתרכובות אלו לדישון.

כל העובדות המוזכרות לעיל שינו באופן מהותי את שוק העבודה החקלאי: בארצות הברית בשנת 1901 היו כ-600 טרקטורים, ובשנת 1950 היו כבר כ-3,000,000. אם כיום היחס בין כל עובד חקלאות לכמות המזון לאדם היא 1 עובד ל-100 בני אדם, בשנת 1900 היחס בין כל עובד חקלאות לכמות המזון לאדם הייתה 1 עובד ל-2.5 בני אדם. שטחי העיבוד גדלו תוך התמקצעות בתחומים ספציפיים לכל משק לשימוש יעיל בכלים החקלאיים שלו.

בראשית המאה ה-20 היה בוטנאי בארצות הברית בשם פ.ה. קינג, אשר נסע לסין, קוריאה ויפן כדי ללמוד שיטות עיבוד ודישון מסורתיות וגם שיטות גידול כלליות הנהוגות במדינות אלו. הוא פרסם בשנת 1911 את ממצאיו בספר הנקרא Farmers of Forty Centuries. קינג לא החשיב עצמו כחלק מהתנועה שדגלה בחקלאות אורגנית, אך היווה ללא ספק השראה לרבים מהתנועה בארצות הברית במשך שנים רבות לאחר מכן.

בבריטניה החלו להתנגד מספר אנשים לשיטות עיבוד אלו עוד בשנות ה-20. אבי החקלאות האורגנית המודרנית, סר אלברט הווארד (בריטי), תיעד שיטות עיבוד מסורתיות והגיע למסקנה ששיטות אלו היו טובות מאלו המודרניות. הוא תיעד שיטות אלו בספר שהתפרסם בשנת 1940 הנקרא: An Agricultural Testament, שהשפיע רבות על חקלאים ומדענים בתקופה זו.

בשנת 1939, בהשפעת סר הווארד, ערכה ליידי איב בלפור ניסוי באנגליה, שהיה הניסוי ההשוואתי הראשון, שהשווה בין חקלאות קונבנציונלית לבין חקלאות אורגנית. ממצאי הניסוי פורסמו בספר The Living Soil. ספר זה היווה בסיס לארגונים רבים שתמכו בשיטות הגידול האורגניות. האדם שהטביע את המושג "חקלאות אורגנית" הוא לורד נורת'בורן בספרו Look To The Land, שפורסם בשנת 1940, בו הוא תיאר גישה חקלאית הוליסטית כוללנית מאוזנת.

ביפן, המיקרוביולוג מאסנובו פוקואוקה שחקר את הקשר בין הקרקע ופתולוגיה של צמחים, החל להטיל ספק בגישת החקלאות המודרנית. הוא עזב את משרתו כחוקר בתחילת שנות ה-40 וחזר לחוות משפחתו, שם הקדיש כ-30 שנים לפיתוח שיטת גידול לדגנים. שיטה זו דוגלת במינימום התערבות של החקלאי בתהליך הגדילה של הצמח, שיטה זו מוכרת כיום, כשיטת פוקואוקה.

לאחר מלחמת העולם השנייה

התקדמות הטכנולוגיות במשך המלחמה זירזה המצאות חדשות בתחום החקלאות, בעיקר בכל הקשור במכניקה, כולל מערכות השקיה, דישון וקטילת מזיקים.

מוצרים כימיקליים אשר הופקו והיו בשימוש רב במהלך המלחמה היוו בסיס לשימושים חקלאיים. לדוגמה, אמוניום ניטראט, שהיה מרכיב בייצור תחמושת בעת המלחמה, כעת היה מקור לחנקן. בתקופה זו התחיל ייצור קוטל המזיקים הידוע די די טי (DDT), שהשימוש בו נעשה כנגד חרקים נשאי מחלות, על ידי ריסוס אזורים נרחבים מאוד.

במקביל, פיתוחים מכניים של כלי העבודה אפשרו לחקלאי היחיד לעבד חלקות אדמה גדולות יותר. שטחי העיבוד גדלו והחווה קיבלה את הצורה שאנו מכירים כיום. כספים רבים הושקעו על ידי יזמים פרטיים אמריקאיים למימון מחקרים שתרמו לפיתוח זנים חדשים לגידול, לפיתוח חומרים כימיים להגברת שליטת החקלאי על הגידולים ולפיתוח מערכות השקיה ענקיות ובניית כלי עבודה חקלאיים משוכללים בכל רחבי העולם.

במשך שנות ה-50 היו מדענים שהתעניינו בחקלאות בת קיימא, אך המגמות העיקריות הוא בפיתוחים הטכנולוגיים ובפיתוחים הביוכימיים. בארצות הברית ג'.י. רודייל הפיץ את מושגי החקלאות האורגנית ושיטות העיבוד, בייחוד בתחום הגינון הביתי.

בשנת 1962, הוציאה רחל קרסון (מדענית חשובה שהייתה ידועה באהדתה לנושאי שימור הטבע) לאור את ספרה האביב הדומם ובו תיעדה את ההשפעות השליליות של ה-DDT על קוטלי מזיקים טבעיים, ועל איכות הסביבה. הספר שהפך לרב מכר, היווה גורם משפיע ביותר להפסקת השימוש על ידי השלטונות האמריקאיים ב-DDT בשנת 1972. עד היום, היא נחשבת בין החלוצות החשובות של תנועות לאיכות ושימור הסביבה בכל העולם.

בשנות ה-70, תנועות כלל-עולמיות למען הסביבה הביאו את החקלאות האורגנית למוקד התעניינות הציבור. כך גדלה ההבחנה בין גידולים קונבנציונליים וגידולים אורגניים, תוך מיצוב החוות האורגניות בפרסומות כגון "Know Your Farmer, Know Your Food". בשנת 1975 פרסם פוקוקאה את ספרו One Straw Revolution שהיה רב השפעה בחקלאות בכל רחבי העולם. גישתו לגידולי דגנים בחלקות קטנות תוך שמירה קפדנית על המערכת האקולוגית של החווה עם התערבות מינימלית של החקלאי עצמו.

בשנות ה-80, ארגוני צרכנות בכל העולם החלו ללחוץ על גופי ממשל להשתתת נהלים ותקנים למוצרים אורגניים. תקנים אלו הלכו והתפתחו במשך שנות ה-90, בו הלכו וגדלו החוות החקלאיות העוסקות בגידולים אורגניים תוך גידול של 20% בכל שנה, בהתאם לגידול בדרישת הלקוחות. ציבור לקוחות אלו מזוהה עם שמירה על איכות ובטיחות המוצרים, תוך הסתייגות מנזקי החקלאות הקונבנציונלית על הסביבה. מגמת הגידול בשוק האורגני נמשכת עד היום.

המאה ה-21

אם במאה ה-20 הושם הדגש בתחום חקר החקלאות הכימית ולאו דווקא על התחום האורגני, מוסת דגש זה כעת לחקר בתחום הביוטכנולוגיה כגון הנדסה גנטית. הגופים הממלכתיים הממנים מחקרים עדיין מעדיפים את המחקרים בתחום החקלאות הקונבנציונלית. לדוגמה, בבריטניה מתוך 27 מחקרים, 26 היו על גידולים קונבנציונליים לעומת מחקר אחד על חקלאות אורגנית.

תאגידי המגדלים משפיעים אף על שוק המוצרים האורגניים. אם בתחילתה חקלאות זו התבססה על חוות גידול קטנות ועצמאיות ששיווקו ישירות ללקוחותיהן באמצעות ירקניות קטנות או בתי טבע, הרי שכעת, כאשר הגידול העצום בביקוש למוצרים טבעיים, מעודדים תאגידי חקלאות להשתתף בגידול ושיווק מוצרים אלו. עם העלייה בנפח ובמגוון של המוצרים האורגניים, יכולת הקיום של החוות הקטנות עלולה להתערער, ומשמעות הייחוד של שיטות העיבוד החקלאות האורגנית הופך למטושטש עם מוצרים אורגניים ואישורי תקנים אורגניים.

ראו גם

• מזון אורגני
• WWOOF
• הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

לקריאה נוספת

• רפי גרוסגליק, אוכל אורגני בישראל:התנגדות, היטמעות ותרבות גלובלית, תל אביב: רסלינג, 2017

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חקלאות אורגנית בוויקישיתוף

• מאמר ביקורת על חקלאות אורגנית
• חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005, באתר המשרד להגנת הסביבה
• יורם שורק, המיתוס האורגני - האמנם ידידותית החקלאות האורגנית לסביבה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• חוות אורגניות באתר חוות ישראל
• אתר הארגון לחקלאות אורגנית בישראל
• "המזון האורגני - האומנם עדיף על המזון השגרתי?", פרופ' ישראל ניר, אתר מט"ח
• חיים אורגניים - הפורטל האורגני הישראלי
• צבי עצמון, גלילאו, אורגני: על המדף ועל המדוכה, באתר ynet, 31 במרץ 2005
• אביב לביא, חקלאות אורגנית: בעולם תומכים, בישראל לא, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011
• עמירם כהן, "תפסיקו לשטוף את המוח לציבור; מזון אורגני אינו יותר בריא - רק יקר ומזהם יותר", באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2013
• "חקלאות אורגנית יתרונות לבריאות לסביבה ולעתיד", באתר Kaine
• האם חקלאות אורגנית באמת טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר חקלאות קונבנציונלית?, באתר הידען, ינואר 2020
• חקלאות אורגנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חקלאות אורגנית, דף שער בספרייה הלאומית