מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך^[1]), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". מעט ידוע על חייו.

רבי מאיר אבן גבאי

לידה	1480 ה'ר"מ ספרד
פטירה	1540 (בגיל 60 בערך)
מדינה	ספרד
חיבוריו	עבודת הקודש, דרך אמונה, תולעת יעקב
השתייכות	אחרונים, מקובלים
ילדים	בנו ר' חיים, חתנו ר' שניאור בן יהודה פאלקון

חייו וספריו

רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), התיישב ככל הנראה בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. הוא חיבר שלושה ספרים העוסקים בתורת הקבלה בהם גם פיתח תאוריות משלו.

את ספרו הראשון תולעת יעקב^[2] סיים לכתוב בשנת 1507, בהיותו בן 26^[3]. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס.

בין השנים 1523–1531^[4] חיבר את ספרו העיקרי עבודת הקודש, בו הוא פורס את הדוקטרינה המלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות העוסק באחדות ה', חלק העבודה על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה, ביאור על היבטים אזוטריים בתורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).

יצירה חשובה זו^{[דרושה הבהרה]} מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה ב-1566–1568 בשם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות.

רבי מאיר הדגיש בספר זה^[5], כמו הרמח"ל, שיש להפוך כל רע לטוב, על ידי הבנת מקורו של הרע וכן על ידי הבנת התכלית שלשמה הרע הנ"ל נברא.

באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת 1539^[6]), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו ר' יוסף הלוי^[7], על בסיס "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים^[8], בשילוב מקורות מספר הזהר. המהדורה הקדומה ביותר מהספר שמצוייה, היא מדפוס פדואה שנת שכ"ג^[9]. מהדורה מוערת של הספר יצאה לאור על ידי הוצאת קה"ת בשנת תשמ"ח (1987) בעריכת הרבנים אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי ואליהו מטוסוב.

הוא התנגד ללימודי הפילוסופיה שהיו נפוצים בזמנו, שיבח את חכמת התורה ("החכמה האמיתית") והזהיר את התלמידים כי "הפילוסופיה תרחיקם מהשלימות", וכדבריו:

הפילוסופיה, והיא החכמה העיונית המופתית. . אסורה על היהודי ללמדה, לפי שכבר יבוא לשער איזו טענה היותה אמיתית או מסופקת

— עבודת הקודש חלק ד' פרק טז

משפחתו

• בנו חיים, חיבר פירוש על הגדה של פסח בשם פסח לה' שהודפס אחר פטירתו בידי גיסו ר' שניאור בשנת ש"כ בקושטא, אך ההדפסה כנראה לא הושלמה מעולם. הספר כולל ביאור סודות קבלה שונים על חג הפסח, כגון 'סוד ההגעלה', 'סוד מצה שמורה' ועוד, ולאחר מכן פירוש נרחב לנוסח ההגדה^[10].
• חתנו שניאור בן יהודה פאלקון, שימש כפי הנראה כשד"ר עבור קהילת יהודי ירושלים בטורקיה ובאיטליה^[11]. הדפיס את ספרי חמיו 'תולעת יעקב' ו'דרך אמונה' בשנת ש"כ בקושטא. בגניזה הקהירית נתגלה שריד יחיד מתשובותיו של ר' מאיר הממוען לחתנו זה ועוסק בסתירה המצויה בדברי ספר הזוהר על סדר נטילת ידיים מימין לשמאל או משמאל לימין, וכן באמירת "הא לחמא עניא" בארמית בהגדה של פסח למרות שמקובל שלא לומר קטעי תפילה בארמית, מכיוון שהמלאכים אינם מבינים שפה זו^[12].

שבחיו

גדולי הרבנים בתקופתו והבאים אחריו התייחסו אליו בהערצה גדולה. המהר"ל מכנה אותו בתואר "הרב המופלא"^[13].

"ומצאתי פירוש להרב המופלא ר' מאיר גבאי ז"ל בספר "מראות אלהים"....(ספר גבורות השם - פרק סח)

מספרו תולעת יעקב ניתן לראות^[2], שבמקומו, נהגו לפתוח את תפילת פסוקי דזימרא במזמור "הודו" ולא ב"ברוך שאמר"

גם השל"ה הקדוש מזכירו בהערצה גדולה כראשון בשרשרת דורות של גדולי המקובלים בספרו "שני לוחות הברית" וזה דבריו:

ספר השל"ה הקדוש - הקדמה - (יג)

ואני לא באתי רק לגלות קצת מהקצת ממה שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים הנמשכים אחרי הזוהר, ובפרט מגדולי האחרונים ספרי הקודש, האלהי מהר"ר מאיר גבאי ז"ל, והאלהי מהר"ם קורדוורא ז"ל, וגדול האחרון איש האלהים קדוש האריז"ל.

גם רב פנחס אליהו הורוביץ מזכירו בספרו "ספר הברית" - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו

..."המקובל הגדול הרב רבי מאיר גבאי בעל מחבר ספר עבודת הקודש"

ועוד בהמשך הפרק:

ספר הברית - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו

"כתב המקובל האלהי ר' מאיר גבאי בעל עבודת הקודש"

קישורים חיצוניים

• ספר 'עבודת הקודש' בפורמט טקסט
• ספר 'דרך אמונה' בפורמט טקסט
• ר' מאיר ן' גבאי, עבודת הקודש, מהדורת לבוב, תרי"ח, באתר היברובוקס
• ר' מאיר ן' גבאי, דרך אמונה, מהדורת למברג, תרכ"ה, באתר היברובוקס
• ר' מאיר ן' גבאי, תולעת יעקב, מהדורת קושטנטינה, ה'ש"כ, באתר היברובוקס
• מאיר בן יחזקאל אבן גבאי (1480-בערך 1540), דף שער בספרייה הלאומית

תקופת חייו של הרב מאיר אבן גבאי על ציר הזמן
ציר הזמן