מבצע אביב נעורים

מבצע "אביב נעורים" היה מבצע פשיטה של צה"ל, שנערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973. כוחות מסיירת מטכ"ל, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 ו"המוסד" תקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, שנתפסו בעיניהם כמקלט בטוח, ולכן הביא הדבר לזעזוע בארגון^[3]. כמו כן נהרגו, על פי הדיווח, כ-100 אנשי פת"ח, שני אנשי ביטחון לבנוניים שהפריעו לפושטים, ואזרחית איטלקייה אחת שנהרגה בטעות. בנוסף לכך פוצצו משרדים, בתי-מלאכה לייצור ותיקון מוקשים, רקטות, תחמושת ונשק. הכוח הישראלי איבד שני לוחמים אבידע שור, וחגי מעין. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמנואל שקד (מנו), שפיקד על המבצע מאח"י סער ששימשה כספינת פיקוד וחפ"ק מושט מול חופי ביירות^[4].

מבצע אביב נעורים

תרשים מבצע אביב נעורים בחוף לבנון[2]
תאריכים	9 באפריל 1973 – 10 באפריל 1973 (לילה אחד)
מקום	ביירות וצידון, לבנון.
קואורדינטות	33°54′N 35°32′E
עילה	בהתאם למדיניות חדשה שחלה מספטמבר 1972, אשר כונתה "אופנסיבה זוטא", על פיה צה"ל פועל שלא בתגובה ישירה לפעילות חבלנית מסוימת, אלא כבמצב מלחמה.
תוצאה	50–100 אנשי פת"ח נהרגו, מבנים ומפקדות בשני בסיסים פוצצו והושמדו.
הצדדים הלוחמים ישראל ישראל צה"ל המוסד לבנון לבנון, פת"ח מנהיגים גולדה מאיר (ראש הממשלה)  יאסר ערפאת  מפקדים תא"ל עמנואל שקד סא"ל אמנון ליפקין-שחק סא"ל אהוד ברק אל"ם שמואל פרסבורגר סא"ל עמוס ירון סא"ל שאול זיו כמאל עדואן אבו יוסוף אל נג'אר כוחות חטיבת הצנחנים, סיירת מטכ"ל, שייטת 13, המוסד, יחידה 707, שייטת 3, פלגה 913 אנשי ארגון פת"ח אבדות שני הרוגים בין 50 ל-100 הרוגים
(למפת ביירות מוגדלת)   מבצע אביב נעורים (למפת ביירות רגילה)   מבצע אביב נעורים

דירתו של כמאל עדואן בבית הדירות בבירות לאחר פשיטת אנשי סיירת מטכ"ל במסגרת מבצע אביב נעורים

יעדי הפעולה

למבצע היו חמישה יעדים:

• יעד אביבה, ובו שני בניינים בני 7 קומות, בהם התגוררו מנהיגי הפת"ח בקומות שונות, בין הקומה השנייה לשישית: כמאל עדואן, ראש הגזרה המערבית, האחראי על הפעולות בישראל ובשטחים; כמאל נאצר, דובר ארגון הפת"ח; אבו יוסוף אל נג'אר, סגנו של ערפאת, ראש מנגנון המודיעין המבצעי וראש ארגון "ספטמבר השחור". הבניינים שכנו בלב ביירות, ברחוב ורדן שברובע המוסלמי של העיר. ליעד הזה נשלח צוות מסיירת מטכ"ל. מפקדי החוליות היו אמיתי נחמני, מוקי בצר וצביקה ליבנה. את הצוות הוביל מפקד הסיירת אהוד ברק, מחופש לאישה ברונטית^[5]. בין הלוחמים היו גם עמירם לוין, מחופש אף הוא לאישה, בפאת שיער ערמוני^[6], ויוני נתניהו.
• יעד גילה היה בניין בן 7 קומות ברחוב חרטום שברובע פקהאני בביירות. על פי המודיעין למבצע, התגוררו אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין בכל קומות הבניין. שני שומרים ניצבו בכניסה לבניין, וכנראה גם שומר במרפסת שבקומה הראשונה. התוכנית הייתה לפוצץ את הבניין על דייריו. המשימה הוטלה על כוח צנחנים בפיקודו של סא"ל אמנון ליפקין-שחק, מפקד גדוד 50 של הצנחנים^[7]. הכוח כלל מפקדים מהגדוד, וכן שני לוחמים מסיירת הצנחנים: סגן מפקד הסיירת אבידע שור, ו חגי מעין^[8], שצורפו למבצע בשל ההכשרה שקיבלו במלחמה בטרור, ומיומנותם בשימוש באקדח; עליהם הוטל להרוג את הזקיפים שבחזית הבניין, מטווח קרוב, באקדחי ברטה עם משתיק קול בקוטר 0.22. כמו כן צורפו לכוח שני קצינים, מנחם זטורסקי (מפקד פלחה"ן צנחנים) ואהרון סבג, מפקד פלוגה מגדוד 50^[9], כדי לסייע בשימוש בחומרי הנפץ. בהכנות למבצע תוכנן להשתמש בכמאתיים קילוגרם חומר נפץ כדי להרוס את המבנה; אולם באחד התדריכים לפעולה העיר אבידע שור לרמטכ"ל דוד אלעזר, כי כמות כל כך גדולה של חומר נפץ עלולה לפגוע באזרחים חפים מפשע שגרים בבניין סמוך, ולפגוע במוסריות הפעולה.^[10] הצעתו להפחית את כמות חומר הנפץ התקבלה^[11]; אבידע שור וחגי מעין נהרגו בפעולה.
• יעד צילה היה בית מלאכה אזרחי בשירות הפת"ח בצפון מזרח העיר ביירות, בו יוצרו חלקים למוקשים ואמצעי לחימה אחרים. ליעד הזה נועד כוח בפיקודו של אלוף-משנה שמואל פרסבורגר^[12], סגן הקחצ"ר.
• יעדי ורדה - שני מבנים בשכונת "אל-אוזעי", סמוך לנמל התעופה הבינלאומי ביירות, כונו יעד ורדה: מבנה אחד היה בית מלאכה לייצור רקטות RPG ומוקשים ימיים בעבור הפת"ח, והשני שימש כמטה רצועת עזה. כוח משייטת 13 בפיקודו של מפקד היחידה, סגן-אלוף שאול זיו, נשלח ליעד הזה^[13].
• יעד יהודית היה כינויו של מוסך מצפון לצידון, ששימש את אנשי פת"ח כסדנא לתיקון כלי נשק ותחמושת. ליעד הזה נשלח כוח בפיקודו של סגן מפקד חטיבת הצנחנים, סגן-אלוף עמוס ירון.

הלוחמים התאמנו בהגעה ליעד באמצעות סירות גומי נהוגות בידי לוחמי שייטת 13. הכוחות התאמנו במשך זמן רב, במתארים שונים, בפיקוח מקרוב של הרמטכ"ל, ושל שר הביטחון משה דיין. בין השאר כללו האימונים תרגילים בתל אביב, כדי לדמות נחיתה מן הים בעיר גדולה, ואת הלחימה בשטח עירוני.

כיסוי מודיעיני מקדים ובמהלך המבצע

כשלב ראשון למבצע יעל מן, סוכנת "המוסד" שפעלה בלבנון, צילמה באזור מגוריהם של היעדים להתנקשות ואספה מידע אודותם.

יחידת האזנה 848 (כיום 8200) השתתפה אף היא בכיסוי המבצע, מבסיסי הקבע ועל ידי צוות ההאזנה שהתמקם בסטי"ל חיל הים ששהה בקרבת החוף. הצוות האזין ברציפות לרשתות התקשורת בלבנון וכשאחת מהן דיווחה על פעילות כוחות הביטחון באזור הרלוונטי, קב"ר הצוות עמד בקשר רציף עם החפ"ק של הכוחות הלוחמים. עם תחילת המבצע, תרמה תעבורת הרשתות להבנת פריסת כוחות הביטחון ברחבי העיר ועל סמך פעילותן היה ברור שהלוחמים לא התגלו. במהלך המבצע, לאחר שחלק מהכוח נקלע לחילופי אש ונאלץ לחלץ את הפצועים, פעלו שאר הכוחות להשלים את יעדי המבצע. הכיסוי של צוות יחידת ההאזנה סייע לאבטחת הכוחות ולאפשר להוציא אותם בבטחה אל ספינות חיל הים שהמתינו להם^[14].

מהלך הפעולה

הכוחות הישראליים הגיעו בסטי"לים אל מול מספר חופים לבנוניים במקביל, והונחתו על החוף בעשרות סירות גומי, שם המתינו להם לוחמי המוסד עם מכוניות ששכרו ביום הקודם. הלוחמים היו עטופים ביריעות פלסטיק כדי שלא תתגלה רטיבות על בגדיהם.

יעד אביבה

יעד זה היה היעד המרכזי במבצע. הירידה מהסטי"ל לסירות הגומי, בפיקודו של דני אבינון, וההפלגה לנקודת הנחיתה בחוף בוצעו ללא דופי והלוחמים הגיעו יבשים ולבושים כיאות לחוף.

לכוח הפושט המתינו מכוניות נהוגות בידי אנשי המוסד. אחד הנהגים סיפר שבסיור מוקדם ראו נוכחות של ז'נדרמריה. במהלך הנסיעה ליעד עברו במספר מחסומים, אך לא נבדקו.

שמונה עשר לוחמים מסיירת מטכ"ל, בתוכם דב בר מפקד יחידה 707, הגיעו בנסיעה עד לקרבת הבניין, ומשם צעדו לעברו, חלקם מחופשים לנשים, וחבוקים בזרועות לוחמים בלבוש גברי. אהוד ברק הלך מחובק עם מוקי בצר. עבר מולם ובכוונם על המדרכה הצרה "ז'אנדארם" לבנוני, ולא רצו הישראלים לתת לו לעבור ביניהם, כדי שלא יתגלו כלי הנשק שהוסתרו בבגדיהם. אהוד ברק לבש שמלה ארוכה ורחבה, וחבש פאה נכרית. אז הדקו אהוד ברק ומוקי בצר את חבוק האוהבים, וה"ז'אנדארם" הלבנוני התנהג כ"ג'נטלמאן" ועקף אותם. אחרי המבצע מצאו לבנונים את הפאה הנכרית של אהוד ברק ושמוה במוזיאון. דב בר היה מחובק עם עמירם לוין. חוליות ההתנקשות עלו במהירות במדרגות, בשעה ששאר הלוחמים נשארו למטה לאבטח את הכניסה. בין הנשארים היו עמירם לוין ומפקד הפעולה, ברק, וכן בר שהיה קצין הקישור לחיל הים.

בבניין הרגו הלוחמים שלושה מבכירי הארגון:

• החוליה בפיקוד מוקי בצר, אשר אליה צורף גם יוני נתניהו^[15], הרגה את יוסוף אל נג'אר ("אבו יוסוף"), מוותיקי ארגון הפת"ח, שהיה בעברו ראש סניפי הפת"ח בלבנון, ראש המודיעין הפנימי של הפת"ח, וקצין המבצעים של ארגון ספטמבר השחור. חודשים ספורים לפני הפעולה מונה לראש המחלקה המדינית של אש"ף, והיה אחד מסגניו של יאסר ערפאת^[16]. יחד איתו נהרגה גם אשתו שניסתה להגן עליו^[17].
• החוליה בפיקוד צביקה ליבנה הרגה את כמאל נאצר, שהיה משורר פלסטיני ודובר ארגון הפת"ח.
• החוליה בפיקוד אמיתי נחמני הרגה את כמאל עדואן, מוותיקי ארגון הפת"ח גם הוא, שהיה אחראי על פעולות טרור בישראל במסגרת "מנגנון הגזרה המערבית"; אחר כך היה קצין המבצעים והמודיעין של ארגון ספטמבר השחור, והיה אחראי על תכנון פעולות נגד יעדים ישראלים בעולם^[18].

בעוד החוליות מבצעות את המוטל עליהן, הבחינו שומרי הראש של בכירי הפת"ח במתרחש, והתפתח קרב יריות בינם לבין כוח האבטחה ובהמשך עם שתי תגבורות ז'נדרמריה -

• כוח האבטחה הבחין בשלוש מכוניות חונות בהמשך הרחוב ובתזוזה בתוכן והבינו שאלה שומרי הראש ושככל הנראה אלה הבחינו בתנועה ערה מדי בחדרי המדרגות. אחד מהם יצא מהרכב עם אקדח שלוף. ברק, לוין ובר התקרבו למכוניות תוך שליפת עוזים וביצוע ירי מסיבי. שני שומרי ראש נהרגו במקום והשלישי נפל מהרכב בצד המרוחק מהם. אף על פי שהשתמשו במשתיקי קול, אחרי מספר צרורות הירי הופך לרועש. שלושתם חזרו לאזור עמודי הבניין.
• כעבור זמן קצר נכנס לשטח ג'יפ לנדרובר של הז'נדרמריה עם שלושה שוטרים והם נהרגו.

הלחימה הפכה לרועשת והביאה לכניסת ג'יפ נוסף לשטח האש וגם שלושת השוטרים הללו נהרגו^[19]. חוליות ההתנקשות הרגו בטעות אישה איטלקייה שהתגוררה בבניין. בתום הביצוע ירדו הכוחות מהבניין. הרכבים המתינו עם מנועים דולקים. בספירת האנשים היה חסר אחד. יוני נתניהו הגיע בריצה והצטרף לשאר הלוחמים. הכח פיזר מסמרים על הכביש. הרכבים נסעו במהירות גבוהה ברחובות ביירות עד להגעה לכביש החוף ולאזור הפינוי. בדרך זיהו כלי רכב משוריין מסייר לאורך החוף ומפעיל זרקור. עצרו לזמן קצר ונתנו לו לעבור. החבירה לסירות הגומי בוצעה 30 דקות לאחר הנחיתה הראשונית בחוף. עם סיום תפקידו של אהוד ברק כמפקד סיירת מטכ"ל, העניק לו הרמטכ"ל אלעזר צל"ש על תקופת פיקודו על היחידה^[20], ובכלל זה גם במבצע "אביב נעורים"^[21]. לימים התייחס ברק למבצע ואמר:

לא הלכתי לשום מבצע עם מודיעין כל כך טוב, שנותן לך את הפרטים הכי קטנים בצורה כל כך מורחבת.

— יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 359.

יעד גילה

יעד זה נחשב למוגן במיוחד, בשל ריבוי הלוחמים שבו. מפקדת הפת"ח מוקמה בתוך מבנה רב-קומות, בו התגוררו פעילים רבים של החזית העממית לשחרור פלסטין. הכוח שפשט על היעד היה בן אחד עשר לוחמים מהצנחנים^[22], אשר הובלו גם הם על ידי לוחמי המוסד. הכוח בפיקודו של אמנון ליפקין שחק נתקל בהתנגדות עוד בראשית הפעולה. שני חיילי הסיירת, אבידע שור וחגי מעיין, פתחו באש והרגו את הזקיפים בחזית הבניין^[23], אולם מיד בעקבות הירי הם הופתעו מאחור על ידי אנשי פת"ח על גבי כלי רכב נושא מקלע, שלא היה ידוע עליו טרם הפעולה. מאש המקלע נהרג אבידע שור, וחגי מעין נפצע פצעי מוות^[24]. הגילוי של הכוח הפך את הביצוע למורכב ומסובך. אך למרות הנחיתות המספרית מול אנשי הפת"ח בבניין^[25], הצליח הכוח להטמין את מטעני חומר הנפץ אותם הניח והפעיל מפקד פלחה"ן צנחנים מנחם זטורסקי ותוך כדי הנסיגה להשמיד את היעד, תוך שהם מנהלים קרבות פנים אל פנים מטווחים קצרים בחזית הבניין^[26]. הבניין קרס וגרם למותם של עשרות אנשי פת"ח^[27]. ליפקין-שחק קיבל על פעולתו במבצע את עיטור העוז^[28], בזכות קור הרוח יוצא הדופן שהפגין, והעובדה שהשלים את המשימה המורכבת על אף הקשיים והנפגעים^[29]. עיטור העוז הוענק גם לסרן מנחם זטורסקי^[30]. עיטור המופת הוענק לסגן אהרון סבג^[31] ולסגן רפי איל^[32].

היעדים האחרים

בכל היעדים הנוספים בוצעו המשימות בהתאם לתוכנית וללא תקלות. היעדים פוצצו, ומחלקם נלקחו מסמכים שנמצאו במקום^[33].

גלריה

• 
  לוחמים וסירות גומי מובלים על סיפון ספינות סער לקראת מבצע אביב נעורים.
• 
  אהוד ברק (מימין) ואמנון ליפקין-שחק מפקדי אביבה וגילה על סיפון אח"י אילת (סער 2) בדרך למבצע אביב נעורים.
• 
  תחקיר מיידי למפקדי אביב נעורים עם הפיקוד העליון, בחזרת הכוחות מהים.
• 
  המכוניות ששימשו את הכוח הפושט ננטשו על חוף הטיילת בבירות.
• 
  בתי הדירות בבירות בהם התגוררו ראשי ארגוני המחבלים שהיוו את יעדי הפעולה צילום למחרת הפעולה.
• 
  רכב ביטחון לבנוני שהפריע לפושטים בבירות.

לאחר מעשה

כמה שעות לאחר סיום המבצע ראש ממשלת לבנון, סאיב סלאם, הודיע על התפטרות ממשלתו "למען אינטרס האומה". ההודעה נמסרה כעקבות ישיבת חירום של הממשלה כה נדון המבצע ובעקבות ההאשמות שהוטחו נגד השלטונות על אזלת ידם^[34].

הפיגוע במלון סבוי בחודש מרץ 1975 היה נקמה על הריגת כמאל נאצר. פיגוע כביש החוף (מרץ 1978) מכונה על ידי הפלסטינים "פעולת כמאל עדואן".

המבצע בתרבות

בסרטו של סטיבן ספילברג "מינכן" משנת 2005 מתואר מבצע "אביב נעורים" בסצנת פעולה שצולמה במלטה. בתחילת הסצנה מגיעים הלוחמים בסירות אל החוף, ופושטים בעוז על מטרה המבוססת על היעד אביבה. גיבור הסרט, סוכן "המוסד" אבנר (דמות בדיונית), מתואר כמי שגילה את מיקומם של יעדי המבצע, ולכן הוא מצטרף לכוח בפיקודו של אהוד ברק, ולוקח חלק בפעולה.

המבצע עובד גם לסרט דוקו-דרמה טלוויזיוני בשם "סוכנת בלב ביירות" בבימויו של דני סירקין ובכיכובם של לירון וייסמן בתור הסוכנת יעל מן, גיל פרנק כמייק הררי, דודי גזית לוי כאהוד ברק, רועי וינברג כמוקי בצר ושחק ברנר כלוני רפאלי.

בעלי תפקידים במבצע

מפקדי מבצע אביב נעורים.^[א]

מפקדים במבצע[ב][35]
דרגה[ג] ושם	תפקיד	הערות	תמונה
הפיקוד העליון
רב-אלוף (מיל') משה דיין	שר הביטחון
רב-אלוף דוד אלעזר	ראש המטה הכללי
אלוף בנימין תלם	מפקד חיל הים
תא"ל הדר קמחי	ראש מספן הים
פיקוד המבצע
תא"ל עמנואל שקד	קחצ"ר מפקד המבצע	חפ"ק באח"י סער
אל"ם שבתאי לוי (קצין)	מש"ט 3, מפקד הכוח הימי	חפ"ק באח"י סער
רס"ן אמנון בירן	קמ"ן סיירת מטכ"ל
סא"ל גדעון רז	מפקד זוג ספינות החפ"ק	באח"י סער
רס"ן דוד עזר	מפקד אח"י סער	ספינת החפ"ק	[ד]
סרן עמי שר אל	מפקד אח"י מזנק	ליווי ספינת החפ"ק והובלת סירות
יעדי אביבה וגילה	שני בניינים בלב בירות
סא"ל אהוד ברק	מפקד הכוח הפושט על אביבה
רס"ן דב בר	מפקד יחידה 707	עם הכוח הפושט על אביבה
סא"ל אמנון ליפקין-שחק	מפקד הכוח הפושט על גילה
רס"ן דני אבינון	מפקד סירות הגומי	הובלה לחוף עוזאי ואיסוף מחוף בירות
סא"ל אלי רהב	מוביל הספינות באח"י אילת (סער 2)	תיאום הנחתה ואיסוף
רס"ן אילן שדה	מפקד אח"י אילת (סער 2)
סרן שמואל פרס	מפקד אח"י חרב (סער 3)
יעד צילה	בצפון מזרח בירות	בית מלאכה למוקשים
רס"ן גדי שפי	מפקד הפעולה
אל"ם שמואל פרסבורגר	סגן קחצ"ר	באח"י עכו
סא"ל מיכאל ברקאי	מפקד הספינות	בדבור 871
רס"ן יצחק שמיר	מפקד אח"י עכו	הובלת סירות הגומי
סרן אברהם סנפיר	מפקד סיירת 913	בדבור 871
סגן יוסי סמירה	מפקד דבור 871 מפלגה 916	הכנסה לקרבת ביירות
סגן יורם בן חיים	מפקד דבור 883 מפלגה 916	הובלה והכוונה
יעד ורדה	מפקדת מחבלים	ובנין שני ייצור מוקשים
סא"ל שאול זיו	מש"ט 13 מפקד הפעולה בחוף
סרן גדי קרול	מפקד חוליות פושטים	מפקדת יחידת עזה של הפתח	[ה]
סרן אלי מרק	חוליות פושטים	בית מלאכה למוקשים
סא"ל אלי לוי	מפקד הספינות	באח"י סופה (סער 3)
רס"ן שאול חורב	מפקד אח"י סופה (סער 3)
סרן שמואל שריג	מפקד אח"י משגב
יעד יהודית		מוסך רכב מחבלים מצפון לצידון
סא"ל עמוס ירון	מפקד הפעולה
סגן אמנון אשל	מיחידה 707	מוביל נחיתה בחוף ופינוי
אל"ם עוזי יאירי	מח"ט צנחנים	מפקד החפ"ק באח"י מבטח
סא"ל מיכה לצרוס	מפקד זוג הספינות	באח"י מבטח
רס"ן אריה שפר	מפקד אח"י מבטח	חפ"ק והובלת סירות
סרן דוד הרפזי	מפקד אח"י געש (סער 3)	הובלת סירות
באבטחה
סא"ל מיכאל ברקאי	מפקד האבטחה כנגד התערבות חיל הים הסורי	באח"י חץ (סער 3)
רס"ן משה אורון	מפקד אח"י חץ (סער 3)
רס"ן זאב יחזקאלי	מפקד אח"י חנית (סער 3)

לקריאה נוספת

• מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993.
• גיא בכור, לקסיקון אש"ף, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1995.
• משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000.
• אהרון קליין, חשבון פתוח - מדיניות החיסולים של ישראל בעקבות טבח הספורטאים במינכן, משכל, 2006.
• אורי מילשטיין, "אביב נעורים", (כרך רביעי בסדרת ההיסטוריה של הצנחנים), הוצאת שלגי, 1987, עמ' 1613–1638.
• יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמודים 357–368.
• איתן הבר ומיכאל בר-זוהר, "נקמת מינכן", הוצאת זמורה ביתן, 2005 (מהדורה מעודכנת של הספר "המרדף אחר הנסיך האדום"), עמודים 170–180.
• בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", קוראים, 1998.
• אהרון קליין, איש המבצעים, סיפורו של מייק הררי, מפקד היחידה המבצעית של המוסד, כתר ספרים, 2014.
• אילן כפיר ודני דור, ברק: מלחמות חיי, זמורה ביתן, 2015.
• מוקי בצר, לוחם חשאי - סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל, כתר הוצאה לאור, 2015, הפרק "אביב נעורים", עמ' 139–166.
• אבנר שור ואבירם הלוי, סיירת מטכ"ל - המבצעים הגדולים של היחידה, ידיעות ספרים, 2020, עמ' 132–147.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצע אביב נעורים בוויקישיתוף

• אביב נעורים, באתר חיל הים הישראלי.
• מבצע אביב נעורים באתר עמותת חיל הים.
• אביב נעורים, באתר חיל האוויר הישראלי.
• "מבצע "אביב נעורים", באתר חטיבת הצנחנים.
• מבצע אביב נעורים באתר למורשת המודיעין.
• פקודת המבצע ומכתבי הערכה ,בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• אורי מילשטיין, אם היו לומדים מזה לקח - מבצע ״אביב נעורים״, אפריל 73 ביירות. תחכום והעזה, הכיוון ליישום יתרון האיכות של הלוחם הישראלי, חדשות, 29 במרץ 1985
• כתב בין גלים, מול חופי בירות, 'בין גלים' מס 4 מאי 1973, עמ' 3.
• פנחס וולף, התחילו פרצי ירי. היה ברור שמשהו לא מתנהל לפי התוכנית, במחנה, ‏ 30.03.2007, כפי שהועלה באתר פרש.
• יוסף ארגמן, "זה היה סודי ביותר", משרד הביטחון, אפריל 1998, ריאיון עם ליפקין-שחק אודות מבצע אביב נעורים, עמודים 365–368, כפי שהועלה באתר פרש.
• טל זגרבה, שמענו פיצוץ אדיר, הבניין נחצה לשניים, במחנה, 12 במרץ 2008 - רפי איל על עיטור המופת שקיבל במבצע אביב נעורים, באתר "שבוז חיילים"
• 34 שנים למבצע אביב נעורים, באתר צה"ל
• יריב פלג, מבצע אביב נעורים: שלב אחר שלב, 12 ספטמבר 2013, באתר פז"ם מבית mako
• אמנון בירן, ‏האביב של הסיירת, מבט מל"מ 59, אפריל 2011, עמ' 10
• מיכאל בר-זהר וניסים משעל, "יפות יפות, עם רימונים בחזייה". אביב נעורים, באתר ynet, 25 במרץ 2013
• בן כספית, "אביב נעורים", 40 שנה אחרי, סופשבוע, ‏ 12.04.2013.
• גיל קיסרי, אלוף ברק מחופש לאשה ערך "טיול אהבים" ליד בתי המחבלים בביירות, מעריב, 8 ביוני 1986
• יעל גרינפטר, "אביב נעורים", באתר הארץ, 16 באפריל 2015.
• אורי מילשטיין, הבלוף של הצלחת מבצע "אביב נעורים", באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 במרץ 2013
• יובל מלחי, פרק 189: יעלי – לוחמת המוסד, באתר "קטעים בהיסטוריה", 9 במאי 2017
• רונן ברגמן, יומן נעורים, באתר ידיעות אחרונות, 7 במאי 2019
• טור מורשת - השתתפות היחידה במבצע "אביב נעורים", באתר עמותת בוגרי 8200
• אורי מילשטיין, מראיין את אל"ם בדימוס דב בר על פעילות במבצע אביב נעורים באתר חדשות1 דצמבר 2021.
• מאיה בואנוס, ‏50 שנה למבצע אביב נעורים: סיפורה האמיתי של אחת הפעולות הנועזות של צה"ל אי פעם, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2023
• אורי משגב, 50 שנה אחרי המבצע, ייתכן שהמטרה לא באמת הושגה, באתר הארץ, 4 במאי 2023

ביאורים

1. מימין לשמאל: אמנון ליפקין-שחק, שאול זיו, עמנואל שקד, ואהוד ברק.
2. שמות לוחמי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שהשתתפו במבצע כנהגים ואחרים לא מוזכרים מסיבות ביטחון מידע.
3. הדרגה רשומה כפי שנשאו בעת המבצע. מרבית הקצינים עלו בדרגה בהמשך שירותם.
4. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
5. ציור של האמנית ליה ריקרדו מתל אביב, 2020. שנעשה על פי תמונה משנה מאוחרת יותר.