שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מטאל ג'אקט
סרט מלחמה אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מטאל ג'אקט (באנגלית: Full Metal Jacket) הוא סרט שביים והפיק סטנלי קובריק, עיבוד קולנועי לספר "The Short-Timers" מאת הסופר גוסטב האספורד[1]. כותרת הסרט באנגלית מתייחסת לסוג התחמושת המקובלת במרבית צבאות העולם שבה השתמש חיל הרגלים במלחמה – קליע בעל מעטפת מתכת.
הסרט עוסק במלחמת וייטנאם מנקודת מבטם של חיילי המארינס האמריקאים, המוצגים כמכונות מלחמה מאומנות היטב בסדרת אימונים קשוחה, שנועדה להפוך נער צעיר ללוחם אימתני שלא ניתן לעוצרו בשום דרך. בחלקו הראשון עוסק הסרט בתקופת האימונים ובחלקו השני מתרחשת קפיצה בזמן אל לב המלחמה, שם מתמקדת העלילה בסיפורה של מחלקה אחת. קובריק מציג בסרטו את וייטנאם כעולם אחר עם חוקים משלו. הוא מתאר את המלחמה כמלאה בסתירות וממחיש את תחושת החיילים בשלילת שליטתם בסובב אותם, וביצריהם האפלים ביותר. החלק השני העוסק בהכשרת הלוחמים השפיע על צבאות רבים בעולם ואף הביא לשינויים בתקנות המותר והאסור החלים על מפקדי טירונים במארינס, המנועים מלהתייחס למשפחת החייל או להכותו[1].
Remove ads
תקציר העלילה
חלקו הראשון של הסרט, העוסק בהכשרת הטירונים, מעביר לצופה את האווירה הקשוחה והיחסים בין המפקד הארטמן לבין חייליו. את המפקד מגלם מפקד מארינס אמיתי לשעבר, רונלד לי ארמי, שבמקור היה אמור להדריך שחקן אחר כיצד לנהוג ובסופו של דבר, בעקבות התלהבות קובריק, שיחק את התפקיד בעצמו. לחלק מהטירונים קשה יותר ולחלק פחות, אך חייל אחד, לאונרד "גומר פייל" לורנס (וינסנט ד'אונופריו), מוגבל התנהלות מתקשה יותר מכולם ואף חווה התעללויות. בסיום הטירונות, ממש לאחר הצבתו לשירות, הוא חווה משבר נפשי חמור ובלילה לפני העזיבה יורה במפקד הרטמן ומתאבד.[1]
חלקו השני של הסרט, הארוך מביניהם, מובא מנקודת מבטו של סמל, ג'יי.טי. "ג'וקר" דייוויס, אחד מחייליו לשעבר של הארטמן, אותו מגלם מת'יו מודין. ג'וקר, כתב בעיתון הצבאי, משכנע את מפקדיו לרדת לשטח עם חברו הצלם הצבאי ולהתלוות למחלקת מארינס, שם נמצא חבר נוסף מההכשרה, "קאובוי". הסרט עוקב אחר הרפתקאות המחלקה בשטח האויב, בעיקר בעיר הואה. העלילה מתארת חללים שסופגת המחלקה וראיונות שנערכים עם הלוחמים בהם נחשפת השקפת עולמם, הזוועות, הדילמות, האלימות, ההומניות, האכזריות ושגרת החיים במלחמה. בסרט משתתף גם אדם בולדווין כמאגיסט המטורף של המחלקה.
Remove ads
מוזיקה
בנוסף למוזיקה המקורית שהולחנה עבור הסרט על ידי בתו של קובריק, ויויאן קובריק, הסרט מלווה במוזיקה משנות השישים ושנות השבעים. השיר המוכר ביותר המופיע בפס-קול הוא שירה של הזמרת ננסי סינטרה "These Boots Are Made For Walkin". בסיום הסרט, הצגת כתוביות הסיום מלווה בשירם של הרולינג סטונז "Paint It Black", שעם הזמן הפך להיות מזוהה עם מלחמת וייטנאם.
קישורים חיצוניים
"מטאל ג'אקט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מטאל ג'אקט", באתר נטפליקס
"מטאל ג'אקט", באתר AllMovie (באנגלית)
"מטאל ג'אקט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מטאל ג'אקט", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מטאל ג'אקט", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מטאל ג'אקט", באתר אידיבי
- "מטאל ג'אקט", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"מטאל ג'אקט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- רחל נאמן, ביקורת קולנוע - בומרנג 'מטאל ג'אקט' - חן; תל־אביב, כותרת ראשית, 28 באוקטובר 1987
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads