שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

נדירה שלהוב-קיבורקיאן

פרופ׳ לקרימינולוגיה ועבודה סוציאלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

נדירה שלהוב-קיבורקיאן (בערבית: نادره شلهوب- كيفوركيان תעתיק מדויק: נאדִרה שׁלהובּ-כיפורכיאן; נולדה ב-19 ביולי 1960) היא פרופסור מן המניין לקרימינולוגיה ולעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, מחזיקת קתדרה במשפט גלובלי באוניברסיטת קווין מרי בלונדון.[1]

עובדות מהירות לידה, שם לידה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

נדירה שלהוב (نادره شلهوب) נולדה למשפחה ערבית-נוצרית בחיפה, ישראל. אביה, ג'מיל שלהוב, היה חבר מועצת עיריית חיפה[2] ויש על שמו רחוב בעיר הולדתה.

פעילות אקדמית

ב-1980 סיימה תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ב-1982 סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1989 סיימה תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1994 תואר דוקטור במשפטים במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט, על תופעת נשים מוכות בחברה הפלסטינית במזרח ירושלים, כתבה בהנחיית סטנלי כהן ושמחה לנדאו.[3] בתקופת השתלמותה לימדה באוניברסיטת בית לחם מדעי החברה ועבודה סוציאלית. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת דרום קליפורניה.

בשובה לישראל שימשה מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-2003 מונתה למרצה בכירה, ב-2010 לפרופסור חבר ומ-2018 היא פרופסור מן המניין. משנת 2006 היא מנהלת את תוכנית הלימודים המגדרית במדה אל-כרמל, המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי בחיפה.

עבודתה האקדמית, שהתבססה על הדוקטורט שכתבה, ושהתמקדה בנשים פלסטיניות שחוו גילויי אלימות במשפחה ותקיפות מיניות, זכתה להכרה בינלאומית. כתיבתה נסובה סביב השפעותיו של הכיבוש הישראלי על נשים פלסטיניות מנקודת מבט משפטית וחברתית-פסיכולוגית. שלהוב-קיבורקיאן מתמקדת בפמיסייד וצורות אחרות של אלימות מגדרית, פשעים של ניצול מרות בהקשרים קולוניאליים, מעקב סמוי, ביטחוניזציה (אנ') (או ביטְחוּן; securitization) וטראומה באזורים שהם תחת כיבוש ומשטר צבאי.[4]

במרץ 2024 חתמו עמיתיה במכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית על מכתב שבו נאמר, בין השאר: "פרופ' שלהוב-קיבורקיאן מטשטשת בין מחקר לעמדה פוליטית, בין אידאולוגיה למדע ועובדות". על טענות שהעלתה במחקריה לפיהן לכאורה חיילי צה"ל משתמשים בפרקטיקות של אונס כחלק מהסכסוך, ומערכת הביטחון משתמשת בילדים פלסטינים כמעבדה לפיתוח כלי נשק כדי לשווק אותם בחו"ל נאמר במכתב כי אלו "טענות משוללות יסוד אותן היא מציגה כעובדות אמפיריות או אובייקטיביות, למרות שאינן מגובות בראיות מחקריות".[5][6]

באוגוסט 2024 פרשה שלהוב-קיבורקיאן מהוראה באוניברסיטה.[7]

Remove ads

פעילות חברתית ופוליטית

סכם
פרספקטיבה

לצד פעילותה האקדמית, כיהנה שלהוב-קיבורקיאן לאורך השנים בוועדים של מספר ארגונים, בהם "גישה", שם כיהנה כיושבת ראש ההנהלה, "מרכז הנשים לסיוע וייעוץ משפטי" ("WCLAC"), ו"הקרן החדשה לישראל" ("NIF").

בנובמבר 2006 עברה בנתב"ג הליך בידוק ביטחוני יסודי ביותר, שבגינו תבעה מרשות שדות התעופה פיצויים על סך 75 אלף ש"ח. בשנת 2015 פסקה סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב כי הבידוק נעשה בסמכות, אולם היא שוכנעה כי אנשי הרשות לא טיפלו בתובעת ברגישות מספקת על מנת להבטיח את כבודה ופרטיותה. על כך נפסקו לה פיצויים של 7,500 ש"ח ועוד 2,500 שכר טרחה.[8]

בשנת 2008 זכתה בפרס גרובר לזכויות נשים, על פועלה למיגור תופעת רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה בחברה הפלסטינית.[9]

בשנת 2015 חתמה על מנשר של מרצים מאוניברסיטאות בישראל המתנגדים למסע הדה-לגיטימציה המתנהל לדבריהם נגד ארגון "שוברים שתיקה".[10]

בתחילת 2019 עוררה הרצאה שנתנה באמסטרדם בשם "טכנולוגיות של אלימות בשער שכם" סערה תקשורתית עוד לפני האירוע. זאת מאחר שעל פי תיאור האירוע, שלהוב-קיבורקיאן הייתה אמורה לשתף מכתבים שכתבו ילדי מזרח ירושלים על חוויות שעברו, כאשר באמצעות קולות הילדים התכוונה להראות כיצד התעשייה הביטחונית הישראלית משתמשת בחייהם ובגופם של ילדים ותושבי מזרח ירושלים כדי למכור נשק וידע שעברו "ניסוי בשטח".[11] כן התעוררה סערה סביב הרצאה שנשאה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה טענה כי ישראל מבצעת ניסויים בנשק על פלסטינים. ההרצאה הוקלטה ופורסמה בגלי צה"ל.[12]

באוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל של מדינת ישראל, פרסמה עצומה שלפיה ישראל מבצעת "השמדת עם" ("ג'נוסייד") ברצועת עזה. בעקבות העצומה, פנו אליה נשיא האוניברסיטה העברית, אשר כהן, והרקטור תמיר שפר והודיעו לה כי מן הראוי (בדומה לסטודנטים ומרצים אחרים שהושעו מהאקדמיה - בטענה כי הם תמכו בחמאס באותה העת)[13] שתשקול אף להתפטר בעצמה, ותפנה את משרתה כמרצה באוניברסיטה העברית.[14][15] לדברי שלהוב-קיבורקיאן, הפרסום בעיתונות של המכתב מאת הנשיא ומאת הרקטור של האוניברסיטה העברית "תדלק קמפיין הסתה ואיומים מסוכנים וחסרי תקדים" כנגדה וכנגד משפחתה.[16]

בראיון לפודקאסט בערוץ היוטיוב "Makdisi Street"[17] שנערך עם שלהוב-קוברקיאן, במהלך מלחמת חרבות ברזל של מדינת ישראל, אמרה שהיהודים מפחדים כשהיא מדברת ערבית - וש"הישראלים צריכים להיות מפוחדים והם צריכים לפחד, כי פושעים תמיד מפחדים". כמו-כן קראה לביטול הציונות: "זה הזמן לבטל את הציונות, זה הכיוון אליו אני הולכת היום. היא [הציונות] לא יכולה להמשיך, היא לא יכולה, זה פלילי". בנוסף האשימה את חיילי כוחות הביטחון של ישראל בהרג תינוקות מכוון ובאונס.[18] כשנשאלה על הדו"ח המיוחד של האו"ם על הפשעים המיניים של חמאס במהלך טבח שבעה באוקטובר, שלהוב-קוברקיאן האשימה את מדינת ישראל בכך שהיא מנצלת גופות של נשים, מיניות של נשים, חיים אינטימיים של נשים לצרכים פוליטיים[19] וזאת כדי לקדם אג'נדה פוליטית, כדי לקדם הרג, נישול, התעללות ואונס.[20] עוד אמרה שלהוב-קוברקיאן: "”הם [היהודים בישראל] ישתמשו בכל שקר, הם התחילו עם תינוקות, הם המשיכו עם אונס, והם ימשיכו עם עוד מיליון שקרים, כל יום עם סיפור אחר, אנחנו הפסקנו להאמין להם, אני מקווה שהעולם יפסיק להאמין להם”.[21] ב-12 במרץ 2024 הודיעה האוניברסיטה העברית כי שלהוב-קוברקיאן תושעה מהוראה באוניברסיטה, בעקבות התבטאויותיה הפוליטיות, המסיתות וחסרות-הבסיס.[22] 90 מאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה תבעו לבטל את השעייתה, אף שהסתייגו מדבריה,[23] ומרצים אחרים תמכו בהשעיה.[24] כמו כן, כ-800 אקדמאים חברי אקדמיה לשוויון חתמו על עצומה המגנה את השעייתה.[25] בעקבות דבריה והתגובה להם התפתחה סערה באוניברסיטה.[26][27] ב-27 במרץ בוטלה ההשעיה לאחר שהיא הבהירה כי בתור חוקרת ביקורתית מהפלג הפמיניסטי, היא מאמינה לכלל הקורבנות ולא מעלה ספק בדבריהן, וכי היא לא הכחישה את העובדה שב-7 באוקטובר היו בעוטף עזה מקרי אונס, ולפיכך שלהוב-קוברקיאן הוחזרה לעבודתה כמרצה באוניברסיטה העברית.[28]

ב-18 באפריל 2024, שלהוב-קוברקיאן נעצרה בחשד להסתה, בעקבות דבריה ונערך חיפוש בביתה.[29][30] למחרת דחה בית המשפט את בקשת משטרת ישראל[31] להאריך את מעצרה, ולכן נאלצו לשחרר אותה בתנאים מגבילים, הכוללים ערבות וחובת התייצבות לחקירה בעת דרישה.[32]

ב-27 באוגוסט 2024 הודיע יו"ר ועדת המשמעת באוניברסיטה העברית, פרופסור דוד גליקסברג, כי פרופסור נדירה פרשה מהוראה באוניברסיטה ולא תשמש עוד כמרצה בה, החל משנת הלימודים האקדמית הבאה.[33][7]

Remove ads

חיים אישיים

היא נישאה לארמני נוצרי, תושב ירושלים.[34] לשלהוב-קוברקיאן שלושה ילדים משותפים. מתגוררים ברובע הארמני שבעיר העתיקה, בירושלים.[35] בעלת אזרחות ישראלית ואמריקאית.[36]

מאמרים וספרים

  • 2004 - Mapping and Analyzing the Landscape of Femicide in Palestinian Society
  • 2009 - "הכלכלה הפוליטית של טראומת ילדים: חקר מקרה הריסת בתים בפלסטין" מאמר שפורסם בכתב העת Feminism & Psychology בו חקרה את המורכבות של טראומת הריסת הבתים בקרב ילדים פלסטינים.[37]
  • 2010 - Militarization and Violence against Women in Conflict Zones in the Middle East (בעברית: מיליטריזציה ואלימות נגד נשים באזורי סכסוך במזרח התיכון). ספר זה בוחן את הקשיים שעומדים בפני נשים אשר הן סובלות מאלימות המתרחשת נגדן באזורים מסוכסכים ומיליטריסטיים. שלהוב-קיבורקיאן טוענת בספר זה כי המיליטריזציה של המרחב הפרטי והציבורי מגבירה את הפגיעות של גברים ונשים כאחד, ומגבירה את הכוחות ההגמוניים הפטריארכליים. באמצעות הסיפורים והחוויות של נשים פלסטיניות תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית, עולה כי "חשיבה ביטחונית", "פחד מטירור", לאומיות, שימור "אותנטיות תרבותית" ושמירה על הקרקע יכולה להפוך את גופותיהן של הנשים ואת חייהם לסמני גבול, ובכך לאתרי אלימות, תחרויות והתנגדות.
  • 2015 - Security Theology, Surveillance and the Politics of Fear (בעברית: תאולוגיה ביטחונית, מעקב ופוליטיקה של פחד). הספר מתמקד בפוליטיקה האינטימית של היומיום, חיי המשפחה, הזיכרון וההנצחה, הלידה והמוות כאירועים קריטיים בחיים של פלסטינים בהקשר של הקולוניאליזם הישראלי ובוחן כיצד התאולוגיות והאידאולוגיות הישראליות של ביטחון, מעקב ופחד יכולות לעמעם את האלימות ואת הדינמיקה של הכוח תוך כדי הנצחה של יחסי כוחות. שלהוב-קבורקיאן הגדירה בספר הזה את המושגים "תאולוגיה ביטחונית ישראלית" ו"פוליטיקה של פחד".
  • 2019 - Understanding Campus-Community Partnerships in Conflict Zones: Engaging Students for Transformative Change
  • 2021 - When Politics are Sacralized: Comparative Perspectives on Religious Claims and Nationalism
  • 2022 - Incarcerated Childhood and the Politics of Unchilding
  • 2023 - The Cunning of Gender Violence: Geopolitics and Feminism
Remove ads

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads