שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

שולמית לבנת

זמרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שולמית לבנת
Remove ads

שולמית לִבְנַת (26 בדצמבר 1929, כ"ד בכסלו ה'תר"ץ – 23 ביוני 2021, י"ג בתמוז ה'תשפ"א[1]) הייתה זמרת, פעילה פוליטית בימין הישראלי ואשת ציבור ישראלית, אשר כונתה "זמרת המחתרות" בשל ביצועיה לשירי המחתרות.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Thumb
שולמית לבנת על גבי תקליט שהוציאה, 1967
Remove ads

ראשית חייה

נולדה בשם שרלוטה אדלר ב-1929 בווינה ליהודה וקלרה אדלר. אביה היה ציר בקונגרס הציוני ועלה לארץ ישראל כבר ב-1935. היא שהתה עם אמה כשנה בפולין, שם למדה עברית בבית ספר יהודי ועלתה לארץ ישראל עם אמה בגיל 6 באונייה מטריאסטה. המשפחה השתקעה בחיפה. בבית הספר עוברת שמה ל"שולמית".

הוריה היו בעלי דעות הקרובות לציונות רוויזיוניסטית. היא למדה בבית הספר התיכון "הריאלי", אולם סולקה מבית הספר עקב חברותה בתנועת הנוער "המכבי הצעיר"[2]. היא בחרה שלא לשוב ללמוד והחלה להופיע כשחקנית. את הקריירה שלה כזמרת החלה שולמית לבנת בגיל 18.

Remove ads

קריירה מוזיקלית

סכם
פרספקטיבה

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייסה לפלמ"ח, כלוחמת מהשורה. חיים חפר צירף אותה לצ'יזבטרון בינואר 1948 והיא הופיעה בתוכניתה הראשונה. לאחר מכן עברה ללהקת הכרמל, ומשם עברה להרכב הראשון של להקת חיל הים (שם הופיעה עם חיה הררית).

בשנות ה-50 התפרסמה בשירים עבריים כמו, "שיר התופסת", "נערת תפוחי הזהב" וכן "סתיו בחלונות ובלבבי" ו"תל אל קאדי", שכתב אמיתי נאמן.

בשנות ה-70 הצטרפה למדרשה הלאומית על שם אריה בן-אליעזר, אשר פעלה להנחלת מורשת תנועת ז'בוטינסקי ובעיקר מורשת האצ"ל והלח"י. גאולה כהן הקימה את המדרשה בבית ז'בוטינסקי בתל אביב. הצטרפותה נבעה מהחשיבות שראתה גאולה כהן גם בהנחלת מורשת הזמר של המחתרת[3]. המשורר אצ"ג אמר לה "את זמרת מהפכנית, שיכולה להביא יהודים למקורם"[4].

בסוף שנות ה-80 הופיעה באירוע חגיגי בהיכל התרבות לציון עשור לשובם של גולי אפריקה ושרה משירי המחתרת. ולאחר מכן החלה אף בהקלטת שירי המחתרת. בעקבות כך זכתה לתואר "זמרת המחתרות". היה זה אוסף מהשירים של המחתרות "לח"י" וה"אצ"ל", בהם השירים "עלי בריקדות", "הם לא ישברו אותנו", והשיר "חיילים אלמונים" (שכתב אברהם שטרן (יאיר) ב-1932), שהפך להמנון האצ"ל, ולאחר מכן המנון הלח"י.

בריאיון עיתונאי סיפרה כי מאז שהקליטה את שירי המחתרות, הוחרמה על ידי תעשיית המוזיקה. בעקבות ההחרמה, מצאה את עצמה מופיעה בעיקר מול ותיקי המחתרות וקבוצות תיירים, עד שהחליטה לפרוש באופן כמעט מוחלט. מאז היא הופיעה מדי פעם, בעיקר לצד הופעות להקת המחול של יונתן כרמון.

בשנת 2020, כשהיא בת 90, הוציאה אלבום חדש[5].

Remove ads

פעילותה הפוליטית

לבנת הייתה פעילה פוליטית במפלגות הימין הפוליטי בישראל. היא כתבה וערכה כמה ספרים, וביניהם "השמים קרובים יותר". משנת 1985, ניהלה לבנת את "המדרשה הלאומית ע"ש רנה מור" שבמצודת זאב בתל אביב.

בדצמבר 2020, יום הולדתה ה-91, עברה להתגורר עם משפחת נכדתה בחוות סקאלי הנמצאת בגבעה ליד העיר שכם והיישוב אלון מורה. בראיון שנערך עמה אמרה שהמעבר הוא גם מסיבות אידאולוגיות, ושאף הייתה שמחה לעבור לשם בשלב מוקדם יותר, בגלל הערך בהתמסרות (לארץ ישראל). כשנאמר לה שכונתה "שולמית לבנת – נערת הגבעות" אמרה שאינה ראויה לתואר הזה, שכן נוער הגבעות הגיעו לאדמת טרשים במסירות להפרחתה, ואילו היא מגיעה לאחר שהם אלו שאיפשרו זאת כשהלכו בדרך הלא-זרועה[6].

חיים אישיים

לאחר תום מלחמת העצמאות, הכירה את לוחם הלח"י לשעבר עזריאל לבנת, ששב ממחנה העצורים באפריקה וחיפש זמרים לתיאטרון שרצה להקים. בין השניים החל קשר רומנטי והם נישאו. בהשפעת בעלה התקרבה למחנה של תנועת החירות[3]. שולמית לבנת הייתה נשואה לעוזי (עזריאל), עד למותו ב-2015.

שולמית לבנת התגוררה ברמת גן[2].

בתה היא השרה לשעבר לימור לבנת. בנה השני, נעם לבנת, חוזר בתשובה שהתפרסם כאשר דיבר על שאיפה למדינה יהודית בגבולות התנ"ך, וכן קרא לסרב פקודה בעת פינוי גוש קטיף ואף הקים את ארגון הסרבנות "מטה חומת מגן" הפועל לסרב פקודות אשר עוסקות בפינוי התנחלויות. בנו של נעם, בן יוסף, נרצח באפריל 2011 בקבר יוסף בשכם בידי שוטרים פלסטינים[7].

ב-23 ביוני 2021 נפטרה ממחלת הסרטן שהתגלתה בגופה כמה שבועות לפני כן, ונטמנה בבית העלמין ירקון[1].

Remove ads

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שולמית לבנת בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads