שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
כתבי אוגרית
אוסף טקסטים עתיקים שהתגלו בעיר אוגרית, בצפון כנען מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות (אלפביתיים והברתיים) בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באתרי העיר אוגרית. עד כה נמצאו מעל 1,300 לוחות ושברי לוחות חרס כתובים באלפבית אוגריתי (רובם באוגריתית, מעטים מהם בחורית ובאכדית, ולוחות אחדים שנמצאו ברחבי כנען וביטאו כנראה ניב כנעני שאיננו אוגריתית)[1] וכ־1,500 לוחות ושברי לוחות חרס בכתב יתדות הברתי (וכוללים בעיקר אכדית, מעט שומרית, חתית וחורית, ואף טקסטים אחדים באוגריתית).[2] הכתבים נכתבו בסביבות 1400–1200 לפנה"ס.[3]

Remove ads
לשון
![]() |
ראו גם – אוגריתית |
כתבי אוגרית משקפים את הלשון האוגריתית בטווח ארוך יותר מ־200 השנים בהם נכתבו: בעוד הכתבים המאוחרים ביותר, שנכתבו ממש לפני חורבן אוגרית, משקפים את לשון היום־יום, חלק מהטקסטים העתיקים – לוחות השירה האוגריתית, שהם גם הארוכים ביותר – ביותר משקפים שלבים קדומים יותר של השפה, שכן הם נמסרו בעל פה כמה דורות לפני שהועלו על הכתב, ונושאים מאפיינים של לשון פואטית כנענית (ממנה התפתחה גם הלשון הפואטית העברית הקדומה, החולקת עם הלשון הפואטית האוגריתית מאפיינים רבים).[3] הלשון הפרוזאית במסמכים ומכתבים המלכותיים קרובה מאוד לטקסטים הספרותיים, וניחנת בעידון ובכתיב מדויק; אך כמה טקסטים לא פורמליים, שנכתבו על־ידי בעלי השכלה לקויה או זרים, חושפים מאפיינים בלשון המדוברת שלא משתקפים באורתוגרפיה הסטנדרטית.[4]
הכתבים האכדיים משתמשים באכדית הבבלית התיכונה.[5] כאשר נכתבו מלים או שמות אוגריתיים באכדית, לא נשמר הערך הפונטי של העיצורים הגרוניים (שאינם קיימים באכדית), והתנועה o (שגם היא לא קיימת באכדית) הועתקה בתנועה u.[5] מלים אוגריתיות ששולבו בטקסטים אכדיים סומנו לעיתים באמצעות "גלוסה" (Glossenkeil).[5]
Remove ads
מיון הטקסטים באוגריתית
סכם
פרספקטיבה
עד כה נמצאו כ־1,500 טקסטים ושברים, כולם מתוארכים למאות ה־13 וה־12 לפנה"ס.[6] המפורסמים ביותר מבין כתבי אוגרית הם כחמישים השירים האפיים.[6] הכתבים האחרים כוללים 150 לוחות המתארים את הפולחן והטקסים האוגריים, 100 מכתבים, מספר קטן של חוזים וטקסטים משפטיים אחרים (באכדית שנחשבה אז לשפת החוק), ומאות טקסטים מנהליים או כלכליים, בעיקר רשימות שמות וסחורות.[6]
לוחות השירה

ערך מורחב – שירה אוגריתית
הכתבים הבולטים והארוכים ביותר שנמצאו באוגרית הם לוחות השירה.[7] בין קובצי השירה הבולטים ניתן למנות את עלילות בעל וענת, אגדת כרת ואגדת אקהת, ובלוחות בודדים נמצאו יצירות שירה עלילתית אחרות, כגון הולדת שחר ושלם, חתונת ירח ונכל, לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, וקטעים רבים נוספים.
הכתבים הפולחניים

הטקסטים הפולחניים שנמצאו באוגרית הם כתבים שאינם שיריים, ומתארים את הפולחן שננהג בעת כתיבתם. בין כתבים אלה ניתן למצוא רשימות קורבנות: לאלים השונים[9][10][11][12][13][14], להגנת העיר אוגרית,[15] לימים השונים בחודש,[16] ולאלים שונים בתוספת מנחות מתכת.[17] בין סוגי הקורבנות ניתן למנות שֶׂיִים,[9][16][17][18] אלופים,[9][17][18] "גדולות"[9][16][18][19] (בנות בקר[20]) ו"דקות"[9] (בנות הצאן[20]), צאן,[11] שלמים,[18] ציפורים,[12][18] ובין המנחות ניתן למצוא "שקלי כסף טוב"[17] ו"שקלי חרוץ".[17] בין האלים להם מובאים הקורבנות נמנים האלים המרכזיים במיתולוגיה כגון אל,[9][18] רשף,[9][13][14] אשרה,[9][18] ענת,[9] שפש,[9][17][18] ים,[9][18] ירח,[9][17] עשתרת,[10][11][12][14][17][18] בעל,[18][21] כושר,[18] כושרות,[18] דגון,[18][19] ועשתר,[18] אלים זוטרים כגון שכמן ושנם,[9] בעל צפון,[9][18] צמל (אם הנשרים),[9] פדרי,[9][18] ארצי,[18] אל לבנון,[18] ודדמש,[18] קבוצות כגון "דר אל",[9] "פחר בעל"[9] ו"פחר אלים"[18], כלומר קיבוצי אלים זוטרים הכפופים לאל ולבעל או קיבוץ האלים כולם, אלים חוריים,[22] ואף צורות נוף כגון "ארץ ושמים",[18] "צורים (הרים) ועמקים"[18] ו"צפון"[18] לבד. כתובת אחת מתארת את הפולחן בחודש הראשון, כולל החגים, הקרבנות, והמנהגים שנדרש המלך לקיים.[23]
בין הרשימות הרבות שנמצאו ישנן רשימות בעלות זיקה פולחנית, כגון רשימת מקדשים,[24] רשימת אלים,[25] רשימת חמורים למעמדות הכהונה,[26] רשימת סוגי התגלויות של אל[27] ועוד. מקדשי אלים, יחד עם שמות אנשים פרטיים, נזכרים ברשימה של כמויות כסף או יין.[28] לעיתים מעמדות כהונה נזכרים ברשימות מנהלתיות בין גילדות מקצועיות שונות.[29]
דיווחים אסטרונומיים
בין הכתבים נמצאו גם דיווחים אסטרונומיים.[30]
מכתבים

בארכיוני אוגרית נמצאו מכתבים רבים, בשפות שונות. בין המכתבים באוגריתית נמצאו מכתבים בהם המוען או הנמען הוא המלך או המלכה,[31] התכתבויות בתוך משפחת המלוכה,[32] התכתבויות עם מלכי מקומות אחרים כגון מלכים מעל מלכי אוגרית (מלכי החתים[33] ופרעה[34]) ומלכים שווים להם כגון מלכי כרכמיש[35] וצור,[36] התכתבויות עם אנשי דת,[37] מכתבים מִן או לִפקידים גבוהים,[38] מכתבים בתוך המשפחה,[39] מכתבים בין אנשים שמעמדם לא מובהר,[40] ומכתבים שתכנם פגום ומעורפל.[41]
הנושאים הנפוצים הנידונים במכתבים הם דרישות שלום (מעבר לברכת הנימוס הרגילה הפותחת מכתבים רבים),[42] נושאים כלכליים,[43] שחרור עבדים/משרתים,[44] ענייני ספנות,[45] ודיפלומטיה.[46] המכתבים נקראים, כמו במקרא,[47] "ספר".[48]
כתבים מנהליים

הכתבים המנהליים האוגריתיים כוללים בעיקר רשימות, כגון רשימות שמות אנשים למטרות שונות,[49] רשימות הקשורות בגילדות,[50] מיסים מיישובים[51] או מאנשים,[52] תשלומים,[53] רשימות צבאיות,[54] רשימות הקשורות בספנות,[55] רשימות הקשורות במזון,[56] שמות בעלי שדות, כרמים, אדמות חקלאיות או נחלות,[57] אורך השירות שהתקבל מיישובים,[58] מפקדי אוכלוסין,[59] סחורות,[60] רשימות קשורות ביין,[61] בשמן,[62] חטים[63] ושעורים,[63] אנשים בעלי תלמידים,[64] שמות אנשים והממונים עליהם,[65] לבוש,[66] מחירוני סחורות (באוגריתית "חתֿבנ", כלומר חשבון)[67][68] ועוד.
כתבים אחרים שאינם רשימות כוללים חוזים,[69] שטרות הענקת שדות מהמלך,[70] הוראות מלכותיות,[71] שמות על חותמי גליל ("מאַדֿמנ" באוגריתית),[72] וכתובות שיוך לאדם או לאנשים.[73]
תרגילי כתיבה

בין הלוחות נמצאו תרגילי כתיבה שונים, כגון סדר האלפבית האוגריתי,[74] רשימת מילים המתחילות באות י',[75] מבחן כתיבה[76] ולוח הכולל העתקה חלקית של מכתב יחד עם כמחצית מאותיות הא"ב לפי סדרן פעמיים וכמה מילים ואותיות ללא הקשר בסוף.[77]
כתבים בשפות אחרות

בין הכתובות הזרות באוגרית נמצאו כתובות פולחניות בחורית באלפבית האוגריתי בהם נזכרים אלים כנענים כגון אל, ענת, וכן אלים חוריים כגון כומרבי (אנ'), נובדיג (אנ'), חבת ועוד.[78] הטקסט המוזיקלי העתיק בעולם (ככל הנראה) נמצא באוגרית, ונכתב בחורית ואכדית.[79]
בחלק מהטקסטים האוגריתיים משולב מעט טקסט בכתב יתדות אכדי; ברוב המקרים מדובר במספר מצומצם של מילים בסוף רשימה לצורך זיהוי תוכן הרשימה או לסכמה.[80] בין הלוחות נמצא גם לוח פגום, המשווה אותיות אוגריתיות למקבילותיהן האכדיות העיצוריות.[81] ייתכן שמספר טקסטים כתובים באכדית בכתב היתדות האוגריתי.[82] בדומה לרשימות הרבות שנכתבו באוגריתית, מספר רשימות שנמצאו באתר נכתבו באכדית, על לוחות עליהם נכתב גם טקסט אוגריתי. דוגמות לכך הם לוח עם רשימה קצרה של בדים ומספרים באכדית,[83] או רשימת כמויות שמן באכדית.[84]
כתבים אחרים באכדית בלבד כוללים מכתבים,[85][86] רשימות מנהליות,[85][87][88][89] חוזים,[90][91] טקסטים מילוניים,[92][93] ועוד.
באוגרית נמצאו גם כתבים רבים בשומרית,[94] מצבה[95] וחרפושיות[96] במצרית עתיקה, ממצאים עם הירוגליפים חתיים,[97] ולוח בקיפרו־מינואית (אנ').[98] שני חצים עם כתובות שיוך באלפבית פיניקי נמצאו בעיר.[99]
מחוץ לאוגרית

כמה ממצאים כתובים באוגריתית נמצאו מחוץ לאוגרית: בשכש (אנ'), קדש, כמד, צרפת (בפיניקיה), נחל תבור, תענך, בית שמש ובקרבת לרנקה.[100] אחד הוא להב מנחל תבור ועליו כתובת באלפבית האוגריתי "ל[צ]לבעל ב[ן] פלצבעל".[101] שני הוא לוח חרס פגום כתוב באלפבית אוגריתי שנמצא בבית שמש. לא ברור מה תכנו של הלוח, אך הוא כנראה דתי.[102][103] כתובת אחרת היא מתענך, וכוללת משלוח של אוכל כלשהו.[104] שלוש הכתובות כתובות מימין לשמאל, בניגוד למרבית הכתבים שנמצאו באוגרית.[101][103] כאמור, כמה חפצים אחרים, כגון מצרפת (עיר פיניקית), כמד ואף קפריסין, נמצאו על כתובות באוגריתית עליהם.[105]
המכתב מאוגרית בתל אפק
בתל אפק נמצא מכתב מאוגרית בארמון המושל שבתל. המכתב עוסק במשלוחי חיטה מדרום כנען לאוגרית. חיטה מיבולי כנען נשלחת אליה, באמצעות נציב מצרים בכנען, משתי ערי הנמל העיקריות שלו, יפו ועכו, הנזכרות במכתב, ובתיווכה החיטה עוברת לאימפריה החתית.[106]
Remove ads
חשיפה
סכם
פרספקטיבה
רוב הטקסטים התגלו בחפירות הצרפתיות בין 1929–1969 באתר ראס שמרה; מעטים מהם התגלו מ־1971 והלאה בחפירות סוריות-צרפתיות בראס אבן־האני (אנ'), דרומית לראס שמרה.[2]
הגילוי הראשוני

בחפירות העיר אוגרית, שנמצאה במקרה בשנים 1928–1929 בראס שמרה מצפון ללטקיה, נמצאו כמה מרבצים של לוחות חרס בכתב יתדות; כולם מתוארכים לשלב האחרון של אוגרית, בסביבות 1200 לפנה"ס. [6] נמצא כי הטקסטים נכתבו בשפה שמית צפון־מערבית לא ידועה.[107] לוחות אחרים שנמצאו באתר נכתבו בשפות אחרות של כתב יתדות (שומרית, חורית ואכדית), כמו גם הירוגליפים מצריים וחתיים, וקיפרו־מינואית.[107]
הלוחות נמצאו בספריית ארמון, ספריית מקדש ובשתי ספריות פרטיות, כנראה ייחודית בעולם באותה תקופה – האחת שייכת לדיפלומט בשם רפאנו. הספריות באוגרית הכילו כתבים דיפלומטיים, משפטיים, כלכליים, מנהליים, לימודיים, ספרותיים ודתיים.[107]
חפירות 1958
במהלך חפירות 1958, נחשפה ספריית לוחות נוספת. עם זאת, אלה נמכרו בשוק השחור ולא הוחזרו מיד. "לוחות קלרמונט – ראס שמרה" נמצאות כעת במכון לעתיקות ונצרות, בית הספר לדת, אוניברסיטת קלרמונט, קלרמונט, קליפורניה. הם נערכו על ידי לורן ר. פישר בשנת 1971.[108]
חפירות 1973
לאחר 1970, היורש של קלוד שפר (חופר אוגרית) היה אנרי דה קונטנסון, ואחריו ז'אן מרגרון, מרגרט יון, ולאחר מכן איב קלבה ובסאם ג'מוס, שמאז 2005 מכהן בתפקיד המנהל הכללי של עתיקות ומוזיאונים.[109] בשנת 1973 התגלה במהלך חפירות הצלה ארכיון המכיל כ־120 לוחות.[109]
חפירות 1994
בשנת 1994 התגלו יותר מ־300 לוחות נוספים, אלפביתיים (כלומר אוגריתיים) והברתיים (אכדיים), המתוארכים לסוף תקופת הברונזה המאוחרת, בתוך בניין גזית גדול; אלה הם כתבי "ארכיון אוּרְתֶנוּ".[110] עד שנת 2000 נחשפו כבר 650 תעודות מארכיון אורתנו.[111]
חשיבות הכתבים
כתבי אוגרית התגלו כחשובים להכרת תולדות המזרח הקדום, ובמיוחד להבנת התנ"ך.[112] הלוחות שימשו חוקרי התנ"ך להבהרת טקסטים עבריים מקראיים וחשפו הקבלות רבות, תרבותיות, דתיות ולשוניות, בין ישראל ויהודה הקדומות ודתן לתרבויות השכנות.[113] הלוחות חושפים הקבלות למנהגים הישראלים המתוארים במקרא; לדוגמה, הענקת חלק גדול יותר מהירושה לבן הבכור, ייבום ופדיון הבן היו מנהגים נפוצים גם בקרב האוגריתים.[114] רשימות מסוימות הקשורות בחקלאות[115] ובמרעה[116] הושוו לפקידים המלכותיים של דוד המלך המפורטים בדברי הימים (פרק כ"ז, פסוקים כ"ו–כ"ח וכ"ט–ל"א).[117]
ייחודיים בין הטקסטים האוגריתיים הם הכתבים האקרוסטיכונים האלפביתיים הקדומים ביותר הידועים, רשימות אותיות בכתב יתדות אלפביתי, שבהן ניתן לראות לא רק את הסדר הקאנוני של הכתב העברי־פיניקי, אלא גם השמות המסורתיים לאותיות האלפבית.[107]
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
סכם
פרספקטיבה
פרסומים קיבוציים של הלוחות
לפרסומי לוחות השירה בלבד, ראו שירה אוגריתית#לקריאה נוספת.
- ח. א. גינזברג, נ"ה טורטשינר (ע), כתבי אוּגרית, ירושלים: מוסד ביאליק שליד הסוכנות היהודית לא"י, על ידי ועד הלשון העברית בארץ ישראל, תרצ"ו, מחקרים לשוניים
- צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996.
- Manfried Dietrich; Oswald Loretz; Joaquín Sanmartín (1995). The Cuneiform alphabetic texts: from Ugarit, Ras Ibn Hani and other places (KTU / CAT). Ugarit-Verlag. – המהדורה השנייה (והראשונה באנגלית), הנחשבת לעיתים לאוסף הסטנדרטי של הכתבים האוגריתיים[118]
- Cyrus H. Gordon (1965). Ugaritic Textbook: Grammar, Texts in Transliteration, Cuneiform Selections, Glossary, Indices ("UT"). Pontifical Biblical Institute.
פרסומי לוחות ראשוניים
באוגריתית
לפרסומים ראשוניים ללוחות השירה, ראו שירה אוגריתית#פרסומים ראשוניים של לוחות השירה.
- Charles Virolleaud, Etats nominatifs et pièces comptables provenant de Ras Shamra, Syria 18, 1937, עמ' 159–173[119]
- Charles Virolleaud, Les nouvelles tablettes de Ras Shamra (1948-1949), Syria 28, 1951, עמ' 22–56
- Charles Virolleaud, Proclamation de Seleg, chef de cinq peuples, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria 15, 1934, עמ' 147–154
- Pierre Bordreuil, André Caquot, Textes en cunéiformes alphabétiques découverts en 1977 à Ibn Hani (les), Syria 56, 1979, עמ' 295–315
- Pierre Bordreuil, André Caquot, Textes en cunéiformes alphabétiques découverts en 1978 à Ibn Hani (les), Syria 57, 1980, עמ' 343–373
- Andrée Herdner, Un nouvel exemplaire du rituel RS 1929, no.3, Syria 33, 1956, עמ' 104–112
- Charles Virolleaud, Les inscriptions cunéiformes de Ras Shamra, Syria 10, 1929, עמ' 304–310
- Pierre Bordreuil, Dennis Pardee, Le Rituel funéraire ougaritique RS 34.126, Syria 59, 1982, עמ' 121–128
- Pierre Bordreuil, Cunéiformes alphabétiques non canoniques.I. La tablette alphabétique sénestroverse RS 22.03, Syria 58, 1981, עמ' 301–311
- Charles Virolleaud, Table généalogique provenant de Ras-Shamra, Syria 15, 1934, עמ' 244–251
- Charles Virolleaud, Textes alphabétiques de Ras -Shamra, Syria 19, 1938, עמ' 127–141
- Charles Virolleaud, Fragments alphabétiques divers de Ras Shamra, Syria 19, 1938, עמ' 335–344
- Charles Virolleaud, Fragments alphabétiques divers de Ras-Shamra, Syria 20, 1939, עמ' 114–133
- Édouard Dhorme, Deux tablettes de Ras Shamra de la campagne de 1932, Syria 14, 1933, עמ' 229–252
- Édouard Dhorme, Nouvelle lettre d'Ugarit en écriture alphabétique, Syria 19, 1938, עמ' 142–146
- Charles Virolleaud, René Dussaud, Nouvelles archéologiques, Syria 15, 1934, עמ' 103–104
- Dennis Pardee, Troisième réassemblage de RS 1.019, Syria 65, 1988, עמ' 173–191
- Charles Virolleaud, Sur quatre fragments alphabétiques trouvés à Ras Shamra en 1934, Syria 16, 1935, עמ' 181–187
- Dennis Pardee, RS 24.643 : Texte et structure, Syria 69, 1992, עמ' 153–170
- René Dussaud, Deux stèles de Ras Shamra portant une dédicace au dieu Dagon, Syria 16, 1935, עמ' 177–180
- Dennis Pardee, Trois comptes ougaritiques RS 15.062, RS 18.024, RIH 78/02, Syria 77, 2000, עמ' 23–67
- Charles Virolleaud, Six textes de Ras Shamra provenant de la XIVe campagne (1950), Syria 28, 1951, עמ' 163–179 (כולל חוזה באכדית)
- Charles Virolleaud, Les villes et les corporations du royaume d'Ugarit, Syria 21, 1940, עמ' 123–151 (כולל רשימות באכדית)
- Charles Virolleaud, Lettres et documents administratifs de Ras Shamra, Syria 21, 1940, עמ' 247–276 (כולל רשימות באכדית)
באכדית
- Daniel Arnaud, Douglas Kennedy, Textes en cunéiformes syllabiques découverts en 1977 à Ibn Hani (les), Syria 56, 1979, עמ' 317–324
- François Thureau-Dangin, Un comptoir de laine pourpre à Ugarit, d'après une tablette de Ras-Shamra, Syria 15, 1934, עמ' 137–146
- Daniel Arnaud, Les textes cunéiformes sumro-accadiens des campagnes 1979-1980 à Ras Shamra-Ougarit, Syria 59, 1982, עמ' 199–222
- Édouard Dhorme, Petite tablette accadienne de Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 194–195
- François Thureau-Dangin, Vocabulaires de Ras-Shamra, Syria 12, 1931, עמ' 225–266
- Daniel Arnaud, Une lettre du roi de Tyr au roi d'Ougarit : milieux d'affaires et de culture en Syrie à la fin de l'âge du bronze récent, Syria 59, 1982, עמ' 101–107
- François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria 16, 1935, עמ' 188–193
- François Thureau-Dangin, Nouveaux fragments de vocabulaires de Ras Shamra, Syria 13, 1932, עמ' 233–241
- François Thureau-Dangin, Trois contrats de Ras Shamra, Syria 18, 1937, עמ' 245–255
חומרים על תוכן הכתבים
- Huehnergard, John (2012). An Introduction to Ugaritic. Hendrickson Publishers. ISBN 978-1-59856-820-2.
- Schniedewind, William; Hunt, Joel H. (2007). A Primer on Ugaritic: Language, Culture and Literature. Cambridge University Press. ISBN 978-1-139-46698-1.
- Charles Virolleaud, Les nouveaux textes alphabétiques de Ras-Shamra (XVIe campagne, 1952), Syria 30, 1953, עמ' 187–195
- Mark S. Smith, The Origins of Biblical Monotheism: Israel's Polytheistic Background and the Ugaritic Texts, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001 (Abstract) (באנגלית)
Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads