שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יובל נח הררי

היסטוריון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יובל נח הררי
Remove ads

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. מהאינטלקטואלים הישראלים הבולטים והמשפיעים במאה ה-21. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ל-65 שפות ונמכרו בכ־50 מיליון עותקים (נכון ל-2025)[1][2].

המונח "יובל הררי" מפנה לכאן. לערך העוסק בחוקר מאגיה ישראלי, ראו יובל הררי (חוקר מאגיה).
עובדות מהירות לידה, שם לידה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

הררי נולד ב-1976 כבן הצעיר במשפחה יהודית בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. סביו וסבתותיו עלו ארצה מפולין, גרמניה ובוקובינה (כיום באוקראינה).

אביו, שלמה הררי, בלייברג בלידתו[3] עבד כמהנדס בחברת "רפאל" והיה חובב היסטוריה. הסבא מצד אמו, פנינה הררי לבית לוטינגר, אברהם (ברונו) לוטינגר [4] נולד בצ'רנוביץ, בבוקובינה (כיום צ'רניבצי באוקראינה). במהלך מלחמת העולם השנייה, כיהודי ארצישראלי הוא לחם בשורות צבא בריטניה באירופה. רעייתו פאני, לבית קוסובסקי, נולדה בהלברשטדט בגרמניה, במשפחה יוצאת פולין. אביו של הררי הוא אחיינו של המשורר אנדד אלדן ובן הדוד של האמנית והפעילה החברתית אשכר אלדן כהן

הררי למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה והחל ללמוד היסטוריה ויחסים בין-לאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.

בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט בג'יזס קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן (Gunn), בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטורט עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.

הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בנובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.

נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]

בשנת 2023 יצא נגד הרפורמה המשפטית, שאותה הגדיר כהפיכה משטרית המובילה את ישראל לדיקטטורה[5].

זכויות בעלי חיים

במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[6]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[7]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[7]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[8].

עיסוק במדיטציה

בספרו "ההיסטוריה של המחר", בפרק התודות, מספר הררי כי הוא מודט ויפאסנה, משנת 2000,[9] שיטה שלמד ממורו ס.נ. גואנקה (ספרו זה אף מוקדש לאותו מורה). הררי כותב שם "לא יכולתי לכתוב את הספר הזה בלי הניסיון והידע שרכשתי באמצעות תרגול ויפאסנה במשך כ-14 שנים". הררי השתתף בקורסים ויפאסנה בני 10 ימים, ואף בקורסים ארוכים בהרבה של עד 60 יום, בישראל ובעולם, והיום הוא מורה עוזר (Assistant Teacher) ומנחה קורסי ויפאסנה במרכזים המלמדים זאת על פי גואנקה. במאמר בנושא במוסף הארץ[10] תוהה הררי "אולי יש מקום לרתום את הטכניקות הללו (מדיטציות שונות כגון ויפאסנה) לטובת המחקר המדעי של התודעה?". בעקבות כך אימץ הררי אלמנטים מהבודהיזם, בהם כפירה בקיום של נשמה ואני קבוע, ראיית הקיום כרצף של חוויות ותופעות ארעיות וחולפות ושימת דגש על אושר וסבל.

טרנס-הומאניזם

הררי הביע פעמים רבות תפיסות עולם, אשר יש המפרשים אותן כקרובות לטרנס הומניזם. זוהי גישה פילוסופית המנסה להבין ולהעריך את האפשרויות להתגבר על 'מגבלותיו הביולוגיות' של האדם באמצעות קדמה טכנולוגית, וחיבור בין גוף האדם למכונות.

בספרו, "קיצור תולדות האנושות" משנת 2011, כתב: "נכון הוא הדבר, שאין לנו עדיין היכולת להשיג זאת, אך ניכר שאין מכשול טכנולוגי בלתי-עביר, אשר ימנע מאיתנו לייצר בני-אדם עליונים (Superhumans). המכשולים המרכזיים הינם התנגדויות אתיות ופוליטיות, אשר האטו את המחקר בבני אדם. ולא משנה כמה משכנעים טיעונים אתיים אלה עשויים להיות, קשה לראות כיצד הם יוכלו לעצור בעדו של הצעד הבא לאורך זמן, במיוחד כאשר מה שעל השולחן הינו האפשרות של הארכת חיי אדם לנצח, כיבוש מחלות בלתי-ניתנות לריפוי, ושדרוג של יכולותינו השכליות והרגשיות"[11].

בינואר 2018 נשא הרצאה בוועידה של הפורום הכלכלי העולמי, שכותרתה: "האם העתיד יהיה אנושי?"[12]. אותה שנה אמר באירוע של הפורום: "אנחנו אחד הדורות האחרונים של הומו-סאפיאנס. בדור הבא, אנחנו נלמד כיצד להנדס גופים ותודעות"[13]. בנובמבר 2019 בראיון לרשת החדשות CNN, אמר כי: "... הדבר החיוני ביותר לדעת בנוגע לחיים במאה ה-21, הוא שבני אדם הם כעת חיות הניתנות לפריצה"[14]. בכנס נוסף של הפורום הכלכלי העולמי, התייחס הררי לאחד מספריו, ואמר: "השאלה הפוליטית והכלכלית הגדולה של המאה ה-21, תהיה: בשביל מה אנו זקוקים לבני אדם? או לכל הפחות: בשביל מה אנו צריכים כל-כך הרבה בני אדם?"[15].

באתר האינטרנט שלו הביע הררי את העמדה לפיה הוא "איננו טרנס-הומאניסט", גרס כי "אמירותיו בעניין פריצה לבני אדם נועדו להזהיר מפני מה שממשלות רודניות עלולות לעשות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת", וחידד כי הוא מאמין "שלאפשר שדרוג של בני אדם באמצעות בינה מלאכותית הוא רעיון מסוכן"[16].

יחסיו עם הפורום הכלכלי העולמי

הפורום הכלכלי העולמי מקדם בין השאר גם נושאים החשובים להררי, כגון המאבק במשבר האקלים וטבעונות. הררי הוא חבר בפורום הכלכלי העולמי[17], מרבה להשתתף בכנסיו[18], ומשתף פעולה עם יוזמותיו של בעליו ומנכ"לו, קלאוס שוואב. בשנת 2020, תרם הררי כמיליון דולרים לארגון הבריאות העולמי[19], אשר פועל בשיתופי פעולה רבים עם הפורום הכלכלי העולמי[20][21].

פעילות פוליטית

ביולי 2018 בביקור בלוס אנגלס החליט הררי לא לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בעיר, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[22]. בראיון עימו אמר הררי כי “הספרים שלי מצליחים לשנות לטובה את הדימוי של ישראל בקרב קהלים מגוונים, מסין ועד טורקיה. עם זאת, אני מעדיף שלא להופיע כנציג רשמי של ממשלת ישראל הנוכחית, מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו ממשלת ישראל הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל"[23].

בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר הררי על תמיכתו באוקראינה[דרוש מקור].

הררי פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית ואף נאם בחלק מההפגנות שמלוות את המחאה[24][25]. הוא מתח ביקורת חריפה על הציונות הדתית, שלדבריו פונה נגד ערכי הדמוקרטיה והשוויון ומובילה לחורבן הבית[26]. ביולי 2023, פרסם מאמר דעה ובו כתב, בתמצות עיקרי הדברים, כי "הממשלה קרעה את העם לגזרים", "יש לייצר חוזה חברתי חדש כי החוזה החברתי הנוכחי בישראל מת", "צריך לכונן אספה לאומית חדשה במקום כנסת ישראל הנוכחית", ונכון "לעצור את כל התהליכים במדינה עד שהדברים הללו יתרחשו"[27]. מספר ימים לאחר מכן, התראיין להסכת של לקס פרידמן, בו נשאל בנוגע לדעותיו על בנימין נתניהו[28]. בראיון זה חזר על הטענות ממאמר הדעה שפרסם זמן קצר קודם לכן. כן הוסיף, בתמצות עיקרי תשובותיו: "הם (חברי הממשלה) מנסים בגלוי להשיג כוח בלתי-נדלה, ומדברים בגלוי על כך שמן העת שיהיה להם את (הכוח) הזה, הם ייקחו את זכויותיהם של ערבים, של חברי הקהילה הגאה, של נשים, של יהודים חילונים... לכן יש מאות אלפי ישראלים ברחובות... אני הולך לרבות מן ההפגנות הללו... אם ישראל, כמעצמה גרעינית, תהפוך לדיקטטורה פונדמנטליסטית, הדבר יכול להצית אש במזרח התיכון... מדוע חברות פרטיות שובתות? אין לכך תקדים. זה נובע מההבנה שהצלחה כלכלית לא תסייע לנו תחת דיקטטורה משיחית...".

עיסוקים אחרים

ב-19 בדצמבר 2024 יצא לאור אלבומו התשיעי של הזמר הישראלי עברי לידר, "חלק לא נפרד מאחרים", בו הררי משתתף ברצועה "אלוהים שלי 2.0".[29]

Remove ads

חיים אישיים

יובל נח הררי נשוי לאיציק יהב, בעבר מפיק מופעי תיאטרון וכיום מנהלו האישי[30]. השניים נישאו בקנדה. מתגוררים במסילת ציון.

הוקרה

  • הררי זכה בפרס "מונקאדו" למאמרים על היסטוריה של החברה להיסטוריה צבאית.
  • פעמיים (ב-2009 וב-2012) זכה בפרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח שמעניקה האוניברסיטה העברית.
  • ספרו "קיצור תולדות האנושות" זכה בפרס הספר האקדמי של השנה של איגוד המוציאים לאור האקדמיים הבריטי.
  • ספרו "ההיסטוריה של המחר" זכה בפרס הנדלזבלאט שמוענק בגרמניה לספר כלכלי משפיע ומעורר מחשבות ובפרס "הספר החכם של השנה" של האוניברסיטה היגלונית.
  • ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21" כובד כספר הידע של השנה על ידי כתב העת הגרמני Bild der Wissenschaft.
  • בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[31].
Remove ads

ספריו

סכם
פרספקטיבה
  • Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600

הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.

  • Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550

הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.

  • The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000

הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 1450–2000") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.

Remove ads

הערכת פועלו

ספרו של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, נבחר על ידי נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה כאחד הספרים החשובים לקריאה והוא השווה אותו לביקור שלו בפירמידות של גיזה[42].

דורג במקום השני ברשימת עשרת ההיסטוריונים המשפיעים ביותר כיום על ידי האתר academicinfluence.com[43].

ביקורת

סכם
פרספקטיבה

יש המותחים ביקורת על הררי בשל קביעות שאינן מבוססות ולעיתים אף סותרות את הקונצנזוס המדעי, ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו או בכתביו[44].

הפילוסוף פרופסור מאיר בוזגלו מבקר חלק מהקביעות של הררי וטוען כי יש בספר תיאורים חדים ואף מבריקים, אולם לעיתים הם אינם עומדים בפני הביקורת, כמו הטיעון כי "ביסוד הפוליתיאיזם עומדת תפיסה מטפיזית האומרת שיש אל יחיד אדיש", או ההגדרה של אושר וסבל כמאזנים שונים של תחושות גופניות, וכן בדוגמאות נוספות[45]. עם זאת, בוזגלו ממליץ לקרוא את ספריו של הררי, משום שיש בהם הרבה אינפורמציה, הרבה מאוד תובנות מרתקות, מעוף ובעיקר עניין.

הכלכלן ד"ר אורי כץ טוען כי כתיבתו של הררי בנושאים כלכליים לוקה בבורות, חוסר הבנה ותקיפת אנשי קש. כך למשל תיאורו לגבי מקורות המהפכה התעשייתית עומד בסתירה מוחלטת לספרים ולמאמרים של בכירי החוקרים בהווה ובעבר, ובניגוד ל"עשרות ספרים עבי כרס" שנכתבו בנושא[46].

ד"ר משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאוד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[47] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[48]. ביחס למאמר זה כתב הרב והפילוסוף מיכאל אברהם כי "יובל נח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[49].

הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[50].

קו ביקורת נוסף מתמקד בכך שהררי מציג את מצבו של המין האנושי כיום דרך עדשה צרה של אתוס אינדיבידואליסטי נאו-ליברלי. דני גוטוויין קובע שספרו של הררי "21 מחשבות על המאה ה-21" מציג עמימות מכוונת שנמנעת מלבקר את מוקדי הכוח ואת השיח שאותו הם מקדמים: "הוא מפקיע סוגיות אלה מהקשריהן החברתיים, מציג אותן כבלתי פתירות מבחינה פוליטית והופך את ההתמודדות אתן לעניין אישי"[51]. בדומה לגוטוויין, גיל חיזי טוען שהפרשנות שהררי מציג למגפת הקורונה ממשיכה להציב במרכז את יחסו של הפרט אל טכנולוגיות המידע, בהמשך לנטייתו של הררי להמעיט את הדיון בנושאי רווחה, התאגדויות חברתיות ותפיסות עולם תלויות תרבות[52]. תומר לביא מוסיף ומזהיר שעל פי תורתו המוסרית של הררי, היחיד עסוק בזכויותיו הפרטניות ונמנע מלהתחייב לחמלה לשאר בני המין האנושי[53].

בעקבות הסכמתו להשמטת ביקורת על שלטון פוטין בתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נשמעה טענה שהררי בגד בערכים שהוא עצמו מטיף להם[54]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הוא לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים, אך כדי שהספר ייצא לאור ברוסיה, הוא היה מוכן לשינוי הדוגמאות. הוא ציין, "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי"[55].

Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
סרטונים
ראיונות
ממאמריו
ביקורות
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads