שמואל אלכסנדרוב

שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.

שמואל אלכסנדרוב

אלכסנדרוב, 1920
לידה	26 בדצמבר 1865 בוריסוב, האימפריה הרוסית
פטירה	7 בנובמבר 1941 (בגיל 75)

אגדת פך השמן, שמואל אלכסנדרוב, 1892 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

קורות חיים

נולד בבוריסוב, פלך מינסק, להלל אלכסנדרוב שנודע בתואר "העילוי משקלוב" מצעירותו אך בחייו הבוגרים שימש סנדלר וכורך ספרים^[1]. למד בבתי המדרש המקומיים ובהיותו בן חמש עשרה למד בחברותא מפי הרב המקומי ר' יהודה צירקל. זמן מה למד בישיבת וולוז'ין אך אז החל לעסוק בלימודי היסטוריה, פילוסופיה ומדעי הטבע ועזב את הישיבה. בנסותו לשלב את דברי חז"ל והמסורת היהודית עם הידיעות החדשות שרכש, למד גם קבלה ואת ההגות החב"דית והחל לגבש לעצמו תפיסת עולם עצמאית.

עם חברו יוסף מאיר אייזנשטדט (1865–1939)^[1] למד עצמאית לקרוא ולכתוב ברוסית ובגרמנית, וכך התאפשר להם להרחיב את תחומי הידע שבהם התעניינו. בחוברת "מסכת נגעים" שהדפיס, ביקר חריפות את דברי התורה שהודפסו בכרכי כתב העת "האסיף", החוברת נדפסה במימון שהשיג חברו שהיה חתנו של אדם עשיר, וקוממה את חוגי המשכילים.

במאמריו ניסה לשלב מהגותם של פילוסופים ידועי שם, בין היתר: שלינג, סולוביוב, קאנט, הגל וברגסון, עם מחשבת ישראל. הוא מצא קווים משותפים בין הגות חב"ד להגותו של שלינג, ומיקד בקו זה את מחשבתו הפילוסופית.

חיבורו "אגדת פך השמן" שתמך במאמרו של חיים זליג סלונימסקי "מאי חנוכה"^[2] שפירש באופן אליגורי את סיפור נס פך השמן, כפר בהתרחשותו של הנס בפועל, ועורר תגובות קשות ברחוב השמרני^[3], הקנה לאלכסנדרוב מעמד מכובד בקרב המשכילים, אך גרם לגינוי חריף שלו בחוגי החרדים^[4]. בשנת תרנ"ג, כתב את מאמרו "אגדת אש מן השמים" והקדיש אותה לחז"ס, המאמר נדפס שנתיים לאחר מכן בכתב העת "תלפיות". במכתב למו"ל תלפיות כתב אלכסנדרוב, כי הוא מצטער על ביטויים בחיבורו מהם עלה כי הוא שולל את המסורת היהודית בדבר נס פך השמן, וכתב אותם רק כדי להדגיש את הסברו החלופי לאגדה. אך לגופו של עניין הוא מקבל בנושא זה את "קבלת חז"ל". כך כתב גם בהקדמתו לחיבורו טל תחיה" על מסכת אבות: "הנני מתחרט חרטה גמורה על הבטויים הקשים הנוגעים בגוף קבלת פך השמן הנמצאים בספרי אפ"ה [=אגדת פך השמן] ודעתי ככל שלומי אמונים בזה".

בשנת 1902 הצטרף לתנועת המזרחי ונטל חלק במאמצים לשדל את הרב אברהם יצחק הכהן קוק להצטרף להנהגת התנועה. הוא המשיך להתכתב עם הרב קוק בשנים הבאות בכל תחומי התעניינותו.

עד המהפכה עבד בבנק. לאחר המהפכה היה מצבו הכלכלי קשה, ב-1923 הוצעה לו רבנות בוברויסק במקומו של רבי שמריה נח שניאורסון שנפטר, הוא סירב אך הקים אגודת "אוהבי תורה" שפתחה שיעורים בתלמוד, משניות וספרות חז"ל בבוברויסק. בעקבות התארגנות זו נפתחו שיעורים דומים בעיירות הסביבה. תחת השלטון הקומוניסטי המשיך להתכתב עם רבנים שונים ברחבי רוסיה, אך לא היה יכול לפעול רבות.

אחיו וקרוביו העמידו לרשותו קרן של 1,000 דולר לצורך עלייתו לארץ ישראל^[5] או הדפסת כתביו בארצות הברית. הוא בחר באפשרות השנייה.

שמואל אלכסנדרוב נספה עם חיסול גטו בוברויסק בי"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941.

משפחתו

בשנת ה'תרמ"ט נישא לגיטל בת מרדכי קצנלסון מבוברויסק. משפחת אשתו של אלכסנדרוב ראתה בו בטלן והרחיקה ממנו את שתי בנותיו ואת בנו היחיד. הלל אלכסנדרוב, בנו, נשלח בניגוד לרצונו ללמוד בבתי ספר רוסיים, הצטרף לחוגי המהפכה ולאחר מהפכת אוקטובר היה עסקן תרבות ביבסקציה. הוא נודע כהיסטוריון וחוקר ספרות יהודית, וניהל את החוג להיסטוריה יהודית בימי קדם ובימי הביניים במכון למדעי המזרח באוניברסיטת לנינגרד.

ארכיון

חומרים משלו נמצאים בארכיון גנזים אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

לקריאה נוספת

• יצחק סלייטר (מהדיר וכותב המבוא), שמואל אלכסנדרוב: מאמרים ואיגרות, מוסד ביאליק: ספריית דורות (80), ירושלים תשפ"ד-2024 (כולל מבוא ביוגרפי וכללי)
• שמואל אלכסנדרוב, בתוך: ידיעות גנזים, 81 (ניסן תשל"ג), שנה 10 כרך ה: סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 319–326^[6].
• שמואל אלכסנדרוב; ב. מ. לוין, במחיצתו של ר' שמואל אלכסנדרוב, בתוך: יהודה סלוצקי (עורך), באברויסק: ספר־זיכרון לקהילת בוברויסק ובנותיה, ח"א, עמ' 319–325.
• גאולה רפאל, רבי שמואל אלכסנדרוב (1865–1941), סיני, כרך המאה, תשמ"ז. עמ' קצה-רכא.
• אהוד לוז, ספירטואליזם ואנרכיזם דתי במשנתו של שמואל אלכסנדרוב, דעת 7, תשמ"א, עמ‘ 138-121.
• ישראל רוזנסון, אסוך של שמן אחד: על נס וחוקיות במשנתו של שמואל אלכסנדרוב, בד"ד 30, תשע"ה, עמ‘ 116-103.
• צחי סלייטר, ציונות רוחנית דתית: דת ולאומיות בהגותו של שמואל אלכסנדרוב, דעת 82, תשע"ז, עמ' 285–319.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמואל אלכסנדרוב בוויקישיתוף

• בן-ציון אייזנשטט, ר' שמואל אלכסנדרוב, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 10, באתר היברובוקס
• מידע על אלכסנדרוב, שמואל בקטלוג הספרייה הלאומית
• מאמרים על הרב שמואל אלכסנדרוב הי"ד, ומאמר שלו לחג השבועות, באתר "תורתך לא שכחתי"

כתביו

• אגדת פך השמן, ורשה תרנ"ב
• טל תחיה, על מסכת אבות, וילנא תרנ"ז, באתר היברובוקס
• מכתבי מחקר ובקרת - בשאלות הזמן ובחכמת ישראל העתיקה והחדשה, וילנא תרס"ז, באתר היברובוקס
• מכתבי מחקר ובקרת - על דבר היהדות והרבנות בזמן האחרון, ירושלים תרצ"ב, באתר היברובוקס
• פרק קנין תורה מאת הרב שמואל אלכסנדרוב הי"ד, באתר "תורתך לא שכחתי"
• שמואל אלכסנדרוב (1865-1941), דף שער בספרייה הלאומית