משה טייטלבוים (ברך משה)

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

נולד לרבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ולברכה סימה (בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ברומניה, ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "ישמח משה". מצד אמו הוא נין לר' חיים מצאנז וצאצא לר' שניאור זלמן מלאדי.^[1]

בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים שלימים נודע כאדמו"ר מסטמאר. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל הקדושת יום טוב, ונולדו להם שלושה ילדים.

בימי השואה בחודש אייר תש"ד (אפריל 1944) נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיהם. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה טרגליץ, שם עבד במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי האסירים והעלום על רכבת לטרזיינשטט, שהופצצה בידי מטוסים אמריקנים. רבים מהאסירים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזיינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה (אפריל 1945) בידי הצבא האדום. כן היה במחנה בוכנוואלד.^[2]

לאחר המלחמה שב לסיגט וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה. התיישב בבורו פארק, והקים את בית הכנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

אחר פטירתו של רבי יואל בשנת תשל״ט, 1979, ששלוש בנותיו מתו בחייו, הוא ירש את מקומו. הוא נחשב פסיבי וקנאי פחות בהשוואה לאופיו הסוער של רבי יואל. עם זאת הוא נטה לסגנון הנהגה ריכוזי, כשל אדמו"רים מחצרות אחרות. הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים התנגדה לירושה ונפתח סכסוך ממושך. חלק מהממסד הוותיק ומעט מהחסידים התרכזו סביבה תחת הכינוי "בני יואל". הרב משה התקבל על ידי עיקר הממסד והרוב הגדול של החצר, והתמנה לאדמו"ר ביום השנה למות דודו. התנגשויות עם "בני יואל" הוסיפו להתחולל לאורך תקופת כהונתו.

חיבר את הספר "ברך משה" על התורה ומועדים. בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. שני בניו התעמתו ביניהם על הירושה הצפויה: הבכור הרב אהרן והצעיר הרב יקותיאל יהודה ("זלמן לייב"). הרב משה השיב את הצעיר מירושלים לוויליאמסבורג בתשנ"ט (1999), במה שהסתמן כמינוי ליורש העצר, אך תומכי הבכור טענו שהמהלך נבע מהאלצהיימר ומהשפעת הגבאי הראשי משה פרידמן ("משה גבאי"). רבי משה נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו (24 באפריל 2006), והוטמן בעיר מונרו סמוך לדודו רבי יואל. לאחר מותו הוכתרו שני בניו, הרב אהרן והרב יקותיאל יהודה לאדמו"רים. לשניהם חצרות ענק.

Remove ads

צאצאיו

בניו מזווג ראשון עם בת דודו מקרעצקי, נרצחו בשואה
בתו חיה (נפטרה בתשנ"ג), אשת הרב בעריש מייזליש רב "יטב לב" בבורו פארק
בנו האדמו"ר הרב אהרן טייטלבוים
בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "זענטא" בויליאמסבורג
בנו האדמו"ר הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים
בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב" בשדרה ה-15 בבורו פארק
בתו ברכה סימא, אשת הרב דוד דוב מייזליש, רב קהילת סאטמר במונטריאול
בתו הענדל, אשת הרב חיים יהושע הלברשטאם רב קהילת סאטמר במונסי

Remove ads

לקריאה נוספת

אתר אוצר החכמה, ספר מסע המלכות, תיאור מסעו של האדמו"ר מסאטמר בישראל, ירושלים תשמ"ה, באתר אוצר החכמה^[3] מאת המחברים נכדי הרב יוסף שיינברגר ר' צבי משי זהב, ואחיו ר' יהודה משי זהב יושב ראש זק"א.
יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, ספר ומשה היה רועה, סדרת ספרים ביידיש. החל מתשס"ז. נכון ל-2012, יצא לאור שישה כרכים.
ספר ממשה ועד משה חלק א, מוקדש לו פרק אחד בתוך הספר ממשה ועד משה חלק א', הודפס 2007 ו2008 תשס"ז ירושלים, בשער הספר כתוב מוציא לאור; חנות יריד הספרים - הרב ש. כהן גאולה מאה שערים ירושלים^[4]. בשער הספר כתוב מחבר; מאתי אברהם א. סופר ירושלים ישראל.

משה טייטלבוים (ברך משה)

ביוגרפיה

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on