שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מבצע השהיד סולימאני
מבצע תקיפה צבאי איראני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מבצע השהיד סולימאני (בפרסית: عملیات شهید سردار سپهبد سلیمانی) הוא מבצע תקיפה של משמרות המהפכה האסלאמית באיראן נגד בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק שנערך ב-8 בינואר 2020. המבצע היה התגובה האיראנית להריגת קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית ב-3 בינואר 2020, וקרוי על שמו.[1]
Remove ads
רקע לתקיפה
ערך מורחב – התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד (2020)
באיראן גברו הקריאות לנקום את הריגת סולימאני המוערך, וח'אמנאי הבטיח "נקמה עוצמתית", שבשונה מאירועים קודמים תבוצע ישירות על ידי כוחות איראניים ולא על ידי ארגונים כגון חזבאללה או החות'ים.[2]
בעקבות כך הזהיר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את איראן שנקמה על הריגת סולימאני תתקבל בתגובה משמעותית.[2]
פרטי התקיפה
סכם
פרספקטיבה
ב-8 בינואר 2020 בשעה 01:30,[א] באותה שעה בה חוסל סולימאני חמישה ימים קודם, שיגרו משמרות המהפכה 11 טילים לעבר בסיס חיל האוויר האמריקאי בעין אל-אסד, וטיל נוסף לעבר בסיס בארביל. ארבעה טילים נוספים החטיאו את מטרותיהם ופגעו בשטחים פתוחים בעיראק. בסך הכל שוגרו על ידי משמרות המהפכה 16 טילים.[1][3] הטילים ששוגרו היו מסוג קיאם וזולפיקאר.[2] הטילים הראשונים פגעו ב-01:34, ואחרים המשיכו 3 מטחים נוספים, במרווחי תקיפה של יותר מ-15 דקות בין מטח למטח.[4]
ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, עודכן לפני המתקפה על ידי משמרות המהפכה באיראן והובטח כי איראן תתקיף רק מקומות בהם "יש נוכחות אמריקאית".[5] על פי דיווחים בארצות הברית, אל-מהדי העביר את העדכון לכוחות האמריקאים.[4]
הכוחות האמריקאיים ששהו בבסיסים קיבלו התראה מוקדמת על התקיפה ערב קודם לכן ועדכונים בזמן אמת על שיגורי הטילים, פינו את ההאנגרים מכלי טיס בלתי מאוישים ומסוקים, והסתתרו במקלטים ארעיים שעתיים לפני המתקפה. חלק מהכוחות האמריקאיים יצאו מהמקלטים לחפש פצועים בין המטחים ונקלעו בחוץ למטח הטילים.[4]
תוצאות
בימים הראשונים אחרי המתקפה טענו בצבא האמריקאי כי "יש מעט מאוד נפגעים, אם בכלל". במקביל, התרברבו באיראן כי בתקיפה נהרגו 80 חיילים, וגורמי ביטחון בעיראק דיווחו על מטוס אמריקאי שנפגע בתקיפה.[1] אך מספר חודשים אחריה דווח כי כ-100 חיילים אמריקאים חוו פגיעות מוח קשות בתקיפה,[6][7] בהם חיילים ששהו בעמדות שמירה בזמן המתקפה והועפו מהעמדות. כ-15 חיילים פונו מיד אחרי המתקפה לבתי חולים בעיראק.[8] במאי, 4 חודשים אחרי המתקפה, 29 חיילים אמריקאים קיבלו את עיטור לב הארגמן, עיטור המוענק לחיילים שנפצעים בקרב.[9]
על פי הערכות צבא ארצות הברית, הטילים ששוגרו נגד הבסיס היו טילים מדויקים בעלי הנחיה, שכוונו נגד האנגרים של כלי טיס בבסיסים.[4] לפי הערכות במערב, האיראנים השתמשו בטילים אלו בכוונה כדי למנוע פגיעה משמעותית בכוחות האמריקאים על מנת למנוע הידרדרות למלחמה.[10]
בנוסף לתקיפת הטילים ציפו האמריקאים לתקיפה קרקעית נגד הבסיס מיד אחרי התקיפה האווירית, שלא קרתה.[4] בזמן התקיפה לא היו בבסיסים מערכות להגנה אווירית.[7]
Remove ads
תגובות לתקיפה
סכם
פרספקטיבה
באיראן
התקיפה התקבלה בחגיגות באיראן. בטלוויזיה האיראנית הוצגו איראנים חוגגים וצוהלים, שהכריזו: "הנקמה על מותו ננקטה, וכעת הוא יכול לנוח בשלום".[1] עלי ח'אמנאי התייחס למתקפה וכינה אותה "סטירת לחי בפני ארצות הברית", חזר על הטענה כי ארצות הברית היא המקור למתיחות במזרח התיכון, ודרש את פינוי צבאה מהאזור.[2]
יום למחרת התקיפה ביצעה איראן תקיפה נוספת באמצעות רקטות קטיושה על מתחם בעיראק שבו שכנה השגרירות האמריקאית. לא היו נפגעים בתקיפה.[3]
הפלת המטוס האוקראיני
- ערך מורחב – טיסה 752 של יוקריין אינטרנשיונל איירליינס
.jpg)
מיד לאחר המתקפה הכריזה ארצות הברית על אזור אסור לטיסה מעל עיראק, איראן והמפרץ הפרסי[11], ומספר מדינות נוספות הסיטו את טיסותיהן מהאזור מחשש לביטחונן[12]. במקביל, העלתה איראן את רמת הכוננות של מערכות ההגנה האווירית שלה, מתוך חשש לתגובה אמריקאית. בבוקר ה־8 בינואר 2020, בשעה 03:38[א], שעתיים לאחר התקיפה ודקות לאחר שהמריא מנמל התעופה הבינלאומי האימאם חומייני בטהראן, הופל מטוס אזרחי מדגם בואינג 737 של חברת "יוקריין אינטרנשיונל איירליינס" על ידי טיל קרקע־אוויר איראני. זאת לאחר שסוללת ההגנה זיהתה אותו בטעות כאיום אמריקאי. כל 176 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על סיפונו נספו. תחילה טענו הרשויות באיראן כי ההתרסקות נגרמה בשל תקלה טכנית וסירבו למסור את הקופסה השחורה, אך באותו ערב דיווחה רשת CNN כי המודיעין האמריקאי פתח בחקירת נסיבות האירוע[13][14]. ב־11 בינואר הודתה איראן כי המטוס הופל בשוגג בעקבות המתיחות הביטחונית באזור[15], ולאחר מכן הודיע המנהיג העליון עלי ח'אמנאי כי החקירה בנושא תתנהל באופן פומבי[16].
בעיראק
ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, קרא לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק ולהימנע מתגובות והמשך דרדור המצב למלחמה כוללת, בנוסף לכיבוד המדינה העיראקית וגבולותיה. אזרחים ועיתונאים בעיראק, שיעים בעיקר, הביעו את כעסם על ארצות הברית, שלראייתם גרמה למתקפה וגוררת את עיראק למלחמה נוספת ודרשו את פינוי כוחותיה הצבאיים. במקביל דרשו אזרחים עיראקים סונים את הישארותה של ארצות הברית במדינה כדי לעזור להגן נגד איראן. במקביל לוויכוח, הביעו מנהיגי האזור האוטונומי של כורדיסטן העיראקית את רצונם שהכוחות האמריקאיים יישארו באזור.[5]
בישראל
אף על פי שלא נמסרה תגובה ישראלית רשמית לתקיפה, בבוקר שלאחריה התראיין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ואמר כי "מי שיתקוף את ישראל יספוג מכה מוחצת".[2] עוד שיבח ראש הממשלה את הנשיא טראמפ ואת הסנקציות הכלכליות שהטיל על איראן בעקבות המתקפה.[3]
בארצות הברית
הנשיא טראמפ גינה את המתקפה והכריז על סנקציות כלכליות חדשות על איראן.[17] על שמונה מבכירי המשטר באיראן הוטלו סנקציות אישיות, והופסק סיוע כלכלי לתעשיות באיראן. עם זאת, בארצות הברית אותתו כי המדינה תסתפק בצעד זה כתגובה למתקפה.[3] צבא ארצות הברית, שהיה בתהליך פינוי כוחותיו משטח עיראק בחודשים לפני המתקפה, החליט בעקבותיה להשאיר חיילים בשטח המדינה כדי לשמור על היציבות אל מול המתיחות עם איראן.[7]
שר החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו, ציין בראיון לאחר המתקפה כי לארצות הברית היה מודיעין מקדים על פרטי המתקפה, וכי לאיראן הייתה כוונה "לפגוע בחיילים אמריקאים",[3] ולמרות זאת, לא הוצבו בבסיסים מערכות הגנה אווירית. בארצות הברית נמתחה ביקורת על מנהיגי הצבא שהעריכו שלא יצטרכו מערכות אלו לפני התקיפה, ותעדפו למקמם באזורים אחרים בעולם בהם תקיפות טילים היו סבירות יותר, במיוחד לאור פגיעות הבסיסים שהותקפו והיעדר אמצעי המיגון המתאימים בהם.[4] רק באפריל 2020, מספר חודשים לאחר התקיפה, הוצבו בבסיסים האמריקאיים מערכות הגנה אווירית כגון סוללות MIM-104 פטריוט, במקביל למחאות בעיראק על המשך נוכחות כוחות צבאיים אמריקאיים במדינה.[7]
באירופה
מנהיגי האיחוד האירופי פנו לטראמפ בבקשה שלא יגיב למתקפה במטרה למנוע פריצת מלחמה.[18] במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת רומניה, טען מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, כי מערכות ההגנה סיפקו מידע על המטרות למרות המרחק הרב.[17]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- מערכת JDN, מפקד חיל האוויר: "תקיפת האמריקאים בעיראק – פוטנציאל לתפנית", באתר JDN, 31 בדצמבר 2019
- 103FM, שמרית מאיר: "איראן נמצאת באחד מרגעיה הדרמטיים, מדיניות טראמפ - פנומנלית", מעריב, 13 בינואר 2020
- סרטון שיגור הטילים, באתר The Guardian, פורסם במקור על ידי סוכנות הידיעות פארס, 8 בינואר 2020 (באנגלית)
- יענקי פרבר, קצין אמריקאי: "אלוקים היה איתנו בתקיפה האיראנית", באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2021
Remove ads
הערות שוליים
ביאורים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads