שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תל אדמי
יישוב קדום בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
תל אדמי הוא יישוב קדום בשיפוליה המערביים של בקעת יבנאל בגליל התחתון, שבו שכנה לפי הסברה העיר המקראית אֲדָמִי הַנֶּקֶב. האתר כולל שרידי יישוב מבוצר בראש גבעה (התל) בגובה 164 מטר מעל פני הים ושרידי יישוב כפרי למרגלות הגבעה (החורבה -"ח'רבת א-דאמיה" או "ח'רבת דמין") סמוך למעיין עין אדמי.
Remove ads
ארכאולוגיה ומחקר
סכם
פרספקטיבה
תל אדמי, אינו תל ארכאולוגי, אלא גבעה טבעית. מרחוק הוא דומה לכזה מפני שהחיקסוסים, שהקימו את היישוב בתקופת הברונזה הבייניימית, בנו סוללת הגנה גדולה מצידו המערבי של התל, ואת היישוב הם בנו בשיפוליה המזרחיים של הסוללה. הסוללה הגנה על העיר מהכיוון בו אין הגנה טבעית, מקום חיבור השלוחה לרכס.
הממצאים הקדומים ביותר שנמצאו בתל הם שלושה "שפיפונים" ( אבני פולחן בצורת עוגנים) של דייגים וספנים מתקופת הברונזה הקדומה, הנפוצים באזור הכנרת. לאחר תקופת הברונזה (בה הקימו החיקסוסים את המקום), היה האתר מיושב מתקופת הברזל ועד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל[1]. בלב התל נבנה אקרופוליס מוקף חומה. רוב השרידים שבתל הם מהתקופה הביזנטית. ממזרח לאקרופוליס נמצאו אבני גזית, שברי פסיפס ושברי רעפים, המעידים על מבנה ציבורי גדול, כנראה כנסייה ביזנטית או בית כנסת.
החורבה שלמרגלות התל, נחפרה על ידי חוקרי המאה ה-19, ובהם ויקטור גרן, שטחה כ-80 דונם והיא בנויה ממספר מפלסים ממזרח למערב. דרך החורן ההיסטורית עברה בסמוך. תושבי החורבה עיבדו את האדמות הפוריות שבעמק שלמרגלות הגבעה ובנו בריכת השקיה הקולטת את מימיה מעין אדמי הסמוך. במקום יש כמות גדולה של שרידים אריכטקטונים כולל קירות רבים העומדים על תילם ושני בתי בד מרשימים. השרידים מתוארכים לתקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית והתקופה הצלבנית בארץ ישראל. חלק מהאבנים מהתקופה הביזנטית שימשו לבנייה משנית במבני הכפר המוסלמי המאוחר שבמקום. במאה ה-11 תושבי הכפר הפכו לדרוזים בידי מפיץ הדת הדרוזית בארץ ישראל משאיח' אלחמא. הכפר היה מיושב עד שנת 1948.
Remove ads
היסטוריוגרפיה
הארכאולוג וחוקר המקרא רולאן דה וו הציע לזהות את התל עם "אדמי הנקב" המוזכרת במקורות מצריים, באגדת כרת בכתבי אוגרית וכן במקרא[1]. יישוב בשם "דמין" מוזכר גם בתלמוד.
"אדמי הנקב" נזכרת בספר יהושע בתיאור דרום נחלת שבט נפתלי: ”וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם”[2]. "אדמי הנקב" זה תיאור ליישוב אדמי, ששוכן בסמוך ל"נקב" - מעלה תלול - הדרך הראשית שמוזכרת לעיל.
התלמוד הירושלמי מזהה את כל המקומות המצוינים בפסוק: ”מחלף - חלף, מאילון - איילון, בצעננים - אגנייא דקדש, ואדמי - דמין, הנקב - ציידתה, ויבנאל - כפר ימה, עד לקום - לוקים”[3].
לפי מסורת זו, חז"ל ראו ב"אדמי" וב"הנקב" שני יישובים נפרדים. גם אוסביוס באונומסטיקון התייחס לשני יישובים נפרדים[4], וכך מופיע גם בתרגום השבעים.
לפי זה, היישוב המקראי "אדמי" זוהה אפוא עם היישוב התלמודי "דמין" השוכנת למרגלות התל הקדום (נראה שבתקופת התלמוד הירושלמי - שנכתב בין התקופה הרומית לתקופה הביזנטית - היה היישוב "אדמי" למרגלות התל).
היישוב התלמודי "ציידתה", שנזכר בירושלמי, מזוהה כיום ב"ח'רבת ציאדה" השוכנת ליד מושב הזורעים בבקעת יבנאל.
המושבה יבנאל שהוקמה בשנת 1901 נקראה בשמה על בסיס הזיהוי האמור של חז"ל ל"כפר ימה" התלמודית, כיוון שהוקמה בסמוך ל"ח'רבת ימא".
Remove ads
גאוגרפיה
תל אדמי שוכן בסמוך לדרך ראשית עתיקה שיורדת מאזור שדה אילן, דרך הגדה הדרומית של נחל אדמי, אל עבר שיפוליו המערביים של רכס אדמי. במקום נובע מעיין עין אדמי שמימיו נאגרים בבריכה מלבנית עתיקה באורך 8 מטר וברוחב 4 מטר.
בסמוך לתל אדמי עובר קניונו הבזלתי של "נחל אדמי", המתחבר לנחל יבנאל, ולידו שמורת "רכס אדמי"[5].
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads