שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יחיא יצחק הלוי

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחיא יצחק הלוי
Remove ads

הרב יחיא יצחק הלוי (תמוז ה'תרכ"ז או ה'תרכ"ח[1] – י"א בסיוון ה'תרצ"ב; יולי-אוגוסט 1867 או 1868 – 15 ביוני 1932) היה הרב הראשי וראב"ד ליהודי תימן במשך שלושים שנה עד פטירתו.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

חייו

סכם
פרספקטיבה

נולד בצנעא בירת תימן. אביו משה היה מראשי הקהילה. בצעירותו למד תורה מסבו מצד אימו רומיה, הרב שלום מנצורה, עד לפטירתו בשנת ה'תרמ"ד (1885). הוסמך לשחיטה בגיל 11 על ידי סבו. לאחר מכן למד בישיבתו של הרב חיים קורח.

פעילותו

בשנת 1888 נטל חלק פעיל בפולמוס ההלכתי בין רבני תימן בדבר הספד תלמיד חכם ביום טוב שני. הרב יצחק הלוי כתב תשובה ארוכה עם ידידו ובן גילו מארי אברהם אלנדאף (לימים דיין וראש הקהילה התימנית בירושלים), בה קבעו כי מותר להספיד תלמיד חכם ביום טוב שני, ושכך הוא מנהג תימן הקדום.

בשנת 1902 נבחר לרב הראשי של צנעא, אך סירב ורק בשנת 1905 החל לשמש בתפקידו כשהוא למעשה הרב הראשי לכל קהילות יהודי תימן. הוכר כגדול בתורה ובעל חכמה דיפלומטית. שאף להקנות לבני דורו גם השכלה כללית והיה מתומכי הקמת בית ספר בשנת 1910 שנלמדו בו לימודים כלליים בנוסף ללימודי הקודש, בהנהלת הרב יחיא קאפח. לאחר כארבע שנים נסגר בית הספר בגלל חזרת האימאם יחיא לשלטון.

פעילותו הציבורית

פעילותו הציבורית הייתה ענפה. מינה את הרב יחיא נחום כשליח בית דין צנעא לבדיקת הרבנים והשוחטים בכל מרחבי תימן. פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפוייה (דבר הנקרא "גזירת היתומים"), דאג להשיג רישיונות עלייה לארץ ישראל אליה ייחל לעלות בעצמו כל ימיו. עמד בקשר עם דמויות בהנהגת יישוב בארץ ישראל. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליה. גאל את אדמות היהודים מהווקף המוסלמי. מלך תימן האימאם יחיא חמיד א-דין העריכו והיה מתייעץ איתו בעניינים מדיניים ופוליטיים. בשנת 1908 בערך, נשלח לבית הסוהר על ש"הסיג את גבול סמכותו של הקאצ'י", אולם שוחרר הודות למחאת הציבור ומחאתו הוא.[2] עמד בקשר עם קהילות יהודיות בגולה ובארץ ישראל. הקים ישיבה ועמד בראשה. פעילותו נעשתה תמורת שכר מועט.[3][4]

תלמידיו

בית המדרש שבו לימד תורה והתפלל את כל תפילותיו נקרא "אלמדרש". בבית מדרש זה למדו תלמוד בבלי וירושלמי משנה תורה לרמב"ם, במגמה להגיע למסקנה הלכתית. בשעה שתים אחר חצות לילה הקדים הרב את כולם בפתיחת שערי בית המדרש. התלמידים למדו בצפיפות, ארבעה סביב גמרא אחת לאור עששית נפט. בין תלמידיו נמנים בנו, הרב שלום יצחק הלוי (לימים, דיין והרב הראשי ליהודי תימן בישראל), הרב יוסף שמן (לימים, רב העיר הרצליה) והרב חיים חובארה (לימים, דיין בביה"ד בבאר שבע). מבין באי ישיבתו המפורסמים היו גם הרב ישראל עוזרי (ראב"ד העיירה בית עד'אקה) שהיה כבן בית אצלו, והרב יחיא נחום שליח בית דין צנעא.

בפולמוס הקבלה

בשנת ה'תרע"ד (1914) יצא הדיין הרב יחיא קאפח במלחמה נגד ספר הזוהר והמקובלים והקים את תנועת "דור דעה", ובכך פרצה מחלוקת גדולה בקרב יהודי תימן.

בראש המתנגדים לרב קאפח עמדו הרב יצחק הלוי (על אף שהיה מסויג מהקבלה) והרב סעיד עוזרי. הם כינו את תנועתו וחסידיו של הרב קאפח בלעג "דרדעים". עם זאת, הרב יצחק הלוי כיבד את הרב קאפח והם המשיכו לשתף פעולה בהנהגת הקהילה. מתנגדיו של הרב יצחק הלוי במחלוקת זו טענו שאינו מקובל על רוב העם, ובשנת 1920 (ביום שבת, בעת קריאת התורה), בוצע משאל עם בינו לבין הרב קאפח. במשאל עם זה ידו של הרב יצחק הלוי הייתה על העליונה והסתבר שהוא היה מקובל על רוב הציבור.[5] הצליח לאחד סביבו את רובה המוחלט של יהדות תימן ורבניה, למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו.

פטירה, צאצאים וכתבים

נפטר בצנעא בירת תימן בי"א בסיוון ה'תרצ"ב 1932. הותיר אחריו מכתבים רבים בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה. חלק ניכר מהם פורסם בחמשת כרכי ספר הזיכרון 'איש ימינו' שהוציא לאור נכדו (בן לבנו הרב אבנר), הרב אבירן יצחק הלוי, אב בית הדין הרבני בתל אביב. בנו הרב שלום יצחק הלוי כיהן כרב ליהודי תימן בתל אביב, ובאופן לא רשמי שימש גם כרב ראשי לכלל יוצאי תימן בישראל. בנו הרב חיים כיהן כרב הראשי להרצליה.

Remove ads

לימודו ותלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחיא יצחק הלוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads