מרדכי אביעם

מרדכי (מוטי) אביעם (נולד ב־4 בדצמבר 1953) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה לארכאולוגיה קלאסית ולחקר הגליל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

מרדכי אביעם

לידה	4 בדצמבר 1953 (בן 71) רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל
ענף מדעי	ארכאולוגיה
השכלה	הגימנסיה העברית "הרצליה" אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בר-אילן

ביוגרפיה

אביעם נולד ברמת גן. הוריו, ישעיהו ויחיאלה אביעם, היו חברים בארגון האצ"ל. אביעם הצעיר למד בגימנסיה הרצליה^[1] כנער השתתף בחפירות ארכאולוגיות שונות בתל אביב ובנגב, ושימש כעוזר לארכאולוגים מקצועיים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד טנק בחטיבה 188 ברמת הגולן. הוא נפצע בקרב תל סאקי וניצל יחד עם חבריו לאחר מספר ימים תחת מצור.^[2] לאחר שחרורו מהשירות הצבאי והשיקום מהפציעה, החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב, שם השלים תואר ראשון בארכאולוגיה. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית, ובשנת 1994 כתב את התיזה "הישוב הנוצרי בגליל המערבי בתקופה הביזנטית". את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטת בר-אילן וכתב את עבודת הדוקטור "יודפת : מקרה מבחן להתפתחות היישוב היהודי בגליל בתקופת הבית השני" תחת הנחייתו של עמוס קלונר.

קריירה

אביעם התמחה במחקר יישובים יהודיים, נוצריים ופגאניים בגליל בתקופות שונות. במסגרת עבודתו, היה שותף לסקרים ארכאולוגיים נרחבים בגליל העליון והמערבי, בהם חקר את יחסי הגומלין בין קהילות יהודיות לנוצריות. עבודותיו תרמו רבות להבנת האזור בתקופה הביזנטית והרומית ולתיעוד הכנסיות, בתי הכנסת והיישובים הקדומים שבו.

בשנת 1977, לאחר סיום התואר הראשון, התקבל אביעם כמדריך־ארכאולוג בבית ספר שדה בהר מירון^[3], שם עבד עד שנת 1998. הוא שימש כמדריך שטח, סוקר וחופר חפירות הצלה עבור אגף העתיקות.

בין החפירות הבולטות שהוביל: חפירת יודפת העתיקה, שחשפה את העדויות לקרב הראשון הגדול במרד היהודי נגד הרומאים; חקר בתי הכנסת העתיקים בברעם^[4]; חפירות שיחין וחפירה באתר בית הבק, אותה הוא זיהה עם בית צידה, המוכרת מהברית החדשה. פרויקט בית צידה, בו זוהו שרידי יישוב יהודי ומאוחר יותר מנזר וכנסייה ביזנטי, עורר עניין מדעי בינלאומי עם גילוייה של כתובת המוקדישה את הכנסייה לפטרוס, ראש שליחי ישוע.

מאז הקמת רשות העתיקות ב־1999 ובמשך 11 שנים, היה אביעם ארכאולוג מחוז הגליל המערבי. הוא היה מרצה אורח באוניברסיטת רוצ'סטר,^[5] ולאחר פרישתו מרשות העתיקות הקים בעזרת נשיא האוניברסיטה ודיקן הקולג' את המכון לארכיאולוגיה גלילית.

בשנת 2009 התחיל ללמד במחלקה ללימודי ארץ-ישראל במכללה האקדמית כנרת, לשם העביר את המכון לארכיאולוגיה גלילית, ובשנת 2012, הפך להיות חבר סגל. בשנת 2019 קיבל תואר פרופסור. אביעם כתב וערך, לבד ועם שותפים, חמישה ספרים מחקריים בעברית ובאנגלית. במהלך שנים אלו חפר אביעם בגליל ב־11 כנסיות מהתקופה הביזנטית, ב־4 בתי כנסת מהתקופות הרומית והביזנטית, בשני מקדשים מהתקופה הרומית, ב־6 כפרים מהתקופות הרומית והביזנטית ולמעלה מ־10 קברים מתקופות שונות.^[6]

המכון לארכיאולוגיה גלילית

לאחר פרישתו מרשות העתיקות בשנת 2002, ייסד אביעם את המכון לארכיאולוגיה גלילית. המכון מתמקד במחקר בגליל בשיתוף פעולה עם חוקרים מקומיים ובינלאומיים.

פרסומים נבחרים

חוברות

• היישוב הקדום בהר מירון, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1980^[7]

ספרים

• Settlement Dynamics and Regional Diversity in Ancient Upper Galilee (2001)
• ^[8]Jews, Pagans and Christians in the Galilee (2004)
• ממגדל נוצרים עד עיר מבצר, מבצרים ומצודות בצפון הארץ מהכנענים ועד צה"ל, הוצאת אוסטרקון, 2014
• ארץ הכפרים האבודים: סקר מפת שומרה,^[9] צמח : המכללה האקדמית כנרת - המכון לארכיאולוגיה גלילית, אוסטרקון 2020

מאמרים^[10]

• "The Decorated Stone from the Synagogue at Magdala (Migdal)" (2013)
• "Monasteries and Villages: Rural Economy and Religious Interdependency in Late Antique Palestine" (2017)
• "First Century Galilee – New Discoveries" (2018)
• "A Greek Inscription and Architectural Fragments, Possibly of a Synagogue, from Sejara (Ilaniya)" (2022)

רומן היסטורי

בשנת 2024 פרסם את הרומן ההיסטורי "משגב – סאגה גלילית", העוסק בקרב על יודפת במהלך המרד הגדול. הוצאה גלילית, הוצאה לאור^[11][12]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי אביעם בוויקישיתוף

• מרדכי אביעם, באתר גוגל סקולר
• מרדכי אביעם, באתר Academia.edu
• פרופסור מרדכי אביעם באתר המכללה האקדמית כנרת
• פרופסור מרדכי אביעם במכון ישראלי לארכאולוגיה