משה עידאן

הרב משה עידאן (ה'תר"ב, 1842 – ד' באלול ה'תרנ"ד, 5 בספטמבר 1894) היה דיין ומקובל, שפעל באי ג'רבה ובעיר גאבס שבתוניסיה. נחשב ל"ראש המקובלים" בארצו.

הרב משה עידאן

אין תמונה חופשית
לידה	1842 ה'תר"ב ג'רבה, תוניסיה
פטירה	5 בספטמבר 1894 (בגיל 52 בערך) ד' באלול ה'תרנ"ד
מדינה	הבייליק של תוניסיה
מקום פעילות	ג'רבה וגאבס
תחומי עיסוק	דיין ומקובל
חיבוריו	שעשוע מצווה, תורת משה, תפארת משה, חג הפסח, ידי משה, זכות משה, מגן אבות
רבותיו	הרב ששון בכר משה פרסידאו
ילדים	מכלוף עידאן

קורותיו

נולד לרב כליפה עידאן, שלימד תורה ב"חארה כבירה" - הרובע הגדול באי ג'רבה, ורבים באי היו תלמידיו^[1] (נפטר בשנת ה'תרל"ט, 1877). היו לו שני אחים, רבי אברהם (נפטר בה'תרע"ז, 1917), ורבי אהרן.

הרב משה עידאן נשא לאשה את רז'אלה חדאד. בצעירותו, התפרנס ממלאכת האריגה, אך פרש ממלאכה זו לאחר שנתמנה לדיין באי.

את חכמת הקבלה למד מהמקובל רבי ששון בכר משה פרסיאדו, בעל ספר "שמן ששון", והתפלל בכוונת הרש"ש^[2]. זכה להכרה בחכמת הקבלה מיורשו של הרב ששון, רבי מסעוד כהן אלחדאד, ראש ישיבת המקובלים בית אל באותה העת^[3]. נחשב לאחד מהראשונים שהביאו את חכמת הקבלה לאי.

נתמנה לרב ודיין בעיר גאבס שבתוניסיה. הגביר הרב יעקב חדאד הזמין אותו ללמוד בבית מדרשו בעיר, והחזיקו בעין יפה ובכבוד^[4]. בגאבס הוא חיבר את ספריו, אשר עסקו ברובם בתורת הנסתר. היה גם בקיא בדקדוק^[5] ובשירה.

הרב עידאן התפרסם כחסיד וקדוש. נהג לטבול במקוה שבבית הכנסת אלגריבה. מסופר שבזמן הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת שהה בברכה כשעה תמימה.

הרב עידאן נפטר בד' באלול ה'תרנ"ד (1894).

צאצאיו

בניו של הרב משה עידאן שימשו בתפקידים בולטים בקהילה היהודית בתוניסיה ובפרט באי ג'רבה.

• הרב נסים עידאן, נולד בשנת ה'תרל"ד בג'רבה ופעל ברחבי תוניסיה. שימש כרב ודיין, שוחט, מוהל, דרשן ומלמד תינוקות, בעיר בן גרדאן (שהוקמה בעיר חדשה) ובקירואן, כשכל העול הרוחני עליו (פעל גם בתסתור). בסוף ימיו חזר לג'רבה, ושם נפטר בט"ו בשבט ה'תש"ח (26 בינואר 1948). מכתביו הדפיס אחיינו הרב שמואל שאול עידאן את הספר "זית רענן" - דרושים, ושו"ת בענייני טרפות, ישראל ה'תשל"ז^[6].
• הרב דוד עידאן, מייסד בית הדפוס הראשון בג'רבה, ונשיא הקהילה היהודית שם. עם מות האב, הוא פרנס את המשפחה. האריך ימים יותר מכל אחיו.
• הרב מכלוף עידאן, שימש כמלמד תינוקות, ורבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה.
• הרב ציון עידאן, נפטר בחיי אביו.
• בתו נישאה לרב זכריה יונה (מוצאו מתימן, והגיע מירושלים לג'רבה), היה מוהל וסופר סת"ם שכתב 98 ספרי תורה. נפטר בד' באדר ה'תש"ב (21 בפברואר 1942, צאצאיו מבנו מאיר, הם בני משפחת יונה בירושלים).
• בתו נישאה לרב דוד חדאד.

בין צאצאיו של הרב משה עידאן:

• נינו הרב חזקיה חדאד^[7].
• נכדו, בן בנו הרב דוד, הרב שמואל שאול עידאן, מנהל ישיבת כיסא רחמים שפעל ליישוב יהודי ג'רבה ותוניסיה בישראל.
• ד"ר אשר עידן, עתידן ומומחה לרשתות חברתיות.
• עו"ד תמיר עידאן, המכהן כראש מועצת שדות נגב.

ספריו

• שעשוע מצווה - חרוזים במתכונת האזהרות על תרי"ג מצוות לפי שיטת הרמב"ם, ירושלים התר"ם.
• חג הפסח - על הגדה של פסח, ירושלים ה'תרס"ג.
• תפילה למשה (כולל זכות משה) - על תהילים, מכתביו ומכתבי רבנים נוספים, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בירושלים, ה'תרע"א.
• תורת משה - חידושים על התנ"ך על דרך הסוד, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בבית הדפוס שהקים בג'רבה, ה'תרע"ט.
• תפארת משה - הערות ופירושים על ספרי הקבלה, יצא לאור על ידי בנו הרב דוד בבית הדפוס שהקים בג'רבה, ה'תש"ד.
• ידי משה - על משלי.
• מגן אבות - על י"ח פרשיות, על פי הקבלה.

לקריאה נוספת

• הרב אפרים חדאד, "מעיל שמואל", מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, ה'תשס"ה.
• שמעון ואנונו, אנציקלופדיה ארזי הלבנון - ליהודי וחכמי ספרד והמזרח, כרך ג', עמ' 467.
• הרב בועז חדאד, "חכמי ישראל בג'רבא ובתוניס", הוצאת "בית האוצר העברי", ירושלים התשמ"א, עמ' 74.
• רבי משה עידאן, "הגדה של פסח" (עם פירוש חג הפסח), מכון "קרן לדוד ולזרעו", בני ברק, התשס"ט, עמ' 19.
• חדאד, אפרים, לעולם חסדו, הוצאה עצמית, תש"ף.

קישורים חיצוניים

• הרבנים לבית עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה-מורשת
• משה עידאן, באתר "החכם היומי"
• משה בן כליפה עידאן (1841-1893), דף שער בספרייה הלאומית