שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
נירה עדי
שחקנית וזמרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
נירה-מאירה אדלשטיין (נולדה בשנת 1937[1]) היא שחקנית, זמרת, פנטומימאית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולדה בשם נירה צביק. שירתה בצה"ל בלהקת הנח"ל, שם בין היתר השתתפה, בתחילת שנת 1956 בתוכנית התשיעית של הלהקה "מה בוער" שכתבו יחיאל מוהר ואפרים קישון וביים דוד ברגמן.
בתיאטרון
ב-1962 גילמה את התפקיד הנשי הראשי במחזמר "פנטסטי" מאת טום ג'ונס שביים מנחם גולן במועדון התיאטרון.[2]
ב-1962 שיחקה בהצגה "ציפורי לילה" - מערכונים ופזמונים מאת דן אלמגור, מרדכי לבנון, ראובן בר יותם, אפרים קישון, פוצ'ו, שמעון צבר ודידי מנוסי;[3][4] שביים חיים טופול במועדון התיאטרון בחיפה[5].
ב-1963 שיחקה בהצגה "אתה אוהב את היצ'קוק?",[6] קומדיה בלשית מוזיקלית מאת מיכאל דרומש שביים שלמה בר-שביט בתיאטרון דו רה מי עממי.
ב-1964 שיחקה ב"שייקספיר איננו" - תוכנית פרודית על מחזות ויליאם שייקספיר שנכתבה על ידי חיים חפר, נעמי שמר ועמוס קינן ובבימויו של שמואל בונים במועדון החמאם.[7]
ב-1965 שיחקה בהצגה "הטירה" שעיבדה (על פי סיפורים לילדים שכתבו אברהם שלונסקי ("עלילות מיקי מהו"), נתן אלתרמן ("האפרוח העשירי"), מרים ילן שטקליס (השיר "חברות"), ע. הלל ("לא יאומן כי יסופר"), אהרן זאב ("יונים לבנות") ואוריאל אופק) וביימה נעמי פולני בתיאטרון פשוש[8].
ב-1966 שיחקה בהצגה "שמו הולך לפניו" מאת אפרים קישון שביים שמוליק עצמון בתיאטרון זווית.[9]
ב-1967 שיחקה בהצגה "הכושי עשה את שלו" מאת יוסף לפיד שביים שמואל בונים בתיאטרון הקאמרי.[10] שיחקה במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" מאת סמי גרונמן שביים שמואל בונים בתיאטרון הקאמרי,[11] וגילמה (לסירוגין עם רינה גנור) את דמותה של שרה אנדרשפט בהצגה "רב-סרן ברברה" מאת ג'ורג' ברנרד שו שביים גרשון פלוטקין בתיאטרון הקאמרי.[12][13] באותה שנה שיחקה בהצגה לילדים "הנסיכה והרועה" מאת ניקולאס סטיוארט גריי (על פי סיפור מאת הנס כריסטיאן אנדרסן) שביים דוד לוין בתיאטרון הקאמרי.[14]
ב-1968 שיחקה בהצגה "נוכלים ואוהבים" מאת ג'ורג' פרקר שביים שמואל בונים בתיאטרון הקאמרי[15], וגילמה (יחד עם לורה סהר) את אחת מבנות לוט בהצגה "סדום סיטי" מאת בנימין גלאי שביים אברהם אסיאו בתיאטרון העירוני חיפה[16] והשתתפה בערב שירי לוחמים שביים שמואל בונים במסגרת חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל.[17]
ב-1969 שיחקה בהצגה "הציפור הכחולה" מאת מוריס מטרלינק שביים אברהם דוד בתיאטרון לילך.[18] באותה שנה הקימה לצד אביבה פז את הצמד "שתיים בלילה",[19] ושיחקה בהצגה "טופז" מאת מרסל פניול שביים יואל זילברג.[20]
ב-1971 עלתה ההצגה בתרגומה "שלום ולא להתראות"[21] מאת אתול פוגרד(אנ') שביים ראובן אדיב בתיאטרון המרתף. בהצגה שיחקו אמיר אוריין/ברוך ברקין ורחל תימור.
ב-1972 השתתפה במופע "שמחה רבה - פסח בא" בתיאטרון הזמן,[22] ושיחקה לצד ישראל גוריון ואבי יקיר בהצגה "שירים וסיפורי בדים"[23] שעיבד אוריאל אופק על פי אגדות עם שונות, וביים נדב לויתן בתיאטרון בדים.
ב-1975 שיחקה במחזמר "אגדות אנדרסן" מאת יוסי בכר שביים בני פורת בהפקת טדי הפקות.[24]
ב-1976 שיחקה בהצגה "קופיקו העליז"[25] מאת תמר בורנשטיין-לזר שביים רפי שחר בתיאטרון לילך, ובהצגה "ג'ק ואפונת הפלא"[26] שעיבד אוריאל אופק בתיאטרון לילך.
בטלוויזיה ובקולנוע
ב-1965 שיחקה בסרט הקצר "טלפון שבור" שביים נתן גרוס עבור המכון לפריון העבודה והייצור.[27]
ב-1966 שיחקה בסרט "סבינה והגברים" בבימויו של פיטר פריישטאט.[28]
ב-1970 החלה להגיש לצד אמיר אוריין (ובהמשך לצד ישראל גוריון ולצד עזריאל אשרוב) את התוכנית "משחקצב" בטלוויזיה הישראלית.[29] התכנית יועדה לגילאים צעירים וסיפרה לילדים על העולם הסובב אותם באמצעות שירים, סיפורים ומשחקים. השירים נכתבו או תורגמו במיוחד לתוכנית. מקצת מהתסריטים התבססו על תוכנית שהופקה ב-BBC. את התכנית הפיקה אסתר סופר, וביימו אנטואן סאלח ורינה הררית.
בין השנים 1972–1974 הנחתה (לצד רפי גרנות ועזרא דגן) את הסדרה "אות אות אות" בערוץ הראשון. מטרת הסדרה הייתה ללמד את הילדים את אותיות האלף בית. בין כותבות התסריטים נמנית תמר אדר.[30] כל פרק יוחד לאחת מאותיות האלף-בית, ועזרא דגן התחפש לבעל חיים ששמו מתחיל באות שנלמדה באותו הפרק (למשל, באות ו' היה ווילי הווירוס). עבור הסדרה נכתבו שירים חדשים, שיצאו לאחר מכן בשני אלבומים. את התוכנית ערכה והפיקה דנה כוגן וביימה ורדינה ארז.
ב-1980 החלה להנחות את התוכנית "3, 4, 5 וחצי". לאחר פרישתה מהתוכנית בשל התחלת תהליך של חזרה בתשובה, החליפה אותה שרי צוריאל.
מוזיקה ואיור
ב-1966 השתתפה כחלק מ"שלישיית בנות" (לצד זהר אוריין ודבורה דיקובסקי) באלבום אח, פגישה שכזאת - שירי פלמ"ח מאת חיים חפר. התקליט יצא לאור על ידי בימות והד ארצי.[31][32]
בשנת 1997 איירה את ספר השירים לילדים "איזו שמש! איזה אור"[33] מאת מניה נהיר שיצא לאור בהוצאת ידע-סלע בתל אביב.
Remove ads
חיים אישיים
סכם
פרספקטיבה
בעלה הראשון היה דודיק סמדר איתו התחתנה בתחילת שנות השישים. בשנת 1964 נולד להם בן[34]. כעבור מספר שנים התגרשו.
בשנת 1982 החלה תהליך של חזרה בתשובה ופרשה מתחום המשחק. לאחר שחזרה בתשובה שינתה את שמה למירה.
בעלה השני היה הרב אברהם לואיס (מתלמידי החזון אי"ש ומראשוני תלמידי ישיבת קמניץ, למד בחברותא יחד עם הרב יוסף ליברמן[35]) עד לפטירתו בשנת 2012. כשלושה חודשים לאחר פטירתו שינתה את שמה למאירה.
בעלה השלישי היה הרב יעקב אדלשטיין. את הזוג שידך הרב יצחק זילברשטיין[36].
רבקה
רבקה |
||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת דיסקין | מרים
מרים |
|
עץ משפחת בייער | |||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||
הניה רחל
הניה רחל |
שלומית
שלומית |
מינה
מינה |
פסיה
פסיה |
|||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
מאירה
מאירה |
שושנה
שושנה |
מרים
מרים |
||||||||||||||||||||||||||||
Remove ads
קישורים חיצוניים
נירה עדי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נירה עדי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
נירה עדי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דוד קליגר, הרבנית אדלשטיין תליט"א בראיון מרגש ועוצמתי • האזינו - רדיו קול חי, באתר רדיו קול חי, 2 במרץ 2019
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads