שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות תת-קרקעיות ברצועת עזה המשמשות לטרור מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנהרות לחימה ברצועת עזה
Remove ads

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן רשת מנהרות שנחפרו על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מהכנותיהם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרה רשת מנהרות ברחבי רצועת עזה, שמשמשת לתנועה סמויה, כמקום מסתור, להחזקת חטופים וכאמצעי לתמרון מול צה"ל.

Thumb
מנהרת לחימה שהתגלתה על ידי צה"ל במבצע צוק איתן
Thumb
חייל ישראלי יוצא ממנהרה שאותרה על ידי צה"ל

במהלך מלחמת חרבות ברזל הקדיש צה"ל מאמצים רבים לאיתור המנהרות, חשיפתן, השמדתן וגם לחימה בתוכן.

Remove ads

סוגי מנהרות

סכם
פרספקטיבה

מנהרות חדירה חוצות גבול

מנהרות טרור שנחפרו לתוך שטח ישראל, ולעיתים לתוך יישובי עוטף עזה, במטרה לאפשר לחוליות טרור לחדור לשטח ישראל ולבצע פיגועי חטיפה ומיקוח במטרה להרוג כמה שיותר אזרחים וחיילים, ולחטוף ישראלים (הן אזרחים והן חיילים) לשטח הרצועה. רבים התייחסו למנהרות אלו כאל איום אסטרטגי וישראל השקיעה מאמץ ומשאבים רבים כדי למצוא להן מענה יעיל.

מנהרות פיקוד ותנועה סמויה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רשת המנהרות שנחפרה בתוך רצועת עזה נועדה לאפשר למחבלים, במקרה של כניסה קרקעית של צה"ל לרצועה, לנוע בחופשיות ובאופן סמוי מתחת לקרקע, לצאת בפתחים שנבנו מראש, ולהפתיע את החיילים התוקפים או לסגת במהירות.

רשת המנהרות כוללת גם מפקדות, מחסני אמל"ח וכן בונקרים שנועדו להגן על בכירי חמאס במקרה של תקיפה אווירית והפצצות. רשת זו כוללת מאות קילומטרים של תוואי וזכתה לכינוי "מטרו" ולעיתים ל"מטרו של חמאס" או ה"מטרו של עזה".

מנהרות חבלה

חלק מהמנהרות שנחפרות יועדו להטמנת מטעני חבלה וחומרי נפץ, על מנת לפוצצם מתחת למבנים וביצורים ישראליים.[1] כך למשל, הפיגוע במוצב האורחאן בצומת גוש קטיף ב-28 ביוני 2004, בפיגוע מנהרת תופת זה גם נהרג סמל ראשון רועי ניסים ונפצעו 7 חיילים נוספים.[2] גם הפיגוע במוצב JVT בציר פילדלפי ב-12 בדצמבר 2004 בו נהרגו 5 לוחמי גדוד הסיור המדברי, בוצע באמצעות מנהרת חבלה. מספר מנהרות חבלה נחפרו גם מתחת לציר הוברס.

מנהרות ימיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חמאס חפר מנהרות גם לאורך ולרוחב רצועת החוף על מנת לאפשר כניסה חשאית לים של צוללי יחידת הקומנדו הימי של חמאס. מאמץ זה נועד להקשות על האיתור שלהם כדי שיוכלו לחדור לישראל דרך הים, בצלילה חשאית, ולבצע פיגועים.

Remove ads

התמודדות עם איום המנהרות

סכם
פרספקטיבה
Thumb
מחפר ממוגן מדגם קטרפילר 349 של חיל ההנדסה הקרבית המשמש ללחימה במנהרות
Thumb
טאטרה-דרילר: מקדח-בורות על משאית טאטרה המשמש לחשיפת מנהרות
Thumb
פיצוץ מנהרה, 2006

על ההתמודדות עם מנהרות הלחימה של רצועת עזה אחראי חיל ההנדסה הקרבית. היחידות שמתמודדות ומתמחות בלחימה מסוג זה הן יהל"ם, ובעיקר פלגות סמור, וכן גדודי ההנדסה קרבית, גדודי הסיור של חיל הרגלים (שכוללים פלחה"ן) ויחידות מיוחדות נוספות. היחידות שפועלות בשטח הן סמו"ר של יהל"ם ופלוגות הצמ"ה של אוגדת עזה, "אבירי הפלדה" ו"חתולי הפלדה".

איתור המנהרות

איתור המנהרות נעשה בשלושה מישורים:

  1. מודיעיני: מודיעין שאוספים אמ"ן והשב"כ על חפירת מנהרות ומיקומן.
  2. חישוף צבאי ועבודות עפר: פעילות הנדסית סביב ציר הוברס במטרה לזהות סימנים לחפירות מנהרות.
  3. טכנולוגיית חישה: ישראל השקיעה מאמצים בפיתוח פתרון טכנולוגי לאיתור כרייתן של מנהרות תת-קרקעיות.[3] בשנת 2015 החלה פרישה מבצעית של מערכת כזו מתוצרת "אלביט מערכות".[4][5] באפריל 2016 פורסם שבאמצעות המערכת החדשה אותרה מנהרה שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן, והיא נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[6] בסוף אוקטובר 2017, בעקבות השמדת מנהרה גדולה שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, הותר לפרסום שפיקוד הדרום הקים את המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות הכוללת גאולוגים, פיזיקאים ומהנדסים, קציני הנדסה קרבית וקציני מודיעין שמנתחים את המידע הנאסף באמצעים שונים, מודיעיניים וטכנולוגיים, ומשתמשים בו לאתר מנהרות וחפירות.[7]

השמדת המנהרות

השמדת המנהרות בידי חיל ההנדסה נעשית במספר שלבים:

  1. אבטחת הזירה וניקויה מאיומים.
  2. למידת המנהרה וסריקתה על ידי לוחמי סמו"ר, לרוב בסיוע רובוטים הנדסיים.
  3. חישוף השטח סביב פתח המנהרה וחפירתו באמצעות ציוד מכני הנדסי הכולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים ומקדחי-בורות.[8]
  4. הזרקת חומר נפץ באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. כאשר אין אפשרות לעשות זאת מניחים ידנית מטעני חבלה.
  5. פיצוץ המנהרה.

דרך חלופית, כאשר אין שליטה קרקעית על פתח המנהרה, היא הפצצת פתחי המנהרה או תוואי המנהרה מהאוויר.

ב-2017 פורסם שלצה"ל יש שיטה מסווגת ושקטה לנטרול המנהרות שמונעת שימוש חוזר בהן ושיקומן לאחר הנטרול. מדיווחים בעיתונות עולה כי צה"ל פיתח פצצת ספוג לאטימת פירי מנהרות ולמניעת שימוש בהן.[9]

ביצורים נגד מנהרות

באפריל 2016 החל צה"ל בפרישת מערכת חיישנים לגילוי מנהרות בציר הוברס המקיף את רצועת עזה.

בשנת 2017 החל צה"ל להקים את המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, חומה תת-קרקעית בעומק של עשרות מטרים, ונועדה לעצור את חדירת המנהרות לשטח ישראל.[10] הקמת המכשול הסתיימה ב-2021 וסיכלה מאז הקמתה לפחות מנהרה אחת שחפרו ארגוני הטרור הפלסטינים לשטח ישראל.

תא"ל ערן אורטל כותב כי "מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות-הגבול - הקמת מכשול גבול משוכלל יותר". עוד הוא כותב, בהקשר להתמודדות מדינת ישראל וצה"ל עם מכשול המנהרות, כי: "בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2012–2014 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה".[11]

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

חפירתן של מנהרות הלחימה החלה בתחילת המאה העשרים ואחת, לצד חפירת מנהרות הברחה ברצועת עזה בעיקר בציר פילדלפי, והתגברה לאחר מימוש תוכנית ההתנתקות. הפלסטינים הסבו את מנהרות ההברחות הסמוכות למוצבים למנהרות תופת או חפרו[12] מנהרות למטרה זו. חלק מהן שימשו למטרתן, חלקן התגלו טרם הפעלתן, וחלקן לא נחשפו. בנוסף למאמץ מודיעיני לאיתור מנהרות, עשתה ישראל מאמץ לפתח טכנולוגיה שתסייע לחשוף מנהרות. מטרה מרכזית של הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן הייתה איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול. שיפור טכנולוגי מהותי באיתור מנהרות הביא באפריל 2016 לחשיפת שתי מנהרות ארוכות בגבול רצועת עזה. על הטכנולוגיה המתקדמת שסייעה למצוא את המנהרות הללו הוטל צו איסור פרסום.

ב-2021 טען חמאס שהכין רשת מנהרות באורך של 500 ק"מ ברצועת עזה,[13] אורך שהפך מאז להערכה הרשמית בקרב מומחים בתחום.[14] תא"ל (מיל.) פרופ' יעקב נגל, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, העריך כי ייתכן שמדובר בהערכת חסר, ושייתכן שמדובר באלפי ק"מ של מנהרות.[15] בשנת 2024 העריך הניו יורק טיימס שבעזה יותר מ-5,700 פירי מנהרות המובילים למנהרות באורך כולל של 560 ק"מ עד 720 ק"מ.[16]

פרופ' קובי מיכאל העריך שמשמרות המהפכה האיראניים הם אלו שלימדו את חמאס חלק מהטכניקות לבניית המנהור ההתקפי.[17]

שגריר ארצות הברית בישראל מבקר במנהרת לחימה (אוקטובר 2013)

חפירת המנהרות

בערוץ החדשות פוקס ניוז פורסם מכתבו של אחמד, פלסטיני בן 30, למכר של אביו (איציק עזר) המתגורר במרכז הארץ. הגבר סיפר כי חמאס השתלט על בית העסק של אביו והפך אותו למפעל רקטות. חסר אמצעים ונואש לכסף, הוא אולץ לעבוד בחפירת המנהרות ללא ידיעה על מקום החפירה או מטרתה. פעילי חמאס פיקחו על העבודה, נתנו הוראות, וחלק מהעובדים אף הוכו.[18] מהנתונים הנאספים נראה כי צוותים של פועלים מגיעים מכוסי עיניים אל אתר הבנייה. הם עובדים מסביב לשעון בשתי משמרות של כשמונה עד כשתים עשרה שעות ביום, וחופרים בממוצע כעשרה עד חמישה עשר מטרים.[19][20] כדי למנוע הדלפת מידע על המנהרות, חמאס הוציא להורג עשרות חופרי מנהרות בשל החשש שיעבירו מידע מודיעיני לישראל.[19]

בשנת 2016 אירעו מקרים אחדים של התמוטטות מנהרות, שבהם נהרגו אנשי חמאס ששהו במנהרות.[21] לפי ההערכה, בין 30 ל-40 חופרים נהרגו בקריסות אלה.[22]

מימון וחומרי בנייה למנהרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על מקורות המימון.

ארגון חמאס השקיע סכומי כסף ניכרים בפיתוח הרשת הנרחבת של המנהרות מתחת לרצועת עזה. ההערכה היא כי חמאס השקיע עשרות מיליוני דולרים מדי חודש בחפירת מנהרות חדשות ובתחזוקת הקיימות. עלות חפירת קילומטר מנהרה אחד מוערכת בכ-500 אלף דולר. על פי צה"ל, עלות מנהרה ממוצעת כשלושה מיליון דולר. על פי ההערכות על אורך מנהרות 560-720 ק"מ, מגיעים למאות מיליוני דולר.[23][24] על פי הערכות שימש המימון של חמאס בדולרים על ידי קטאר, באופן חשאי בשנים 2007 עד 2014 וגם בהעברת המזומנים החל משנת 2018, גם להעברת כספים לזרוע הצבאית של חמאס וחלק מזה שימש למימון בניית המנהרות.[25][26][27][28]

בבניית המנהרות נעשה שימוש בכמויות מלט אדירות שהגיעו לרצועת עזה, למרות הפיקוח הישראלי בחלק מהתקופה. בסוף 2013, כשנחשפה מנהרת טרור על ידי חיל ההנדסה בדרום הרצועה באזור חאן יונס, העריכו גורמים בצה"ל כי במנהרה שאורכה הגיע ל־2.5 קילומטרים נעשה שימוש בכ־25 אלף לוחות בטון במשקל כולל של 800 טונות. חמאס הקים מנגנון אדיר שכל תכליתו להכניס כמה שיותר מלט לרצועה, כמו גם ברזל וחומרי בניין ושאר הציוד הדרוש לפעילות התת־קרקעית שלו. נשאלה שאלה כיצד הצליחה תנועת חמאס במהלך השנים לשים ידיה על כמויות כה גדולות של מלט לאור העובדה שבישראל היו כל העת ערים לאפשרות הזו והמעיטו ככל הניתן בהכנסת חומרי בנייה העלולים לשמש את הזרוע הצבאית. חלק מהתשובה טמון במנהרות ההברחה ברפיח, ההברחה ברפיח שגשגה במשך שנים, כאשר שנת השיא בפעילותן הייתה שנת שלטונם של האחים המוסלמים במצרים (יוני 2012 עד יוני 2013). גם לאחר הריסת מנהרות ההברחה על ידי צבא מצרים לאחר הדחת הנשיא מורסי קיבל חמאס אספקת חומרי בנייה שלקח לעצמו לשימושו הצבאי מהחומרים שהעבירה מצרים לעזה על פי דרישות הקבלנים של פרויקט הבנייה הקטארי וזאת על חשבון פרויקטי הבנייה של קטאר ברצועה שאושרו על ידי ישראל.[29]

במרץ 2020 לאחר שנים של סירוב להכנסת מלט לרצועת עזה שלא במסגרת פיקוח הדוק של האו"ם עבור פרויקט שיקום רצועת עזה הסכימה ישראל, במסגרת תהליך ההסדרה בין ישראל לחמאס, לאפשר הכנסת מלט לשוק הפרטי בעזה אך בלי יכולת פיקוח על הכמויות שיגיעו לידי הזרוע הצבאית של חמאס.[30]

Remove ads

שימוש במנהרות חוצות הגבול

סכם
פרספקטיבה

הישג משמעותי של חמאס בחדירה סמויה לתוך שטח ישראל אירע ב-25 ביוני 2006, באירוע חטיפתו של החייל גלעד שליט בו חוליה שמנתה שבעה מחבלים חדרה מרצועת עזה דרך מנהרה שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול לתוך השטח הישראלי בסמוך למעבר כרם שלום, החוליה תקפה טנק מרכבה סימן 3, שהוצב לשמירה ולתצפית על יד גדר המערכת. ההתקפה בוצעה מכיוון עורף הטנק, ובמהלכה נורתה רקטה נגד טנקים על הטנק. ונהרגו מפקד הטנק ונהג הטנק,

במהלך השנים התגלו מנהרות לחימה נוספות החוצות את הגבול מרצועת עזה לישראל.[31] מנהרה גדולה במיוחד, באורך של 1,800 מטר (מהם 300 מטר בשטח ישראל), שנחפרה בעומק של 22 מטר והייתה מדופנת ב-500 טון בטון ומלט, התגלתה על ידי צה"ל בחודש אוקטובר 2013. מוצא המנהרה היה סמוך לקיבוץ עין השלושה. לפי הערכת צה"ל חפירת המנהרה נמשכה כשנה וחצי, והסתיימה כחודשיים טרם גילוי המנהרה.[32] לאחר גילויה נהרסה המנהרה על ידי לוחמי יחידת סמו"ר של חיל ההנדסה הקרבית, באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות,[33] ועל ידי חיל האוויר הישראלי.[34] מנהרה גדולה נוספת נחשפה במרץ 2014, ו-700 מטר מתוכה היו בשטח ישראל, בין הקיבוצים עין השלושה[35] ונירים.[36]

הישגים נוספים של חמאס בשימוש במנהרות לחדירה לשטח ישראל גרמו למותם של 11 חיילי צה"ל במספר פיגועי חדירה במהלך מבצע צוק איתן.

מנהרות במבצע צוק איתן

ערך מורחב – מבצע צוק איתן
Thumb
חייל צה"ל ליד מנהרת טרור בעזה במבצע צוק איתן

איום המנהרות זינק לתודעה הציבורית במבצע צוק איתן בעקבות מספר פיגועי חדירה, המתוארים להלן:

  • בתחילת יולי 2014 זיהתה ישראל מנהרה גדולה בדרום רצועת עזה שהובילה לישראל. למקום הובא ציוד הנדסי לאיתור מדויק של המנהרה, והתכונה בצד הישראלי זוהתה על ידי חמאס. ב-7 ביולי 2014 נהרגו חמישה מחבלים מיחידת עילית של חמאס במנהרה זו,[37] וכעבור יומיים פוצץ החמאס שלוחה של המנהרה שחדרה לתוך שטח ישראל.[38]
  • ב-17 ביולי 2014 סיכל צה"ל ניסיון חדירת 13 מחבלים דרך מנהרה מרצועת עזה סמוך לקיבוץ סופה.[39]
  • ב-19 ביולי חדרו לישראל, באמצעות מנהרה, תשעה מחבלים, סמוך לקיבוץ בארי. בהיתקלות עם כוח צה"ל נהרגו שני חיילי צה"ל ומחבל אחד, ויתר המחבלים נמלטו.[40]
  • ב-21 ביולי, בשעות הבוקר, חדרו מחבלים דרך מנהרה סמוך לקיבוצים ניר עם וארז. הם ירו טיל נ"ט והרגו ארבעה חיילי צה"ל. לאחר מכן הצליחו הכוחות לחסל לפחות עשרה מחבלים.[41]
  • ב-28 ביולי, בשעות הערב, הייתה חדירה באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ נחל עוז. המחבלים ירו טיל נ"ט לעבר עמדת פילבוקס והרגו חמישה חיילים. הצבא הרג אחד מהמחבלים, והשאר חזרו לעזה דרך המנהרה.[42]

לאחר החדירה ב-17 ביולי החלה הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן, שמטרתה המרכזית היא איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול, ובמסגרת זו אותרו כ-30 מנהרות שחדרו לשטח ישראל, ונחשפו כ-60 פירי מנהרות. במהלך המבצע כמעט כל המנהרות שנתגלו פוצצו והושמדו.

לצד מנהרות החדירה, בנו חמאס ושאר ארגוני הטרור רשת של מנהרות פיקוד ותנועה סמויה מתחת למעוזי חמאס, מפקדותיו ומחסניו, בכל רחבי השטח הבנוי ברצועת עזה ובפרט בעזה, בשג'אעייה, בח'אן יונס וברפיח. במנהרות נחפרו עמדות תת-קרקעיות שכללו עמדות פיקוד, עמדות מסתור, מלכודות לחטיפת חיילים, מחסנים תת-קרקעיים של אמצעי לחימה ובהן רקטות ארטילריות. רשת מנהרות זו רחבה ביותר וכוללת מאות פירי כניסה ויציאה. חלק ממנהרות אלו נפגעו במהלך הלחימה הקרקעית במבצע צוק איתן.

אחרי מבצע צוק איתן

בעקבות מבצע צוק איתן נושא המנהרות החודרות נכנס ללב התודעה הציבורית, ואחת הביקורות המרכזיות על הקבינט המדיני-ביטחוני וצה"ל במבצע היה על חוסר מוכנות לאיום המנהרות. בעקבות המבצע שכלל צה"ל את תורת הלחימה שלו בנושא התווך התת-קרקעי, הגדיל את סדר הכוחות של יהל"ם שמיועדים לטפל ולהשמיד את המנהרות, ואימן גדודי הנדסה קרבית, סיירות חיל רגלים ויחידות קומנדו ללחימה בתוך המנהרות. מערכת הביטחון שמה דגש על פיתוח פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות וכן פיתוח שיטות יעילות להשמידן, בין השאר באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות, שהוכיחה את עצמה בפעילות מבצעית.

Thumb
פיר מנהרת הטרור שנחשפה ב-10 בדצמבר 2017 בין קיבוץ כיסופים וקיבוץ נירים, סמוך לרצועת עזה בצד הישראלי של הגבול.

באפריל 2016 אותרה ונחשפה, באמצעות טכנולוגיה חדשה לאיתור מנהרות, מנהרה באזור כרם שלום שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן. המנהרה הייתה מדופנת במלט ובטון, בעומק 40 מטר, וחדרה 150 מטר לתוך ישראל. המנהרה נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[6] בתחילת מאי חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מנהרה נוספת שחדרה אל תוך שטח ישראל. פעילות החישוף ואיתור המנהרה נעשתה תחת אש מרגמות מצד חמאס.[43]

ב-30 באוקטובר 2017 ביצע צה"ל את פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים: כוחות צה"ל פוצצו מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אל תוך שטח ישראל, לעבר קיבוץ כיסופים, ואותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ומסווגת. בפיצוץ המנהרה נהרגו 14 מחבלים, מהג'יהאד האסלאמי ומחמאס. כחודש וקצת לאחר מכן, ב-10 בדצמבר 2017, הודיע דובר צה"ל[44] שכוחות צה"ל איתרו ונטרלו מנהרת טרור של ארגון הטרור חמאס, שחדרה לתוך שטח ישראל והגיעה סמוך לקיבוץ נירים.[45]

ב-14 בינואר 2018 ניטרל צה"ל מנהרת טרור שנחפרה על ידי חמאס מתחת למעבר כרם שלום וחדרה לתוך שטח ישראל וגם לתוך שטח מצרים. לפי ההערכות, עקב קרבתה לצינורות גז וסולר, המנהרה יועדה לביצוע פיגוע תופת במעבר כרם שלום ולפוצצו על יושביו. המנהרה אותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ונוטרלה בידי פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הקרבית אחרי שפתח המנהרה ברפיח הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי.[46][47]

ב-18 במרץ 2018 נטרלו כוחות צה"ל שתי מנהרות טרור: מנהרה אחת הופצצה מהאוויר ומנהרה שנייה, שחודשה על ידי חמאס באזור רפיח, סוכלה על ידי חיל ההנדסה הקרבית תוך שימוש בציוד מכני הנדסי ואמצעים נוספים.[48][49]

ב-14 באפריל 2018 סיכלו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בשיתוף אמ"ן, חיל האוויר הישראלי ומפא"ת, מנהרת טרור מסועפת שחפר חמאס מג'באליה וחדרה לשטח ישראל.[50] המנהרה היא הארוכה ביותר שסוכלה, אורכה למעלה מ-9 ק"מ והיא מתחברת לרשת מנהרות מסועפת מתחת לג'באליה. המנהרה נוטרלה באמצעות הזרקת חומרים שטיבם לא פורסם.[51]

ב-12 במאי 2018 בערב תקף חיל האוויר הישראלי בצפון רצועת עזה עמדה של חמאס ומנהרת טרור שחפר חמאס אל כיוון מעבר ארז.[52][53]

ב-29 במאי 2018 תקף צה"ל מנהרת טרור והברחה בדרום הרצועה ליד מעבר כרם שלום, שנחפרה במתווה ציר ה-ח' ועברה דרך שטח מצרים ומשם חדרה כ-900 מטר לתוך שטח ישראל.[54][55]

ב-3 ביוני 2018 תקף חיל האוויר הישראלי מנהרת טרור ימית שנחפרה בצפון הרצועה ונועדה לאפשר לצוללי הקומנדו הימי של חמאס לצאת בחשאי אל תוך הים ומשם לצלול לעבר שטח ישראל כדי לבצע פיגועים.[56]

ב-14 ביולי 2018 הפציץ חיל האוויר הישראלי שתי מנהרות טרור התקפיות, אחת בצפון הרצועה (באזור בית חאנון) והשנייה בדרומה (באזור רפיח).[57]

ב-11 באוקטובר 2018 ניטרל חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור מסועפת ומתקדמת שיצאה מח'אן יונס וחדרה 200 מטר לתוך שטח ישראל, אחרי שגילה אותה לפני מספר חודשים ולמד אותה.[58][59]

Thumb
עבודות חפירה לחשיפת מנהרה שהתגלתה באוקטובר 2020

ב-20 באוקטובר 2020 פורסם כי חיל ההנדסה הקרבית ניטרל מנהרת טרור שיצאה מח'אן יונס וחדרה עשרות מטרים לתוך שטח ישראל, אחרי שאותרה באמצעות המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה.[60]

השמדת מנהרות במבצע שומר החומות

אילוסטרציה של רשת המנהרות שצה"ל תקף במבצע שומר החומות
ערך מורחב – מבצע שומר החומות
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מרכיב מרכזי של פעילות צה"ל במבצע שומר החומות היה הפצצת מנהרות הלחימה ברצועת עזה והריסתן. במהלך המבצע הופצצו יותר ממאה קילומטרים של מנהרות. לפי ההערכות נגרם נזק קשה ל"מטרו" (כינוי לרשת המנהרות שחפר חמאס מתחת לעזה) וייתכן שעשרות מחבלים ששהו בפנים בעת ההפצצה נהרגו.

השמדת מנהרות אחרי מבצע שומר החומות

תקיפת מנהרה של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במבצע מגן וחץ

כשבוע לאחר מבצע עלות השחר, ב-15 באוגוסט 2022 פלגת סמו"ר של יהל"ם וכוחות הנדסה של אוגדת עזה סיכלו מנהרת טרור בעלת הסתעפויות ועומק עשרות מטרים שחמאס חפר לעבר ישראל.[61][62]

במהלך מבצע מגן וחץ, ב-11 במאי 2023, הושמדה מנהרת טרור של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

לחימה והשמדת מנהרות במלחמת חרבות ברזל

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך מורחב – לוחמת מנהרות במלחמת חרבות ברזל

עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל החלו כוחות היבשה בהובלת חיל ההנדסה הקרבית בהשמדה שיטתית של פירי מנהרות כדי לשלול יכולת תנועה מהאויב וללכוד אותו בתוך המנהרות ללא אספקה ויכולת לצאת ולתקוף את כוחות צה"ל. כלי צמ"ה ממוגנים – בעיקר דחפורי D9 ומחפרים ארוכי-זרוע – מחשפים את השטח וחושפים את הפירים, ואז לוחמי פלגות סמו"ר של יהל"ם מטפלים במנהרה, חוקרים אותה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ולבסוף משמידים אותה.[63]

המנהרה הגדולה ביותר שאותרה כללה נתיבי נסיעה לג'יפים, מסילה, אולמות שהייה לחודשים וצינורות לשאיבת מי תהום.[64][65]

בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה הודיע צה"ל שהרס כ-500 פירי מנהרות מתוך 800 הפירים שחשף.[66] זאת מתוך הערכה שישנם כ-5,700 פירים ברחבי הרצועה.

בינואר 2024 כוחות יהל"ם, חטיבת עוז ויחידות מיוחדות נוספות לחמו במנהרות התת-קרקעיות של ח'אן יונס תוך שהם הורגים מחבלים רבים, שובים מחבלים שהסתתרו שם, מפיקים מודיעין, ממפים את המנהרות ולבסוף משמידים אותן.

בסוף ינואר 2024 החל צה"ל בהצפת מנהרות במים ומי ים, פרויקט שכונה תוכנית אטלנטיס.[67]

ביולי 2024 פורסם כי מערך המנהרות עדיין נמצא בכשירות גבוהה. רבות מהמנהרות שנפגעו שוקמו, וכן נבנו מחדש מפעלי בטון המספקים את הרכיבים שנדרשים לבניית מנהרות.[68] בדצמבר 2024 הוקם אזור חיץ מפורז ברוחב של כ-2 ק"מ סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה, כחלק מכיבוש הרצועה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובאזור זה ביצעה אוגדת עזה מבצעי חיפוש והשמדה למנהרות הלחימה של חמאס.[69]

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהרות לחימה ברצועת עזה בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads