שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ששון בכר משה

רב מקובל, מחבר הספר "שמן ששון" מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ששון בכר משה
Remove ads

הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני. מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל, ומחבר סדרת הספרים שמן ששון, פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Thumb
"למנצח" בכתב ידו
Remove ads

ביוגרפיה

נולד באורג'וק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בגיל חמש (ה'תק"ץ, 1830) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת ה'תרמ"ב, 5 בינואר 1882).

בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.

בשנת ה'תרמ"ב (1882), בגיל 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד לפטירתו בי"ח בניסן תרס"ג, לאחר מחלה[1]. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.

הוא נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.

בין תלמידיו המקובלים, הרב שלום הדאיה, והרב משה עידאן מתוניסיה.

Remove ads

ספריו

ספריו שמן ששון בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האר"י:

  • חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים
  • חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה
  • חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים
  • חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד
  • חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י
  • חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל
  • חלק ז' – על שער המצוות
  • חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים
  • חלק ט' – על ספר הליקוטים
  • חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו
  • חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב
  • (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)

מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס עד לשנת תשע"ה.

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads