שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פרס קוולי
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פרס קוולי (בנורווגית: Kavliprisen; באנגלית: Kavli Prize) הוא פרס בין-לאומי המוענק על ידי קרן קוולי בשיתוף עם האקדמיה הנורווגית למדעים ואמנויות (אנ') ומשרד החינוך והמחקר (אנ') הנורווגי. כל שנה שנייה מוענקים שלושה פרסים על עבודה מדעית מצטיינת בתחומים: אסטרופיזיקה, ננוטכנולוגיה ומדעי המוח. הפרס נוסד ב-2005 והוענק לראשונה, על ידי הוקון, נסיך נורווגיה ב-2008. הפרס כולל מגילת הוקרה, מדליית זהב, ומענק כספי של מיליון דולר (אם יש יותר מזוכה אחד המענק מתחלק בין הזוכים).
המטרות העיקריות של הפרסים הם:[1]
- הכרה במחקר מדעי בולט
- לכבד מדענים יצירתיים בעלי הישגים יוצאי דופן
- לקדם הבנה ציבורית של המדענים ועבודתם
- לטפח שיתופי פעולה בינלאומיים בין מדענים
Remove ads
ועדות בחירה
סכם
פרספקטיבה
האקדמיה הנורווגית למדעים ממנה שלוש ועדות לשלושת הפרסים, מנהלת את תהליך הבחירה ומכריזה על זוכי הפרסים. קונסורציום בינלאומי של חמישה מדענים יושב בכל ועדה לבחירת זוכי פרס קוולי בכל תחום. חברי הוועדות הם מדענים בינלאומיים מובילים בתחומי האסטרופיזיקה, הננוטכנולוגיה ומדעי המוח ונבחרים על ידי האקדמיה הנורווגית למדעים, על סמך המלצות שנעשו על ידי שש האקדמיות הבאות:
- האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)
- האקדמיה הנורווגית למדעים
- האקדמיה הסינית למדעים (אנ')
- האקדמיה הצרפתית למדעים
- החברה המלכותית
- אגודת מקס פלאנק
אסטרופיזיקה - פרס קוולי באסטרופיזיקה מוענק על הישג יוצא מן הכלל בקידום הידע וההבנה של מקורו, האבולוציה, מבנהו והרכבו של היקום. תחומי המחקר כוללים את תחומי הקוסמולוגיה, אסטרופיזיקה, אסטרונומיה, מדע פלנטרי, פיזיקה סולארית (אנ'), מדעי החלל, אסטרוביולוגיה, מכשור אסטרונומי ואסטרופיזי ואסטרופיזיקה חלקיקית,. ב-29 במאי 2008, האקדמיה הנורווגית למדעים והאיגוד האסטרונומי הבינלאומי הסכימו לשתף פעולה בפרסי קוולי העתידיים באסטרופיזיקה. החל משנת 2010, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי והאקדמיה הנורווגית למדעים משתפים פעולה בבחירת חברי ועד פרס קוולי לאסטרופיזיקה על מנת להקים ועדת פרס מאוזנת ביחס לתחומים השונים של האסטרופיזיקה. האקדמיה הנורווגית למדעים נישארה אחראית על הכרזת הפרס ומינוי הזוכים. ומקבלת ייעוץ מקרן קוולי ומהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי. פרס קוולי באסטרופיזיקה פתוח למועמדים יחידים ולקבוצות שתרמו למחקר באסטרופיזיקה.
ננוטכנולוגיה - מדע בקנה מידה אטומי. קרן קוולי תומכת במחקר חלוצי שמטרתו הבנת המיקרו-יקום ויצירת חומרים, מכונות וחומרים חדשים המועילים לאנושות. פרס קוולי במדעי הננו מוענק על הישג יוצא מן הכלל במדע ויישום התכונות הפיזיקליות, הכימיות והביולוגיות הייחודיות של מבנים ומערכות אטומיות, מולקולריות, מקרומולקולאריות ותאיות המתבטאות בסולם הננומטר. תחומי המחקר כוללים את תחומי הרכבה עצמית מולקולרית, ננו-חומרים, מכשור ננומטרי, ננוביוטכנולוגיה, סינתזה מקרומולקולרית, מכניקה מולקולרית ונושאים קשורים.
מדעי המוח - קרן קוולי תומכת במחקר מדעי על התוצר המורכב והמתקדם ביותר של הטבע - המוח האנושי. פרס קוולי במדעי המוח מוענק על הישג יוצא מן הכלל בקידום הידע וההבנה של המוח ומערכת העצבים, תחומי המחקר כוללים את תחומי מדעי המוח המולקולריים, מדעי המוח הסלולריים, מדעי המוח במערכת, נוירוגנטיקה, מדעי המוח ההתפתחותיים, מדעי המוח הקוגניטיביים, מדעי המוח החישוביים והיבטים הקשורים למוח ולמערכת העצבים.
פאנלים מכובדים אלה של ביקורות מדענים בינלאומיים ממליצות על זוכי הפרסים על בסיס תהליך מועמדויות.
Remove ads
זוכות וזוכי הפרס
אסטרופיזיקה
| זוכי הפרס באסטרופיזיקה | ||||
| שנה | שם | לאום | מוסד אקדמי | תחומי פעילות והישגים |
| 2008 | מרטן שמידט (אנ') |  הולנד | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | על תרומה משמעותית להבנת אופי הקוואזרים.[2] |
| דונלד לינדן-בל (אנ') |  הממלכה המאוחדת | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
| 2010 | ג'רי נלסון (אנ') |  ארצות הברית | מצפה הכוכבים ליק, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז | על תרומה לפיתוח טלסקופים ענקיים.[3] |
| רוג'ר אנג'ל (אנ') | ארצות הברית יליד הממלכה המאוחדת | מצפה הכוכבים סטיוארט (אנ'), אוניברסיטת אריזונה | ||
| ריימונד וילסון (אנ') | הממלכה המאוחדת | המצפה האירופי הדרומי, גרכינג ליד מינכן | ||
| 2012 | ג'יין לו | ארצות הברית ילידת  וייטנאם | מעבדת לינקולן (אנ'), המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | עבור גילוי ואפיון חגורת קויפר, מחקר שהביא לקידום משמעותי של הבנת ההיסטוריה של מערכת השמש.[4] |
| דייוויד ג'וויט (אנ') | ארצות הברית יליד הממלכה המאוחדת | אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס | ||
| מייקל בראון | ארצות הברית | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
| 2014 | אלן גות' | ארצות הברית | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | עבור תרומה חלוצית לפיתוח תאוריית האינפלציה הקוסמית.[5] |
| אנדריי לינדה | ארצות הברית יליד  רוסיה | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| אלכסיי סטרובינסקי (אנ') | ארצות הברית | מכון לנדאו לפיזיקה תאורטית (אנ') | ||
| 2016 | רונלד דרבר (אנ') | ארצות הברית יליד  סקוטלנד | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | עבור תרומה לזיהוי גלי הכבידה.[6] |
| קיפ תורן | ארצות הברית | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | ||
| ריינר וייס | ארצות הברית יליד  גרמניה | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | ||
| 2018 | אווינה ואן דיסהוק | הולנד | אוניברסיטת ליידן | על תרומתה לאסטרוכימיה בתצפיות, במעבדה ובתאוריה שתרמו להבנת מחזור החיים של העננים הבין כוכביים והיווצרות הכוכבים והפלנטות.[7] |
| 2020 | אנדרו פביאן (אנ') | הממלכה המאוחדת | אוניברסיטת קיימברידג' | על מחקריו פורצי הדרך בתחום אסטרונומיה רנטגן תצפיתית, המכסה מגוון רחב של נושאים, החל מזרימת גז באשכולות גלקסיות ועד חורים שחורים מסיביים בלב הגלקסיות.[8] |
| 2022 | רוג'ר אולריך | ארצות הברית |
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס | על עבודתם החלוצית ומנהיגותם בפיתוח הליוסייסמולוגיה ואסטרוסייסמולוגיה (אנ') |
| יורגן כריסטנסן-דלסגורד (אנ') |  דנמרק |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין | ||
| קוני ארטס (אנ') |  בלגיה |
KU לוון | ||
| 2024 | שרה סיגר | ארצות הברית ילידת  קנדה |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על עבודתם פורצת הדרך על גילוי ואפיון של כוכבי לכת חוץ-שמשיים והאטמוספרות שלהם. |
| דייוויד שרבונאו (אנ') | ארצות הברית יליד קנדה |
אוניברסיטת הרווארד | ||
ננוטכנולוגיה
| זוכי הפרס בננוטכנולוגיה | ||||
| שנה | שם | לאום | מוסד אקדמי | תחומי פעילות והישגים |
| 2008 | לואי ברוס (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת קולומביה | על תרומה גדולה לפיתוח התחום של מבני ננו חד־ממדיים ואפס ממדיים, בפיזיקה כימיה וביולוגיה.[9] |
| סומיו איג'ימה (אנ') |  יפן | אוניברסיטת מייג'ו (אנ') | ||
| 2010 | דונלד אייגלר (אנ') | ארצות הברית | מרכז המחקר של יבמ (אנ') בסן חוזה (קליפורניה) | על פיתוח טכנולוגיות חדשניות לעיצוב מבנים ננוטכנולוגיים.[10] |
| נדריאן זימס (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת ניו יורק | ||
| 2012 | מילדרד דרסלהוז | ארצות הברית | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על עבודתה פורצת הדרך בחקר פונונים, התכונות התרמודינמיות של נאנו-גופים, והאינטראקציות בין פונון לאלקטרון.[11] |
| 2014 | תומאס אבסן (אנ') |  צרפת יליד  נורווגיה | אוניברסיטת שטרסבורג | על תרומה לננו-אופטיקה.[12] |
| שטפן הל | גרמניה יליד  רומניה | מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזית (אנ') | ||
| ג'ון פנדרי (אנ') | הממלכה המאוחדת | אימפריאל קולג' | ||
| 2016 | גרד ביניג | גרמניה | מעבדת המחקר של יבמ בציריך (אנ') | על המצאת מיקרוסקופ הכוח האטומי.[13] |
| כריסטוף גרבר (אנ') |  שווייץ | אוניברסיטת בזל | ||
| קלוין קייט (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| 2018 | עמנואל שרפנטייה | גרמניה ילידת צרפת | מכון מקס פלאנק לביולוגיה זיהומית (אנ') | עבור המצאת קריספר - Cas9 (אנ') ככלי לעריכת DNA, המצאה שיצרה מהפכה בתחומי הבילוגיה, החקלאות והרפואה.[14] |
| ג'ניפר דאודנה | ארצות הברית | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
| וירגניוס שיקשניס (אנ') |  ליטא | אוניברסיטת וילנה | ||
| 2020 | הראלד רוז (אנ') | גרמניה | אוניברסיטת אולם (אנ') | על הדמיית רזולוציה תת-אנגסטרום וניתוח כימי באמצעות קרני אלקטרונים.[15] |
| מקסימיליאן היידר (אנ') |  אוסטריה | CEOS GmbH | ||
| קנוט אורבן (אנ') | גרמניה | Forschungszentrum Jülich | ||
| אונדרוי קריבנק (אנ') | הממלכה המאוחדת יליד  צ'כיה | Nion Co | ||
| 2022 | יעקב סגיב |  ישראל |
מכון ויצמן למדע | על שכבות המתארגנות מאליהן (Self Assembled Monolayers) על משטחים מוצקים: ציפוי מולקולארי לשליטה על תכונות פני השטח. |
| ראלף נוזו (אנ') | ארצות הברית |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין | ||
| דוד אלארה | ארצות הברית |
אוניברסיטת פנסילבניה | ||
| ג'ורג' ויטסידס (אנ') | ארצות הברית |
אוניברסיטת הרווארד | ||
| 2024 | רוברט סמואל לנגר (אנ') | ארצות הברית |
מכון קוך לחקר סרטן אינטגרטיבי (אנ') המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | לעבודה חלוצית בשילוב חומרים סינתטיים בקנה מידה ננומטרי עם פונקציה ביולוגית ליישומים ביו-רפואיים. |
| פול אליוויסאטוס (אנ') | ארצות הברית |
אוניברסיטת שיקגו | ||
| צ'אד מירקין (אנ') | ארצות הברית |
אוניברסיטת נורת'ווסטרן | ||
מדעי המוח
| זוכי הפרס במדעי המוח | ||||
| שנה | שם | לאום | מוסד אקדמי | תחומי פעילות והישגים |
| 2008 | סטן גרילנר (אנ') |  שוודיה | מכון קרולינסקה | עבור תגליות על הלוגיקה הפונקציונלית והתפקודית של רשתות עצביות.[16] |
| תומאס ג'סל (אנ') | ארצות הברית יליד הממלכה המאוחדת | אוניברסיטת קולומביה | ||
| פסקו רקיץ' (אנ') | ארצות הברית יליד  סרביה | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל (אנ') | ||
| 2010 | ריצ'אר שלר (אנ') | ארצות הברית | Genentech (אנ'), דרום סן פרנסיסקו (אנ'), קליפורניה | על גילוי הבסיס המולקולרי של דרך פעולת המוליכים העצביים.[17] |
| תומאס סודהוף | גרמניה | בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד (אנ') | ||
| ג'יימס רותמן | ארצות הברית | אוניברסיטת ייל | ||
| 2012 | אן גרייביל | ארצות הברית | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | על חקר מנגנוני הנוירונים של התפיסה וההחלטות.[18] |
| קורניליה ברגמן | ארצות הברית | אוניברסיטת רוקפלר | ||
| וילפריד דנק (אנ') | גרמניה | מכון מקס פלאנק למחקר רפואי (אנ') | ||
| 2014 | ברנדה מילנר | קנדה | מרכז הבריאות של אוניברסיטת מקגיל (אנ') | על גילוי רשתות במוח המתמחות בזיכרון ובהכרה.[19] |
| ג'והן או'קיף (אנ') | הממלכה המאוחדת יליד ארצות הברית | יוניברסיטי קולג' לונדון | ||
| מרקוס רייצ'ל (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס | ||
| 2016 | איב מרדר | ארצות הברית | אוניברסיטת ברנדייס | על גילוי המנגנון המאפשר שינוי פונקציות במוח כתוצאה מפעילות נאורונית.[20] |
| מיכאל מרזניך (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | ||
| קרלה ג'יי שץ | ארצות הברית | אוניברסיטת סטנפורד | ||
| 2018 | קריסטין פטי | צרפת | קולז' דה פראנס | על גילוי המנגנון המולקולרי והנוירוני של השמיעה.[21] |
| ג'יימס האדשפס (אנ') | ארצות הברית | אוניברסיטת רוקפלר | ||
| רוברט פטיפלייס (אנ') | הממלכה המאוחדת | אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | ||
| 2020 | דייוויד ג'וליוס | ארצות הברית | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | לגילוי טרנספורמטיבי שלהם של קולטנים לטמפרטורה ולחץ.[22] |
| ארדם פטפוטיאן | ארצות הברית | מכון סקריפס למחקר (אנ') ומכון הווארד יוז לרפואה (אנ') | ||
| 2022 | ז'אן לואי מנדל (אנ') | צרפת |
אוניברסיטת שטרסבורג | על עבודתם החלוצית ומנהיגותם בפיתוח הפרעות במוח.[23] |
| הארי אור | ארצות הברית |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת מינסוטה (אנ') | ||
| הודא זוע'בי |  לבנון ארצות הברית |
ביילור קולג' לרפואה (אנ') | ||
| כריסטופר וולש (אנ') | ארצות הברית |
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | ||
| 2024 | ננסי קנוישר (אנ') | ארצות הברית |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | לגילוי מערכת מקומית ומיוחדת ביותר לייצוג פנים בניאוקורטקס פרימטים אנושי ולא אנושי. |
| ווינריך פרייוואלד | ארצות הברית יליד גרמניה |
אוניברסיטת רוקפלר | ||
| דוריס טסאו (אנ') | ארצות הברית |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי | ||
Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads