שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי (2023)

פיגוע ירי שבוצע על ידי מחבלים פלסטינים ב-20 ביוני 2023 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי (2023)map
Remove ads

פיגוע הירי הראשון בתחנת הדלק בעלי היה פיגוע ירי שבוצע על ידי שני מחבלים פלסטינים בא' בתמוז ה'תשפ"ג, 20 ביוני 2023 בתחנת דלק ליד עלי שבצפון בנימין. בפיגוע נרצחו ארבעה אזרחים ישראלים; ארבעה נוספים נפצעו – אחד קשה, שניים בינוני ואחד קל. שני המחבלים שביצעו את הפיגוע נהרגו, אחד מהם במהלכו והשני במרדף שהתנהל לאחריו.

עובדות מהירות חלק מ, תאריך ...

מספר חודשים לאחר מכן בוצע פיגוע ירי נוסף באותו המקום.

Remove ads

רקע

במהלך החודשים שקדמו לפיגוע עלה מפלס הפיגועים באזור השומרון. בעקבות זאת הגביר צה"ל את פעילות המעצרים, ויום קודם לפיגוע נעצרו שני מחבלים בג'נין. במהלך נסיגת הכוחות התפתח קרב שבו נפצעו שבעה לוחמי צה"ל, נהרגו שישה מחבלים ונפצעו עשרות נוספים.

הפיגוע

הפיגוע התרחש סמוך לשעה 16:15. שני מחבלים, מהנד שחאדה וח'אלד מצטפא עבד א-לטיף צבאח,[1] תושבי עוריף ופעילי חמאס שריצו עונשי מאסר בישראל על פעילות טרור ושוחררו, הגיעו ברכב לכניסה שתחת עלי בצפון בנימין. המחבלים פתחו באש לעבר שומר הכניסה לעלי ופצעו אותו באורח בינוני. הם המשיכו מזרחה, נכנסו למתחם תחנת הדלק הסמוכה, וירו לעבר מסעדת "חומוס אליהו" במתחם. הירי נמשך לתוך התחנה כשהם יורים לעבר אנשים בתחנה תוך צעידה לכיוון היציאה, אז נורה אחד מהם.[2] חמישה בני אדם נפצעו, חלקם במצב אנוש, וכעבור זמן קצר נקבע מותם של ארבעה מהם. הנרצחים: אלישע אנטמן (בן 18) ועופר פיירמן (בן 63) שניהם תושבי עלי, הראל מסעוד (בן 21) תושב יד בנימין ונחמן שמואל מורדוף (בן 17) תושב אחיה.[3]

סייר ביטחון של היישוב שהיה בקרבת מקום הרג את אחד המחבלים באמצעות נשקו האישי. המחבל הנוסף נמלט באמצעות רכב שגנב בתחנת הדלק, נטש אותו לאחר זמן מה, כשהוא משאיר בתוכו את הנשק עימו ביצע את הפיגוע, רובה M-16, ועלה על מונית בדרך לג'נין.[4] צה"ל ערך חיפושים באזור מחשש למחבלים נוספים בזירה והנחה את תושבי עלי להסתגר בבתיהם.[5] בתום מצוד שנערך כשעתיים בהובלת השב"כ, כוח של הימ"מ הרג את המחבל השני כששהה במונית ליד טובאס.[6]

Remove ads

בעקבות הפיגוע

סכם
פרספקטיבה

דובר חמאס, חאזם קאסם, הכריז כי שני המחבלים הם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, וטען כי הפיגוע הוא נקמה על פעולת צה"ל בג'נין יום קודם לכן.[7] בשכם ובג'נין חילקו ממתקים עם היוודע דבר הפיגוע.[8]

בשל ריבוי הפיגועים וניסיונות הפיגוע בשבועות שקדמו לפיגוע בעלי, דרש יו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן לצאת למבצע צבאי נרחב בצפון השומרון נגד הטרור, בהיקף של מבצע חומת מגן.[9] לאחר הפיגוע הצטרפו לקריאתו גם חברים בממשלה ובאופוזיציה.[10]

תגובה צבאית

 ראו גם – מבצע בית וגן

לאחר הפיגוע צה"ל תגבר את גזרת יהודה ושומרון בשלושה גדודים נוספים.[11] באותו הלילה מיפה צה"ל את בתיהם של שני המחבלים בכפר עוריף לקראת הריסתם.[12] שר הביטחון יואב גלנט הנחה את מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן, לשלול את היתרי הכניסה והעבודה בישראל לבני משפחות המחבלים.[13]

יום לאחר מכן צה"ל ביצע סיכול ממוקד באמצעות כלי טיס בלתי מאויש והרג שלושה מחבלים פלסטינים בדרכם לבצע פיגוע טרור סמוך לג'נין. זהו הסיכול הממוקד הראשון מהאוויר ביהודה ושומרון מאז האינתיפאדה השנייה,[14][15] והוא בוצע על רקע הצעה של צה"ל "להעלות מדרגה" במטרה להחזיר את ההרתעה בצפון השומרון לאחר הפגיעה בהרתעה שהתבטאה בעימות בג'נין ובפיגוע בעלי.[16]

זמן קצר לאחר הפיגוע פתח צה"ל במבצע בית וגן במחנה הפליטים בג'נין, אליה ניסה לברוח אחד המחבלים שביצעו את הפיגוע.

קידום הרחבת עלי והקמת מאחזים ביהודה ושומרון

למחרת הפיגוע הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על קידום מיידי של תכנון כ-1,000 יחידות דיור חדשות בעלי.[17]

בליל הפיגוע משפחות המאחז אביתר עלו אל המאחז והשתכנו בו, על דעת ראש הממשלה ושר הביטחון.[18] בלילה שאחרי הפיגוע (בין רביעי לחמישי) הוקם מאחז חדש בשם המור בין מעלה לבונה ועלי.[19]

בלילה השני שלאחר הפיגוע (בין חמישי לשישי) הוקמו מספר מאחזים שלא פונו.[20] השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר שהוא נותן גיבוי מלא לכך.[21]

פעולות נקם

Thumb
כרזות הקוראות לנקמה על הפיגוע, בעמדת צה"ל בצומת תפוח

בעקבות הפיגוע החלה שרשרת של פעולות נקם אלימות של יהודים בכפרים הפלסטינים הסמוכים ליישובים יהודים. בערב הפיגוע, מספר שעות בודדות לאחר הפיגוע, פעילי ימין קיצוני הציתו כלי רכב פלסטיניים בחווארה ומטעי זיתים כתג מחיר. צה"ל קרא לתושבים "לא לקחת את החוק לידיים", והדף פעילים מכניסה לעיירה בית פוריכ.[22] כמאה אנשים השחיתו בית ספר בלובאן א-שרקיה.[23] יממה לאחר הפיגוע, כ-200 פעילי ימין קיצוני הציתו כ-30 מכוניות ו-15 בתים פלסטינים בעיירה תורמוס עיא.[24][25][26] בלילה שבין רביעי לחמישי פעילי ימין קיצוני מיצהר ניתקו את החשמל בכפר עוריף ממנו יצאו שני המחבלים.[27] במהלך העימותים בתורמוס עיא נהרג פלסטיני אומאר קטין מאש כוח יס"מ שאבטח את לוחמי האש בזמן שפעלו לכיבוי ההצתות סביב הכפר.[28]

בימים העוקבים היו פעולות נוספות של פורעים יהודים בכפרים לובאן א-שרקיה וחווארה.[29] הם שרפו כלי רכב, ניפצו שמשות וחסמו את הגישה לכפרים באמצעות סלעי ענק שזרקו לכבישים.

מאורעות עטרת ואום צפא

בין המאחזים שהוקמו לאחר הפיגוע, הוקמה חווה סמוך לנווה צוף, שני קילומטרים ממערב לאום צפא.[30] את החווה אכלסו רועי בקר שרעו באדמות הוואדי הסמוך לכפר, שאינן אדמות פרטיות.[31][32] במחאה על הקמת המאחז, בימים חמישי ושישי (22–23 ביוני) חסמו תושבי אום צפא את כביש הגישה ליישוב עטרת, יידו אבנים על כלי רכב והציתו כלי רכב של צה"ל[33] שהגיע לזירה.[34] בזמן ההתפרעויות נסגר הכביש לנסיעת ישראלים.[32] במהלך השבת (24 ביוני) יצאו כארבעים תושבים מהכפר אל המאחז, והחלו בירי זיקוקים ובהשלכת אבנים לעבר תושביו שרעו בסביבה.[32] עשרות נערי גבעות[א] הוזעקו לעזרת תושבי החווה, הם התעמתו עם תושבי אום צפא ולאחר מכן נכנסו לכפר וגרמו לנזקים ברכוש.[35] הם נכנסו לתוך אום ספא כשפניהם רעולות וחלקם נשאו כלי נשק, ובין היתר[36] הציתו שני בתים באמצעות צמיגים בוערים שהצמידו לדלתות, וניסו להצית בית שלישי, אך לא הספיקו. דווח אף שבוצע ירי חי.[37] בתגובה, מפקד חטיבת בנימין, אליאב אלבז, יחד עם כוחות משטרה מימ"ר ש"י וכוחות שב"כ סגרו את היציאה מעטרת במשך שעות ובצעו חיפושים בבתים וברכבים על מנת לתפוס את המעורבים באירוע.[38] מהתחקיר הראשוני של המשטרה עלה כי יהודים ששהו בעטרת הם אלו שחסמו את הכניסה למקום באמצעות פגיעה בשער, על מנת למנוע מהמשטרה להגיע לכלי הרכב החשודים כאלה ששימשו את המעורבים בתפרעות. נופצו גם מצלמות. כוחות הביטחון ערכו בידוק בכניסה להתנחלות[39][36]. במוצאי השבת יצאו מאות תושבים מהיישוב עטרת ומיישובים סמוכים, למחות על מדיניות מערכת הביטחון. התושבים חסמו במשך שעות (או שעתיים לפי דיווח אחר) את היציאה מהיישוב כדי למנוע יציאה של רכב גרר שהחרים רכבים של החשודים.[31] בשלב זה, השוטרים החלו להרחיק את התושבים ולעצור אותם, תוך שימוש בכוח.[40] מכלל האירועים נעצרו שלושה חשודים ובהם גם חייל בחופשה.[41]

התגובות לפעולות הנקם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש מועצה אזורית בנימין ישראל גנץ גינו את ההתפרעויות.[42] גם יו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן גינה את ההתפרעויות וקרא לרשויות אכיפת החוק לטפל בתופעה "ביד קשה".[43]

גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גינה את הפרעות אך מתח ביקורת על ראשי מערכת הביטחון בטענה לענישה קולקטיבית על עטרת ולא על אום צפא.[44]

הרמטכ"ל הרצי הלוי, המפכ"ל קובי שבתאי וראש השב"כ רונן בר הוציאו הודעה משותפת בה כינו את התפרעויות המתנחלים ביהודה ושומרון "טרור לאומני".[45] שר האנרגיה ישראל כ"ץ ושרת ההתיישבות אורית סטרוק גינו את הפרעות אך התנגדו לביטוי "טרור לאומני" והשרה סטרוק תקפה בחריפות את דברי השלושה.[46][47]

בעקבות מעצרם של החשודים במאורעות באום צפא, קבוצת רבנים, בהם דוב ליאור, שמואל אליהו, ואליהו זיני חתמו על מכתב בו הם קוראים "לנקוט בענישה קולקטיבית כלפי חממות הטרור והפשע, מדיניות אקטיבית במטרה לגדוע את התקווה של האויב....לצערנו, עוצמת המשילות מופנית כעת מול ציבור יהודי אכפתי".[48]

ב-30 ביוני התפרסמה בעיתון "הארץ" מודעה, בכותרת "אין זו דרכה של תורה", שבה קראו מאות מחברי הסגל של אוניברסיטת בר-אילן לממשלת ישראל ולכוחות הביטחון לעצור את הפורעים היהודים.

יצירה לזכר הנרצחים

בספטמבר 2023 הוציא הרב דביר טל שמשמש כרב בישיבת תורת החיים את השיר "בוחר באור" לזכרם ולעילוי נשמתם של נחמן שמואל מורדוף, בנו של חיים מורדוף בוגר הישיבה, והראל מסעוד, תושב יד בנימין.[49][50][51]

צעדת תושבים וסיום ש"ס משניות

בתום ימי השבעה, יצאו תלמידי מוסדות בני דוד יחד עם תושבי עלי וחלק ממשפחות הנרצחים לצעדה שתכליתה היא הרמת הרוח היישובית והכלל ישראלית. בצעדה השתתפו כ-700 אנשים ובסיומה תלמידי המוסדות סיימו ש"ס משניות (פעמיים) לעילוי נשמת ארבעת נרצחי הפיגוע.[דרוש מקור]

חוות הראל

חבריו של הראל מסעוד שנרצח בפיגוע, הקימו לזכרו מאחז בגוש שילה (באזור המאחז בו התגורר הראל לפני שנרצח). מספר חודשים לאחר הפיגוע, הוציא הזמר החרדי מוטי וייס סינגל-קליפ שצולם בחוות הראל.[52]

Remove ads

ראו גם

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads