שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תחנות הכוח באשלים
תחנת כוח משולבת בישראל: תרמו-סולארית, פוטו-וולטאית וגז מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תחנות הכוח באשלים הן מתחם של ארבע תחנות כוח שנבנה בסמוך ליישוב אשלים בנגב על שטח של 10,000 דונם, בהספק מקסימלי של כ־312 מגה־ואט, שהם כ־1.6% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון ליולי 2015).[1] התחנות משלבות שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו־סולארית, תחנת כוח פוטו־וולטאית ותחנת כוח בגז טבעי.[2]
.jpg)
את קצהו הבּוֹהֵק של מגדל השמש באחת התחנות ניתן לראות גם באור יום מתחנת החלל הבין-לאומית[3]. כמו כן, ניתן לראות את קצה המגדל לפחות ממרחק 60 קילומטר כפי שנצפה מאזור יער בארי[4].
כתוצאה מחוזי ממשלה יקרים ושימוש בטכמולוגית תרמו־סולארית מיושנת במכרז הראשון, הפעלת מתחם אשלים יקרה את מחיר החשמל בישראל בכ-2%[5].
Remove ads
המניעים להקמת המתחם
בהודעת דובר משרד התשתיות הלאומיות[6] מצוינות מספר מטרות להקמת התחנה:
- מטרות כלכליות: צמצום ייבוא אנרגיה ראשונית למשק, ובכך צמצום הגרעון המסחרי וצמצום הנטל על המשק.
- מטרה מדינית: צמצום התלות האסטרטגית.
- מטרה סביבתית: הפחתת רמת זיהום האוויר והגברת המודעות לסביבה ירוקה.
- מטרות מדעיות: קידום טכנולוגיות מקומיות והטמעת טכנולוגיות חדישות ממדינות אחרות.
כן מפורטים מספר גורמי כדאיות בהקמת התחנה:
- עליית מחירי הדלקים (הפחם והנפט).
- תנודתיות המחירים בטווח הארוך.
- פרוטוקול קיוטו שעליו חתומה גם ישראל, המתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
- ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה – שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.
בזמן הכנת המכרז התחנה הייתה עתידה להיות מהגדולות מסוגה בעולם.[6] המתחם כולו ישתרע על שטח של כ־10,000 דונם.[6] עלות ההקמת של שלוש תחנות הכוח הראשונות במתחם מוערכת בכמיליארד דולר.[1]
Remove ads
מאפייני המכרז
את תנאי המכרז ניסחה רשות החשמל בסיוע יועצים מקצועיים ועיקריו:
- הפרויקט יפעל בשיטת BOT.
- זמן ההפעלה של המפעיל הפרטי יהיה 25 שנה.
- רשות החשמל תפקח מקצועית על הפרויקט.
- הפרויקט ינוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership), שבמסגרתו גוף אחד יקים וינהל את הפרויקט לתקופה האמורה.
- הפרויקט מחולק למספר מכרזים
במקום נערכו חפירת הצלה של אתר עתיקות.
המכרז הראשון
סכם
פרספקטיבה
נגב אנרגיה (Plot A)
תחנת כוח תרמו־סולארית בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שמבוססת על מראה שמרכזת את קרינת השמש אל צינור במוקד הפרבולה שהשמן התרמי שבו מתחמם לטמפרטורה של 390 מעלות צלזיוס. התחנה שנבנתה על שטח של כ־4,000 דונם מכילה 454,832 מראות ייחודיות. התחנה תספק כ־121 מגה ואט במשך כ־11 שעות ביום. לתחנה מכלי אגירה של מלח מותך המאפשרים לה לספק אנרגיה בכ־4.5 שעות נוספות במהלך היממה. לתפעול התחנה יועסקו כ־60 עובדים באופן ישיר.
התחנה בבעלות "נגב אנרגיה אשלים תרמו־סולאר בע"מ", חברה ייעודית שהוקמה לצורך הפרויקט, בבעלות חברת שיכון ובינוי (50%), קרן נוי (40%) וחברת TSK הספרדית (10%). הפרויקט הוקם במסגרת הסכם זיכיון מסוג בנה־הפעל־העבר לתקופה של 28 שנה (בסיום התקופה, בשנת 2043, תוחזר התחנה לבעלות המדינה). החברה זכתה במכרז הבין-לאומי בשנת 2013. היקף ההשקעה בפרויקט היה כ־1.1 מיליארד דולר.[7] את מימון הפרויקט הובילו בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שהעמידו יחדיו סכום של כ–400 מיליון דולר. בנוסף הוביל בנק לאומי קונסורציום מממנים בישראל שהעמידו יחדיו סכום של 700 מיליון שקל, לצד הלוואה נפרדת שהעמידו בנק הפועלים וכלל ביטוח בסך 55 מיליון דולר.
הטכנולוגיה בה משתמשת התחנה פותחה במקור בשנות ה־80 של המאה ה־20, על ידי חברת לוז מירושלים (כיום ממוקם מפעל החברה בבית שמש והוא בבעלות החברה הספרדית "ריוגלס").[8] חברת לוז הציעה כבר בשנות ה־80 להקים תחנת כוח בטכנולוגיה זו בנגב.[9]
ביולי 2017 עברה התחנה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. ההפעלה המסחרית החלה ביולי 2018.[10]
ברייטסורס אשלים (Plot B)
תחנה בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות כ-50,000 הליוסטטים, בעלי משטח פנים של 20 מטר רבוע כל אחד, אל ראשו של מגדל שמש שמיתמר לגובה של 240 מטר. בראשו מותקן דוד שגובהו 50 מטר, שבו מתחממים המים לטמפרטורה של כ־550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל לשימוש חוזר בהספק של כ-400 אלף ליטר בשעה. הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמת התחנה. הספק תחנת הכוח עומד כמו קודמו על כ־121 מגה ואט. את הקיטור יכולים לייצר גם באמצעות שריפת גז טבעי כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה.
בנובמבר 2012, הוכרז כי הזוכה בזיכיון חברת ברייטסורס אנרג'י (שפיתחה את הטכנולוגיה של מגדל השמש) והתאגיד הצרפתי אלסטום בהשקעה של 700 מיליון דולר.[11]
במהלך שנת 2015 פעלה חברת ברייטסורס לפינוי הנפלים משטח האש לשעבר ועבודות התשתית לקראת הקמת החווה הסולרית.
באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון.[12] התחנה שמשתרעת על שטח של 3,150 דונם החלה לפעול ברבעון הראשון של 2019. והתעריף המשולם לה הוא 85 אגורות לקילוואט.
אשלים סאן פי וי
תחנה בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בהספק של 30 מגה וואט. באתר כ־101 אלף לוחות סולאריים, על פני שטח של כ־750 דונם. בהמשך החשמל מומר לזרם חילופין ועובר לתחנת משנה המאפשרת את הזרמתו לרשת החשמל הארצית במתח עליון (161 אלף וולט).
המכרז לתחנה פורסם ביולי 2010, במרץ 2012 הוכרז כי הזוכה בזיכיון היא חברת אשלים סאן פי.וי. בבעלות כלל סאן (חברת בת של כלל תעשיות), וסאן אדיסון. בשנת 2016 רכשה חברת EDF הצרפתית את זכויותיה של חברת סאן אדיסון האמריקאית בפרויקט. התחנה נחנכה בינואר 2018.[13]
Remove ads
המכרז השני
בפברואר 2017, פורסם מכרז להקמת תחנה רביעית באשלים, בטכנולוגיה פוטו־וולטאית ובהספק של עד 40 מגה־ואט. 10 חברות וקבוצות ניגשו למכרז.[14] ביוני 2019, חברת "פארק סולארי אשלים" זכתה במכרז, לאחר שהציעה את המחיר הנמוך אי פעם להפקת חשמל בישראל – 8.68 אגורות לקוט"ש.[15] המחיר הזול הושג בין השאר מאחר שיש כבר היתרים לתוכנית הבנייה ואין צורך בהקמת תחנת השנאה הקיימת כבר באתר. בנוסף מחירי הפאנלים הסולאריים ירדו בכ־90% מאז תחילת שנות ה־2000.[16]
Remove ads
מחירי האנרגיה
התחנה הפוטו־וולטאית במכרז הראשון תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו־וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר,[18] אולם המחיר היה כמעט כפול ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית נקבע על 85 עד 95 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז.[19] מכרזים חדשים של תחנות פוטו־וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[20] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[19] בשנת 2019 נקבע מחיר האנרגיה על 8.68 אגורות לקוט"ש במכרז עבור התחנה הפוטו־וולטאית שמיועדת לקום סמוך לתחנה התרמו־סולארית,[15] שהוא כעשירית ממחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית.
Remove ads
השפעה סביבתית
החל משנת 2017[21] ועד סוף 2021[22] מבצעת החברה להגנת הטבע ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף[21]. נתונים מהמחקר עדיין לא פורסמו.
מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור אשלים והנהגים בכביש 40 מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.[21]
פליטת מזהמים
על אף שעקרונית תחנות כוח תרמו-סולאריות מסוגלות לפעול ללא שריפת דלק מתכלה שפולט מזהמים, חלקן שומרות על חום המערכת בלילה על ידי שריפת דלק, על מנת לקצר את משך הזמן שנדרש בבוקר לחימום המערכת לטמפרטורת תפוקה מארבע שעות לחצי שעה.[23] תחנות המשתמשות במלח מותך נזקקות למערכות חימום על בסיס דלקים כדי למנוע את התקררות המלח, שהתמצקותו עלולה להשבית את התחנה לצמיתות.[24] במכרז באשלים תוכנן שכ-15% מסך הייצור של תחנות הכוח התרמו-סולאריות באשלים יהיה מגז טבעי.[25]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תחנות הכוח באשלים
- אתר נגב אנרגיה
- אלישיב רייכנר, מקור ראשון, חדש תחת השמש: שדה המראות בנגב שיחשמל אתכם, באתר nrg, 14 באוקטובר 2016
- אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
תחנת הכוח התרמו־סולארית הגדולה בעולם – בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב- דרור פויר, פצצת אנרגיה: דרור פויר טיפס לראש המגדל התרמו־סולארי באשלים וחזר מסנוור, באתר גלובס, 29 ביוני 2019
איתן לשם, נקודת אור בוהקת הנראית מהחלל גם באור יום, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2022
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads