שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

...Nothing Like the Sun

אלבום מאת סטינג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

...Nothing Like the Sun
Remove ads

Nothing Like the Sun… (בתרגום מילולי לעברית "…לא כשמש כלל") הוא אלבום הסולו השני של הזמר האנגלי סטינג. הוא יצא לאור ב־13 באוקטובר 1987 על ידי תקליטי A&M.

עובדות מהירות יצא לאור, הוקלט ...
Remove ads

באלבום התארחו מוזיקאים ידועי שם כדוגמת הגיטריסטים אריק קלפטון, נגן הפוליס לשעבר אנדי סאמרס, מארק נופלר והיראם בולוק(אנ'). הוא הגיע למקום ה־90 ברשימת "100 האלבומים הגדולים של האייטיז" של רולינג סטון, רשימה אותה פרסם המגזין בסוף 1989.[1] הוא זכה בפרס ה"אלבום הבריטי הטוב ביותר" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית (BRIT) לשנת 1988,[2] והיה מועמד לשלושה פרסי גראמי באותה שנה.[3]

Remove ads

רקע

סכם
פרספקטיבה

בשנת 1985, שנה לאחר שלהקת הפוליס, שבה סטינג היה סולן, התפרקה באופן בלתי רשמי, הקליט סטינג את אלבום הסולו הראשון שלו, "The Dream of the Blue Turtles"(אנ') (חלומם של הצבים הכחולים). סגנון הג'אז שבלט בתקליט זה היה שונה מהרגאיי והפאנק שאפיינו את סגנונה של להקת הפוליס. לצורך תקליט זה צירף סטינג קבוצה של נגנים וזמרות ג'אז אפרו-אמריקאים, בהם בלט נגן הסקסופון ברנפורד מרסליס(אנ'). התקליט זכה להצלחה גדולה וסטינג יצא למסע הופעות עם קבוצת הנגנים והזמרות שליוו אותו בתקליט. המופע "Bring on the night" (הביאו את הלילה – שיר של להקת הפוליס) הוקלט על אלבום כפול הקרוי אף הוא "הביאו את הלילה" שיצא לאור בשנת 1986 וזכה להצלחה בינונית.

תקליט האולפן הבא, "Nothing Like the Sun…", הוא במידה רבה המשך של קודמו. סגנונם של שני התקליטים דומה וגם בתקליט זה רוב השירים (מילים ולחן) הם פרי עטו של סטינג. בתקליט זה שיתף סטינג את הנגנים והזמרות שליוו אותו בתקליט הראשון ובמופע (למעט המתופף עומר חכים). אליהם נוספו שורה ארוכה של אמנים נודעים, כדוגמת הגיטריסטים אריק קלפטון, מארק נופלר (חבר להקת הדייר סטרייטס) ואנדי סמרס (חברו של סטינג ללהקת הפוליס), והמנצח ומעבד הג'אז הקנדי גיל אוונס, שהעבודה על תקליט זה הייתה אחד המפעלים האחרונים בחייו.

האלבום הושפע משני מאורעות בחייו של סטינג: הראשון, מות אמו מסרטן בגיל 53 בסוף שנת 1986, אירוע שגרם לטון הקודר בחלק מהשירים.[4] סטינג הקדיש את האלבום לאמו ולכל אוהביה. השני, השתתפותו בסדרת קונצרטי הצדקה "A Conspiracy of Hope" (קשר התקווה) שאורגנו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ברחבי ארצות הברית. השתתפותו הביאה את סטינג ללמוד על חלקים באמריקה הלטינית שנפגעו קשות במלחמות האזרחים, באמצעות מפגש עם קורבנות הדיכוי של ממשלות האזור. מפגש זה בא לידי ביטוי פוליטי בשלושה משירי האלבום.

האלבום הוקלט באולפני AIR (Associated Independent Recording) שהקים המפיק של הביטלס ג'ורג' מרטין באי מונטסראט שבים הקריבי (שנתיים אחר כך האולפן חרב בסופת ההוריקן "הוגו"). בהתאמה לסגנון הקודר-משהו של התקליט, עיצב ריצ'רד פרנקל את עטיפת התקליט והחוברת המצורפת אליו בגוונים של שחור ולבן. גם רוב הצילומים המלווים את האלבום (מעשה ידיו של ברייאן אריס) הם בשחור-לבן. שני תצלומים בולטים במיוחד: האחד הוא תצלום המופיע בעמוד המרכזי בחוברת ובו מצולם סטינג במה שנראה כבר משקאות מוזנח, כשהוא מחזיק בידו כוס, על הדלפק בקבוק רום וגבר שיכור שראשו מונח על הדלפק – רמז ל"תקרית השיכור" שנתנה השראה לשם התקליט (הסבר בפסקה הבאה). השני מופיע בגב התקליט והחוברת ובו מצולם סטינג על רקע קבר – רמז למות אמו.

האלבום יצא במקור הן בגרסת ויניל והן כתקליטור. בהיותו ארוך יחסית (54 דקות), לא ניתן היה להקליטו על תקליט ויניל אחד וגרסה זו יצאה באלבום כפול.

Remove ads

מקור השם לאלבום

בהקדמה לתקליט מספר סטינג כי שם האלבום נבע ממפגש שהיה לו לילה אחד בהייגייט היל (שכונת מגוריו בלונדון) עם שיכור. הלה תפס את סטינג בשולי בגדו, הצביע על הלבנה, ודרש לדעת "כמה יפה היא הלבנה? כמה יפה היא הלבנה?". סטינג השפיל אליו את עיניו וענה לו "עיני אהובתי אינן כשמש כלל ועיקר" (במקור: "My mistress eyes are nothing like the sun") - השורה הפותחת את סונטה 130 של ויליאם שייקספיר. "מצאתי", כתב סטינג, "ששייקספיר יעיל תמיד בהרגעת שיכורים אלימים ולו רק משום שזה נותן להם את ההרגשה שאתה מטורף יותר מהם". "תשובה טובה, תשובה טובה", אמר השיכור והמשיך בדרכו.[4][5] מפגש זה שימש גם השראה לאחד השירים באלבום, "Sister Moon" (אחות לבנה) שאותו הקדיש סטינג לכל אלו ששפיותם תלויה במצב הלבנה בשמים. השורה הראשונה של סונטה 130 פותחת את הבית האחרון בשיר זה.

Remove ads

הקטעים באלבום

מידע נוסף #, שם השיר ...

רשימת הקטעים באלבום

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי סטינג (למעט היכן שמצוין אחרת). 

מידע נוסף מס', שם ...
Remove ads

יחס הביקורת והציבור

סכם
פרספקטיבה
עובדות מהירות דירוגים מקצועיים, ציוני ביקורות ...

האלבום התקבל בהערכה רבה על ידי מבקרי המוזיקה. בעוד שתקליט האולפן הקודם "The Dream of the Blue Turtles" הוגדר כניסיון יומרני מצדו של סטינג, באלבום החדש הוא נתפס כמתאמץ פחות והוא הרמוני וזורם הרבה יותר.

באתר Allmusic נכתב כך:

אם כך, מדוע אלבום זה טוב מקודמו? משום שלא נראה כאילו סטינג משתדל כל כך. הוא זורם בטבעיות, בדיוק משום שהוא לא מנסה להיות תקליט ג'אז-רוק בלבד (הודות לנוכחות קבוצת המקצב של סטינג והמתופף מאנו קאשה) ומשום שהלחנים הם מרומזים, נטבעים לאיטם בזיכרון, בעוד שהתקליט כולו מתנגן על פי מצב הרוח של השומע, כלומר מתנגן נהדר כמוזיקת רקע או כתקליט הדורש הקשבה רצינית ומרוכזת… זהו אחד התקליטים הטובים ביותר שלו.

אנתוני דקרטיס (Anthony Decurtis) כתב במגזין רולינג סטון:

'Nothing Like The Sun…' אלבום עוצמתי, לעיתים מהפנט, הממזג סגנונות ג'אז ורוק לסוויטה של שנים עשר שירים על אהבה, פוליטיקה ומשמעות החיים של היחיד – נמנע מהנוקשות של המודעות העצמית שהכתימה את אריך-נגן הסולו הראשון של סטינג, The Dream of the Blue Turtles. בעוד שהאלבום ההוא נראה לעיתים קרובות כהתגלמות עקרה של היומרות לפיוז'ן ג'אז, Nothing Like the Sun…, זורם בטבעיות…

המרקמים האינסטרומנטליים והטון האישי של האלבום מונעים אפשרות של קטעי סולו מהממים או אלתור; זוהי החמצה מסוימת בהתחשב בנגנים בסדר גודל של מרסליס וקירקלנד. עם זאת, אחת ההפתעות המלבבות בתקליט היא ההמראה הלירית של הגיטריסט הייראם בולוק במהלך גרסת הכיסוי המפתיעה לשירו של ג'ימי הנדריקס "כנף קטנה".

עם זאת, בכל תצורה, Nothing Like the Sun… מייצג התפתחות מרשימה עבור סטינג. קולו עשיר, מחוספס ובוגר יותר, רעיונותיו מורכבים יותר, והמוזיקה שלו מתרחבת מבלי שיורגש מאמץ. עיני אהובתו אולי אינן כשמש כלל ועיקר, אבל אלבום מצוין חדש זה של כישרונו הנועז של סטינג זוהר במלוא עוצמתו.

הסינגל הראשון מהאלבום והלהיט הגדול ביותר מתוכו, "We'll Be Together" (נהיה יחדיו) (ועל פי השמועה, שיר שסטינג לא כל כך חיבב), מתנגן במקצב ריקוד בולט וצלילים עיליים של פאנק; הסינגל הגיע למקום השביעי במצעד 100 הסינגלים השבועי של עיתון בילבורד לקראת סוף 1987 ואף גלש לטבלת הרית'ם אנד בלוז. המכירות המשוערות של התקליט בעולם עומדות על למעלה מ-18 מיליון עותקים,[14] והוא לכן גם האלבום הנמכר ביותר של סטינג.

האלבום היווה השראה למיני-אלבום ההמשך של סטינג Nada Como el Sol(אנ')ספרדית: לא כשמש כלל), בו שר סטינג בספרדית או בפורטוגזית ארבעה משירי האלבום, ובמקרה של השיר "Fragile" (שביר) – בשתי השפות. האלבום הצליח באמריקה הדרומית.

שלוש שנים לאחר הוצאתו הראשונה של האלבום לאור, ביצע המפיק ההולנדי בן ליברנד (Ben Liebrand), רמיקס לשיר "Englishman in New York" (אנגלי בניו יורק), ככל הנראה במטרה להחזיר למצעדים את סטינג לאחר שנעדר מהם במשך השנתיים שקדמו לכך. הוא הוסיף מקצב ריקודים חזק, והאריך את ההקדמה של השיר. הביצוע המחודש היה ללהיט במועדונים והגיע עד למקום ה-15 בטבלת שירי הפופ בהממלכה המאוחדת. צד ב' של הסינגל המורחב כלל גרסת ריקודים של "We'll Be Together" (נהיה יחדיו).

סינגלים

  • "We'll Be Together" (נהיה יחדיו) – 1987. מספר 7 במצעד בארצות הברית.
  • "Be Still My Beating Heart" (הירגע, לבי ההולם) – 1988. מספר 15 במצעד בארצות הברית.
  • "Englishman in New York" (אנגלי בניו יורק - רמיקס) – 1990. מספר 15 במצעד בבריטניה.

מכירות האלבום

  • בריטניה: מקום ראשון במצעדי המכירות
  • ארצות הברית: מקום תשיעי במצעדי המכירות, סך הכול מכירות בארצות הברית: 2,000,000
Remove ads

רשימת האמנים המשתתפים

מצעדים

מצעדים שבועיים

מצעדים שנתיים

מידע נוסף ‏‏‏ מצעדים שנתיים (1987), מדינה ...

מצעד העשור

מידע נוסף ‏‏‏ מצעד העשור – שנות השמונים, מדינה ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

Remove ads

הערות שוליים

Loading content...
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads