מנחם זטורסקי

מנחם זטורסקי (16 במרץ 1946^[1] – 24 בפברואר 2001^[2]) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף. מפקד חטיבת הצנחנים, בה שירת מאז גיוסו, ואחר כך מפקד אוגדה משוריינת 370, ומפקד פיקוד הנח"ל. בעל עיטור העוז על חלקו במבצע אביב נעורים.

מנחם זטורסקי

אין תמונה חופשית
לידה	16 במרץ 1946 תל אביב ישראל ישראל
פטירה	24 בפברואר 2001 (בגיל 54)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1964–1995 (כ־31 שנים)
דרגה	תת-אלוף
פרסים והוקרה	עיטור העוז
תפקידים בשירות
מפקד פלחה"ן צנחנים מפקד גדוד הנח"ל המוצנח מפקד חטיבת הנח"ל מפקד חטיבת הצנחנים מפקד עוצבת להב מפקד פיקוד הנח"ל
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון מבצע אביב נעורים   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור העוז

קורות חייו

מנחם זטורסקי נולד בתל אביב וגדל בחולון. התגורר בקיבוץ ניר אליהו אליו הגיע במסגרת גרעין נח"ל. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושירת בגדוד הנח"ל המוצנח (גדוד 50). בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב זטורסקי לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד הנח"ל המוצנח. זטורסקי לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה והיה למפקד פלוגה בצנחנים. ב-1971 מונה למפקד פלחה"ן צנחנים^[3].

בשנת 1973 השתתף במבצע אביב נעורים במסגרת כוח הצנחנים, בפיקוד אמנון ליפקין-שחק, שתקף את בנין מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין בביירות (יעד "גילה")^[4]. כמפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית, הוטלה על זטורסקי האחריות להריסת הבניין בן 7 הקומות, באמצעות חומרי נפץ^[5]. למרות שנפתחה על הכוח אש כבדה, והוא סבל מנפגעים, הפעולה הושלמה בהצלחה, והבניין פוצץ על עשרות המחבלים שהיו בו. על פעולתו במבצע הוענק לזטורסקי עיטור העוז^[6].

גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. תיאור המעשה: בלילה שבין ז' לח' בניסן התשל"ג (9–10 באפריל 1973), בפשיטה על בניין החזית הדמוקרטית בביירות, פיקד סרן מנחם זטורסקי על חוליית חבלנים שנועדו להניח את מטעני החבלה בתחתית הבניין, לאחר טיהורו משומריו. מיד בתחילת הפעולה נפגעו שלושה מתוך ארבעת הלוחמים, שנועדו לסלק את השומרים ולאבטח את פעולת החבלנים. סרן מנחם זטורסקי פרץ אל הבניין תחת אש חזקה שנורתה עליו מכיוונים שונים ומטר רימונים שנזרקו עליו מהקומות העליונות של הבניין. בדרכו הרג מחבל מטווח של שניים-שלושה מטרים, הגיע אל הנפגעים ופינה אותם מהשטח. הוא המשיך בלחימה, הרג עוד מחבל שהגיע למקום, וטיהר את חדר המדרגות שממנו יצאו עוד מחבלים. תוך כדי הלחימה פיקח בעצמו על חוליית החבלה שהניחה חומר נפץ בתחתית הבניין. פעולת הטיהור והלחימה לא הייתה מתוכננת מראש להתבצע על ידו, ובמעשהו זה תרם להשלמת המשימה בהצלחה. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז תמוז התשל"ג יולי 1973 ,דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי.

— עיטור העוז למנחם זטורסקי

במלחמת יום הכיפורים לחם כסגנו של יורם יאיר מפקד גדוד הנח"ל המוצנח^[7]. ב-1976 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח^[8]. לאחר מכן שימש כסגנו של מפקד חטיבת הצנחנים, אמנון ליפקין שחק, בין היתר במבצע ליטני. לאחר מכן הועלה זטורסקי לדרגת אל"ם ובשנים 1983–1984 פיקד על חטיבת הנח"ל^[9]. בשנים 1984–1985 פיקד זטורסקי על חטיבת הצנחנים^[10]. בהמשך בשנים 1988 עד 1989 שימש כמפקד אוגדה 370 בדרגת תא"ל. בתחילת 1990 עמד בראש ועדה לבחינת הנטל על אנשי המילואים, שהמליצה להטיל משימות אבטחה על חיילי מילואים מתפקידים עורפיים, כדי להקל על חיילי המילואים הקרביים^[11]. בשנת 1990 מונה למפקד פיקוד הנח"ל^[12].

כמפקד פיקוד הנח"ל היה מעורב מקרוב בשינויים הארגוניים והאנושיים בחטיבת הנח"ל, שכללו את הקמת גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבה לאחר העברתו מחטיבת הצנחנים, הקמת הפלנ"ט והחה"ן וכן את הקמת בסיס האימונים החטיבתי. בשנת 1992, בעקבות ליל הקילשונים, המליץ הקצין הבודק, נחמיה תמרי, כי בתיקו של זטורסקי תירשם הערה פיקודית^[13][14]. באוגוסט 1995 סיים את תפקידו ופרש מצה"ל. בשנת 2001 נפטר במפתיע בקיבוצו.