יקיר אהרונוב

יקיר אהרונוב (נולד ב-28 באוגוסט 1932) הוא פיזיקאי ישראלי, שעיסוקיו ותחומי המחקר שלו הם יסודות מכניקת הקוונטים ובייחוד "בעיית המדידה". חתן פרס וולף וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים. בשנת 2024 נבחר לכהן בחברה המלכותית הבריטית.^[1]

יקיר אהרונוב

לידה	28 באוגוסט 1932 (בן 92) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל ישראל ארצות הברית ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
השכלה	אוניברסיטת בריסטול (1960) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מנחה לדוקטורט	דייוויד בוהם
תלמידי דוקטורט	אבשלום אליצור, סנדו פופסקו, אבי מרחבקה
פרסים והוקרה	חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס וולף, פרס ישראל ופרס א.מ.ת
תרומות עיקריות
גילוי אפקט אהרונוב-בוהם ומחקריו במכניקת הקוונטים

קורות חיים

אהרונוב נולד בקריית חיים בשנת 1932, כבן בכור להלל ולדולה אהרונוב. הוא למד בבית ספר תיכון בקריית חיים, ובנעוריו למד נגינה בכינור והיה שחמטאי נלהב. שירת בצה"ל בחיל התותחנים, וסיים את שירותו בדרגת סגן-משנה.

ב-1952 החל ללמוד לתואר ראשון בטכניון. תחילה למד מתמטיקה, ועם פתיחת הפקולטה למדעים עבר ללמוד פיזיקה. בטכניון פגש לראשונה את פרופ' דייוויד בוהם, שהגיע לטכניון בשנת 1955 וכיהן במשך שנתיים כפרופסור אורח. בהמשך היה פרופ' בוהם מנחה הדוקטורט שלו, אותו עשה אהרונוב באוניברסיטת בריסטול באנגליה וסיימו ב-1960. במסגרת הדוקטורט גילה אהרונוב, בשנת 1959, תופעה במכניקת הקוונטים, לפיה חלקיק טעון מושפע משדות אלקטרומגנטיים באזורים אליהם החלקיק אינו מגיע כלל. תוצא זה נקרא כיום על שמם - "אפקט אהרונוב-בוהם". ג'ון מדוקס, העורך של כתב העת Nature, כתב במאמר מערכת כי לאהרונוב מגיע פרס נובל לפיזיקה על תגליתו^[2].

עם סיום לימודיו היה עמית מחקר באוניברסיטת ברנדייס, ולאחר מכן היה במשך שש שנים חבר הסגל האקדמי בישיבה יוניברסיטי. משנת 1973 עד שנת 2000 היה פרופסור מן המניין לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה לפיזיקה תאורטית על שם אלכס מגוי ובמקביל באוניברסיטת דרום קרוליינה. בהמשך הפך לפרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 הופקד על קתדרה של מבקרים במכון פרימטר לפיזיקה תאורטית שבקנדה^[3], ובשנים 2006–2008 היה חבר סגל אוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. בשנת 2008 הצטרף לסגל אוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה.

אהרונוב חקר עם פרופסור לב ויידמן מערכות קוונטיות המתפתחות באופן סימטרי בזמן (גם לעבר וגם לעתיד) ובמדידות חלשות (מדידות שלא אמורות להרוס את המצב הקוונטי ובכך לעקוף את בעיית הקריסה של פונקציית הגל), תאוריה המכונה "הפורמליזם הדו-וקטורי".

עם תלמידיו הבולטים נמנים פרופסור דייוויד אלברט (אנ') מאוניברסיטת קולומביה, פרופסור לב ויידמן מאוניברסיטת תל אביב ואבשלום אליצור.

נוסף על אפקט אהרונוב-בוהם נקראו על שמו אפקט אהרונוב–כשר (1984) והפאזה הגאומטרית של אהרונוב-אננדן (1987). יחד עם דניאל רורליך כתב את הספר Quantum Paradoxes: Quantum Theory for the Perplexed.

נשוי לנילי, פסיכולוגית חינוכית, ואב ל-2. אחיו, דב אהרונוב, הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למתמטיקה בטכניון, ואחייניתו, דורית אהרונוב, היא פרופסור בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

אהרונוב קיבל פרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל ופרס וולף.^[4] בנובמבר 2010 קיבל את המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית, אות הוקרה המוענק למדענים אזרחי המדינה או תושביה הקבועים^[5]. בנובמבר 2022, לרגל הגיעו לגיל 90, ערכה לכבודו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ערב עיון^[6]. בשנת 2024 הודיעה החברה המלכותית של לונדון על בחירתו של אהרונוב לכהן כעמית בחברה.^[1]

פרסים והוקרה

• 1981 - נבחר כחבר החברה הפיזיקאית האמריקאית
• 1983 - פרס רוטשילד בפיזיקה
• 1984 - פרס ויצמן בפיזיקה
• 1989-1988 - פרס מילר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי
• 1989 - פרס ישראל בפיזיקה
• 1990 - נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• 1991 - מדליית אליוט קרסון^[7]
• 1992 - דוקטור לשם כבוד מהטכניון
• 1993 - נבחר כחבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
• 1993 - דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
• 1995 - פרס היולט-פקארד בפיזיקה
• 1997 - דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בריסטול, אנגליה
• 1998 - פרס וולף בפיזיקה
• 1999 - דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בואנוס איירס, ארגנטינה
• 2000 - נשא את ההרצאה על שם ואן ולק באוניברסיטת מינסוטה
• 2006 - פרס א.מ.ת במדעים מדויקים
• 2010 - המדליה הלאומית למדעים
• 2024 - עמית בחברה המלכותית של לונדון

לקריאה נוספת

• לב ויידמן, הערכים: "אהרונוב-בוהם אפקט", "יקיר אהרונוב", האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים ג', עמ' 12–13.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יקיר אהרונוב בוויקישיתוף

• יקיר אהרונוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• האתר האישי של יקיר אהרונוב
• אייזיק רמבה, פרופ' יקיר אהרונוב - רק ניסוי אחד, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• מקס ראונר, סוקרטס מן העתיד - דיוקן של פרופ' יקיר אהרונוב, "פיזיקה פלוס"
• גלי וינשטיין (גרנק), חמישים שנה לאפקט אהרונוב-בוהם (אורכב 06.06.2020 בארכיון Wayback Machine), בלוג באתר "רשימות", 25 בספטמבר 2009
• איתי להט, השראה: פרופ' יקיר אהרונוב מודיע - העתיד משנה את ההווה, כלכליסט, 29 באוקטובר 2009
• יקיר אהרונוב באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• יקיר אהרונוב, באתר פרס א.מ.ת.

• אביטל להב, יקיר אהרונוב בראש רשימת הצפויים לזכות בנובל, באתר ynet, 3 באוקטובר 2009
• אסף שטול-טראורינג, "יקיר אהרונוב, איך מדען מתבודד זוכה בפרס מאובמה?", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
• מנהרת הזמן - ריאיון עם יקיר אהרונוב, אודיסאה 4, יולי 2009
• אשר שכטר, המוחות החדים בפיזיקה // לוקח את הזמן, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2013
• רקפת תבור, העתיד משפיע על ההווה ואפילו על העבר, באתר אפוק טיימס ישראל, 13 באוקטובר 2013
• שיחות ברוח: יוסף בן שלמה משוחח עם יקיר אהרונוב, בערוץ YouTube של הטלוויזיה החינוכית