שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שלמה בן שמעון דוראן
בנו של רשב"ץ, רב ופוסק באלג'יר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש; ה'ק"ס, 1400 - ה'רכ"ז, 1467) היה פוסק הלכה בולט, אב בית הדין ורבה של אלג'יר. בנו של הרשב"ץ.
קורותיו
נולד באלג'יר, דור שישי לרמב"ן ורבינו יונה.[1] למד מפי אביו הרשב"ץ, ונהג להתייעץ עמו בענייני הלכה.[2] מלבד השכלתו התורנית היה בקיא במדעי הטבע, ברפואה ובפילוסופיה. עוד בחיי אביו השיב בהלכה לגלילות צפון אפריקה ואף לירושלים.[3] על פי תאריכי תשובותיו נראה שהצטרף לבית דינו של אביו בצעירותו, עוד בחיי אביו. גם את חיבורו "מלחמת מצווה" כתב על פי ציוויו של אביו (1438). בחיבור זה הוא משיב להתקפותיו של המומר יהושע הלורקי על התלמוד. תשובותיו עוסקות לא רק בענייני הלכה, אלא אף בענייני אגדה שונים. כמו כן כתב מאמר שמשיב לטענות הנוצרים על היהדות.[4]
לאחר פטירת אביו (1444) נתמנה לאב בית הדין ורבה של אלג'יר.
בנו, רבי צמח דוראן, אף הוא היה מחכמי אלג'יר וממלא מקום אביו משנת רכ"ז (1467). שני בנים נוספים של הרשב"ש שנמנו עם חכמי אלג'יר, הם: רבי אהרן ורבי שמעון. רבי שלמה בן צמח דוראן, רשב"ץ האחרון (נינו של רבי צמח) ורבי שלמה דוראן (נכדו של רבי שמעון דוראן), פעלו באלג'יר כרבנים וראשי ישיבה, בסוף המאה ה-16.[5]
Remove ads
פעילות והגות
הרשב"ש תיקן מספר תפילות, לדוגמה: במקרה שהתרבו הגשמים עד שהם מפריעים לחרישת הקרקע, תיקן תפילה שייפסקו הגשמים.[6] תפילה זו הובאה להלכה בשולחן ערוך.[7] כמו כן סבר שנכון לזמנו ומקומו, בני זוג לא יכולים לכוף זה את זה לעלות לארץ ישראל, מחמת ריבוי הסכנות שבדרכים.[8] פסיקה זו הובאה להלכה בשולחן ערוך.[9] עם זאת, תמך וביסס את מצות ישוב ארץ ישראל, ובמענה לאחד מהשואלים שזלזל במצוה, מכיוון שהיא אינה מוסיפה למושכלות, השיב הרשב"ש, שחסרון המעשה הוא גם כן חסרון גדול לאדם.[10]
ביחס למעשים היוצאים מגדר הטבע המתוארים במקרא, כגון: פתיחת פי האתון, ומאבקו של יעקב במלאך, דעת הרשב"ש שמעשים אלו קרו כפשוטו, ולא בחלום. ביחס לאחרית הימים, הוא מבאר שהעולם עתיד להיחרב, ודוחה את דברי השואל שהעולם לעולם לא יכלה. עם זאת, הוא מותיר לשואלו להאמין בזה כפי שהוא מבין.[11]
ציין בכמה מקומות את מנהג צפון אפריקה בזמנו, לפסוק כדעת הרמב"ם,[12] אך עם זאת ביאר שאין לעיין ברמב"ם עיון פשטני, אלא קודם יש לעיין בגמרא ושורשי ההלכות.[13]
יחסו לקבלה היה חיובי באופן עקרוני, אך התנגד במיוחד לאנשים ירודים שעסקו בחכמה זו, והתפארו בפני עמי הארץ שהם יודעים דברים נשגבים, הרשב"ש הסביר שהם למעשה ריקים מחכמת הקבלה.[14] כמו כן כתב על עצמו שהוא לא מאנשי הקבלה.[15]
Remove ads
חיבוריו
- שו"ת הרשב"ש - רבי יוסף קארו ציטט עשרות רבות מפסקיו, וכמעט תמיד פסק כמותו.[16]
- יכין ובעז - המכילים 150 מתשובותיו יחד עם תשובות מאחיו רבי שמעון[דרושה הבהרה]} (ליוורנו תקמ"ב).[17]
- מלחמת מצווה
- תיקון סופרים על דיני שטרות
- קינה בשם "שמים לבשו קדרות".
לקריאה נוספת
- יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ, ספרות השו"ת - מומרים ואנוסים, באתר "דעת"
- הרב יואל קטן, מבוא לשו"ת הרשב"ש, מכון ירושלים תשנ"ח.
- ד"ר נח עמינח, "העלייה לא"י" בתשובות הרשב"ש - הלכה ומציאות, תלפיות, תשמ"ז, עמ' 85–94
- "שלמה בן שמעון דוראן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שלמה בן שמעון דוראן (1400-1467), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
- שו"ת הרשב"ש, ליוורנו תק"ב, 1742, באתר היברובוקס
- מלחמת מצווה, פיעטרקוב תר"ע, 1910, באתר היברובוקס
- מלחמת מצווה, לייפציג תרט"ז, 1856, באתר היברובוקס
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads