נתן שוואלב

נתן שוואלב (Nathan Schwalb‏; 1 באפריל 1908 - 24 במרץ 2004)^[1] היה פעיל ציוני שפעל בשווייץ בתקופת השואה, מגדולי המצילים בשנות הרצח הנאצי^[2], נציג המרכז העולמי של תנועת החלוץ בז'נבה.

נתן שוואלב

נתן שוואלב משמאל תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1 באפריל 1908 איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	24 במרץ 2004 (בגיל 95) ישראל
מדינה	אוסטריה

עד מלחמת העולם השנייה

נתן שוואלב נולד בסטניסלבוב שאז הייתה שייכת לברית המועצות (כיום חלק מאוקראינה), הצטרף לתנועת הנוער הציוני "החלוץ", עלה לארץ ישראל בשנת 1929 והיה חבר קיבוץ חולדה ואחד ממנהיגיו. הוא היה פעיל בהסתדרות העובדים. בשנת 1938 הגיע לצ'כוסלבקיה כשליח מטעם תנועת 'החלוץ' ו'גורדוניה', ובאוגוסט 1939 השתתף בקונגרס הציוני הכ"א בז'נבה, הקונגרס הציוני האחרון לפני המלחמה. לאחר הקונגרס תכנן שוואלב לחזור לפראג, אך אז פרצה המלחמה, והוא החליט להישאר בז'נבה, אף על פי שרוב השליחים חזרו ארצה.

בזמן מלחמת העולם השנייה

עקב פרוץ המלחמה הקים שוואלב בז'נבה מרכז עולמי חדש של "החלוץ". הוא ישב בז'נבה בתור נציג תנועת "החלוץ העולמי" והיה איש קשר ומקור סיוע כספי ליהודים. מחדרו הדל ברחוב הפילוסופים מספר 13 בז'נבה^[3] הקים הקיבוצניק הזה, כמעט בידיים ריקות, רשת הצלה מחושבת ומתוחכמת וטווה רשת מסועפת של קשרים אל מעבר לחומת הברזל הנאצית. לאחר כיבוש פולין נשרף ארכיון 'החלוץ' בוורשה ובו כל פרטי החברים. מלאכת איתור הכתובות הייתה כמעט בלתי אפשרית^[3], אך נתן שוואלב, בלי משרד, בלי מנגנון, הפך להיות מעצמת צל חשאית, מפעל של איש אחד^[2]: הוא התכתב עם מאות אנשים בארצות הכיבוש ופעל בתחומים רבים ובכללם משלוח חבילות דרך הצלב האדום, בעיקר לפולין, ובהעברת כספים על ידי שליחים שגייס לשם כך. שוואלב היה אחד הראשונים שידע על ההשמדה השיטתית של יהודי אירופה. הוא פנה לכל הגופים האפשריים בקריאות עזרה ובבקשות סיוע, אך כמעט ללא הועיל. קשריו של שוואלב הגיעו עד שאנגחאי, שם התקבצו כ-20 אלף פליטים שנמלטו מפולין דרך רוסיה בקיץ 1941.^[3]

שוואלב ניסה לשמור על קשר עם פעילי תנועת "החלוץ" בשטחים שכבשו הנאצים, להושיט להם עזרה ולאסוף ולהפיץ מידע על המתרחש ליהודים בשטחים אלה. הוא קיבל בין היתר דוחות מאת גיזי פליישמן על מצב היהודים בסלובקיה.

שוואלב התכתב עם אישים רבים ובהם סאלי מאייר וג'ו שווארץ מהג'וינט וד"ר אברהם זילברשיין מ-RELICO‏ Relief Committee for the Warstricken Jewish Population, וכן עם מוסדות כגון הצלב האדום הבין-לאומי. הוא עסק גם בנושא הפליטים היהודים בשווייץ. שוואלב טווה קשרים עם שווייצרים בעלי השפעה ובהם פוליטיקאים, אנשי משטרה ואנשי כנסייה. בעזרתם הצליח למנוע את החזרתם של ילדים יהודים שברחו לשווייץ מגרמניה. פעמיים נעצר בשל פעילות בלתי חוקית. שוואלב היה אחד מגיבוריו האלמונים הגדולים ביותר של עם ישראל בתקופה הנוראה ביותר.^[2]

ב-1941 נורו למוות אביו ואחיו בסטניסלבוב.

רק בדם תהיה לנו הארץ

הרב החרדי חיים מיכאל דב ויסמנדל שישב בברטיסלבה טען בשעתו כי 'תוכנית אירופה' שהוא יזם - כופר כסף תמורת הצלת יהודים - הייתה פתח להצלה רבתי מן השואה, ואולם הציונים ויהדות העולם החופשי לא נענו לתוכניתו^[4]. ויסמנדל פרסם מכתב מנתן שוואלב שכתב לפרסבורג בסוף השואה, ובו כתב שוואלב אמירה שנודעה לשמצה: "רק בדם תהיה לנו הארץ". אמירה זו הפכה, לדעתו של ויסמנדל, לראיה המובהקת ביותר לכך שהתנועה הציונית אינה מעוניינת בהצלת היהודים ממחנות ההשמדה הנאציים, אלא מעדיפה שפיכות דמים מרובה של העם היהודי, לשם הגדלת הסיכויים שכך "אנחנו" נשיג את ארצנו.

המכתב במלואו נדפס בספר "מן המיצר" שהרב ויסמנדל פרסם: "מאחר שמזדמן שליח הוא כותב להחבריא שעליהם לזכור תמיד, את הדבר היותר נחוץ שהוא העיקר שצריך שיהיה נגד פנינו תמיד, שסוף כל סוף ממלכות הברית ינצחו. ואחר הניצחון יחלקו את העולם מחדש בין העמים, כמו שעשו בסוף המלחמה הראשונה. ואז פתחו לפנינו את הדרך למען צעד הראשון – ועתה ככלות המלחמה עלינו לעשות הכל שארץ ישראל תתהוה למדינת ישראל, וכבר נעשו צעדים חשובים בדבר הזה. ועל הזעק הבא מארצנו, צריכים אנו לדעת כי כל העמים בני ממלכות הברית שופכים דם לרוב, ואם אנו לא נביא קרבות במה אפוא נקנה את הזכות לגשת אל השלחן בשעה שיעשו את החלוקה של העמים והארצות אחר המלחמה, ואם כן שטות ואפילו חוצפה הוא מצדנו לשאול מאת הגויים ששופכים את דמם, שהם יתנו רשות להביא את כספם למדינת אויבם, להגן על הדם שלנו - - כי רק בדם תהיה לנו הארץ. זהו מה שנוגע להכלל - ומה שנוגע אליכם בני החבורה, אתם טיילו, ולמען זה אני מזמין לכם כסף בדרך שחור על ידי שליח זה".

לאחר השואה

מדהים באיזו אנרגיה ובאיזו בהירות מחשבה ידע לפעול, להפעיל את האחרים ולטעת בהם מוטיבציה. אדם זה היה הכוח המניע מאחורי העזרה לנרדפים על ידי הנאצים, ועכשיו ליהודים במחנות העקורים.

— צבי אבירם, ברלין, בין שתי מחתרות, ישראל: הוצאה עצמית, בסיוע יד ושם וקרן עזריאלי, 2015, ע' 228

גם אחרי המלחמה נשאר נתן על משמרתו ועסק בהצלת נפשות, בהעפלה, בהברחת יהודים ובגיוס בלתי נלאה של משאבים ושל תומכים וסייע רבות ליהודים במחנות העקורים. ב-1945 חזר לישראל ולקיבוצו חולדה, כאחד ממנהיגיו. מ-1946 היה שליח ההסתדרות כאיש קשר עם ארגוני עובדים שונים באירופה. בשנים 1956–1957 מסר שוואלב את ארכיונו למכון לבון.

נפטר בתל אביב ב-24 במרץ 2004 ונקבר בקיבוצו.

קישורים חיצוניים

• ניסיונות להצלת יהודים על ידי קבוצת העבודה בסלובקיה, באתר יד ושם
• מאמר על מעורבותו של שוואלב בניסיונות להשיג סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור יהודים שנאסרו באושוויץ
• נתן שוואלב (1908-2004), דף שער בספרייה הלאומית