יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "מיכל אפשטיין" או "יחיאל מיכל אפשטיין (קיצור של"ה)".

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

לידה	24 בינואר 1829 כ' בשבט תקפ"ט בוברויסק, האימפריה הרוסית
פטירה	24 בפברואר 1908 (בגיל 79) כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח נבהרדק, בלארוס
חיבוריו	ערוך השולחן
השתייכות	חרדים ליטאים
רבותיו	רבי אליהו גולדברג אב בית דין בוברויסק
תלמידיו	יחזקאל אברמסקי
תפקידים נוספים
רב העיר נובהרדוק

תולדות חייו

נולד בעיר בוברויסק בבלארוס לראשקא ור' אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. משפחתו, משפחת אפשטיין היא נצר למשפחת בנבנשתי הספרדית, ואף לרבי אהרון הלוי שאליו יוחס חיבור ספר החינוך. המשפחה גורשה בעת גירוש ספרד, אנשי העיר אפשטיין(אנ'), הסמוכה לפרנקפורט שבגרמניה, הסכימו לקבלם לעיר והמשפחה שינתה את שמה כאות תודה. בספר מקור ברוך אותו חיבר בנו רבי ברוך הלוי אפשטיין מביע הוא את צערו על שינוי שמה של המשפחה^{[דרוש מקור]}.

היה תלמידו של רבי אליהו גולדברג אב בית דין בוברויסק, וכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין מפיו של רבי איצל'ה מוולוז'ין. נישא למיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)^[1]. כשנה לאחר נישואיו שב לעיר מולדתו בוברויסק, ושימש כר"מ בישיבה המקומית וכדיין בבית דינו של הרב גולדברג. הוא שאף לעסוק במסחר ולא ברבנות, ואכן בתחילת דרכו התפרנס מחנות בדים שניהלה אשתו, אולם לאחר שהשליש שהופקד בידו כסף הנדוניה שלו פשט את הרגל, ולאור חוסר הצלחתו במסחר, קיבל עליו הרב אפשטיין להתמנות לרב.

בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כרבה של הקהילה היהודית בנובוזיבקוב שברוסיה, שהייתה "שטעטל" חסידית. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, לא שלל את החסידות. לפי תיאור בנו, לאחר שהתמנה לרב בעיר, נסע אביו, הרב אפשטיין לתקופה לאדמו"ר חב"ד "הצמח צדק", ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על תיאור זה ועל עצם היתכנות הסיפור^[2]. באותה תקופה הוציא את ספרו "אור לישרים" ובהסכמות לספר שם בהבלטה את הסכמותיהם של ר' אהרון ור' מנחם נחום מצ'רנוביל שהיו אדמור"ים חסידיים. הרב איתם הנקין סבור שזה בעיקר משום שהיה רב של קהילה בעלת אופי חסידי, וחשב שהדבר יביא לפרסום ורכישת הספר בעיירה ובסביבתה^[3].

בשנת ה'תרמ"ג (1874 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. שם התמודד עם נושאים שונים, ביניהם הציונות שיחסו אליה עקרונית היה קר. בשנת תרס"ה 1904 בעקבות ייסוד המזרחי פרסם באופן חריג את דעתו השלילית על הציונות בעיתון "הפלס". מנגד יש עדויות על השתתפותו בכנס ציוני שנערך בעיירה^[4]. נראה שההתנגדות שלו לציונות נבעה מכך שהוא סבר שהדרך הנכונה להגיב לאנטישמיות ברוסיה היא ב"הורדת פרופיל", ולא מהתנגדות עקרונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל^[5]. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) ונקבר שם.

משפחתו

• בנו הרב ברוך הלוי אפשטיין מחבר הפירוש "תורה תמימה" על החומש.
• בנו הרב דובער אפשטיין, מעסקני היישוב הישן בירושלים.
• בתו בתיה מרים, נישאה בנישואים שניים לגיסו הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין^[6][7]
  • נכדו הרב מאיר בר-אילן בן בתו בתיה מרים.
• בתו בריינה וולברינסקי (ורהפטיג-שחור), מדפיסת ספרי אביה ערוך השולחן.
• בתו הבכורה איידל (איידעלע) כהנוב, אשת הגביר אלכסנדר "זושא (זישה)" כהנוב.

דרך לימודו

הרב אפשטיין העדיף את הבקיאות על החריפות הפלפלנית (ראו 'סיני ועוקר הרים') ואת דרך הלימוד החותרת לפסיקת הלכה בסופה על פני לימוד מופשט לצורך "חקירות" מופשטות. ('אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא') ובדרך זו חיבר את חיבורו המקיף ערוך השולחן וערוך השולחן העתיד. ספר זה הוא היחידי בסוגו מאז הרמב"ם המקיף את כל חלקי ההלכה, כולל חלקים שאינם נוהגים בזמננו (כמו עבודת בית המקדש וכו'). הספר יצא לאור בחלקים בחייו ולאחר פטירתו.

הרב אפשטיין התפרסם גם בכח ההיתר שלו, (כוחא דהיתרא) היינו בנטייה לפסוק להלכה להקל ולא להחמיר.

הוא היה ידוע כ"גדול המסמיכים" בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, הרב איסר זלמן מלצר, הראי"ה קוק, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה יוסף זוין, הרב יוסף אליהו הנקין והרב יוסף שלמה כהנמן.

ספריו

• ערוך השולחן – חיבור הלכתי מקיף לפי סדר השו"ע.
• ערוך השולחן העתיד - חיבור הלכתי מקיף בנושאים בהם לא דן השו"ע מכיוון שהנושאים לא היו פרקטיים בחיי הקהילות בחוץ לארץ בזמן הכתיבה, כלומר הלכות הנוהגות רק ב'עתיד לבוא' - בארץ ישראל וכשיש מקדש (נושאים הנידונים בסדרים זרעים, קדשים וטהרות).
• מיכל המים - פירוש על הירושלמי.
• אור לישרים - על ספר הישר לרבינו תם.
• ליל שימורים - פירוש על הגדה של פסח, באתר hebrewbooks
• כתבי הערוך השולחן – אור לישרים סדר נשים, שאלות ותשובות, ליקוטים ואגדות, מכון אהלי ספר, ירושלים תשס"ז
• דרשות קול בן לוי – עשרים ושש דרשות, יצא לאור לראשונה על ידי הרב שמחה פישביין בשנת תשנ"א^[8]

לקריאה נוספת

• הרב יהודה לייב מימון, שרי המאה, חלק ו' פרק שישי, ירושלים תשט"ז
• מקור ברוך ספרי זכרונות מבנו הרב ברוך אפשטיין, ד' חלקים וספר מבוא
• הרב איתם הנקין, תערך לפני שלחן: חייו, זמנו ומפעלו של הרי"מ עפשטיין בעל ערוך השלחן, בעריכת הרב אליעזר יהודה בראדט, הוצאת מגיד תשע"ט, 414 עמ'

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: ערוך השולחן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 42–43, באתר היברובוקס
• 'אפשטין, ר' יחיאל־מיכל ב"ר אהרן הלוי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1229).
• יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב יעקב קוסובסקי-שחור, תולדות הגאון בעל ערוך השולחן, ישורון כרך ט"ו, תשס"ה
• איתם הנקין, פרקים בתולדות רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל 'ערוך השלחן' – משפחתו וצאצאיו, ישורון, תשרי תשע"ג
• "סמיכה בסבך האגדות", מאת איתם הנקין (מקור ראשון 10.09.08). מאמר על הסמכת הרב קוק על ידי בעל "ערוך השולחן".
• ביקורת ספרים (תשס"ז), מאת מערכת הירחון "עלוני ממרא" על "ערוך השולחן מהדורת פרידמן" (עוז והדר)
• מאמרי מחקר באנגלית על ספר ערוך השולחן ועל מחברו (כולל ביקורת על מהדורת "עוז והדר", מידע על הדפסת המהדורה המקורית של הספר, ועל החלקים החסרים בו)
• אלעזר גולדשטיין, ר' יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ביו-ביבליוגרפיה ומתודולוגיה הלכתית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תשע"ז (122 עמ')
• יחיאל מיכל בן אהרן יצחק עפשטיין (1829-1908), דף שער בספרייה הלאומית

כתביו

• ספר ערוך השולחן:
  • פרטי כל קובצי הצילומים הקיימים ברשת רשומים כאן
  • טקסט דיגיטלי נמצא כאן
• ביאור "ליל שימורים" על ההגדה של פסח: צילומים נמצאים כאן וכאן (השני כולל השער המקורי של הספר), וכן באתר "דעת" .
• פירוש "אור לישרים" על ספר הישר לרבינו תם: צילום.
• פירוש "מיכל המים" על התלמוד הירושלמי: צילום.