Clostridium perfringens

Clostridium perfringens (בעבר היה ידוע בשם Clostridium welchii) הוא מין של חיידק יוצר נבגים, אל-אווירני אובליגטורי, חיובי במבחן CAMP הפוך, בעל מורפולוגיה של מתג, גראם-חיובי מהסוג Clostridium^[1]. החיידק נמצא בכל מקום בטבע וניתן למצוא אותו בין השאר בירקות הנמצאים בתהליכי ריקבון, משקעים ימיים, במעיים של בני אדם וחולייתנים אחרים, חרקים ובאדמה. כל דגימת קרקע שנבדקה אי פעם^{[דרוש מקור]}, למעט דגימות מחולות הסהרה, הכילה כמות מסוימת של C. perfringens.

Clostridium perfringens
מיון מדעי
ממלכה:	חיידקים אמיתיים
מערכה:	Firmicutes
מחלקה:	Clostridia
סדרה:	Clostridiales
משפחה:	Clostridiaceae
סוג:	Clostridium
מין:	Clostridium perfringens
שם מדעי
Clostridium perfringens

מאפייני ההדבקה

C. perfringens מתפקד במחלות רבות כחלק לא משמעותי מהפלורה הטבעית של הגוף^[2]. במקרה זה, התפקיד שלו במחלה קטן ואיננו משמעותי. למחלות שנגרמות מחיידק זה יש תסמינים של נקרוזה רקמתית, בקטרמיה, נפחת, ונמק כתוצאה מהצטברות גזים, הידוע גם בשם מיונקרוזה קלוסטרידיאלית. הרעלן המעורב בנמק הגזי ידוע בשם אלפא-טוקסין, והוא חודר לתוך ממברנת הפלזמה של התאים, וגורם ליצירת מרווחים בקרום התא שמפריעים לתפקודי התא הרגילים^[3].

הפעילות של C. perfringens על גופות מתים ידועה לעובדי חדרי מתים בתור רקמת גז (הגורמת לריקבון מהיר של הגווייה) וניתן לעצור אותה רק באמצעות חניטה.

הרעלת מזון

מספר זנים של C. perfringens מייצרים רעלנים שגורמים להרעלת מזון אם בולעים אותם. בממלכה המאוחדת ובארצות הברית הזנים הללו הם הגורם השלישי הנפוץ ביותר למחלות הקשורות למזון, כאשר הסיבות לנוכחותו הן בדרך כלל הכנה לקויה של הבשר למאכל או ניקוי לא טוב של הבשר מנוכחות החיידק^[3]. האנדוטוקסין המתווך במחלה עמיד ברוב המקרים לטמפרטורה גבוהה וניתן לגלות אותו במזון מזוהם ובצואה^[4].

זמן הדגירה של החיידק הוא בין 8 ל-16 שעות לאחר הבליעה של המזון לאחר האכילה. מנשרים בנושא כוללים בדרך כלל ברשימת התסמינים כאבי בטן ושלשול – הקאות וחום אינם תסמינים נפוצים. המחלה נעלמת באופן עצמאי בדרך כלל בתוך 24 שעות. מספר מקרים קטלניים של הרעלה מהחיידק ידועים ככאלה שהזנים מסוג C של החיידק מעורבים בהם, כיוון שזנים אלה מייצרים בטא-טוקסין שיש לו יכולת לגרום לכיבים (פצעים פתוחים ברקמות שונות בגוף).

סביר להניח שרוב המקרים של הרעלת מזון הנגרמים מהחיידק נשארים ברמה תת-קלינית, כיוון שהנוגדנים נגד הרעלן נפוצים מאוד. טענה זו הובילה למסקנה שרוב, אם לא כל, האוכלוסייה לקתה בעבר בהרעלה בגלל החיידק^[3].

מאפייני המושבה

מושבות של C. perfringens על צלחת גידול המכילה מצע אגר עם חלמון ביצה (האזור הלבן)

על צלחות אגר דם, C. perfringens שגדל בתנאים אל-אווירניים יוצר מושבות בטא-המוליטיות, שטוחות, מתרחבות, מחוספסות, שקופות ובעלות שוליים מטושטשים. בצלחת אגר נאגלר, המכילה 5-10% חלמון ביצה, משתמשים כדי לזהות זנים שונים המייצרים אלפא-טוקסין, שהוא פוספוליפאז (אנזים המפרק שומנים) שיוצר קשרים כימיים עם הליפידים שבחלמון הביצה וגורם ליצירת משקעים אופייניים מסביב למושבות. חצי מהצלחת מודגר עם אנטי-טוקסין שממלא את התפקיד של בקרה במהלך הזיהוי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא Clostridium perfringens בוויקישיתוף

• Clostridium perfringens, באתר ITIS (באנגלית)
• Clostridium perfringens, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
• Clostridium perfringens, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• Clostridium perfringens, באתר GBIF (באנגלית)