שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מאדאם דה פומפדור
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ז'אן-אנטואנט פואסון, מרקיזת פומפדור (29 בדצמבר 1721 – 15 באפריל 1764), הידועה גם בתור מאדאם דה פומפדור (בצרפתית: Madame de Pompadour) הייתה פילגשו המפורסמת של לואי החמישה עשר, מלך צרפת.
.jpg)
Remove ads
ביוגרפיה
מאדאם דה פומפדור נולדה בשנת 1721 בפריז בשם ז'אן-אנטואנט פואסון. משערים כי אביה הביולוגי היה הבנקאי העשיר לה נורמאן דה טורנהם, אשר הפך לאפוטרופוס שלה בשנת 1725 לאחר שאביה הרשמי, פרנסואה פואסון, ברח מצרפת בשל שערורייה למשך שמונה שנים. ז'אן-אנטואנט נחשבה לבחורה אינטליגנטית, משכילה ונאה ביותר, והייתה מוכשרת בריקוד, גילוף ונגינה על קלאוויקורד.
בשנת 1741, בגיל 19, התחתנה עם שארל-גיום לה נורמנט ד'אטיול (אחיינו של אפוטרופוסה, וככל הנראה בן דודה). לזוג נולדו שני ילדים, בן ובת, שמתו בילדותם. הם התגוררו בטירה בפריז אותה העניק להם אביה של ז'אן-אנטואנט, שם הפכה למרכזם של מעגלי החברה הנחשבים בעיר, ובני דורה העידו עליה כעל אישה יפה ביותר ובעלת שמחת חיים.
Remove ads
פילגש המלך
סכם
פרספקטיבה
בשנת 1745 הוזמנה ז'אן-אנטואנט לנשף מסכות מלכותי על ידי חבורת חצרנים, ביניהם חמיה, ששאפו להתקרב למלך לואי החמישה עשר דרך אישה יפה. המלך, שהיה עדיין שרוי באבל על מותה של פילגשו הקודמת, דוכסית שאטורו, הבחין במהלך הנשף בז'אן-אנטואנט, שהייתה מחופשת לאלה דיאנה. היא הפכה במהרה למבקרת קבועה בארמון ורסאי ואף קיבלה דירה פרטית, שהייתה ממוקמת בדיוק מעל לזו של המלך. ביולי של אותה השנה הוא העניק לה במתנה את אחוזת פומפדור שבחבל לימוזן ובנוסף העניק לה תואר מרקיזה. מיד לאחר מכן היא נפרדה רשמית מבעלה. ב-14 בספטמבר, כשהיא בת 23, היא הוצגה רשמית בחצר המלוכה, ובמהרה החלה לספוג את חיציהם של האריסטוקרטים בחצר, שלא אהבו את העובדה שהפילגש החדשה של המלך הייתה בורגנית ולא מהאצולה.
בשנת 1749 רכשה המרקיזה את שאטו דה לה סל, ארמון הממוקם קרוב לוורסאי, שם אירחה לעיתים קרובות את המלך. המלכה, מריה לשצ'ינסקה, ויורש העצר הצרפתי, לעתיד לואי השישה עשר, התחננו בפני המלך לסיים את הרומן הראוותני, אולם ללא הצלחה. לאחר שנת 1752 הפכו היחסים בין המלך למאדאם דה פומפדור לאפלטוניים, אולם הם נותרו ידידים קרובים ביותר. היא הצליחה לשמור על מעמדה גם על ידי כך שהשיגה למלך בחורות נאות וצעירות, וגם על ידי שמירה על יחסים טובים עם המלכה ועם שריו של המלך. בשנת 1753 רכש עבורה לואי את "אוטל אברו", הידוע כיום בתור ארמון האליזה, משכנו של נשיא צרפת.
Remove ads
השפעתה הפוליטית
בניגוד לדעה הרווחת, לא הייתה למאדאם דה פומפדור השפעה פוליטית ישירה רבה על המלך, אלא בעקיפין על ידי תמיכה באנשי חצר מסוימים ולא באחרים. היא תמכה בעמדתו של אטיין פרנסואה דה שואזל, דוכס שואזל, אשר עודד את המדיניות של התרחקות מפרוסיה וכריתת ברית עם אוסטריה ההבסבורגית - מהלך מדיני שהוביל לתחילתה של מלחמת שבע השנים על תוצאותיה הרות האסון לצרפת: אובדן מושבותיה בצפון אמריקה - צרפת החדשה.
השפעתה האמנותית
ז'אן אנטואנט הייתה ידועה בכישוריה האינטלקטואליים, והייתה מיודדת עם וולטר עוד לפני שהגיעה לחצר המלוכה, ואף תמכה בפרויקט "האנציקלופדיה הגדולה" (Encyclopédie) של דני דידרו. היא תכננה מבנים כמו כיכר לואי ה־15 והטריאנון הקטן שתוכנן על ידה ועל ידי אחיה, המרקיז דה מאריניי, ואף הייתה אחראית להקמתו של בית החרושת לפורצלן בסוור (Sèvres), שהפך לאחד מיצרני הפורצלן החשובים באירופה.
מותה
מאדאם דה פומפדור, שהתלוננה לעיתים קרובות על האוויר הקר שבתוך ארמון ורסאי, נפטרה ממחלת השחפת ב-15 באפריל 1764, בגיל 42[1].
אחרי מותה, ירשה מאדאם דו בארי את מקומה.[2]
קישורים חיצוניים
- אתר המוקדש למאדאם דה פומפדור
- מאמר על מאדאם דה פומפדור
- הקשר בין התפקיד החברתי והתרבותי של מאדאם דה פומפדור, לבין מעמד האישה במאה ה-18. חיבור מאת אבו צראר חנאן, הכפר הירוק, 2004
- מאדאם דה פומפדור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מאדאם דה פומפדור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'ן אנטואנט פואסון פומפדור (1721-1764), מרקיזה, דף שער בספרייה הלאומית- כתבי מאדאם דה פומפדור בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads