I Guess That's Why They Call It the Blues

"I Guess That's Why They Call It the Blues" הוא סינגל של המוזיקאי האנגלי, אלטון ג'ון, שנכתב על ידי אלטון ג'ון, דייווי ג'ונסטון (אנ') וברני טופין, והופק על ידי כריס תומאס (אנ'). השיר הוא הסינגל המוביל של אלבום האולפן ה-17 של אלטון ג'ון, Too Low for Zero (אנ'). בארצות הברית, השיר נהיה לאחד מהלהיטים הגדולים ביותר של אלטון ג'ון בשנות ה-80, כאשר הגיע, בשיאו, למקום השני במצעד השירים העכשוויים למבוגרים, ולמקום הרביעי בבילבורד הוט 100.

"I Guess That's Why They Call It the Blues"

סינגל בביצוע אלטון ג'ון
מתוך האלבום Too Low for Zero
יצא לאור	אפריל 1983 (הממלכה המאוחדת) נובמבר 1983 (ארצות הברית)
תאריך הקלטה	ספטמבר 1982
סוגה	רוק קל, דו-וופ
שפה	אנגלית
אורך	04:45
חברת תקליטים	דה רוקט רקורד קומפני
כתיבה	אלטון ג'ון, דייווי ג'ונסטון, ברני טופין
הפקה	כריס תומאס
כרונולוגיית סינגלים של אלטון ג'ון "All Quiet on the Western Front" (1982) "I Guess That's Why They Call It the Blues" (1983) "I'm Still Standing" (1983)

סטיבי וונדר מופיע בשיר כאשר הוא מנגן על מפוחית. השיר זכה לביקורות חיוביות בעיקר. ביל ינוביץ, מ-AllMusic, אמר כי השיר "ככל הנראה יעמוד במבחן הזמן כסטנדרט (אנ')".^[1]

השיר הופיע בפסקול של הסרט הבריטי מ-1992, החברים של פיטר.

מאוחר יותר, הזמרת האמריקאית, מרי ג'יי בלייג', ביצעה יחד עם אלטון ג'ון את השיר, כחלק מאלבום האוסף של מרי ג'יי בלייג', Mary J. Blige & Friends. גרסה חיה של השיר עם מרי ג'יי בליג', שהוקלטה במדיסון סקוור גארדן באוקטובר 2000, הופיעה באלבום הלייב של אלטון ג'ון, Elton John One Night Only – The Greatest Hits (אנ'). גרסה חיה נוספת של השיר, בשיתוף עם לוצ'אנו פבארוטי, הוקלטה בוורונה ב-1996, כחלק ממופע הצדקה Pavarotti & Friends (אנ').

ג'ון ביצע את השיר בהופעה חיה יותר מ-2,000 פעמים,^[2] כאשר חלק מהפעמים הופיע כמחרוזת שירים (אנ') עם השיר "Blue Eyes".

נכון לאוגוסט 2022, השיר הושמע למעלה מ-134 מיליון פעמים בספוטיפיי.^[3]

וידאו קליפ

הווידאו קליפ המקורי, שבוים על ידי ראסל מאלקהיי (אנ'),^[4] מספר את סיפורם של זוג צעיר משנות ה-50 של המאה ה-20 שנאלצים להיפרד כאשר האיש נאלץ להתגייס לשירות הלאומי, ומתאר את הניסיונות והמצוקות שהוא חווה שם. בסוף השיר, הזוג מתאחד. הוא צולם בחדר הנשפים ריבולי (אנ') בלונדון ובחיל המצב קולצ'סטר (אנ') באסקס.

נכון לאוגוסט 2022, הווידאו קליפ נצפה למעלה מ-65 מיליון פעמים.^[5]

מיקומי שיא

‏ ‏‏  מצעדים ודירוגים (1983–1984)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
אוסטרליה	מצעד הסינגלים האוסטרלי	-
	Kent Music Report	4
ארצות הברית	בילבורד הוט 100	4
	מצעד השירים העכשוויים למבוגרים	2
גרמניה	GfK – טופ 100	22
דרום אפריקה	אנטרטיינמנט מוניטורינג אפריקה	4
הולנד	מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים	-
	מצעד 100 הסינגלים ההולנדי	48
הממלכה המאוחדת	מצעד הסינגלים הבריטי	5
זימבבואה	ZIMA	1
ניו זילנד	המצעד הניו זילנדי הרשמי	12
קנדה	קנדה הוט 100	-
	מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM	1
	מצעד 50 הסינגלים של RPM	9
שווייץ	המצעד השווייצרי	12

‏ ‏‏  מצעדי סוף שנה (1983)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
ישראל	מדיה פורסט ישראל	-
	רשת ג'	23

‏ ‏‏  מצעדי סוף שנה (1984)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
ארצות הברית	בילבורד הוט 100	33

‏ ‏‏  מצעדי סוף עשור (1980–1989)
מדינה	מצעד	מיקום שיא
ישראל	מדיה פורסט ישראל	83

נתוני מכירות

אזור	תואר	מכירות
הממלכה המאוחדת (BPI)	זהב	400,000
ארצות הברית (RIAA)	פלטינה	1,000,000

גרסאות כיסוי

• ב-7 בנובמבר 2014, הזמר-יוצר הבריטי, ג'יימס בלאנט, הוציא גרסת כיסוי לשיר כחלק מאלבום האוסף BBC Radio 2: Sounds of the 80s.‏^[6]
• הזמרת הקנדית, אליסיה קארה, הוציאה גרסת כיסוי של השיר כחלק מאלבום המחווה Revamp & Restoration (אנ').‏^[7]

קישורים חיצוניים

• מידע על היצירה "I Guess That's Why They Call It the Blues" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על היצירה "I Guess That's Why They Call It the Blues" באתר Discogs
• סרטון השיר "I Guess That's Why They Call It the Blues" באתר יוטיוב